|
|
| נשלח ב-19/5/2013 11:37 |
 |
| |
הבעיה היא לא התרוצים גם של הזהר וגם הפרוש שאתה מיחס לרשי שכאמור כבר מופיע בגמרא.
אלו תרוצים והנהגות טובות של הכהנים המברכים, שלא עונים לענין- השאלה.
.
מאיפה המילה הזו באהבה? היא לא כתובה בתורה ולכן אין להוסיף אותה לברכה שמצוטטת מהתורה!
ועל כך ענה אותו חבר- שהמילה אהבה כן כתובה בתורה- כי כתוב אמור= אהבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2013 11:57 |
|
| |
ירוחם,
השאלה איפה באהבה כתוב או רמוז בתורה. רש"י פירש עפ"י המדרש שמאחר שמלה אמור נכתבה בכתיב מלא ולא בכתיב חסר, הכוונה שברכת הכהנים תהיה בכל הלב, כלומר באהבה. החבר של הרמח"ל דרש שהמלה אמור פירושה בלשון איטלקית אהבה. וזה מסוג המדרשים שחז"ל היו לפעמים עושים ביחס ללשון היוונית.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2013 12:14 |
|
| |
מ
עזוב אותך מכוונות הכוונות לפני הברכה בלשם יחוד או כל מיני .. הכהן חייב לבדוק את עצמו עם הוא לא שונא א6ו כועס על אחד מהמתברכים וכו'
אבל הברכה הנאמרת אם היא ציטטה מהתורה אין להוסיף עליה
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2013 12:24 |
|
| |
ירוחם,
שאלתך איננה רק על המלה באהבה אלא מדוע הכהנים מקדימים ומברכים "אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה" והקהל אומר אמן, ולא אומרים אלא את ברכת הכהנים שבתורה. התשובה שהמלים אמור להם המקדימות את ברכת הכהנים רומזות לכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2013 17:35 |
|
| |
רק לכבוד אמונתו התמימה [במודע, ויש לי הרבה אמפתיה אליו] של אחד מהכותבים אזכיר ביאור מקובל אצל הדרום אמריקאים, ש'אַמור' בספרדית = 'אהבה'
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2013 19:56 |
|
| |
אחי
אם היית מעיין היית מגלה שאת זאת הבאתי משמו של ידידו של הרמח"ל- וידידך התמים התעלם מכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2013 17:43 |
|
| |
| מ80 כתב: |  |
שאלתך איננה רק על המלה באהבה אלא מדוע הכהנים מקדימים ומברכים "אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה" והקהל אומר אמן, ולא אומרים אלא את ברכת הכהנים שבתורה. התשובה שהמלים אמור להם המקדימות את ברכת הכהנים רומזות לכך.
|
|
בגיליון שיחת השבוע בדף האחורי למטה הייתה התייחסות לעניין הנ"ל של ברכת כוהנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2013 01:03 |
|
| |
ירוחם, חן חן! לא דקדקתי בדיאלוג ביניכם.. בכל מקרה כיום החידוש הזה הוא מילתא דבדיחותא של דוברי הספרדית.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2013 07:14 |
|
| |
| אחרחוק כתב: | | בציבור החרדי מסיבות אידיאולוגיות או טכניות, בציבור החושב כמעט בהכרח רואים בלימוד החכמה ערך עליון על כל מערכת החיים ... משום מה ישנם מקורות מעניינים שלכאורה מוכיחים שלימוד התורה אינו היעוד העיקרי...
העיסוק המרכזי אינו בלימוד התורה, שהרי מוטב היה אם היינו יודעים ולומדים פחות! התורה ניתנה לנו בהרחבה כעונש!
מה זאת אומרת? |
|
אני רוצה לשאול אותך, בשיא הכנות, מה בכלל משמעותן של שאלות מסוג זו ששאלת.
היהדות הידועה לך היום היא תוצר של פועל אנושי המשתרע על 3000 שנה ומספר יבשות. מובלע בשאלתך שכל התוצר הזה הוא עקבי פנימית, משום שאם לא, נפתרה קושייתך (פעם חשבו ככה, היום ככה; פה חשבו ככה, ושם חשבו ככה. כנראה שיש גרעין משותף מעורפל לכל הברוך הזה - לא יותר מזה). היסטורית, ידוע שזו טעות: לפני מאתיים שנה חשבו שמבחינת הדת, לא מאד חשוב להגיע לעצמאות מדינית; היום סאטמר משוכנעים שנובע מהתורה שזה חטא גדול, ואילו ירוחמשם בצביעותו חושב שתמיכה בהתנחלויות נובעת חד משמעית מהתורה. אם חסרות לך דוגמות אחרות, אין בעיה לפרט עוד. אז מה אתה שואל בדיוק?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2013 16:29 |
|
| |
מר X,
מדבריך עצמם יש סיבה לדיון, גם אם לא לקושיא. כלומר, האם אכן ההתפתחות למצב בו חשיבות לימוד התורה ערך עליון וכו', אולי יש לתפוס אחרת? [בפרט כשמדובר בתפיסה הרווחת גם כעת]
אולם לענ"ד, מלבד שהחשיבה הזו די עקבית בדורות וגם אם היא התפתחות, היא התפתחות מוקדמת יחסית. ראה למשל יחס חז"ל ללימוד התורה כלימוד - ערך מיוחד למעלה [גם אם לא מהבחינה המעשית], במסכת מועד קטן ט:.
אבל באמת עיקר השאלה היא לאו דוקא על התורה ולאו דוקא על התפיסה המוכרת במחוזותינו. תמיד היה ערך מיוחד ללימוד החכמה מלבד החכמה עצמה, גם אצל הפילוסופים [כמו המשפט של אריסטו על חוש המישוש]. ובאמת עיקר קושייתי על תפיסה כ"כ ברורה ומובנת מול דברי הגמרא התמוהים.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2013 16:36 |
|
| |
חכמי דורנו והדור הקודם הפכו את לימוד התורה י מתאים יותר להגיד לימוד הפילפול ולא התורה לעבודה זרה חדשה כי הרי אין כל אסמכתא רצינית מהתורה או מחז"ל אפילו. לעבודה הזרה הזו.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2013 19:24 |
|
| |
ככל שהדורות רחוקים יותר ממעמד הר סיני ויודעים פחות את התורה, כן הרבה דברים שהיו ברורים לדורות קודמים כבר אינם כל כך ברורים ואז נדרש הרבה יותר לימוד כדי לברר אותם
(לדוגמא אפשר להשוות בין אותן סוגיות בראשונים ובאחרונים). באותה מדה מאחר שיש בדורנו מחד פחות ת"ח מבדורות קודמים ומאידך הרבה יותר לומדי תורה, דרכי הלימוד נעשו ממוצעות יותר ומותאמות למידות הכלליות של הדור. הדורות האחרונים התברכו בבינה, וכתוצאה מזה רבים נמשכים להגיון ו/או לפלפול.
תוקן על ידי מ80 ב- 26/05/2013 19:27:38
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2013 22:06 |
|
| |
מ
מדבריך אני מבין, כי דר המדבר, המרגלים, דתן ואבירם, קרח ועדתו, עובדי העגל, ידעו יותר את התורה ממך\ מהגר"א וכד'
דור השופטים, המלכים, גולי בבל וכו' הבינו יותר את התורה.
כנראה לכן כל דור המדבר שעמד בהר סיני, היה צריך למות שלא יגלו את סודות התורה. לימוד מענין.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2013 22:23 |
|
| |
ושם, אינני מסכים עמך, לא בגלל שיש לי ראיות אלא בגלל שברור שהעיסוק בטקסט הוא דבר חשוב ביהדות, והוא המוביל לזה שרוב הציבור יודע טקסטים רבים מהספרות התורנית. תרשה לי לשער שזה לא חדש. בכל מקרה אני בעיקר מתייחס לנושא הפילוסופי, שבו העיסוק בעקרונות וחכמת ההיקש חשובה לפעמים הרבה יותר מהמעשה.
ירוחם, תרשה לי לשער שכך אכן חושב מ, אם כי גם אצלי לא התבררה נקודה זו כדבעי. ובהזדמנות זו אני חייב להתנצל על ששתקתי על דברים שאינם הולמים אודותיך שנכתבו לעיל אודות תמיכתך בהתנחלויות. חזק ואמץ, השם (ואני) עימך!
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2013 22:41 |
|
| |
אח
אני יודע שהוא חושב כך. אבל הרי זה לא הגיוני בעייני ולא נכון בעליל, בקשתי שיסביר לי את השקפתו.
לימוד התורה , כל לימוד, הוא מיסודו של כל עם, של כל אדם, אבל הבעיה כנראה של שם וגם שלי, המשקל העודף - לא במישור ההשכלתי והרחבת הידע איך לקיים את המצוות,
כתבתי זה בעבר, המשקל וההדגש הלא פרופוצונלי שנותנים ללימוד, שמזמן זה לא לימוד תורה, יש בתורה עוד תריג מצוות,
אף אחת מהמצוות האחרות לא חשובות אפילו בפרומיל ללימו התורה כביכול.
|
|
|
|
|
