משה משה ומשה

בבואי ללמוד את המתגלגל עלינו בימים האחרונים בזירה החרדית וללא קשר לזירה הכללית, ובדגש על הימים האחרונים בלבד, הקולות היחידים שנשמעו היו של משה משה ומשה.



נתחיל בשם החדש, משה ארנפלד. ובכן את מה שמכנים בקהילת משכנות יעקב הוא לא פחות ממפץ גדול, ליקוי מאורות, הוכו בסנוורים ושלל דימויים דומים, כולם בעלי משמעות אחת. הלם! פשוט הלם! כאשר אין מי שיכול להצביע מה בדיוק קרה שם בסביבת הרב גולדשטיין, אבל ביום בהיר הודיע הרב למקורביו כי האיש הנציג הפוליטי מבחינתו הוא משה ארנפלד תוך הדחת אליהו טומבק וזריקתו מכל המדרגות. זהו הלם אמיתי, כי ארנפלד הוא טיפוס אשר זה מקרוב בא, חזר מחו״ל לא בהכרח מרצון לאחר שהתגורר שם שנים מספר כאשר לפני כן הכיר וגר קצת ברמת בית שמש, והופיע ביום בהיר עם כרס תפוחה ופוזה מרשימה. את קשריו בבתי הרבנים הוא דואג לטפח ומומחיותו בכך, אשר על כן משמש הוא כרב אחראי על פעילויות שונות בשב״ס. כמי שהשקיע מזמנו בבית הגראי״ל בתקופה האחרונה, הפך בכשרונו למעין מקושר לצמרת דגל התורה. ומכאן מתחיל הסיפור.



ארנפלד לא נחשב אדם ששומר אמונים כך על פי אנשים המכירים אותו, יש אומרים כוחו בפה. ולכן ישנם גורמים קהילת משכנות יעקב משוכנעים כי הוא פשוט סובב את הרב על האצבע והביא להדחת טומבק ובכך להפיכתו להציג הפוליטי. יש מגדירים זאת שהוא השקה את הרב באלכוהול בשיעור הפוסל בנהיגה, ולראיה מדגישים את הניגודיות בין המלכת ארנפלד שהיום מזוהה עם בית הגראי״ל לבין ישיבתו המופגנת על שולחן העצרת של העדה הירושלמית. בכך הם מוכיחים על הבלבול הגדול שחל בפוליטיקה הפנימית.

אין זה סוד כי תחת הנהגתו של טומבק דרשו קהילת משכנות את המקום השני בדגל וכבר דקרו בסיבוב הקודם ונדקרו לאחר הסיבוב על ידי הדוקר, ועד היום הבנות יושבות בבית והקראוון, לכן טומבק בהחלט דרש את המקום השני. פירושו של דבר היה חתיכת מאבק בין גרינברג המקום הראשון לבין מונטג המקום השני.

ארנפלד נכנס לנישה הזאת, כעת יצטרכו להבין מה בדיוק הולך. כאשר דובר על האפשרות שארנפלד יהיה חבר מועצה, הם דברו על האפשרות שאכן ילחמו על המקום השני לטובת ארנפלד, אבל ככל המסתמן שארנפלד מבין שהסיכוי להזיז אחד מחברי המועצה הנוכחיים קלוש. לכן מדברים כעת על אפשרות נוספת והיא להשאיר את סילברסטין כמועמד למועצה ובכך לרדת מהעץ של מקום שני כיון שביחסי היכולות ללא ספק השניים הקיימים מאפילים על סילברסטין, היתרון בכך לדעת ארנפלד שבכך הוא ישלוט על שני חברי המועצה גרינברג ומונטג וגם יכפה עליהם הוראות כפי רצונו גם דרך החלונות הגבוהים.

עוד רבות ניתן לכתוב על המהלך המעניין של הרב גולדשטיין, אבל כבר היום אומרים מקורבים לבחישות כי הם חוששים מאוד מהאימון העיוור שניתן לארנפלד. גם המקורבים חוששים למקומם, וגם חוששים שלאחר צבירת הכוח ארנפלד ינטוש את האינטרסים הציבוריים לטובת אינטרסים צרים ואישיים, כך לדברי אנשים המעורים ומכירים בנפשות.



לסיכום, מהלך מעניין, אבל כולם צריכים להסתכל לאחור כל הזמן ולהבין שבמשחק הזה יש הרבה נעלמים.

----

המשה והמשה האחרים הם כמובן משה אבוטבול ומשה מונטג שיחסיהם מעולם לא היו חשדניים ומתוחים כ״כ כמו בתקופה הנוכחית. בהצטרף לסיר יחסי מקורבי השניים תפלינסקי מצד ראש העיר ואייזנשטיין מצד מונטג המצב לא פשוט. אמנם מונטג הוריד את הראש והבין שלא יקבל אור ירוק להצגת מועמדות לראשות העיר, אך כאשר הוא החל לחתור יחד עם גרינברג לצילום מצב והמשך החזקת שני התפקידים הבכירים, הם גילו כי תפלינסקי עושה עסקים טובים יותר עם שלומי אמונים ולהם הוא מבטיח בשם ראש העיר את אחד התפקידים המוחזקים בידי דגל. בכך נפתח חזית נגד ראש העיר על הראשות ומכאן ההצהרות האחרונות על הצגת מועמדות כל עוד אצל הציבור הכללי יש יותר ממועמד אחד.

---

כאשר נעשה איחוד לקטע הראשון והשני יתכנו השלכות מעניינות. טומבק לא אהב את גרינברג אבל שנא יותר את מונטג ולפעמים להיפך, ולכן לא הסכים לשמוע על אפשרות של ריצה שלהם לראשות העיר. ארנפלד חושב אחרת, ומבחינתו למקסם אינטרסים אחרים, כאן יש פתח גדול לדגל התורה בהתמודדות מול קהילות מסוימות בשאלת התמיכה לריצה לראשות. וזה רק תחילת הדרך.



דגל התורה בבית שמש נמצאים בסוג של מלחמה מקדימה כאשר עדיין לא פתחו רשמית את יחסיהם מול אגודת ישראל על המשתמע מכך, עדיין לא פתרו את נושא ייצוג הקהילות, לא נכנסו לסוגיית מפלגת טוב, ובהנחה שאכן יציגו מועמדות או לחילופין יאבדו תפקיד בכיר מלחמת העולם בין הנציגים המכהנים. כך שבדגל הולכים ממלחמה למלחמה ומשם לעוד מלחמות, פשוט וכיף לא יהיה להם.



נמשיך לעקוב.

תוקן על ידי ללא_זמן ב- 24/05/2013 16:13:07

טומבק מוכיח פעם אחר פעם שדבר לא יעמוד בפני הנחישות שלו.

אגוז קשה לפיצוח