בואו נחדד יותר את מטרת האשכול,
אני טענתי שההשתדלות לצעדים הראשוניים מוטלת על הגבר וכל הרדיפה שלנו, הרווקות, בעצם גם באיזשהו מקום לוקחת את תפקיד ה'חיזור' של הגבר שטבוע בו מעצם טבעו ואולי לכן גם הגברים היום יותר עצלים ולא ממש מחפשים את המיועדת שלהם כי היוצרות התבלבלו..
לכו תראו מי עומד ומתפלל 40 יום בכותל, מי רץ שני-חמישי-שני לקבר של האדמור מזוועהיל, מי אומר בדבקות כל בוקר פרק שירה/שיר השירים/פרק יג בתהילים/התיקון הכללי/נשמת כל חי, מי מרים טלפונים בהולים ולחוצים לשדכניות, מי מריץ את כל הקרובים שיש להם קשר לכל ישיבה מובחרת, מי מחכה במתח וכסיסת צפורניים לכל תשובה, מי???
הגברים מרגישים שרק יגידו: כן, ומיועדת תיפול מהשמים (או מגן עדן..) ולכן גם החשק שלהם להתחתן, שהוא מובנה בשלב של חיזור וחיפוש נעלם לאנשהו..
נשלח מהאנדרואיד שלי
