| נשלח ב-13/5/2013 07:17 |
|
| |
תרופה ליהודים וחסידים בלבד
http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=54425 ליהודים בלבד: דם יונים כתרופה ליבלות אשה חסידית מברוקלין הציעה טיפול ביבלות באמצעות הקזת דם יונים: ה'תרופה' פועלת רק על יהודים • הפרסום עורר ביקורת מצד ארגוני צער בעלי חיים: "התעללות בבעל חי" מודעה שהתפרסמה השבוע במקומון חסידי בברוקלין, עוררה סערה בעיתונות הכללית בעיר ניו-יורק. המודעה התפרסמה בעיתון 'די צייטונג', ובה הוצעה תרופה נגד יבלות, באמצעות דם יונים טרי. מאחורי המודעה עומדת אשה חסידית, אשר סיפרה כי לאחר שבתה סבלה מיבלות, שחטה יונה והשתמשה בדמה לריפוי היבלות. האשה הוסיפה וכתבה במודעה, כי ה'תרופה' פועלת רק על יהודים. "גויים לא מסוגלים לקחת תרופה זו", כתבה. "פרסמתי את המודעה כדי לעזור לאנשים", הסבירה. "לא היה אף מטפל בקהילה החרדית שיכול היה לטפל ביבלת שהופיעה על ידנ של בתי". המודעה עוררה זעם. ארגונים נגד התעללות בבעלי חיים טענו, כי הקזת הדם מהיונה כרוכה בהתעללות בבעל חי. לדבריהם, "ניתן למנוע את היבלת על ידי טיפול רפואי סטנדרטי.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 13/05/2013 07:37:40
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2013 07:26 |
|
| |
.
פלאצבו אף פעם לא פועל על מי שלא מאמין שזה עוזר.
ולעצם העניין - יש עדות מחקרית רבה להצלחות של טיפול היפנוטי ביבלות. הדוקטור אומרת שכל היפנוזה היא היפנוזה עצמית - וד"ל ואכמ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2013 08:06 |
|
| |
"נשאלתי ממי שנחלה במחלח צבועה (געהל-זוכט בלע"ז) ורפואה בדוקה שבני יונים בבית ששורין עליו נוטלים ממנו מחלתו ומתים מיד אם שרי לעשות כדבר הזה מפני צעבח"ח. השבתי בודאי שרי ואין כאן שום חשש. (באר משה (שטרן) ח"ח סימן קכד).
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2013 08:24 |
|
| |
נישטאיך
תודה על המקור המעניין (איקון ירוק של פעם)!
יש כאן לפיכך כמה וכמה נושאים ושאלות לדיון.
א. רפואית: האם דם יונים מועיל ליבלות.
ב. מדעית: איך בודקים תרופות.
ג. הלכתית: האם מותר להשתמש בדם של יונים (או בכל אופן של צער בעלי חיים) אם יש תרופות מסוג אחר.
למשל, אם אדם יכול להשיג דם יונים בחינם או לקחת תרופה יקרה, האם עליו להתחשב בצער בעלי חיים.
השאלה הזו מופיעה אם וכאשר דם יונים באמת מהוה תרופה ולא רק פלאצבו.
ד. כיון שהזכרנו פלאצבו (=תרופת דמה, חומר שאינו מועיל ביולוגית או כימית אבל האמונה בו מועילה לחולה מבחינה פסיכולוגית), איך יש להתייחס לתופעות כאלו? כאשר יש לאדם פלאצבו שמועיל לו חלקית, כמו כל הפלאצבוים, האם צריך לחשוף אותו שזה רק פסיכולוגי? האם זה יועיל לעשות זאת?
ה. הנושא של צער בעלי חיים מעוגן במקורות (מחלוקת בתלמוד אם צער בעלי חיים דאורייתא או דרבנן) ובסברה (עלינו להימנע מפגיעה בבעלי חיים שלא לצורך). אבל בתקופתנו נדמה לפעמים שמעדיפים בעלי חיים על בני אדם, וזו כבר גישה שנראית מוגזמת (ואפשר לדון על זה). עם זאת, בחברות מסויימות יש הסתייגות גדולה מכל מה שנראה כפגיעה בבעלי חיים גם כאשר העלות של ויתור על הפגיעה גבוהה מאד או מדי. איך עלינו להתייחס לכך? "עלינו" כיהודים, כתלמידי חכמים שקולם עשוי להישמע.
*** אוריזון
תודה על המקור! זה היה מעניין ביותר, במיוחד כיון ששמעתי על התרופה הזו לצהבת. לפי מה שידוע לי, מדובר במקור יווני עתיק אבל איני יודע את ההשתלשלות. ההסבר למות היונים עקב מיקומן על הגוף שמונע את תהליך הנשימה הוא מעניין מאד. האם יש לרב אבינר מקור מחקרי להסבר זה?
כיון שלינקים עלולים למות, אני מעתיק את עיקר הדברים לכאן.
מעשה בתלמיד חכם שחלה זמן רב בצהבת, ותלמידיו האיצו בו לנסות ריפוי על ידי יונים. טיפול זה מוזכר בספר יהודי של תרופת וסגולות, אך מקורו אינו מצוין כרוח הקודש או תורה שבעל פה, אלא מרפאים בני אותו זמן. יש הרבה עדויות שטיפול זה הועיל, אך כמובן קשה להוכיחן, כי ממילא כל אחד מבריא מן המחלה בשלב מסוים. על כל פנים, התלמיד החכם נכנע ללחץ תלמידיו הדואגים אך בתנאי שגם שני רופאים רגילים יהיו נוכחים. בא יהודי עם יונים והחל בטיפול. מגלחים את האחוריים של היונה, מצמידים את פי הטבעת שלה לטבור, והנה היא מתה – מכאן הוכחה שהיא ספגה את המחלה. כך המשיכו, ונפטרו חמש יונים, והיונה השישית נשארה חיה, סימן שהמחלה כבר חלפה מן החולה. הרופאים הסתכלו ביונים ואיבחנו שמתו מחנק. אמנם המטפל לא חנק אותן אלא החזיק אותן בעדינות מופלגת. מכל מקום אותו תלמיד חכם לא חש שום הקלה והמשיך במחלתו. אחרי זמן מה, שוב לחצו התלמידים והוא נכנע, ושוב נכחו רופאים. אחרי שנפטרה היונה הראשונה, הזדעק אותו תלמיד חכם: שימו יונה על הטבור של תלמיד בריא! והנה גם היא נפטרה. אמר הרב: עצרו הכל והביאו לי מן האוניברסיטה ספר על הפיסיולוגיה של היונים. אמרו הרופאים : תלמיד חכם, עם שכל של תורה, יגלה את התעלומה. אכן הרב תמה למה מתו היונים מחנק ולא מהצהבת שהיו אמורות לספוג לתוכן. והנה העלה בחכתו, שתהליך הנשימה של היונים משתף את הסרעפת, ולכן פי הטבעת חייב להיות חופשי, שאם לא כן היונה נחנקת. ומה שאחרי כמה יונים שמתות יש אחת לפליטה, זה כנראה מפני שהיא חזקה יותר ולא הצמידו אותה בצורה כל כך מושלמת. בדיקת הביקורת החסרה היתה צריכה להיות – הצמדת יונה נוספת אחרי היונה הראשונה שהמשיכה לחיות.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2013 09:37 |
|
| |
הרב מימוני
מה ענין צער בעלי חיים בשחיטת יונים? יהודים אנחנו ויודעים להסתדר- הרי היונה היא עוף כשר, ומותרת באכילה לאחר שחיטה, שוחטים את היונה לצרכי אכילה- בשרה עדין ורך, מעדן מלכים משובח, ומדמה מורחים על היבלת. והכל כשר . אבל אתה הרי ליטאי, ומיד תשאל ומה עם כיסוי הדם? מורחים על היבלת ומיד מכסים עם עפר.
השימוש ביונה לריפוי צהבת- בדוק ומנוסה- עד היום, בעדה החרדית ,כך מרפאים את המחלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2013 12:39 |
|
| |
אפקט פלצבו – ויקיפדיה
<השימוש ביונה לריפוי צהבת- בדוק ומנוסה- עד היום, בעדה החרדית, כך מרפאים את המחלה>
אם היו מושיבים שם קוף גם הוא היה מת.
סגולות עליך ישראלhttp://db.tt/ZvUYcC7K
תוקן על ידי נישטאיך ב- 21/05/2013 12:57:12
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2013 14:23 |
|
| |
נהנתי מאד מאד מן הדיון החשוב ברפואת צהבת על ידי יונים. שפע טובות העניק הקב'ה לעולם, אבל את העצומה שבהן העניק ברוחב לב ממש, יותר מגודש מי המבול נתן לבני האדם סיכלות, ואלו חטפו את המציאה הזו בשתי ידים ומסרבים בכל התוקף להפרד ממנה. תבורך מסכלים הצדקת החשובה אשר בפרסום הידיעה החשובה הצילה המוני הצהובים ממות קשה. באשר לחולים עצמם, אלו יכולים שלא לענות יונים צדיקות אם רק ישתמשו בשואבי אבק חשמליים. עוצמתם של אלו בשאיבת הבלים מכל נקבי הגוף עולה על זו של היונה ואפילו של הנשר הנורא בשמים. אין ספק בליבי כי הר'הח א' יתקין שואב אבק כשר במיוחד עבור חסידים יהודיים צדיקים, ונפרד לצדיקות. באשר לאותו החכם א', שמחתי כי מצא, סוף כל סוף, איזה תחום שהוא מומחה בו ביותר, ר'ל יונים בשרות רפואת הצהבת. כאשר עינתי בספרו המואר ראיתי שם אפלולית יתרה לפי שלא זכה להתברך לא בחכמה גדולה ולא ביהירות קטנה. נו, מילא, אולי כעת ימצא את מקומו הראוי כנשיא ושר על בעלי הכנף היוניים המקומיים.
עודד
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2013 21:48 |
|
| |
הנה עוד דוגמה נפלאה שהביאו לנו :
כותב הרב צבי קוסטינר : הדבר נוסה ע"י אחד מרבותיי שראה כיצד בשיטה זו פשוט היונה נחנקת והיא לא מוצצת שום דבר.
בברכה,
צבי קוסטינר. התשובה התקבלה בתאריך ג סיון תשס"ג
לא משהו מימי הבינים האפלים אלא ממש מן ההווה. אדם מעלה בדעתו לבדוק הבלות שכזו. פשוט מדהים. איך אדם לא מתבייש לספר כזה דבר. אינו מבין את הכלימה. מדהים.
עודד
תוקן על ידי 932woland ב- 21/05/2013 21:50:54
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2013 08:55 |
|
| |
עודד, תמוה בעיניי שאתה מאשים מישהו ביהירות ועושה זאת ביהירות רבה. מאשים מישהו באי רציונליות, ובעצמך ממליץ לנהוג בחוסר רציונליות. נפלא מבינתי כיצד אתה שולל על הסף טענה כלשהי שיש עדות על כך שהיא נכונה, ותמה על מי שבכלל עושה ניסוי כדי לבדוק זאת. אם אתה היית אחראי בבית החולים של זמלווייס, דומני שעד היום נשים היו מתות מקדחת יולדות (ראה בספר של המפל ובאוני' פתוחה על פילו' של המדע). חשוב על מי שהיה מגיע עם הטענה ה'מופרכת' שהקדחת נגרמת על ידי מיקרואורגניזמים (=שדים, במונחי אותה תקופה). אתה ודאי היית שולל את ההצעה לבחון זאת אמפירית, בדיוק כמו שעשית כאן. חשוב להבהיר שגם אני לא נוטה לחשוב שהתופעה הזאת היא אמיתית, וגם אני מבין את הבעייתיות ב'עדויות' הללו. אבל מכאן ועד לשלול את הצורך והלגיטימיות בבדיקה אמפירית הדרך היא רבה. מי יותר רציונלי בעיניך, זה שבוחן את ההצעה ושולל אותה על בסיס ממצאים אמפיריים, או מי שמתנגד לעצם עריכת הבדיקה (בבחינת אל תבלבלו אותי עם עובדות)? רציונליות היא לבחון כל הצעה ולגבש עמדה אחרי הבחינה (לפחות כשאפשר לעשות זאת). שלילה מראש של הבדיקה האמפירית היא אולי רציונליזם, אבל ממש לא רציונליות. בזה אתה דבק באופן עיוור באמונותיך בדיוק כמו אלו שאתה מבקר. אינני יכול להתאפק מלהזכיר כאן סיפור שכבר הבאתי, שנסוב בדיוק על הנקודה הזאת ובדיוק באותו הקשר. היה בחור בישיבה אצלנו (גוש עציון, אל חשש) שהיה חולה צהבת כחצי שנה. מצבו לא השתפר ובחלק ניכר מהזמן הוא היה מאושפז בבי"ח. יום אחד הגיע אליו מכשף עם יונים, אלו מתו על קורקבנו אחת אחרי השנייה, ולאחר כמה ימים הוא חזר לישיבה בריא. הדברים נמסרו לי מפי חבר רציונלי ונבון שראה זאת במו עיניו, ושאין לי פקפוק במהימנותו. חזרתי הביתה וסיפרתי זאת להוריי, והם מייד התחילו לרדת על הישיבה החשוכה (=גוש עציון!!!) שממלאת את מוחי בשטויות. שם נפל לי האסימון לגבי ההבדל בין רציונליזם לבין רציונליות עליו עמדתי כאן. אמרתי להם שרציונליות היא בדיקה של כל אפשרות באופן לא מוטה ולא משוחד, וגיבוש עמדה לאחר קבלת הממצאים. שלילה של ממצאים שנראים מפתיעים אינה רציונלית, והיא היתה מקפיאה את המדע שלנו, כך שעד היום היינו נמצאים אצל אריסטו. לאחר זמן שמעתי שהרב טאו (שאני רחוק מלהימנות על חסידיו, וזה כנראה האדם שהרב קוסטינר הזכיר בדבריו שהובאו לעיל) ערך בדיקה שיטתית של התופעה הזאת, שכן רבים העידו על כך שהדבר אכן קורה (היונים מתות והאנשים מבריאים). הוא מצא שהיונים מתות מחנק. זוהי בעיניי רציונליות למהדרין (מה שלא מאפיין אותו בשאר דרכיו, למיטב שיפוטי): אם שומעים משהו יש לבדוק אותו ואז לגבש עמדה. כעת גם אני מבין שהעדויות על התופעה הזאת אינן מהימנות, אבל אצלי זה אחרי בדיקה ולא אפריורי כמו אצלך.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2013 10:28 |
|
| |
מיכי
איקון ירוק.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2013 17:33 |
|
| |
מר מיכאל אברהם מה פשר ההבחנה שלך בין 'רציונליזם' ל'רציונליות'
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2013 23:05 |
|
| |
מדאברהם, האומנם הסיפור על החולה מן הישיבה ראוי להחשב טענה שיש עדות לנכונותה? האומנם 'רציונליות היא לבחון כל הצעה'? האומנם אתה מציע, על סמך עדות חבר רציונלי, להוציא חולים מתל השומר אל הספארי הקרוב שברמת גן, ולחבר את טבוריהם אל אחוריהם של מכלול העופות והחיות שבגן? נדמה לי כי החולה המיועד לפיל יחלים לחלוטין עוד קודם שיעזוב את בית החולים בדרכו לספארי. בשיטה דומה לזו השתמש, בהצלחה גמורה, הרופא של החייל האמיץ שוויק. האם אינך רואה כי אין כל קשר בין 'המתודה' של היונים המתות ובין הדרך שהלכו בה זמלוויס או ג'נר לפניו, למרות הדעות הקדומות והלעג? האם ששים השנים שבין 1770 ל 1830 אינן מספרות לך דבר המנוגד כל כולו ל'מתודת' היונים? אני משאיר לך ולקוראים למצא את ההבדל. בחורף, כאשר רבים לוקים בשפעת, נבחר אלף חולים בגילאים שבין 20 ל 60 וביום השלישי למחלתם נקרא להם את ספר הטלפונים של העיר אילת הנודעת בחומה. יתברר כי הטיפול הזה 'הועיל' ל 95-98 אחוזים מן החולים, אשר החלימו לגמרי מבלי ליטול אנטיביוטיקה ואפילו בלי לבקר אצל הרופא. זו הצלחה מדהימה! האם היא רציונלית? האם ראוי לחקור את סגולותיהם הרפואיות של ספרי טלפונים? האם קדושת ירושלים תועיל לספר הטלפונים שלה יותר מחומה של אילת בקור החורף? האם זה שיקול רציונלי ראוי לבדיקה?
לאחר הפליאה הגדולה, כדאי לבדוק שוב מתי ואיך יש להשתמש בדרך אמפירית, ומהי טענה רציונאלית. אינני מתפעל מ'גוש עציון' עם שלשה סימני קריאה. הנה ספור מאונ. תל אביב עם שלשה סימני קריאה. גברת אחת מן המוסד ההוא שלחה אלי מכתב מלומד ומנומק, ובו היא מציעה להניח בכוס כמה חלוקי קוורץ, - החומר ממנו יוצרים זכוכית, - למלא את הכוס במים ולהניחה במרפסת פתוחה בליל ירח. עם בקר יש לשתות את המים שכעת הפכו להיות מרק אנרגטי. כן. קרינת הירח העניקה אנרגיה שנקלטה על ידי הקוורץ, משם נמסרה הישר למים שאגרו את אנרגית הירח ושמרו אותה בשבילי. דרך אגב, שתית מים עם בקר מועילה ביותר גם אם הוסתרו לגמרי מאור הירח. אינני חושש כלל להודות בסיכלותה של הגברת המלומדת הזו מבלי צורך לשלוח הענין לבדיקת מעבדה.
עודד
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2013 23:19 |
|
| |
מיסטר לינקולן, הסברתי זאת בדבריי.
עודד, כתבת: האם אינך רואה כי אין כל קשר בין 'המתודה' של היונים המתות ובין הדרך שהלכו בה זמלוויס או ג'נר לפניו, למרות הדעות הקדומות והלעג? האם ששים השנים שבין 1770 ל 1830 אינן מספרות לך דבר המנוגד כל כולו ל'מתודת' היונים? אני משאיר לך ולקוראים למצא את ההבדל.
אודה ולא אבוש: איני רואה בדל הבדל. למען האמת, יש לי חשד שאין הבדל, אלא אם עיניי לקו בסמיות מדאיגה. לעומת זאת, ואולי מחמת אותה סמיות עיניים וליקוי מאורות שלקיתי בו לעת הזאת, איני רואה גם את הקשר בין דברי אותה מלומדת הקוורץ שהבאת לבין הנדון דידן. אני מדבר על עדויות ואתה עונה לי בדעות. כדי להחליט שהעדות אינה אמינה, או שמדובר בפלצבו, יש לערוך ניסוי. אני לא מכיר דרך אחרת, למעט דעות קדומות כמובן. אבל אני לא ממליץ על המתודה הזו (=של דעות קדומות) על אף היתרונות הרבים שלה שכמובן לא ניתן להכחישם.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2013 23:32 |
|
| |
.
בדיחה של פנימאים:
איך קוראים לשני אורתופדים שמתבוננים בפלט של ECG ?
Double-blind study
|
|
|
|
|