|
|
| נשלח ב-6/6/2013 20:26 |
 |
| |
ירוחם הרי פוסקים כמו רשי דאינו נחשב הפסק כל שאינו מעשה בגופו ,
וכך נפסק בשוע וכן מסביר המשנה ברורה דלא הוי הפסק,
רם
למה אפלטון ?האלוקים עשה את האדם ישר והמה ביקשו חשבונות רבים ,ועשית את הישר והטוב ,
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2013 20:40 |
|
| |
בליצר
נכון אינו נחשב כהפסק. אבל לפי דעתך זה נחשב לשמיעת קדושה? הרי זו הכוונה . להפסיק- ולשמוע. זה יתכן?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2013 23:22 |
|
| |
ביליצר,
"ועשית את הישר והטוב" לא נראה נוגע לעניין. זו דרישה נורמטיבית, כלומר בעניין מה שראוי לעשות. אין לזה נגיעה לשאלה אם האדם טוב מיסודו או לא.
"האלוקים עשה את האדם ישר והמה ביקשו חשבונות רבים" זה נשמע בערך בכיוון. אבל גם לו זה היה בכיוון, אי אפשר להשוות פסוק בודד וחידתי למסכת רחבה ועמוקה. ההשקפה שהאדם טוב במהותו או ביסודו היא בוודאי עתיקת יומין. אבל הראשון שפיתח את זה כשיטה שכלית היה היווני סוקרטס. תלמידו אפלטון, שאותו ציטטתי בהודעה הקודמת, המשיך לפתח את השיטה הזה. ואם הנודע ביהודה כותב "והנה הדבר הזה מבואר ומוכרע לעין הידיעה והשכל כי בחירת האדם לעולם איננה לרעה רק לטובה", המקור שלו מגיע מן הסתם מן המסורת הפילוסופית, שיסודה ביוון. מלבד זאת יש ספק רב אם הפסוק בקוהלת באמת קשור לעניין. ההקשר שבו מופיע הפסוק הוא בכלל אזהרות שונות על הסכנה מנשים :-( גם רש"י מפרש ברוח זו.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2013 01:47 |
|
| |
ירוחם
כך שיטת רשי והתוס חולקים עליו וכמדומני שגם הרמבם,
תוקן על ידי ביליצר ב- 07/06/2013 02:06:36
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2013 01:52 |
|
| |
תוקן על ידי ביליצר ב- 07/06/2013 02:09:21
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2013 02:08 |
|
| |
רם ועשית את הישר והטוב נכתב בהקשר לפסוק הקודם בכדי לציין את הקשר בין ישרות וטוב , הפרשן התנכי הכי פשטני הוא הרשבם ומפרש את הפסוק בקהלת כפשוטו ממש ואין שום סתירה בכך שהנושא מקושר לנשים ,דוקא מנוסחו של הנודע ביהודה,,והנה הדבר הזה מבואר ומוכרע לעין הידיעה והשכל ,,יש עדות לכך שאינו מצטט ממקור כלשהו אלא שכך המציאות מלמדת וסברא היא,, גם לחזל אין בעיה לתת קרדיט לחכמה יונית, אך איני רואה כאן את הבלעדיות 07/06/2013 01:53:15
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2013 02:21 |
|
| |
ביליצר אתה צודק: אין בלעדיות. כתר הידיעה והשכל מונח בקרן זוית כל הרוצה ליטול יבוא ויטול. כוונתי היתה רק זו: השאלות שאתה שואל פה הן שאלות פילוסופיות, ולכן טבעי לחפש תשובות ושיקולים בנוגע להן - אצל הפילוסופים. הם האנשים שמתעניינים במיוחד בשאלות כאלו ומתמחים בדיון עליהן.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2013 11:48 |
|
| |
בליצר
לא אכניס את ראשי במחלוקת, לכאורה על פניו, אדם המפסיק בתפילתו ומקשיב ומכוון לתפילה אחרת ,
אי אפשר לקרא לזה אחרת מהפסק, נכון אתה יכול להתפלפל שהוא לא עשה מעשה,
האם להתפלל זה מעשה? אזי להפסיק בתפילה זו הפסקת המעשה.
אם להתכוון לשמוע תפילה אחרת, זה מעשה? אם זה לא מעשה, בשביל מה מצווים אותו לזה?
בכל מקרה ההלכה מצווה על האדם לעשות, מה לעשות חוסר מעשה פעמיים? פעם להפסיק ופעם לשמוע.
עונה על כך המגיד ממעזעריץ- הליטאים אומרים שזה המשך חכמה
ידוע כי -על מחשבה טובה מקבלים שכר ואין נענשים על מחשבה רע,
בעניין הפסק בתפילה שנעשה במחשבה רע- מעשה בפועל לא נעשה- ולכן הוא לא נענש על כך.
לשמוע לש"ץ בקדושה, זו גם רק מחשבה- אבל מחשבה טובה. ועליה הוא כן מקבל שכר.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2013 13:16 |
|
| |
ירוחם
הפסק בתפילה ממחשבה רעה ומחשבות זרות כבר אולי נכנסת לקטגוריה של מחשבת ע"ז שכן מצטרף למעשה,
רם
אם כבר פילוסופיה ,האם אתה מבין היאך אדם אחראי על מעשיו?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2013 13:22 |
|
| |
בליצר
לאילו מחשבות של ע"ז כונתך, תכנון נסיעות לקברים? תכנון נסיעות לצדיקים? השתתפות בהפגנות פסולות?
מחשבות על צדיקים מתים שיעזרו?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2013 13:35 |
|
| |
בשביל אלו לא צריך להפסיק בתפילה פשוט חושבים עליהם
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2013 13:36 |
|
| |
ירוחם,די פארשטייסט נישט קיין וערטעל?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2013 13:46 |
|
| |
איך פארשטיי א וערטעל, אבער דוס איז גועין א ווארט, ניש קיין וערטעל.
חמורה המחשבה על ע"ז בשעת התפילה מאשר סתם מחשבה עליה.
מקובל במניין של בעלי בתים, גבירים מהעולם הגדול, כשאחד מהם יוצא מהשמונה עשרי- אומרים לו
שולם עלייכם- כי בשמונה עשרה מחשבתו נדדה בעולם הגדול שעסקיו פזורים בו
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2013 14:15 |
|
| |
איך האב עס גמיינט אלס וערטעל ,כאטש עס קען אמאל זיין אמת,
אמר לי פעם אחד שהוא מתפלל שמונה עשרה ככתוב בהלכה ,,כמונה מעות,,
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2013 14:19 |
|
| |
[ביליצר וירוחם,
אכפת לכם לכתוב עברית (או לתרגם לעברית)? לא כל הקוראים כאן אמונים על יידיש.]
|
|
|
|
|
