בחירה באהבה עצמית

לפעמים עשיית המעשה הישר גורמת לנו באמת סיפוק עמוק, חי, מעורר וכדומה, כך שהסיפוק עצמו הוא באמת מניע. אבל לפעמים הסיפוק מהמעשה הישר הוא דל וחיוור, כך שהוא לא מניע בפני עצמו. ולמרות זאת אנחנו עושים.

כשהסיפוק מהמעשה עצמו חיוור יש את המניע שלוחש ,,אם לא אעשה את המעשה הטוב הזה ארגיש רע עם עצמי,,, בקיצ, שוב אינטרס,

דין ההרגשה הרעה כדין הסיפוק הטוב. אם זו הרגשה ממש חודרת, קשה, עוצמתית, אז היא עשויה להניע בפני עצמה. אבל אם היא הרגשה עדינה וחיוורת, היא עצמה לא תהיה המניע לעשיה.

פשוט לא נכון,
מלבד ענין הזה וזה גורם ,אמחיש לך,
הינך מן הסתם מניח תפלין בכל יום ,אין סיפוק מיוחד מחמת המלומדה ,אבל איך תרגיש ביום שתפספס?

תוקן על ידי ביליצר ב- 02/07/2013 01:29:10

ארגיש רע בגלל שפספסתי. לא ההרגשה היא המניע אלא הפספוס.

הן הן הדברים ,כך עובד כל מעשה טוב, או הסיפוק או הפיספוס או זה וזה גורם,

אם הפיספוס הוא המניע, זה לא מתוך אינטרס. לפחות, לא ההרגשה היא האינטרס.

תחשוב שוב...

חושב...