בית פורומים עצור כאן חושבים

איך אדמו"ר יכול להסתכל בעיניים של אברך ?!

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-23/5/2013 07:58 לינק ישיר 



       הקטע היפה בחתונה הגדולה, לטעמי:

       http://www.bhol.co.il/article.aspx?id=54776

 
      שימו לב לכל הפרטים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/5/2013 09:06 לינק ישיר 

ספרן, אכן.
יפה לראות את היחס של החסידים לרב עובדיה, את היחס שלהרב עובדיה לאדמו"ר, ובכלל נהניתי והתרגשתי לראות את הרב עובדיה רוקד ומקפץ לצלילי ניגון חסידי.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/5/2013 09:40 לינק ישיר 

ספרן

תודה על התיאור שיש לשער שהוא אותנטי.

אני מעתיק כמה שורות:

1. פתאום היה לי טוב להעלם אל תוך הקהל האינסופי הזה. להפוך לחלק ממשפחה אחת גדולה ושמחה,

2. כי משפחה לא בוחרים. וכל המשפחות אומללות בדרכן, זה לא אני אמרתי.


3. לקפוץ, לרקוד ולהריע. לא חשוב למי ולא חשוב למה. לעצמי ולא לאף אחד אחר,

4. למנות את נצחוני האישי על העצב והכאב שנכפה עלי ועל רבים אחרים. 


5. לשאוף אויר ולפתוח עיניים גדולות כאשר כולם מקפצים באקסטזה ובעיניים עצומות,

6. דוקא אז לעצור הכל ולרחף בתודעה האישית שלי באויר האוהל הדחוס ולהתבדל

7. ולרצות להתמזג, בלי לדעת בלי לחשוב ובלי לשאול שאלות.

המספרים האי זוגיים מתארים את חוית השיתוף. חויה כזו יכולה להתרחש בחתונה חסידית, ולהבדיל בשמחת תורה בריקוד סוער לכבוד התורה, ואני משער שגם, לפי התיאור התמציתי מדי, בבית המקדש בשמחת בית השואבה.

ושוב: מה ההבדל בין זה לבין, סליחה על ההשוואה, וודסטוק?

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%91%D7%9C_%D7%95%D7%95%D7%93%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A7

ציטוט משם:

פסטיבל וודסטוק 1969 הוא פסטיבל מוזיקה שנערך בין 15 - 18 באוגוסט 1969 בעיירה בית'-אל במדינת ניו יורק שבארצות הברית.

הפסטיבל נחשב כבולט מבין פסטיבלי הרוק שנערכו בשנות השישים וכאירוע חברתי מעצב של דור שלם בעולם המערבי בכלל וארצות הברית בפרט. הפסטיבל נחשב כשיא בתרבות האנטי ממסדית שהתפתחה בארצות הברית באותו עשור, שמייצגיה הבולטים ביותר היו ההיפים. בעיני רבים נחשב הפסטיבל כאירוע המשפיע והבולט ביותר בהיסטוריה של המוזיקה הפופולרית.

עד כאן ציטוט.

יש כאן דמיון ויש כאן שוני.

הדמיון הוא בחויה שאותה ניתן למדוד, סבורני, בכלים פסיכולוגיים ואמצעי מחקר אנתרופולוגי. האדם יש בו כנראה רצון להיטמע בחויה שבטית. חויה אקסטטית ודווקא כזו שנעשית בציבור המשתתף יחד.

השוני הוא בתכלית. התכלית של שמחת בית השואבה היתה לשמוח לפני ה'. התכלית של ריקודי שמחת תורה אצלנו היא לשמוח בתורה שקיבלנו.

איני יודע מה היתה התכלית של וודסטוק, אבל אני משער שהיו שם יעדים של פריצת גדר המקובל מכאן והתחברות לערכים חדשים, אנטי ממסדיים, מכאן, לצד המשיכה והחיפוש אחרי האקסטזה.

[אקסטזה = אירוע נפשי של התרגשות יוצאת דופן שבו ניתן להגיע לכאורה לסף המיסטיקה או מעבר לו

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%98%D7%96%D7%94

מהי התכלית של החתונה החסידית?

לפי דיווחים בבחח, ולפי אשכול מחלוקת גדול על ריקוד המצווה, נראה שיש מייחסים לכך "השפעה רוחנית". אני מבין במילים אלו שאמורה להיות כאן השפעה תיאורגית. אין בסיס מוצק לקביעה הזו בכתבים קדומים יותר, אבל די בכך שזה מנהג גם אם מנהג מחודש ודי בכך שהחסיד יתחנך לתת אמון במעשי האדמור מכל סוג כדי להצדיק את הפרשנות הזו בעיני מאמיניה.

(אני יודע שאפשר לומר אותן מילים בדיוק על, להבדיל, התורה והמצוות, אבל בדיקה תראה שלאלו יש יותר ביסוס. בכל מקרה, לא בזה אני מבקש לדון ורק ציינתי שיש לי מודעות לדבר זה ולביקורת האפשרית שראוי, אם רוצים, לדון בה במקום אחר).

האשכול שם נקרא "שאלה של ליטאי - איזו מצוה מקימים במצוה  טאנץ".

http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2714071

בעיני הביקורתיות והספקניות, יש כאן טכס חדש שהתפתח לפני כך וכך שנים, טכס שמתעצם ואף עולה בסכומים יקרים ולא לאדמור אלא לחסידים, וטכס שמקבל פרשנויות קבליות ותיאורגיות.

וזה בעיני דבר לא טוב. אבל אני מבין שיש כאלו שדעותיהם שונות משלו, ויש לנו הנחות יסוד שונות לגבי האדם והיהודי ותפקידם וכיצד מתנהל העולם שברא ה'.

אני חוזר לציטטות שבהן פתחתי, מהדברים שהביא ספרן (וחן חן לו). הכותב מרקד על שתי חתונות, אם אשתמש במשחק מילים. מצד אחד הוא חובר לחוויה האקסטטית הציבורית, ומצד שני הוא מספיק בר דעת כדי לשאול את עצמו האם הוא חפץ להשתייך, להיות IN.

אפשר לומר שאם יש צורך בחויות כאלו, ויש, אזי עדיף שהחסידים ימצאו אותן בהיתר, בתוך חתונה חסידית. ושוב, דעתי שלי שונה היא. די לנו במה שהתורה יצרה עבורנו חויות אקסטטיות בנסיבות מסויימות, ואין לנו להוסיף עליהן. והנימוק שלי אינו רק ניצול כספי של החסידים, אלא התעסקות בטכס מומצא עם פרשנות מוטעית.

וזו כמובן דעתי שלי, אם כי אשמח לנמק אותה ולדון בה.
].




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/5/2013 10:46 לינק ישיר 

מיימוני כתב:


אפשר לומר שאם יש צורך בחויות כאלו, ויש, אזי עדיף שהחסידים ימצאו אותן בהיתר, בתוך חתונה חסידית. ושוב, דעתי שלי שונה היא. די לנו במה שהתורה יצרה עבורנו חויות אקסטטיות בנסיבות מסויימות, ואין לנו להוסיף עליהן. והנימוק שלי אינו רק ניצול כספי של החסידים, אלא התעסקות בטכס מומצא עם פרשנות מוטעית.

וזו כמובן דעתי שלי, אם כי אשמח לנמק אותה ולדון בה.


מיימוני אני לא מבין את הפוזיציה של קצין העושה סלקציה של יהודים מי מתאים לתפיסה השרירותית שלו של מה היא היהדות הרצויה (למי?) ומה לא. יהי כופר בזכות הקיום (!) של קהילה חסידית בכלל כי היא לא דמוקרטית ולך די במה שיצרה עבורנו התורה... (לפי פרשנות של מי?). אתם רוצים לשנוא חסידים? לכו על זה. אתם לא הראשונים ולא האחרונים. אבל תעשו טובה (אינטלקטואלית) אל תתחילו עם הנימוקים הפסוודו למדניים רציונליים. אין סולם של יהודים. יש רק רכבת.

כל אדם וכל קהילה ניתנים לביקורת מוסרתי ואסתטית. אבל נראה שכל מה שנשאר מהדתיות הזו זה רק הביקורת של האחר. אבל האמת היא שאני חוזר בי. אם לא היינו מדברים סרה על אחרים לא היה לנו על מה לדבר.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/5/2013 12:25 לינק ישיר 

ירובל
אבל נראה שכל מה שנשאר מהדתיות הזו זה רק הביקורת של האחר. אבל האמת היא שאני חוזר בי. אם לא היינו מדברים סרה על אחרים לא היה לנו על מה לדבר.




באמת כבר יושבים על המדוכה, גדולי ישראל, להתיר לשון הרע, בעיקר בשבתות הקיץ הארוכים,

ההסכמה להתיר לשון הרע, כבר יש. המחלוקת היא על סיבת ההתר.

הליטאים רוצים שבהתר יהיה כתוב כי הסיבה היא, פיקוח נפש.
 החסידים רוצים שהסיבה תהיה - עונג שבת



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/5/2013 13:07 לינק ישיר 

נחמתני ירוחם :-)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/5/2013 13:19 לינק ישיר 

ירובעל

כתבת

אין סולם של יהודים. יש רק רכבת.




(איקון ירוק משופר)

לגבי מה שכתבת על הימנעות מביקורת ואם ביקורת שמתבססת על התורה, אז לפי איזו פרשנות -

יש ממש בדבריך, אבל אני סבור שאם לומדים, כמובן בצורה שאני לומד (סמיילי), אז התוצאות מובטחות. ויש לי ביקורת על כל מי שלא הולך בדרכי.

בהתאם למשל שאני מצטט לעתים מזומנות, מה דעתך על מי שיגיד: בקהילה שלנו שתים ועוד שתים שוה חמש (הקרדיט על המשל מגיע כמובן לג'ורג' אורוול, מחבר "1984"). שם כבר לא תאמר: הנח לקהילתנו. שם תסכים שיש טעות.

השאלה היא איך מבררים. נסכים שדבר ראשון צריך לברר? ללמוד? לבדוק?

(יתכן שזה לא מתאים לכל אחד, או שאדם יענה: מספיק לי שהאדמור לי הכריע כך, המסורת עדיפה מכל בירור אחר).

***
ירוחם

איקון ירוק, כרגיל, על החידוש.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/5/2013 16:21 לינק ישיר 

ירוחםשמ כתב:

באמת כבר יושבים על המדוכה, גדולי ישראל, להתיר לשון הרע, בעיקר בשבתות הקיץ הארוכים,

ההסכמה להתיר לשון הרע, כבר יש. המחלוקת היא על סיבת ההתר.

הליטאים רוצים שבהתר יהיה כתוב כי הסיבה היא, פיקוח נפש.
 החסידים רוצים שהסיבה תהיה - עונג שבת


[ירוחם,

בשם אחד ממוריי ורבותיי - 
נאמר "לא תלך רכיל בעמך", מכאן שיש איסור לרכל בעת הליכה, אבל אם יושבים (המהדרין מוסיפים - עם כוס קפה וסיגריה), אין בכך שום בעיה...]




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/5/2013 19:42 לינק ישיר 

אםשלום

או וי איך שאת מקלקלת ונותנת תחמושת לחברה. סיגריה??? בשבת אחר הצהרים??



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/5/2013 22:44 לינק ישיר 

[ירוחם,

איזו דוגמא מופלאה להוצאת דברים מהקשרם!  
("המדרש" שהבאתי לא דיבר על שבת...)

הצחקת אותי מאוד. תודה!


נ"ב - 
אזהרה: משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק לבריאות.]





תוקן על ידי אמשלום ב- 23/05/2013 22:46:44




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/5/2013 23:32 לינק ישיר 

אפריםבן האדמו"ר לא נמלט ברכבת ציונית (כמו האדמו"ר מסטמאר) הוא הוברח מבודפסט הונגריה בזהות שאולה אשר לשם כך נאלץ לגלח זקנו.
ערב בריחתו הרגיע אחיו הבולגריא רבי שהוא אביו של האדמו"ר הנוכחי את יהודי בודפסט שלא יעונה להם רע והאדמו"ר נוסע לא"י משום שתמיד חפץ בכך ושם כלומר כאן יעתיר עבור כלל ישראל . נושא זה שהוא חור שחור בעברה של בעלז עלה בהרחבה בדיונים ציבורים וראוי לאשכול בפני עצמו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/5/2013 17:25 לינק ישיר 

 

יש יותר מעניין אחד לענות בו, אך אם אלך בדרכו נשל פותח האשכול, יש לי בעיה עם הפסיעה על ראשי עם קודש. עם אדמו"רים המנצלים את החסידים שלא לשם שמים, במקרה הרע ועם אלו שאינם מונעים מהחסידים את תחרות למי יש גדול יותר, במקרה הטוב.

עצם חיי הראווה של חלק מהאדמ"ורים, צורם מאד למי שבאמת מאמין כי העולם הזה פרוזדור ולמי שגדל על אידיאל של פת במלח וגו'.
העובדה שהחסידים מעוניינים בזה חסרת משמעות, הן מהפן הערכי והן מהסיבה הפשוטה כי בכל דיקטטורה העם משתף פעולה ומריע

בנושא זה גדולי התורה הליטאים מהווים דוגמא אישית ראויה בהרבה.

על האסונות שהם ממיטים על עם הקודש, בהזדמנות אחרת....

 



תוקן על ידי ייתכן ב- 30/05/2013 17:26:32




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/5/2013 18:22 לינק ישיר 

(יתכן, את דבריך ראינו בעינינו בחתונת סלונים לפני כמה שנים, כששרו "עוצו עצה". לי אישית זה הזכיר את ההפגנות של הקומוניסטים..)



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/5/2013 20:10 לינק ישיר 

ייתכן
לא למדת את הפרק האחרון של מסילת ישרים?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/5/2013 20:57 לינק ישיר 

נראה לי שאם הבעלזער רב היה קורא אותך, הוא היה מבליע חיוך ממזרי.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > איך אדמו"ר יכול להסתכל בעיניים של אברך ?!
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 לדף הבא סך הכל 4 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.