|
|
| נשלח ב-26/6/2013 21:39 |
|
| |
רם,
א. מושג ההענשה - איננו בהכרח צמצום נזק, שכן אם נניח תיאורטית שברי לנו שהדבר לא יעשה וכי חוטא נשכר?! הלא זה נוגד את ערך הצדק. ההכרה בכך מובנית בנו, לדעתי.
ב. מכאן לגמול ה' - האם הוא כאמצעי לסכל נזקים?
יש להאיר על נושא זה מתכלית המצוות.
הנה אין סביר, לדעתי, להניח שמעשה, לפחות רוב המצוות אשר תועלתם נעלמה (לפחות בימנו) או החלק הנעלם שבהן, הוא תכלית, שכן מה איכפת לו; אלא הוא אמצעי לנחול בו הטוב לעולם הבא. ולפי גישת סיכול הנזק הגמול רק אמצעי הרתעה לתכלית שהיא המצוות. אם כנים הדברים בהכרח שניתנו מצוות כבסי בחירה, כי אין צודק שיעניש אותנו הבורא כשאיננו בוחרים מה העניין אין לו נזקים לסכל! אמנם עדיין נושא המצוות איננו ברור ואכלינן בהו נהמה דכיסופא מאומות ושטן והמשכיל ידום.
הבנתך מהפסוק שהיחס לאל כשופט הארץ אין בה בכדי להסיק חלילה ששפיטת האל מאופיינת בחוסרים בתודעת הצדק. והנה זה שנים שלא מבינים את צדקו בכלים שיפוטיים, מלבד שאין.
תוקן על ידי אלקרטאווי ב- 26/06/2013 22:36:37
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2013 23:25 |
|
| |
ביל, קשה לדעת, ללא הכרות מקרוב, מתיי האחר פועל או נמנע מתוך חולשת רצון. אפילו לגבי אתה עצמך זה קשה לדעת. במקרים של ספק אנחנו בדרך כלל שופטים לחומרה. מי שיודע ללבב אנוש בודאי ישפוט בצורה מדויקת יותר. אפשר לראות את זה בבתי המשפט. מקצת הנאשמים מנסים לחמוק מעונש דרך טענה ל-״אי שפיות זמנית״, שזה אופן אחד של חולשת רצון. רוב הנסיונות הללו נדחים על ידי השופטים, אבל יש גם מקרים שמתקבלים. עבירה מתוך שכרות היא אופן אחר של חולשת רצון. גם כאן אנחנו בדרך כלל לא מוחלים כיוון שאנחנו מחזיקים את האדם אחראי לכך שבחר להשתכר ובחר להיכנס למצב סכנה (למשל קטטה) בעודו שיכור. אנחנו גם מצפים מאנשים לשמור על גבולות מסוימים גם בהיותם שיכורים.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2013 01:30 |
|
| |
אלקרטאווי, אני מסכים שיש בהענשה גם צד של צדק, ולא רק של תועלת (הפחתת נזק).
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2013 20:47 |
|
| |
רם
אסביר שוב את ששאלתי , האם חולשת הרצון מורידה את האחריות מהמבצע או דוקא מעלה אותה, האם אדם אכן בוחר בחופשיות או שהכול סיבתי או מקרי , האם אפשר להצביע על עוד אפשרויות ?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2013 21:46 |
|
| |
ביל חולשת הרצון מפחיתה אחריות. חולשת הרצון מבטאת כשל סיבתי מסוים, סוג של תקלה במנגנון. במצב של פעולה תקינה מה שאתה מאמין מהווה סיבה לפעולה שלך. במצב של חולשת רצון הקשר הסיבתי הזה לא עובד.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2013 22:12 |
|
| |
רם
יפה,עכשיו,האם אדם אחראי על מעשיו באיזשהו מובן?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2013 00:48 |
|
| |
אנחנו בדרך כלל מייחסים לאנשים אחריות על מעשיהם, לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2013 01:10 |
|
| |
שאלת השאלות,למה??
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2013 11:27 |
|
| |
אנחנו מייחסים לאדם אחריות על מעשה כאשר המעשה נובע מתוכו, בתהליך המכונה "קבלת החלטה". כאמור האחריות היא מופחתת במקרים של חולשת רצון או אונס חיצוני.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2013 14:34 |
|
| |
לפי מה הינו מכריע את החלטותיו?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2013 18:19 |
|
| |
כאשר אני שומע דיבור מסויים, אני שומע באחת תוכן של משפט ומילים, למרות שודאי הוא כי הכל בנוי מאותיות שנאמרו בזו אחר זו. ביותר ברור הדבר במוזיקה. אני שומע מנגינה המורכבת מכמה משפטים המופיעים בו זמנית, ולא צלילים בדידים. ההווה התודעתי אינו נקודתי כלל וכלל.
יש לנפש כושר רפלקטיבי. היא מסוגלת להתבונן בעצמה ולהכיר כשרים משלה אשר אינם נתונים לה כלל בנסיון.
רוב בני האדם להוטים להיות נשלטים בידי אחרים. אין הם מפעילים את כושר השיפוט שלהם ומחשבים רווח והפסד, אלא לפי דחפים.
הרצון החזק ביותר של האדם הוא לחיות. יש המאבדים עצמם לדעת למען אידיאל מסוים ורואים בכך ביטוי עליון של חירות האדם על פני כל דבר אחר.
עודד
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2013 21:11 |
|
| |
יותר הנאה, פחות סבל, יותר תועלת, פחות נזק, יותר מעשה ערכי, פחות מעשה לא ערכי
תוקן על ידי רם28 ב- 29/06/2013 21:31:35
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2013 23:15 |
|
| |
רם ,בקיצ,הכול אינטרסים ,היכן הבחירה?ייתכן שאדם יפעל נגד רצונותיו?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2013 19:30 |
|
| |
למה הכול אינטרסים? אנשים פועלים גם מתוך אהבה ומתוך טוב לב (כמו גם מתוך שנאה או רוע לב). אנשים גם עושים לפעמים פשוט מה שנראה נכון וישר.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2013 20:02 |
|
| |
טוב לב ,נכון וישר נותן לנו סיפוק , גם אלו אינטרסים
|
|
|
|
|