הא-ל כפוף למוסר ?

רם-
ישנו יחוד המציאות וישנו יחוד השליטה.
ה' ית' קדמון במציאותו אלא שרצה להמציא נבראים, האם נבראים אלו סותרים את עובדת היותו יחיד בקדמותו? ודאי שלא.
ה' יחיד במציאותו בעצם ואילו הנבראים נמצאים במקרה.
משא"כ יחיד בשליטה איננו יכולים לומר שהקב"ה שולט וגם הנבראים שולטים אלא בהכרח לומר שאו או.
כעת שאנו באים לדון על יחודו הרי במה שהוא יחיד במציאות הרי אין כאן כל נפקא מינה לענין העבודה הבחירה והשכר.
שכן יחוד זה הוא אינו תלוי במציאות הנבראים ואינו נפגם ממעשיהם.
משא"כ יחוד שליטתו הרי מעשי בני האדם מראים כביכול שאין בעל הבית לבירה.
ובזה נוגע הבחירה והעבודה, האם להאמין שכל הנעשה בארץ הוא בהשגחה לצורך העברת הרע [בסיבת הרצון להטיב לתת טוב לכל], או  להתהלך בשרירות ליבו ולומר לי יאורי ואני עשיתיני.

וכאן נשאלת השאלה האם ההטבה היא היכי תימצי לגילויי היחוד או גילוי היחוד הוא עומק העצה ושלמות השכר והתשובה כמו שפרשתי- שאין הקב"ה צריך שיתגלה יחודו כי אין ערוך אליו כלל וכו'.

אסביר יותר-
האמנת היחוד היא הידיעה שגם כאשר הדברים מראים שעזב ה' את הארץ והשליך מידיו את המושכות , איש הישר בעיניו יעשה וכו'.
אין הדבר כן אלא שהגעת הטוב לרעים ולהפך הוא עצמו ברצונו ובבחירתו ית' לצורך תיקון רחב יותר עמוק יותר וכו'.

וכמאמר הפס' מה רבו מעשיך ה' מאוד עמקו מחשבותיך איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל פעלי און  להשמדם עדי עד.
הפס' מודיע אותנו עומק עצתו ית' שהטובה לרשעים היא לצורך העברת הרע כליל.
כי בהיות הרע מכונן בפנימיות הבריאה הנה בלתי שהיה מתגלה לא היה מועבר עולמית,והיה נחבא במסתרי בני אדם ליום רעה. אבל ע"י הצמיחה  שיוצא לפועל הוא הנותן אפשרות העברתו והשרוש אחריו.

נמצא עבודת האדם להאמין שהכל הולך לתיקון השלם מנוהג בעומק עצתו ואשר לצורך זה הוא מקיים את התומ"צ שהם הכלים שנתן הבורא לאדם העברת הרע.
וכאשר האדם עושה עבודתו הוא נעשה שותף למעשה הבורא בהעברת הרע וזוכה בטובה בלא בושת.

לסיכום היחוד אינו עובדה הנראית לעין כי אדרבה בזמן שנראה שאינו שולט גם אז שולט אלא שאינו נראה לעומק עצתו.

אלא שהשאלה האם הבורא זקוק לגילוי היחוד ורוצה בו וקבע שכר למשלימי היחוד. או שסבב את הנהגת העולם על מידת היחוד לצורך ההטבה השלמה.

והתשובה כנ"ל שהיחוד הוא לצורך ההטבה השלמה ולא להפך.
 

תודעתי ההיסטורית מאוד פשוטה, המציאות הוכיחה שאותם שדגלו במוסריות השקופה שעליה אתה מדבר הרגו מליונים.
משא"כ החשוכים שדוגלים בהריגת עמלקים תמיד היו בצד הנפגע.

דורש - האם דנים אי אפשר מאפשר?

דורש מה אתה אומר על הנאצים  שחשבו על היהודים שהם נגועים בנגיף רוחני קטלני ולכן חייבים להשמידם מהשורש ולמחות את זכרו מתחת השמיים ורצו באמת לקיים את  המחייה כפי שאתה רוצה לקיים. מי אמר לך שהם לא צדקו ואתה כן צודק.

ושםהאחר,
אינני מסכים כלל עם דבריו של דורש יחודך בנוגע למוסר ולעמלק. אבל ההשוואה לנאצים אינה מדויקת, עכ"פ התיאוריה של היטלר הייתה שהיהודים מזיקים דווקא בגלל בשורת המוסר אותו הם מביאים לעולם, ולכן הטענה שלו היא אנטי מוסרית (גם לפני שהרג אדם אחד). משא"כ הטענה של דורש יחודך נגד עמלק היא שהמוסר מחייב להשמיד אותם, וזו טענה מוסרית.

אם כי כאמור אינני מסכים כלל עם טענתו העקרונית שהשמדת עמלק היא בגלל היותו נושא נגיף רוחני כלשהו. יכול להיות שכן ויכול להיות שלא, אבל כל עוד אינני מסוגל להכיר בכך, ההשמדה מבחינתי היא מעשה אנטי מוסרי בעליל.
לדעתי השמדת עמלק היא בפשטות השמדת אויב, וכשיטת הרמב"ם שעמלק שאינו נלחם עימנו אין לו דין עמלק לענין השמדתו. השמדת אויב היא בעיני מעשה שאינו נוגד את המוסר (גם השמדת נשים וילדים יכולה להיכנס לתוך ההסבר הזה, יותר בדוחק. השמדת בהמות היא מעשה פחות מובן, אבל גם פחות אנטי מוסרי, אני אוכל כל יום בשר להנאתי ולא רואה בזה מעשה אנטי מוסרי. למה זו שאלה נוספת).

לעצם השאלה של ירובעל, אני משוכנע שהאל היחיד (בו אני מאמין) אינו מצווה על מעשה אנטי מוסרי, ולא עוד אלא שהוא לא מצווה על מעשה שבעיני הוא אנטי מוסרי (גם אם יש למעשה איזה צידוק מוסרי שנעלם ממני). ולכן, או שאנסה ללמוד ולהבין מדוע הציווי נכלל בקטיגוריה מוסרית (בעיני, לא ע"פ כללים מסתוריים שאני אמור להאמין שהם קיימים), או שהוא פשוט לא ציוה על כך.
לגבי ניפוץ גולגלות של עוללי בבל, זה לא ציווי. זה נראה לי ביטוי קיצוני של שנאה עזה. לא משהו מעשי. האלוהים שלי לא מצווה על ניפוץ גולגלות, כמו שהוא לא מצווה על סקילת מחלל שבת, וכמו שהוא לא מצווה על סקילת ילד שאכל תרטימר בשר ושתה לוג יין, וכמו שהוא לא מצווה על שריפת עיר הנידחת. בקיצור, הוא לא מצווה כמעט שום עונש מוות, הרוב זה תיאורטי שלא יכול להגיע לידי מעשה, ואם זה עלול להגיע לידי מעשה - נעשה כל מאמץ שזה לא יגיע לכך (שיטת ר"ט ור"ע), כי זה רצון האל.

חזק כתב:
"אינני מסכים כלל עם דבריו של דורש יחודך בנוגע למוסר ולעמלק. אבל ההשוואה לנאצים אינה מדויקת, עכ"פ התיאוריה של היטלר הייתה שהיהודים מזיקים דווקא בגלל בשורת המוסר אותו הם מביאים לעולם, ולכן הטענה שלו היא אנטי מוסרית (גם לפני שהרג אדם אחד). משא"כ הטענה של דורש יחודך נגד עמלק היא שהמוסר מחייב להשמיד אותם, וזו טענה מוסרית."
אתה מטעה בקשר לתיאוריה של היטלר. הטענה שלו היתה שהיהודים מושחתים ושולטים בעולם ולא שהם מוסריים יותר. מבחינתו זו היתה טענה מוסרית פר אקסלנס.

לארוצים,
האם במיין קאמפף היטלר אינו כותב על המוסר היהודי-נוצרי שמחליש את האנושות ועל כן צריך להילחם נגדו?
(נכון שיש לו טענות נוספות נגד היהודים, וקיימות גם סתירות בין טענותיו, אך אין להתעלם מהטענה האנטי מוסרית שלו)