לאסט1
ברוך הבא אל הפורום!
מה חבל שאירוע כה עצוב זימן את בואך, אבל עדיין אנו שמחים לראותך.
כתבת דברים מעניינים מאד על אדם מעניין.
לעת עתה הרשה לי לצטט מסוף דבריך:
"כעסתי עליו ועדיין לא סלחתי לו על הקלות שבה הוא התייחס למתנת החיים.
מילה אחרונה על דעתי האישית - אבנר לא התאבד כשהוא קפץ מהמטוס, הוא התאבד הרבה קודם כשהחליט שאין ערך לחיים כשלעצמם. דעה שגויה כל כך גרועה ממוות. "
לפי אלו ערכים אנו יכולים לשפוט בחירות של אחר? לאו דווקא לשפוט אותו, אלא את בחירותיו.
כוונתי היא זו: אתה בוחן את החלטותיו לפי ערכים או לפי מערכת ערכים. אולם האם הערכים מצטרפים יחד לשיטה? ולפי מה אפשר לדעת שהם כך ולא אחרת? על סמך מה אנו משערים - או מזהים, מגלים - שיש ערכים שאנו נדרשים לעמוד בהם, להתאים להם את בחירותינו, כדי שחיינו ומעשינו יהיו טובים ולא בזבוז?
עלי להבהיר שגם אני סבור כמוך. שיש ערכים. שיש חשיבות למה שאנו עושים.
והשאלה המעניינת היא האם זו בחירה אישית, ואז עולה השאלה התיאורטית לפי מה היא נעשית. (מיכי הזכיר לעיל את שיטת לייבוביץ לפיה לא ניתן להצדיק ערכים אלא מכוח עצמם).
אני בא לומר שהקביעה שיש דברים חשובים ויש בזבוז היא ראויה לדיון ופירוט.
יתכן שזה חשבון אישי שאי אפשר להעביר לאחרים. אבל זה לא אומר שלא ניתן או לא משמעותי לשוחח עליו.
***
הרשה לי הערה אישית:
לדעתי אם לא היית מסוגל ללכת להיפגש עם חברך בגלל שכעסת עליו אז מה אפשר לעשות. בתורה יש הנחה שיפוטית, שקיימת גם במערכות אחרות, לפיה "אנוס - פטור". אם היית אנוס מחמת רגשותיך, זה סוג של אונס ושל פטור.
אולם אני מנחש שהידיעה הזו אינה יכולה לסלק לגמרי את הצער על אבדן של חבר של שנים, חבר ילדות, ועוד חבר מוערך.
אתה צעיר לימים יחסית אלי (אני בגיל שאני כבר יכול להיות סבא שלך...) אז הרשה לי לכתוב:
איננו יכולים להחליט עבור אחרים.
יש טעויות שהן בלתי הפיכות.
זה מאד עצוב, ולא ניתן אלא להניח לזמן לעבור כדי לרפא, יחסית, את הכאב.
אם יש לעשות משהו אחרי אבדנו של אדם אהוב וקרוב, הרי זה לקחת מן ההיסטוריה המשותפת את החלקים הטובים, לזכור אותם, ואולי להעביר אותם הלאה.
היו מעלות ייחודיות לחברך. לפי מה שכתבת, הוא היה אדם חכם, השוקל את מעשיו, וגם אדם שרצה לחיות בכל מאודו. הוא תירגם את הרצון הזה להרפתקנות. ובדרך הזו הלך עד המכסימום.
אלו תכונות הראויות להערכה ולחיקוי. כמובן יש לחשוב היטב אם השקעה בתחום פרטי של הנאות כמו מיצוי של פעילות ספורטיבית אינה בזבוז של מתנות שאפשר היה להשתמש בהן למטרות שמועילות גם לאחרים. אבל עצם היכולות והשימוש בהן הם מרשימים ביותר.
אני סבור ששימת לב לדבר זה, הגדרתו במילים, זכירתו ושימוש באותם מרכיבים שלו שיכולים להביא תועלת, הם הם עשיית זכר למנוח.
ויש מקום לחשוב שאם אנו לוקחים דבר מדרכו של המת ומשתמשים בו לעליה עצמית ולתועלת לרבים, יש בכך תועלת גם עבורו.
אם תרצה להגיב על דברים אלו, אשמח.
וכמובן, כיון שהגעת לפורום שלנו, אתה מוזמן לעלעל בין הדפים ואני מקוה שתמצא עוד דברים מענינים.
כל טוב
וניפגש - וירטואלית - בשמחות.
 |
|
|
