יש אוחזים שהפילוסופיה המדעית והקבלה אחת הן, יש האוחזים שסותרים הם, שניהם מודים שהעיסוק בו אינה נחלת הכלל , א]השאלה היא מהו ההבדל בין שני הסיכונים, לכאורה עיסוק במדע תוכל להביא לביטול מציאותו, עיסוק בקבלה אולי תכלול צדדים אחרים, שני רשויות[עשרה ] ואולי גם אין סוף בלתי מוגדר, ב]השאלה היא מהו הסוד ,האם הסוד אמור להשאיר את הא-ל כפי שהוא היה מקודם ורק נתוסף לו עוד כמה ידיעות מסביב של איך הוא פועל ורק שהוא עלול לבלבל את הלא מבין על בוריו ולהביא לקיצוץ בנטיעות ,או שהסוד הוא בעצם סוד עם מהות בפני עצמו שאף אם תבין אותו על בוריו הוא עלול להביא להשלכות שליליות , לחילופין אלישע שקיצץ בנטיעות ראה אמת או שהתבלבל?
נשלח ב-16/5/2013 03:44
יש שני משמעויות בסוד. סוד = יסודי הבניין. סוד = מוסתר.
יסוד הבניין צריך להיות מוסתר מילדים או מטיפשים.
אין בפילוסופיה וגם לא בקבלה שום סוד. לא סוד מוסתר ולא יסודי הבניין. הם תיאוריות יפות למי שמחפש משמעויות דמיוניות. במילא אין שום סכנה ללמוד אותם.
נשלח ב-16/5/2013 08:27
א. במספר מקומות בחז"ל ישנם רמזים לקיומו של תורה סודית כלשהו. (רמזים בלבד, מאחר והמשנה בחגיגה לא באמת ברורה ביחס לזה). כל מי שרצה להכניס למסורת תורה אשר אינה כתובה בתורה השתמש ביתד הזה לתלות בו כל חפצו, הן הפילוסופים והן המקובלים. מבחינה היסטורית בכוונת רז"ל אלו ואלו אינם צודקים. (וכמובן גם על חז"ל עצמו ניתן לשאול מנא להם זאת).
ב. למי שאינו חושב ומסיק מסקנות בעצמו אלא מאמין וחוזר על מה שקורא, שום דבר לא באמת מסוכן. כל עוד שהכתוב נמסר בדייקנות ואזהרות הנדרשות. לכן עיקר הבעיה מבחינתו אינו אלא כאשר הכתוב עמום ונותן מקום לפרשנויות שונות, כדרך הדברים האלו על הרוב. למי שחושב בודק ומסיק מסקנות בעצמו, אין דבר שלא מסוכן. גם מה שלומדים בגן ילדים.
ג. באופן עקרוני הן הפילוסופיה והן הקבלה מובילים לשינוי מפליג בתפיסת האל ביחס ל"מקובל". אלו בדרכם ואלו בדרכם. ובעצם כל מי שמאמין שישנו לתפיסת אל יותר בוגרת מרמת גן ילדים, סודו הוא כפירה באותו האל שבה חונך להאמין. כמו"כ הן הפילוסופיה והן הקבלה מובילים בעצם לביטול המצוות. מסיבות הקשורות לתפיסת האל ההשגחה וטעמי המצוות.
ד. אלישע אחר אמת ראה. אבל מראיית האמת ועד יישומו באופן הנכון יש דרך רב. האמת הוא הדבר המסוכן בעולם.
נשלח ב-16/5/2013 08:28
יהי כיצד הפילוסופיה מובילה לביטול המצוות אני יכול להבין, אבל האם הקבלה לא רוממה את המצוות?
נשלח ב-16/5/2013 08:31
בעל, הקבלה נתנה ביד מי שמתיימר להבינה את הטעמים היותר אבסולוטיים לדעתה למצוות. מכאן ועד להבנה שבעצם ניתן לפעול את אותם תיקונים גם בדרכים אחרות ולעגל פינות בקשר לצורת יישום המצוות בפועל הדרך קצרה. ושבתאות יוכיח. זאת עוד לפני הענינים המשיחיים וכו'.
כמו"כ המקובלים לא מאמינים בשכר ועונש במובן המקובל, שזה מעקר את המוטיביציה הדתית העיקרית ומחליף אותו בחיפוש תיקון לנשמה וכו'.
נשלח ב-16/5/2013 08:34
אכן, קיימת גישה שלימוד קבלה אמור להיות תיאורטי לחלוטין, ללא שום משמעות פסיקתית, אך לא נראה שהמקובלים עצמם סברו כך. וע"ע ליקוטי תורה לאדמוה"ז פרשת שמיני.
נשלח ב-16/5/2013 08:38
השאלה היותר מעניינת פה הוא תפיסת שמירת הסוד השונה אצל המקובלים מאצל הפילוסופים. לפי הפילוסופים, הסוד צריך להישמר סוד רק כדי לשמור על ההמון מפני עצמו, ולסיבות שמירת הסדר החברתי. ואילו לפי המקובלים נראה שיש סיבות יותר מהותיות לשמירת הסוד, הקשורות גם לבעל הסוד עצמו, והוא מאמרם שצריך להיות ראוי ומזוכך וכו'. וזהו שרש ההבדל העצום בתפיסתם את עצמם ואת הסוד ההורס שלהם. איכשהו הם מאמינים שהסוד כלל לא סותר את הפשט ומזה ההבדל המעשי ברמת הדתיות בין מקובלים לפילוסופים. וצע"ג האם אין כאן אלא השלכה נוספת לחוסר העקביות וההגיוניות של הראשונים, או שיש כאן תפיסה שניתן לעמוד עליה.
נשלח ב-16/5/2013 08:44
נראה שההסבר העיקרי לשמרנות הלכתית של המקובלים הוא רק לפי שרובם מניחים שאין אנו מבינים לאשורו/יכולים לפעול באמת את התיקונים הקבליים עצמם, ואנו חייבים להסתמך בפועל על המסורת וכו' גם מבחינת התיקונים האלה. בקיצור שאין הם מקובלים אמתיים. ואילו מי שרואה בעצמו מקובל באמת בוודאי שפוסק ונוהג לפיה גם נגד ההלכה (וכמ"ש אדה"ז שמ"ש בשו"ע שהלכה כפוסקים נגד המקובלים הוא דעת הפוסקים ולא דעת המקובלים).
נשלח ב-16/5/2013 09:08
יהיאור כתב:
השאלה היותר מעניינת פה הוא תפיסת שמירת הסוד השונה אצל המקובלים מאצל הפילוסופים. לפי הפילוסופים, הסוד צריך להישמר סוד רק כדי לשמור על ההמון מפני עצמו, ולסיבות שמירת הסדר החברתי. ואילו לפי המקובלים נראה שיש סיבות יותר מהותיות לשמירת הסוד, הקשורות גם לבעל הסוד עצמו, והוא מאמרם שצריך להיות ראוי ומזוכך וכו'. וזהו שרש ההבדל העצום בתפיסתם את עצמם ואת הסוד ההורס שלהם. איכשהו הם מאמינים שהסוד כלל לא סותר את הפשט ומזה ההבדל המעשי ברמת הדתיות בין מקובלים לפילוסופים. וצע"ג האם אין כאן אלא השלכה נוספת לחוסר העקביות וההגיוניות של הראשונים, או שיש כאן תפיסה שניתן לעמוד עליה.
לאיזו חוסר עקביות התכוונת?
נשלח ב-16/5/2013 09:30
שמאמינים בדברים סותרים. בסוד שסותר את הפשט.
נשלח ב-16/5/2013 09:50
יעויין בהקדמתו של תא שמע לספרות הפרשנית לתלמוד (מזכרון בלבד) שהחידוש של הפשטנים הוא שהתחילו לקרוא את השיטין ולא את מה שבין השיטין.
נשלח ב-16/5/2013 13:01
ובכל אופן קשה להצביע בדורינו מלבד אחד מעיר שהקבלה ביטלו מקיום מצוות, ולכאורה גם צריך להבדיל בין הגישות של רמ"ק אריז"ל רמח"ל ותורת אשלג , ניקח לדוגמא את ישיבת שערי שמים, כמדומני שרובם יראתם קודמת לחכמתם ועובדי ה' עם תוספת הקבלה,
תוקן על ידי ביליצר ב- 16/05/2013 13:00:51 (תוקנו שגיאות הקלדה - מ. משנה)
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 16/05/2013 21:16:27
נשלח ב-16/5/2013 13:09
מעבר לכך השאלה היא מי דגל בשיטת היעב,ץ הטוען בידיעה שיודע להבחין בין הפרי הנאכל לבין הקליפה שחייבת להזרק, אם ניקח לדוגמא את רב יהונת אייבשיץ שללא ספק היה בקיא בקבלה ואיש ההלכה ללא סרק נחשד בשבתאות כשחילק בכתיבתו בין א-לוהי ישראל לאין סוף ,נפלאתי האם במלים אלה היה כיום נחשד בשבתאות בעולם הקבלה?
נשלח ב-16/5/2013 13:16
בילי
שער השמים היא ישיבה חרדית שבמקרה לומדת קבלה. וכמעט שאין שם מי שמבין בסוגיות שהקבלה מתעסקת בהם ברמה שמעבר לטכניקה.
מקובלים שהקבלה הביאה אותם לביטול מצוות קיימים גם היום, ברמות שונות. גם בשולי החרדיות ובוודאי שמחוצה לה.
וכאמור, הרבה תלוי בנסיבות חברתיות ובמוכנות בכלל לחשוב ולהסיק מסקנות.
כן, הכתבים על שם ר"י אייבשיץ בקבלה מוגדרים גם היום כשבתאות בגלל הסיבה שציינת, ואין היום מי שנחשב מקובל "מקובל" שיכול להרשות לעצמו סטייה כזאת.
מהו שיטת היעב"ץ המדובר?
תוקן על ידי יהיאור ב- 16/05/2013 13:19:31
נשלח ב-16/5/2013 13:24
את האחת מעיר ציינתי ואת השם שציינת אכן הינו מוגדר כאחד מהגישות שציינת , קשה לי להצביע על מי שרואה במלים אלו כסטיה ,האם גם רבינו בחיי נחשב לשבתאי ,אלו דברים כתובים ולא נסתרים, מקובל אולי לא יחלק זאת בדיבורו באופן פומבי,
נשלח ב-16/5/2013 13:37
לבד מהשם (שמחקתי) ישנם עוד, מפורסמים יותר ומפורסמים פחות. בגישות כאלה ובגישות אחרות.
ברור שזו סטיה. ורבינו בחיי לא כותב כך. כל המקובלים מתעקשים להגיד שאין פירוד כלל והכל אחד, ור"י אייבשיץ לא. בהחלט שאם מקובל היום יגיד כזה שלא יוותרו לו (עכ"פ מי שעוד מתעניין בשמירת חומות התאלוגיה) וזה בפירוש הדעה של ש"צ וכו' ולא המיינסטרים של הקבלה. (הגם שההבדלים אולי דקים).
