יש איזה סיפור מהעיירות של פעם על בחורה שפגשה את החתן שלה רק כמה דקות לפני החופה (ההורים סגרו בינהם לפני כן, כמו שהיה מקובל בעבר) והנה, שומו שמיים, הבחור צולע!
הבחורה היתה נסערת מאוד ולא הסכימה להינשא לבחור המדובר, כמה דקות לפני חופתה.
או אז קרא לה רב העיירה (אחד מרבני ליטא, אודה למי שיביא את השם המדוייק) וסיפר לה סיפור מפעים על נשמה גדולה שטרם ירידתה לעולם ראתה כי לבת זוגתה העתידית צפויים חיי צליעה, ביקשה אותה נשמה לחלוק את הסבל יחד עם בת זוגתה ונעתרו לה מין השמיים.
אותה נשמה, כך אמר לה הרב, ירדה לעולם ונולדה לבני הזוג שבאו לכאן היום לחגוג את חתונת בנם, ואותו בחור צולע הוא הוא זה שביקש לעצמו את הצליעה כדי להקל על חיי בת זוגתו משורש נשמתו, ועכשיו היא דוחה אותו רק בגלל הצליעה ששייכת 'לה'??..
מיד נערכה החופה בקול צהלה ושמחה, קול חתן וכל כלה..
נשלח מהאנדרואיד שלי
