| נשלח ב-24/4/2013 22:40 |
|
| |
אלכסנדר מוקדון
בפירוש מילי דאבות לר' יוסף חיון וכן בנחלת אבות לדון יצחק אברבנאל שניהם על המשנה אבות א,ב במהדורות המקוריות כותבים את שם המצביא בתעתיק 'אלסכנדר', כמה פעמים בעקביות. האם ידוע על מקור או טעם לכתיב זה? בינתיים מצאתי שכך כתב באופן עקבי בספר יוסיפון ויניצאה ש"ד, אמנם המהדורה החדשה של יוסיפון אינה לפניי, אך זה מסביר את המקור של המחברים הנ"ל
תוקן על ידי egrosss ב- 24/04/2013 23:35:21
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2013 06:31 |
|
| |
ככל הנראה השיבוש בא מן הערבית והקרובות לה ( אצלהם אסכאנאדר או איסכנדר ), ביוונית זה אלכסנדר, וקיי"ל תולים הערבוב בערבים המעורבבים.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2013 13:43 |
|
| |
גם במגילת תענית כך הוא הכתיב. ושם אין חשש של העתקה מערבית.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2013 14:56 |
|
| |
גרוס, באיזו מהדורה של מג"ת אתה משתמש?
אגב דברי מב"ש, אם על קאהוט אמרו במליצה שהוא מפריס פרסה, על מב"ש אפשר לומר המעריב ערבים...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2013 17:04 |
|
| |
בפרויקט השו"ת ובמהד' ורד נעם יד בן צבי
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2013 19:40 |
|
| |
אז אתם אומרים שאותם חכמי ישראל זנחו את הכתיב הנכון המופיע במשנה ובתלמוד ובמדרשים ונסמכו דווקא על הנוסח המופיע במגילת תענית הנ"ל ?( וזה שבמדינות המזרח התיכון ההמון היו הוגים את שמו בטעות " אלסכנדר" זה אך מקרה שהופיע כך גם אצל אותם חכמים...)
יכול להיות. לי זה נשמע פחות סביר..
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2013 23:04 |
|
| |
תשובתה של פרופ' שולמית אליצור אינני יודעת לגבי הספר המסוים, אבל תופעת סיכול אותיות שכיחה (בעיקר בהגיים שורקים; השווה שמלה/שלמה, כבש/כשב). אם מקור כתבי היד במצרים בימי הביניים, הדברים ברורים עוד יותר, שכן אלכסנדריה שבמצרים נקראת בכתבים רבים 'אל-אסכנדריה' (ה'אל' שבראש 'אלכסנדריה' נתפשה כ'אל' היידוע בערבית), ואדם שהוא בן אלכסנדריה מכונה 'אל-אסכנדרי'; סביר שמכאן גם הכתיב 'אלסכנדר'
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2013 17:13 |
|
| |
תגובתו של ד"ר מאיר בו שחר לשאלה שהפניתי לפרופ' ורד נעם לגבי השאלה החילופים אלכסנדר/אלסכנדר מופיעים גם בכתבי היד של הבבלי חלקם כך וחלקם כך. ביחס לסכוליון בסכוליון פ אמנם אלסכנדר, וכן בסכוליון א שבמהדורתך, אבל בסכוליון א החדש 'אלכסנדר'. אמנם לא חקרתי באופן יסודי את שאלת השינויים הללו, אבל שמתי לב שבסיפורים ממוצא מזרחי על אלכסנדר (כגון בספרות השאה-נמה, ובסיפורים ערביים) הוא מכונה סקנדר, וייתכן שיש כאן רמז למסלול שבו צריך לחקור העניין
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2013 20:39 |
|
| |
נראה שאין צורך להניח שכתב היד הגיע מאלכסדריה דמצרים, מפני שבכל מקום היו קוראים בערבית לאלכסנדר הגדול אסכנאדאר או איסכנדר. ומאחר שאלכסנדר היה יווני וביוונית שמו אלכסנדר ולא אלסכנדר, יש לתלות את טעות סיכול האותיות בעילגות הלשון או סיבה צדדית אחרת ולא מהותית. גם על העתקות התלמוד בבלי שסיכלו האותיות יש להניח שזו טעות שנבעה מהרגל הלשון באיזור שהיו מסכלים שמו. והגירסאות התלמודיות כמו רבי אלכסנדרי או אלכסנדר הגדול,הם הנכונות מפני שהן תואמות את הנוסח היווני של שמו שהוא המקורי.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2013 09:35 |
|
| |
הבוקר מצאתי שהרמב"ם בהלכות גירושין א,כז (במהדורת יד פשוטה) קראו: אלכסנדר מקרון, וביאר שם שזה על פי כינויו הערבי שהיה בעל הקרניים
|
|
|
|
|