| נשלח ב-20/5/2013 13:04 |
|
| |
חשמל בשבת - חשיבה הגיונית יותר
שמירת השבת בזמן העכשווי לובש פנים חדשות, בעוד שבזמן המקרא היה עיקר השבת הימנעות מעבודה חקלאית, שהם עיקרי הל"ט מלאכות שהוגדרו בחז"ל, עד להתפתחותם במשך הדורות, הרי שכיום, משהוסכם פחות או יותר שכל שימוש בחשמל ומכשירים חשמליים אסורים בשבת, הרי שמעיקרי מאפייני שביתת השבת הופך להיות ההימנעות משימוש במכשירים המלווים אותנו כל השבוע.
כאשר העולם הופך להיות יותר ויותר מבוסס על מכשירים ותקשורת אלקטרונית, לא ירחק היום ונצטרך להביא במבחן מחדש את סוגיית איסור השימוש בהם בשבת. אפשר לדמיין עתיד לא רחוק שבו לספרי נייר לא תהיה תפוצה בכלל, וכל מי שירצה לקרוא יעשה זאת בספרים אלקטרוניים. או שבו לא יהיו עוד מפתחות זולת אלקטרוניים. כבר היום מתמודדים עם כך במקומות ציבוריים שונים בבתי חולים וכו'.
נתעוררה לי מחשבה, אשר האופן שבו פוסקים מחליטים על הלכות אלו אינו מסתבר, וכי ברעיון פשוט ניתן להפך את כל החשיבה בסוגיה הזאת להגיונית ושימושית הרבה יותר. החשיבה ההלכתית הרגילה בזה אינה מתייחסת למלאכה או יותר נכון יצירה שהוא עיקר הגדרת מלאכת שבת, הנעשה במכשירי חשמל, אלא מתייחסת לאופן בו זה נעשה. מכך נובע שלמשל קריאה בספר, שלכל הדעות מותרת בשבת, תיהפך לאסורה לגמרי אם רק הספר הזה בנוי מאותות חשמליים תחת מדיו. או שדיבור ושיחה, שאין חולק שהיא מותרת, תיהפך לאסורה אם הדיבור הזה נעשה דרך שימוש בטלפון.
הגיחוך שבדבר מתבטא עוד יותר כאשר רבנים "נאורים" יותר מוצאים פתרונות כה מלאכותיים וטכניים לבעיות כאלה, כשימוש במערכות חשמל המתופעלות על ידי גרמא, וכבר העירו עליהם החרדים יותר, ובצדק לפי החשיבה שאני מציע, שאם כן בטלה כל שביתת השבת, שכן בהוספת תעלול קטן אפשר להתיר ליסוע בשבת ולהפעיל את כל המערכות כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת.
אם נתייחס לאיסור שבת כ"מלאכת מחשבת אסרה תורה", נפסיק לעיין אם בהדלקת נורה בשבת יש מכנית פעולה של עשיית אש או בונה או מה שלא יהיה, אלא נחשוב בצורה הגיונית ופשוטה: אסור להדליק אור בשבת. לא משנה אם האור הזה הוא של נר פיזי או של נורה חשמלית. וכך נך גם לאידך גיסא: מותר לדבר בשבת, לא משנה אם הדיבור הזה מתבטא דרך גלי קול רגילים או דרך גלים אלקטרוניים המשודרים ברשתות הטלפון. או : מותר לקרוא בשבת, ולא משנה אם זה קריאה על מחשב או קריאה בנייר. (לגבי הקלדה נצטרך לעיין אם נקרא כתב הממתקיים וכדו').
בכך ניפטר באחת מכל הסבך ההלכתי והטכני הנדרש לפי החשיבה הרגילה להכרעה בשאלות חשמל בשבת, כאשר נדרש מכל מי שפוסק בהלכות אלו ידע מקיף בטכניקה של המכשירים ובפרטי פרטים של דקדנות הלכתית והררים שאינם תלויים אפילו בשערה של דימויי מילתא למילתא רחוקים ובלתי ברורים. נאמר בצורה מאד פשוטה:כל מלאכה שאסור לעשות באמצעים פשוטים, אסור גם לעשות על ידי מכשירים חשמליים, וכל שמותר לעשות באמצעים פשוטים, אסור גם במכשירים חשמליים.
לחשיבה כזאת ישנם מקורות מבוססים מאד בחשיבה ההלכתית שאינה מתחשבת ב"רובד המדעי והטכני" של הדברים אלא באבנתא דליבא כפי שהדברים נתפסים אצל בני אדם.
האם חשיבה כזאת אפשרית? בעולם שבו מחשבים שולטים בכל, ועושים עבורנו מלאכות מרובות ומגוונות, האם מסתבר להגיד שפעולה אחת דרך המחשב אסורה מדאורייתא ואחרת מותרת לכתחילה?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2013 13:37 |
|
| |
[quote] שמירת השבת בזמן העכשווי לובש פנים חדשות, בעוד שבזמן המקרא היה עיקר השבת הימנעות מעבודה חקלאית, שהם עיקרי הל"ט מלאכות שהוגדרו בחז"ל, עד להתפתחותם במשך הדורות, הרי שכיום, משהוסכם פחות או יותר שכל שימוש בחשמל ומכשירים חשמליים אסורים בשבת, הרי שמעיקרי מאפייני שביתת השבת הופך להיות ההימנעות משימוש במכשירים המלווים אותנו כל השבוע. [/quote]
יהי מאמתי קובעים שינויים בהלכה לפני שהמציאות גוררת אותנו בציצית ראשנו? הרי במידה ומגיבים למציאות כלל, הדברים נעשים לפעמים מאות שנים לאחר שנולד הצורך. לגופם של דברים אני מסכים וזה לא חל רק על הלכות שבת. ממילא אנחנו חיים בתקופה חשוכה של חולשת הפסיקה כך שסוציולוגית מה שאתה מציע לא יהיה
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2013 13:44 |
|
| |
אני לא מדבר על לשנות את ההלכה אלא מנסה לברר מהו ההלכה. אם יוצא לי ההלכה באופן מסויים אני לא צריך לחכות לשום "פוסק" ושום סוציולוגיה. כך הוא ההלכה ואפשר לנהוג לפיו. רק העליתי את הדיון אם אפשר באמת להגדיר את ההלכה כך.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2013 14:29 |
|
| |
יהי לזכירך, כאן בפורום קיימת אסכולה חשובה המכונה אא"ס.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2013 15:03 |
|
| |
יהי
איקון ירוק על הנושא.
אני מסכים לבעייתיות. הטכנולוגיה יוצרת מצבים שאין לנו עבורם תשובות ידועות מראש.
אבל כמדומה שלא הבנתי את הפתרון שלך.
מה שהבנתי נראה שאפשר לסכמו במשפט אחד:
התכלית קובעת.
תכלית שכרגיל מותרת - בעולם לא טכנולוגי - תהיה מותרת גם אם האמצעי הוא בטכנולוגיה שמוגדרת היום כאסורה.
תכלית אסורה - תישאר אסורה?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2013 15:04 |
|
| |
יהי, אתה מחליף סוג של הסבר למצוות השבת, בסוג אחר. או אם תרצה, רשימה של ל"ט מלאכות (שרק חלק מהן חקלאיות), ברשימה אחרת - מדליק אור, עובד בחקלאות, או אינני יודע מה. ההלכה והמסורת הדיונית שלה, יגרמו שבמהרה יתפתח דיון מה נחשב כקריאה מותרת (לימוד תורה? הארי פוטר?), ומה נחשב כקריאה אסורה (גלובס זו קריאה או עבודה? פרק שלם במסכת שבת ידון בכך, וראה למשל "עובדין דחול"). התפתחות אבות המלאכה, תולדותיהן ושאר איסורי שבת אינה קשורה בקיבעון לכיוון מסויים, אלא להתפתחות לפי כל דור ואתגריו. האמן לי שהסיבה העיקרית שכותבי הפורום פה אינם נכשלים בציד צבי בשבת, אינה קשורה כלל לאופי המלאכה כאיסור, כי אם לכך שבסופר הקרוב מוכרים עוף בשקל.כך, אנחנו נמנעים מאיסור חז"ל של מקח וממכר, אבל לא ממש נמנעים מאיסור דאורייתא של צייד. כבר כתבתי בעבר, שלדעתי האדם המאמין יכול לשאת כמות מסויימת של מצוות. משהתמעטו איסורי השבת החקלאיים והאחרים, הוספנו איסורים מכיוון אחר. משהוקל לנו עם שעוני שבת, הומצא איסור השימוש בחשמל וההתעסקות בגנרטור. וכן על זו הדרך.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2013 15:15 |
|
| |
השכן לפום גמלא שיחנא
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2013 15:42 |
|
| |
יהי. הרעיון שאתה מציע קיים רק בכיון ההחמרה, מה שתמיד היה קשה לי למה יש הסוברים שלהחמיר יותר קל מלהקל משום מה נראה לי שהם שקולים, לכה"פ מבחינה לוגית, ואדרבה אולי חכמי הלוגיקה יעמידוני על טעותי. אבל עצם המנגנון כבר קיים כמו שאתה עצמך כבר הבאת מהטענות כנגד היצרתיות המתירה מכשירים חשמליים שונים. נראה לי שהמנגנון הזה הוא העומד בבסיסו של האיסור הגורף להשתמשות בחשמל, וכל הבונה+נולד+מתקן מנא+לא יודע מה, הוא כסות עינים. [למען הישרות לא למדתי את הסוגיא בעיון אבל כך דעתי הקדומה לאחר רפרוף בסוגיא זו].
השכן. 'חוק שימור האיסור' שהצבעת עליו מצא חן בעיני. תודה לך. טול את האייקון הראוי לך.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2013 15:43 |
|
| |
הפרופסור לפיזיקה הרב אברהם קושלבסקי ז"ל כתב: "פוסקי כל דור ודור משליכים על מצבים חדשים מתוך עיון במקורות קודמים ומתוך רוח ההלכה. כך למשל עשו בעניין חשמל בשבת; התורה קובעת (שמות לה, ג): "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת". האם איסור זה כולל רק את השימוש באנרגיה כימית (חמצן ועץ) לבישול וחימום, או גם הפעלת אנרגיה חשמלית לאותה מטרה? באו רבותינו הראשונים ופסקו על סמך מקורות שונים, שגם אש חשמלית הנוצרת כאשר זרמים עוברים דרך חוטי להט, נקראת בעירה, מכיוון שכאשר התורה ציינה הבערת אש כוונתה לא היתה דווקא לאש, אלא לכל פעולת שחרור אנרגיה המעלה את חום הגוף. גם מבחינה פיזיקלית אנו מבינים היום ששחרור האנרגיה בפעולת הבעירה היא תוצאה של תנועות אלקטרוניות בין-מולקולריות, ואין זה שונה מחימום הנוצר על ידי תנועת אלקטרונים שיוצר זרם החשמל", ("מפגשים בין יהדות מדע וטכנולוגיה, על יסוד י"ג העיקרים של הרמב"ם", עמ' 98).
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2013 16:00 |
|
| |
כשזרמים עוברים דרך החוטים המובילים את החשמל- לא נוצרת אש. אש ובעירה בתורה כשתוצאותיה היא אכילה של חומר הבעירה, בנורת חשמל זה לא קיים. נורות הלד היום כמעט ולא מחממות. לפעמים זרימת מים (חיכוך) יכולה לגרום לחימום יותר מהמנורות החדשות. החז"א הוא שאסר את השימוש בחשמל. באסמכתא הנלמדת מכף סיידים. אלו המקורות השונים!
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2013 16:06 |
|
| |
דה וינצי, אז תכלית, למה שקריאת ספר אלקטרוני יהא אסור?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2013 16:35 |
|
| |
ליאונרדו נאמר עשו סייג לתורה אך לא נאמר הורידו סייג.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2013 16:41 |
|
| |
בעל
ר' עובדיה מברטנורא מסכת אבות פרק א
וכל המרבה דברים מביא חטא - שכן מצינו בחוה שהרבתה דברים, ואמרה, אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו, והוסיפה נגיעה שלא נאסרה בה, ודחפה נחש עד שנגעה בו, ואמר לה, כשם שאין מיתה בנגיעה כך אין מיתה באכילה, ומתוך כך באת לידי חטא שאכלה מן הפרי. הוא ששלמה אומר (משלי ל') אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך ונכזבת:
מעשה בכל יום
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2013 16:45 |
|
| |
יהיאור. אני לא יודע. אבל המציאות היא שלהתיר קשה לאנשים. למה? לאלוקים פתרונים. אתה בטח מכיר את המושג 'קולא שאין הציבור יכול לעמוד בה'.
בעלבעמיו. הקושיה שלי היא לא על סייגים. אלא על עיקרי ההלכה. למה לעקור איסור יותר קל מאשר לעקור היתר?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2013 07:24 |
|
| |
שלש הערות א. הרעיון של יהי – בסיעסו ראינו חדש לגמרי. ייתכן שבמקור איסור עשיית המלאכה נידון ב(אין) קריטריונים של יהי או במקור היה קריטריון יחיד של "יצירה" או "מלאכה חשובה" ועריכת ל"ט (או מ) המלאכות באה ליצור קריטריונים פורמליים. אחרת קשה להבין מנין צמחו הל"ט האלו. ידועה שיטת הרשז"א שכל מלאכה החשובה ככזו בעיני הבריות אסורה וזה מקורו האמיתי של האיסור (ראה שבת צ"ה "חולב חייב משום חולב") וייתכן שזה על יסוד השקפה עקרונית שבמקור זהו האיסור ול"ט מלאכות הינן רק פורמליזציה. אבל מה שיהי רוצה לעשות זה לבטל את עקרון הל"ט מלאכות. יש לזכור שרשז"א התיר לא מעט פעולות על סמך סברות בכוון של יהיאור , למשל שפעולה נחשבת "שימוש" ולא מלאכה או היתרים של דרך אכילה בבורר ודש (למשל יניקת תינוק שלפי הסתכלות הרגילה היא דש גמור ומותרת רק בגל פיקו"נ ואם כן עדיף לחכות 10 דקות עד מוצ"ש, שבזה אין פיקו"נ ולא להניק תינוק לפני) ועוד. מצד שני ברור ופשוט שהוא קיבל את הקיבוע לל"ט מלאכות. ב. לגבי הקריטריונים שהעלה יהי – הדוגמה של אש אינה מוצלחת מכמה טעמים שהעיקרי שבם הוא שזה איסור פרטני, כמעט יחיד שנזכר לגבי שבת. הדרך יוצאת מהנחה שמותר לדבר אז מותר לטלפן, מותר לקרוא אז מותר גם במחשב. האם גם מותר ללכת ולרכוב (מדאו'), אז גם ברכב מכני? ג. מעניין לו היה מתקבעת דעתו של יהי כמה שנים היו לוקחות כדי שהפורמליזציה תשתלט שוב (אם כי בדרך שונה). ניחוש שלי – לכל היותר שנות דור.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2013 17:29 |
|
| |
יהי
כיום לא עושים גם ביום חול כמעט אף מלאכה. חוץ מים חופש במה תתקיים השבת?
נ. ב. כמי שלמד הלכות שבת לא מזמן, אין (להבנתי) מקור לאיסור על חשמל בשבת
|
|
|
|
|