| נשלח ב-12/5/2013 15:44 |
 |
| |
דורש יחודך
במחילה ממך זה לא אישי-
מי אתה בשר ודם הבא מטיפה סרוחה, שהיום אתה כאן ומחר אתה בין שוכני עפר, לבא להגיד
כי העולם אשר ברא אלוקים, והכריז עליו כי הוא טוב מאד, אתה בא ואומר לו סליחה כבודו, העולם צריך תיקון?
אתה מודע לחוצפת דבריך, אתה מודע לאבסורד שאתה מציג? אתה בא ללמד את אלוקים איך לברא את עולמו?
הוא ביקש ממך עצות? הוא ביקש את עזרתך?
הגמרא שואלת ומתרצת למה האדם נברא בסוף,תרוצם של חז"ל כנראה לא נחשבים בעייניך, כי כאמור זו עזות פנים מאדם שנוצר לאחר היתוש.
התרוץ האמיתי הוא- ה' לא רצה שהאדם יתן לו עצות איך לברא את העולם.
בענין לימוד התורה -איני חולק על חז"ל זכותם לצוות על מצוות.
אבל יש לדעת, כי בעצם אלו מצוותם של חז"ל ולא של התורה.
אגב הם לא תקנו לה ברכה נורמלית וברורה כפי שתקנו לטלית או תפילין וכד'.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2013 15:57 |
|
| |
אלו אינם דברי אלא דברי חז"ל והדברים ידועים.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2013 16:11 |
|
| |
כאן עוצרים וחושבים
אני מבין שאדם חייב לקבל בצורה עיוורת את מצוות ה'- גם לא תמיד-, אבל לקבל בצורה עיוורת דברים של בשר ודם בלי ביקורת מינמלית?
למרות שאלו דברי כפירה באלוקים וזילות?
להכניס את אלוקים לתחתונים, זה חילון זו האנשה מכוערת בלתי נסלחת.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2013 16:27 |
|
| |
דברי חז"ל הם כפירה?!
"וואו איך הגלגל מתגלגל לו"...
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2013 21:51 |
|
| |
אמר רב ספרא משום ר' יהושע בן חנניה: מאי דכתיב ושננתם לבניך? אל תקרי ושננתם אלא ושלשתם, לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד. מדוע הגמרא אומרת לעולם ישלש אדם ולא אומרת את פשט הפסוק ללמד תורה לתלמידים הנקראים בנים? כי אין אדם מסוגל ללמד תורה לתלמידיו אם איננו יודע את התורה, ומאחר שהתורה ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים, כדי לדעת תורה נדרש ללומדה וללמדה בהתמדה ויגיעה ועיון דק. על-כן כל מורי ההוראה של ישראל בכל הדורות הקדישו את עיקר זמנם ללמד את עצמם תורה ומתוך כך לימדו תורה לתלמידיהם.
תוקן על ידי מ80 ב- 12/05/2013 22:13:57
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2013 11:52 |
|
| |
האם אין גבול לחרות השיבוש של שפת התורה. האמירה הזו יותר מביכה מאשר מצחיקה, מי הם אלו שנקראים רבותנו
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2013 12:46 |
|
| |
הלשון נותנת לתוכן מסגרת. יש המכירים רק את המסגרת, או משעבדים עצמם למסגרת. יש המשתדלים להבין את התוכן, והם הנקראים רבותינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2013 13:02 |
|
| |
הלשון היא התוכן וכל חריגה מהתוכן היא חריגה מהמסגרת, הלשון ניתנה שבני האדם יבינו אחד את השני ואלוהים כתב את התורה בכדי שבני ישראל יבינו אותה, כל שיבוש בשפת התורה הוא שיבוש אסור כי הוא נותן משמעות שונה למה שכותב התורה רצה לכתוב זו הפקרות המשרתת את מחשבות משבשיה ולא את כונת נותן התורה
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2013 13:58 |
|
| |
לב נבון יבקש דעת, ופי כסילים ירעה איוולת.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2013 14:47 |
|
| |
אני מבין כי כתבת זאת על עצמך כי אתה פתי מאמין לכל דבר לכל שטות שאנשים מלהגים בהבליהם וזוקים שטויות לאויר בלי ביקורת מינימלית. אם היית מבקש דעת לא היית מאמין לכל שטות
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2013 15:38 |
|
| |
כאשר לשים אותיות ומלים עד שמתהווים ביטויים המבטאים במדויק את כוונת אומרם, אזי הלשון לשון. גם כדי להבין דברים כראוי, נדרש עמל. כשחז"ל דורשים פסוקים, הם אינם מסבירים את פשט הפסוק, אלא מרמזים לתוכנו העמוק, אשר מהבנה פשטנית של הפסוק רחוקים מלהבינו. ושננתם לבניך, ענינו הדיבור התמידי בדברי תורה עד שיהיו מחודדים בפי אומרם. כשחז"ל דורשים ושילשתם, הם מדייקים שחזרה מינימילית הינה לפחות שלוש פעמים. כשהם אומרים שליש מקרא, שליש משנה, שליש גמרא, הם מסבירים שכל חזרה בלימוד צריכה להיות מיוחדת, ורק בדרך כזו דברי תורה יהיו מחודדים בפי כל אדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2013 15:44 |
|
| |
אתה לא חושב שאם אתה מרשה לעצמך לשנות את מובנם הפשוט של המילים בתורה בשיטה הזו הרי אפשר לשנות גם מילים אחרות שנכתבו בתורה לשנות אותם למשמעות שלילית הרי צריך להיות סייג מינימלי לאדם לשנות את התורה אם אתה מאמין כי אלוהים נתן אותה ואזי אתה משנה דברי אלוהים או שאתה לא מאמין שאלוהים הוא שכתב את התורה וכל אחד יעשה בו כחפצו
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2013 16:07 |
|
| |
זו שאלה טובה.
לענ"ד התשובות:
א. התורה שבכתב הינה הרצוי. התורה שבעל-פה מאפשרת להתאים את המצוי לרצוי. שתי התורות ניתנו למשה רבינו מאת הקב"ה. האחת, בכתב. השניה, באמצעות כללים שנמסרו בע"פ, אותם קיבלו חז"ל ובעזרתם דרשו פירושים והלכות.
ב. חז"ל דורשים פסוקים באופן שנאמן לכוונתם המקורית. לדוגמא, הפועל לשנן מורה על דיבור תמידי ועל חידוד. איך מקיימים לשנן תורה לבנים בפועל? באמצעות לימוד מקרא, משנה, וגמרא.
ג . חז"ל היו יראים וצדיקים וחסידים, והוגים בתורה יומם ולילה, עד שדרשותיהם הן כאילו התורה דיברה בפיהם.
על-כן מתוך ידיעת מעלתם של חז"ל, אנו יודעים שדרשותיהם עמוקות ומכוונות אל האמת.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2013 18:57 |
|
| |
הכנסתם עצמכם לדיון החשוב ביותר בעולם התורני לעניות דעתי. השאלה המרכזית היא אם כלי העבודה של לומדי התורה הם חלק מהתורה [במובן של הטקסט], ואם לא [כפי שברור לכל בר דעת], מאיפה הם הגיעו?
רוב תלמידי הרב קוק [ובזה אני מהדלים שבהם] סבורים שאין מציאות שאינה כלולה בתורה [במובן האלוהי]. (לאחרונה רמזתי לאיזשהו מישהו כאן בפורום שכל היהודים מודים לזה בסתר ליבם.) בכל מקרה השאלה הגדולה היא איך יש מציאות של תורה שאינה כלולה בטקסט. אם תנסו להבין אחד את השני ולמצוא דרך אמצעית, תעזרו לי אישית, ואולי לעוד כמה.
(מצטער, אינני מקבל תשובות כמו 'קיבלנו מרבויסיינו', 'חז"ל ידעו' וכדו'.)
תוקן על ידי אחרחוק ב- 13/05/2013 18:58:15
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2013 19:08 |
|
| |
בשביל זה צריך הוכחה מאלוהים שאכן כך הדבר הוא כתב כי אסור להוסיף או לגרוע מהתורה את הכללים שאתה מדבר עליהם הם כללים שהנוגעים בדבר קבעו את המסירה של הכללים שוב הם מעידים על כך הם דרשו פסוקים כחפצם והם החליטו שזה הוא הפשט של הפסוקים למרות שאין כל אסמכתא לכך משום גורם אחר היום ולא רק היום התברר כי לא היתה להם ידיעה כה גדולה בתורה- נדמה לי כי כבר פתחו על כך אשכול על בורותם בהבנת הפסוקים ושל ידיעותיהם בתורה הכל מה שאתה מדבר עליהם הוא רק מתוך מה שהם כתבו ולא משום גורם חיצוני אחר שיאשר את מה שהם לקחו לעצמם ואת מה שאתה מיחס להם.
|
|
|
|
|
