| נשלח ב-8/5/2013 18:54 |
|
| |
ירובעל, דבריך מבוססים על טעות מושגית. אורתודוכסיה פירושה שמירה על המערכת, אבל לא בהכרח שמירה פשטנית. ראה מאמרי ב'אקדמות' - האם יש עבודה זרה 'נאורה'? שינויים בהלכה היו ויהיו, ואין בכך כדי לומר שזה לא 'אורתודוכסי'. הדוגמה בה אני משתמש שם היא הבאה: קבוצת אנשים הולכים במדבר עם בגדי ים. כך גם הלכו אבותיהם מאז ומעולם. כשהם מגיעים לאיזור קר יש מהם שמשמרים את הלבוש כפי שהוא. אלו ודאי שמרנים. האחרים טוענים יש להחליף וללבוש בגדים חמים. השניים אינם בהכרח 'רפורמים' (כוונתי לא לשיפוט אלא להגדרה בלבד), שכן הדבר תלוי מה הנימוק שלהם: אם הם אומרים אנחנו משנים ממה שעשו אבותינו כי ערך השימור לא עקרוני מבחינתנו, אז אולי הם לא אורתודוכסים. אבל אם הם טוענים שהם המשמרים האמיתיים, שכן כמו שאבותיהם הלכו עם בגדים שמתאימים למזג האויר כך גם הם עושים, אז הם שמרנים לכל דבר ועניין (ולהיפך, לדעתם אלו שממשיכים על בגדי הים הם ה'רפורמים'). אלו שני סוגי שמרנות. זה רק על קצה המזלג כמובן, שכן הסוגיא רחבה וזוקקת ניתוח מושגי מפורט ומורכב יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2013 19:41 |
|
| |
[מיכי,
ובכל מקרה צודק ירובעל - תמיד עדיף "למתן" דמוניזציות, באשר הן, ולו כדי לשמר (במובן השמרני של המילה) את היושר האינטלקטואלי... ]
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2013 19:41 |
|
| |
מיכי אני מרגיש עכשיו יותר טוב עם המאשין מצות, ייש"כ.
באיזה גליון של אקדמות התפרסם המאמר שהזכרת?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2013 19:42 |
|
| |
כשמדברים על שינויים אחר חתימת התלמוד דנים בשנים, שינויי תקנות והרחקות דרבנן או חקיקה דרך שלוש עשרה מידות, גרמא בניזקין לעולם לא יכול להשתדרג לדרגה של חיוב דאורייתא , כשכתוב מכה בהמה ישלמנה מדובר על מזיק שמיוחס ישירות לביצוע המכה ולא בעקיפין על ידי גרמא, גרמא בדרך כלל הוא מציאות שעדיין הניזק אחראי במידה מסוימת על שמירת חפציו כל עוד הנזק לא הגיע אליו ולא מוכרח שהיא תגיע אליו, בשאר מקרים צריך לדון בהם בדיני גרמי,וכמובן שעדיין הגורם חייב מדיני שמים והיא מידה מספקת לשומר תוו"מ, לגבי שררה של נשים יש התפתחות אבולוציונית תרבותית, בעדות אשה יש אכן הרבה דברים שהיא נאמנת , היכן שהעדות מצריכה דרישה וחקירה איני רואה כאן תקנה גדולה להכשירם לכך אלא אדרבה פחיתות כבוד מהדרגות הנמוכות ועדיין יש לדון האם אשה יכולה בכלל לעמוד על שלה במצבי לחץ .בימי חזל כנראה שהתשובה היתה ,לא, כיום הדבר הזה ניתן לבדיקה בתיקי המשטרה ובבתי המשפט, לגבי לחייב את הנשים בלימוד התורה כשהתורה פטרה אותן? היחס לגוי מוגדר בדיני חילול ה וגזל עכום הוא אחד מטעמיהם, המשך חכמה נתקשה על פסוק בספר ויקרא מכה בהמה ישלמנה שהרי מקומו בפרשת משפטים ?וחידש שמדובר על מכה בהמת עכום שחייב בתשלומין, משא ומתן עם הגוי מתוך עליונות אכן צריכה פיתרון כאסטרטגיה פשוטה אחר ראות עינינו בסבלינו לאורך הדורות,
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2013 19:46 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | זאב מה הבעיה המוסרית? לא שמענו שאדם הנושא אשה שניה חייב לקבל את רשות הראשונה. |
|
בזמן שלכתחילה המוסד כך בנוי ועל מנת כן וכו,
כהיום אלו מתנאי התנאים והכתובה ואל יבריחו ואל יעלימו וכו, הפיתרון היחיד היום הוא לאיים בגט,
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2013 21:11 |
|
| |
ומה עם הבעיה המוסרית להבטיח בכתובה לזון ולפרנס וכו' את האשה, כשלהחתן לא עולה בדעתו הרחוקה שייקים את תנאי הכתובה. החתן יודע שזה שקר- הרב יודע שזה שקר- הקהל יודע שזה שקר, כולם יודעים שזה שקר. וכך נבנית תרבות מוסית בקושטא.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2013 21:39 |
|
| |
גם הכלה יודעת ובכל אופן מתרצית,
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2013 21:45 |
|
| |
אבל למעשה טענתך אינה צודקת ,האשה בוחרת את שכך יהיו פני הדברים ואף רק בתנאי זה של בעל בן תיירה נתרצית לשידוך, החיובי כתובה חלין ברגע שאין באפשרותה לפרנס ודורשת השתדלות בעלה,
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2013 21:51 |
|
| |
אמא, אני לגמרי מסכים. דמוניזציות נוצרות בד"כ כשאין אפשרות להתמודדות עניינית והפחד מדבר. בעל, אני מניח שניתן למצוא בגוגל.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2013 22:52 |
|
| |
בליצר הכל נכון- אבל יש כאן שקר? יש. יש כאן כעור? יש. יש כאן פן חינוכי שלילי? יש ויש, והלא נאמר- התרחק מהכיעור- ומן הדומה לו- ומן הדומה דומה לו. אבל למה לא לשנות את הכתובה? כי ידנו קלה לכתוב שקרים, יותר קל לחנך לשקר, מאשר לשנות פשוט את הכתובה במקרים מסוימים כגון זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2013 23:22 |
|
| |
ירוחם, למה שקר וכיעור? הבעל מתחייב לפרנס, והוא אכן מחויב לדאוג לפרנסה. אם האישה מסכימה באופן זמני ליטול על עצמה את העול, זה אומר שההתחייבות היא שקר מכוער? אני התחייבתי, היתה תקופה שיכולתי ללמוד והסתדרנו, כשהפסקנו להסתדר התחלתי לעבוד ולפרנס (אגב, זה לא שאשתי הפסיקה לעבוד... אז עדיין זה שקר מכוער?)
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2013 23:30 |
|
| |
ירוחם
אני מאמין שאתה לפעמים מציץ אצל שאולזון,הוא מרבה להשתמש עם המשפט של הרחק מן הכיעור וכו, בכל עת שמוכן להתבזות ולהפריס פרסה ולומר ראו שכשר אני, המשפט הזה מעורר בי סלידה שבעתיים כשמצטטים אותו בלי קשר,מצטער ,זה ממש לא אישי,
תוקן על ידי ביליצר ב- 08/05/2013 23:32:00
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2013 00:06 |
|
| |
לדעתך האישית- זה שהחתן משקר, וכולם יודעים שהוא משקר, לא מכוער בעייניך?
איני יודע מי זה שאולזון- ממילה אני לא מציץ לו. עד כמה שאני זוכר הרמב"ן כותב כך, על נושא דומה. חבל שזה מציק לך יותר ממעשה הכעור
|
|
|
|
|