לימוד תורה

וכויה תחת כויה?

נושא מרתק,
כונת הגמרא בנדרים כפשוטו הוא שלפי שחטאו ישראל בעבודה זרה וכו, הוצרכו לחבר עוד ספרים שבתוכנן עונשם של אלו שחטאו וילמדו לראות לא לחטוא ולא חס ושלום כעונש,
החלק שהובא מתנא דבי אליהו הולך בבד עם דברי הרמבם שחלק מכובד ממצוות ואיסורי תורה הם להוציא את בני ישראל מעבודה זרה ומאידך הרבה להם תורה ומצוות שיתמיד האדם לעשות לפחות מצוה אחת בשלמות,

לעצם השאלה אם תלמוד גדול או מעשה גדול הסיקה הגמרא שגדול תלמוד המביא לידי מעשה,
מאידך מצינו שאלמלא תורה חוקות שמים וארץ לא שמתי ,
והחפץ חיים מביא ראיה מגמרא דעיקר הבריאה הוא כדי להגות בתורה אלא שלפי שאנו בעולם המעשה על כרחך צריך שיקיים זה את מה שכתוב בזה,

בילי
אתה יכול להביא את הראיה של החפץ חיים?

בכבודhttp://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21077&st=&pgnum=61

אח_רחוק-
לא קראתי את כל דבריך אלא בעיקר את ההודעה הפותחת ואענה לפי הבנתי.

אנו צריכים לבחין בין כמה דברים-

1.מעלת התורה.
2. תכלית התורה.
3. מעלת המצוות.
4. תכלית המצוות.
5. תכלית הבריאה. 

1. התורה היא חכמת הבורא.
2. היא אינה בעלת תכלית.
3. מעשים שרצה הבורא שיעשו בעולמו.
4. לתקן את העולם במלכות הבורא.
5. תכלית הבריאה גילוי מלכות הבורא.

 ניתן א"כ לסכם ולומר שיש להבחין  בין הצורך שבתורה לבין מעלת התורה.
התורה מצד מהותה נעלית מהעולם ותיקונו והיא קשורה עם תיקון העולם רק כנתינת כח ועזר.
הצורך שבה א"כ הוא אינו תכליתי אלא אמצעי- כלומר בכדי שהמצוות יהיו כדבעי יש להוסיף את הארת התורה.
זאת גם הסיבה שדווקא ע"י החטא נתגלו שאר חלקי התורה, אין הכוונה למעט בערך חלקי התורה שנתגלו ( שהרי אדרבה, אמרו חז"ל חביבין עלי דברי סופרין יותר מיינה של תורה, גם שבחו למשה ששבר את התורה שע"י זה ניתנו לוחות אחרונות שנוספו בהם מדרשים וכו' וכבר אמרו חז"ל לאפשא לה וכו') אלא אדרבה כיון שחטאו נצטרך לחשוף פרט יותר כמוס   ונעלה מחכמתו כדי לתת יתר חיזוק ונתינת כח למעשה המצוות.

לכן אם מדובר מצד השלמת הכוונה של תיקון העולם, הרי שהשלימות הוא בקיום המצוות [וכפי המובא בתנד"א]
משא"כ אם מדובר בערך הרי שגבהה מעלת התורה על כל המצוות המעשיות. 




אגב כך לגבי מה שכתבת בהמשך, ההבדל בין תורה נבואית [שמעית לפי דרך הרב הנזיר] לבין חכמת התורה בעיון השכל-
לפי מה שכתבתי לעיל תבין שדברי חז"ל במחשכים הושיבני זה תלמוד בבלי הוא למעליותא כיון שבזה נגלה חכמה כמוסה יותר אפי' מדברי הנביאים.
והסיבה פשוטה כיון שלברר חושך גדול יותר נצרך גילוי אור רב יותר ולכן אמרו חכם עדיף מנביא.
ואמנם מה שאמרו אודות תלמוד ירושלמי - אין תורה כתורת ארץ ישראל ורב זירא צם מאה תעניתנא לישכח תלמוד בבלי.
ובפרט המאמר הסתום אמר אביי וחד מינייהו עדיף כתרי מינן , אמר רבא וחד מינן כי   סליק להתם   עדיף כתרי מינייהו.
יש לבאר שמעלת הירושלמי היא שבה ניכר הכח המשפיע אותה כיון שהיא יותר קרובה למקורה (מיעוט הפלפול) שלכן מתגלה בה האלוקות בדרך משור.
משא"כ בתלמוד בבלי שהפלפול מרחיק מבעל השמועה עד שמתמעט האור וכו'.
אמנם כאשר הפלפול נעשה מתוך הסליק להתם שהוא זוכר שמדובר בתורת ה' והוא מיראי הוראה [והיינו שמברך בתורה תחילה, כלומר זוכר על האלוקות שבתורה וכל כוונתו אינה אלא לגלות האלוקות הפנימית שבעיון התורה] אזי חד מיניהו כי סליק להתם עדיף כו' דבזה מגלה עומק תעלומות חכמה שלמעלה.  

כתבת באריכות רבה אבל לא הזכרת אפילו  פעם אחת      למה אלוהים לא כתב בתורה שמצוה ללמוד תורה או שחייבים ללמוד תורה כמו כל מצות עשה אחרת כתוב ששת ימים תעבוד למה לא כתוב גם שבעת ימים תלמד תורה אתה לא חושב שכל הדברים היפים שכתבת אלוהים לא חשב על זה בכלל 

שם- כיוון שהמצוות תכליתם תיקון העולם משא"כ לימוד התורה מטרתו הדבקות בבורא.
הדבקות בבורא אינה גורמת לתיקון העולם אלא רק מסייעת להעצמת קיום המצוות,כך שמחד גיסא לא ניתן להכלילה כמצווה רגילה [ולכן היא גם אינה מתוארת שכזו]ולאידך גיסא היא מוכרחת להיות תמיד עם קיום כל המצוות.
ממילא כשם שהמצוות מקיפות את כל משך הזמן של האדם כך התורה להיותה מצווה כללית מקפת את כל האדם.

ירוחם,
אם זה לא מוביל בכלל לידיעה מה לשמור, זה באמת לא כלול בציווי.