בחירה באהבה עצמית

אם נקבל את הכרעת רוב הכותבים דכאן שהאדם פעל לפי רצונו ולא בניגוד לרצונו באנו לשאלת השאלות,

האם רצונו זה כפוי עליו ופטור אונס באמתחתו לבוס או בבית משפט?
האם אנו יכולים להגיד שהרגשנו בזמן אכילת הגלידה כאילו ליסטים אנסוני לאכלו כדוגמת הגמרא על מצה ללא כונה,?

והתשובה לכאורה פשוטה,
אני מוכן להיות אנוס בלעשות את מה שאני רוצה ולא להיות אנוס במה שהאחר רוצה,

ומעתה נדון,אם נקבל כותרת בשם ,,,חולשת הרצון,, מה היא בעצם אומרת ,?שהמעשים מקריים?או שיצרתי באופן קוסמי בחירה יש מאין ?והאם אני אחראי על בחירה זו? אפשר לגמול או להעניש בצורה זו?

אין דעה ?

נו.

כבר נעלבתי

אל תעלב.

ביליצר כתב: ומעתה נדון,אם נקבל כותרת בשם ,,,חולשת הרצון,, מה היא בעצם אומרת ,?

שיבולת
יפה,רק כדי שאתה תוכל להיות במקמו של רצון ולהתמודד עם חולשת רצון כמוהו איני בטוח שיש לך בחירה לכך ואז נשאר לך רק לקנאות,המשך המשפט תראה באישי,

תוקן על ידי ביליצר ב- 14/05/2013 15:42:16

בס"ד שלום רב לכולם! ממש כיף לחזור לפורום לאחר שנים שלא ביקרתי. לגבי השאלה בראש האשכול. רציתי רק להעיר ולהאיר בענין "הרצון המנוגד" בחלקו השני של השאלה (במיוחד בענין קיום תורה ומצוות). הקונפליקט בענין הרצון היה נכון כאשר נפש אחת בלבד היא בעלת שני הרצונות המנוגדים (לדוג' אדם מחליט בנפשו לשמור שבת, אך במקרים מסוימים אינו עומד בהחלטתו (ה"י). אך האמת היא שיש ליהודי שתי נפשות, נפש אלוקית ונפש בהמית, וכל אחת מהן רוצה את היפך רצון חברתה. הנפש האלוקית רוצה אך ורק להידבק בקב"ה ע"י תורה ומצוות והשניה רצונה הוא בדברים בהמיים וארציים. לכן כאשר ישנו "קונפליקט" בין הרצונות, אין זה מהסיבה של "רצון חלש" (כפי שהגדיר זאת מיכי), אלא איפכא מסתברא שתי רצונות חזקים הבאים משתי נפשות שונות לחלוטין העושות מלחמה אחת בשניה. הדברים מבוארים באריכות בספר התניא קדישא בכבוד רב וברכה