|
|
| נשלח ב-11/6/2013 22:14 |
 |
| |
אולי תפתחי אשכול חדש ותכתבי הכניסה רק לחסידי חב"ד ותומכיהם, נא לכתוב רק דברים ברוח חיובית על חבד ועל המשיח
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2013 22:32 |
|
| |
מלכתחילה הכניסה היא לכולם!
ורציתי לשמוע עוד תגובות וידיעות בנושא,שיעזרו לי , רק מאחר וגלשו פה לפסים..
אתם (מי זה "אתם"? אתם תחליטו!) הייתם צריכים לפתוח אשכול נוסף , עם כותרת אחרת , "מגרה" יותר משלי
באמת, אנחנו אוהבים את כולם כולל יהודים שכותבים פה וחושבים שהם בעטיפת "נגד" כי בפנימיותם הם לא.
אז אני אומרת לעטיפה שבהם לא להיכנס לפה.
תביאו את עצמכם ממש , בלי קליפות , עברנו את זה ! עברו התקופות של המתנגדים
מי שיקרא את האשכול בלי יחס לתאריכים יראה ודאי שזה משהו עתיק יומין ,
כולנו , כולל יהודי בבחינת הציפורניים (החלק המקבל הכי פחות חיות מהראש) קשורים לראש , ראש בנ"י ואיננו יכולים או רוצים להינתק ממנו.
אז בחזרה לנושא האשכול בבקשה ומספיק לסטיות , ומי שבכל זאת רוצה , תפתחו אשכול נפרד ולא אפריע לכם שם בכלל! כי פשוט לא אבקר בו
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2013 22:59 |
|
| |
הצדיק הוא למעשה צינור השפע שמוריד את השפע מהשמיים לתלמידיו וחסידיו .
מי שדבוק לצדיק זוכה לקבל גם אם הוא לא ראוי לכך כי זה לא בא אליו בעצמו אלא דרך המנהיג .
אך בכדי לזכות לכך הוא צריך להתבטל ולהיות כלי ראוי לקלוט את ההשפעה מהצדיק .
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2013 01:12 |
|
| |
ירובעל
כתבת:
זה שהרמב"ם חשב שהוא יכול להכתיב לעם שלם מהי קבוצת האמונות שצריך כל אדם מישראל להאמין או מהי התפיסה התיאולוגית הטהורה - לא יכול לחייב.
ואני מציע אפשרות נוספת.
האמת מעידה על עצמה.
אם נניח שיכול להתברר שהמונותיאיזם שולל את הנחות היסוד הקבליות, כלומר שיש ישים אלוהיים ועולמות אלוהיים, האם נסכים שמי שנכשל באמונה מוטעית כזו אכן נכשל וטועה?
ולאידך גיסא, אם יתברר שאכן יש עולמות כאלו (אולי אם נאמין לעדותם של אלו שמעידים על כך), אזי שוב האמת תורה דרכה, וכל אחד, גם אני וגם ירוחם, נסכים שזה נכון.
איני חושש שחתמתי כאן על שטר שלא אהיה מוכן לפרוע. לדעתי הרישא לא תיתכן... (במשפט השני).
בכל אופן, רואה אתה שאני מציע להסתמך לא על הרמב"ם (או לא רק עליו).
***
מיכל
יש אשכול בשם "הספריה הוירטואלית". תוכלי לשים שם לינק למצגת שלך ולינק לאשכול הזה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2013 06:04 |
|
| |
מיימוני
ואם יתברר שהאמת סותרת את הנחות היסוד של הרמב"ם (בינתיים בצורה היפותטית), מה תאמר?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2013 07:16 |
|
| |
הארץ הזאת שייכת ללא עוררין למי שברא אותה .
והוא ציוה לתתה לישראל .
מה יותר פשוט מזה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2013 07:18 |
|
| |
והצדיק הוא השליח להעביר את רצונו של הקב''ה לעמו .
ועל ידי התחות לצדיק נעשים כלי לקבלת הציווי והשפהנובע מקבלת הדברים .
וכל אחד יבחר לעצמו את הדרך שבה הוא מאמין ובאדם שבו הוא רוצה להידבק .
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2013 07:37 |
|
| |
בעל בעמיו
שתי תשובות בדבר.
ראשית, בכל מה שקשור למונותיאיזם, כבר כתבתי שאלך אחרי האמת, אלא שלדעתי אין האמת יכולה להיות כמקובלים ולכן יוכלו לטעון שהודאתי מן הפה ולחוץ. סמיילי.
שנית, לגבי הרמב"ם בפני עצמו, כבר כתבתי בעבר שיש דברים שלדעתי צדק, ויש דברים שלדעתי לא, והדבר הגדול שיש ללמוד ממנו אינו פרט זה או אחר אלא העיקרון ללכת אחרי האמת.
וכיצד מבררים את האמת, גם זה דבר גדול ולא תמיד פשוט. האם אנו מבררים את דעת רבותינו בעבר דרך הפירושים שהתחדשו עליהם בדורות מאוחרים? האם התניא הוא ההסבר "הפשט" של הרמב"ם או שהוא מפרש המציע את פירושו שלו בדעת הרמב"ם?
***
תודה לחברנו החדש, דורש ייחודך, שהיטיב להביא לינקים לפרשנותו בדעת המקובלים ובדעת התניא.
כמדומה שהדיון כבר החל לגלוש לנושאים אחרים, שהם חשובים מאד אבל לא הנושא המרכזי באשכול.
אני מזכיר את השאלות המרכזיות שלנו.
א. מה אומרים מקובלים ידועים על קיומם של ישים אלוהיים ועולמות אלוהיים.
וביתר פירוט: האם מקובלים ידועים אלו, האר"י, התניא, מכניסים ריבוי לתוך הא-לוהות אם לאו.
ב. האם האותיות וצירופיהן הן:
1. אותיות סתם, הסכמיות, שמייחסים להן משמעות והיבט אונטולוגי (=מציאותי) שאין להן (כך זה נראה לפי הבנתנו בטיבה של שפה, כוונתי למה שכל אדם לומד בתרבות המדעית בת זמננו).
2. אותיות הן גם, באופן הטעון הסבר, הישים שמהם בנוי העולם (טענת ספר יצירה וכפי הראה חברנו דורש ייחודך, זו עשויה להיות גם תפיסתו של האמורא רב).
3. אותיות הן גם, באופן הטעון הסבר, ישים אלוהיים כמו ספירות. (כך הבנתי את המקובלים, אבל דורש ייחודך טוען שזה לא מדוייק ומציין למקורות שמחלקים באיזה אופן בין הדברים, וצריך לימוד).
שאלה נוספת שעלתה לדיון היא האם העולם שלנו, זה שבחסידות מכנים "החומרי", ואצל הרמב"ם "מתחת לגלגל הירח" (=אם הארץ שלנו במרכז ומסביבה ועליה חגים הכוכבים, גדולים כקטנים, לא כפי שיודעים היום באסטרונומיה, ואילו הכוכבים נוסעים על גלגלים ועשויים מ"חומר חמישי" שאינו, לפי התפיסה האריסטוטלית, אש, אויר-רוח, מים, אדמה) - האם הוא המשך של האלוהות. התפיסה הזו מקורה אצל פלוטינוס ומשם, לדעתי, היא חדרה ליהדות. תפיסה זו עונה על השאלה: איך יתכן חומר "מחוץ" לא-לוהים ואיך א-לוהים שכל כולו "רוחני" יצר עולם שהוא ההפך הגמור, חומרי. חוסר היכולת או חוסר המוכנות לקבל את התשובה שבאמת זה הרעיון של בריאה, שה' בלתי ניתן לתפיסה ואילו החומר הוא נברא ואין כאן קושי, זה אחד המניעים שבשלו פיתחו המקובלים את התפיסה שהעולם הזה, שלנו, גם הוא באיזה אופן המשך של האלוהות.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2013 07:50 |
|
| |
האמת היא רק משהו שמקובל על פי התורה כי היא נקראת אמת .
יש דברים שאינם מוזכרים מפורש בתורה ואם הם אינם סותרים את דעת התורה הם יכולים להיות אמת .
בהשאלה מלשון חכמינו היכן שהדבר יכול להיות אמת .
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2013 10:22 |
|
| |
אייזין
כתבת משפט קצר בעל מסר רב השלכות.
לכן אני ממליץ לדון בו במקום אחר, ופתחתי עבורך אשכול להצגת הנושא בצורה יותר רחבה.
כאן
שמו: מבחני האמת (מוקדש לאייזין)
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2013 12:09 |
|
| |
מיימוני-
את כל שאלותיך כלשונם שואל רמח"ל בתחילת ספר חוקר ומקובל-
תשובותיו
א. אצי' וכו' הם מחשבת הבורא.(כלומר אין הכוונה שאלוקות נמשך מאלוקות וכו' אלא שמדובר ברובד המחשבה לעומת רובד העצם מה שאינו שונה מהרמב"ם דלעיל.)
ב. האלוקות לא נעשית נברא כו' אלא מדובר בבריאה יש מאין.
את הסוגיא הא, הרמח"ל ביאר והחסידות הוסיפה ביאור אבל בכללות מדובר באותו רעיון.
ראינו שגם הרמב"ם כתב באותו רוח ויש שחלקו עליו.
בכל אופן לענין יחוד ה' והאמונה שהוא פשוט די בזה, כיון שברגע שאמרת שמדובר בכוחות מופשטים שאינם נגדרים ואין אנו יודעים את דרך פעולתם (כי לא מחשבותי מחשבותיכם) ממילא אין שום יוכלת לראות את הפרוד.
אין ביכולתנו להבדיל את שכל הבורא ממדותיו וכו' וממילא מדובר בפשיטות.
אעפ"כ אמרו חז"ל בכל קראנו אליו- אליו ולא למדותיו, כלומר אף שהוא ומדותיו אחדות פשוט כנ"ל יש למתקדשים וכו' לכוון ליבם למהותו הפשוט כמו שאינו בעל מדות.
מ"מ ברור שחז"ל לא ראו בפניה לבורא במידה מסוימת בשלילה, אדרבה הקב"ה למד למשה י"ג מדות שאינן חוזרות וכו'.
ברשותך לא להסכים לכך אבל נראה לי די פשוט שהיה מוסכמה בחז"ל שההמון לא צריך לדעת יותר מכך שכן מדובר בדקויות שלא כל מוחא סביל.
את הנקודה הב. רמח"ל לא הסביר דיה (כשהוא עונה לחוקר הוא אומר לו וכי לא שמעת מאודך על בריאה יש מאין ואינו מוסיף ותו לא.) ויש לה הסבר נרחב בחסידות.
באגרת כ' בספר התניא אומר המחבר:
מהותו ועצמותו של המאציל ב"ה שמציאותו הוא מעצמותו ואינו עלול מאיזה עילה שקדמה לו ח"ו ולכן הוא לבדו בכחו ויכלתו לברוא יש מאין ואפס המוחלט ממש בלי שום עילה וסיבה אחרת קודמת ליש הזה וכדי שיהיה היש הזה הנברא בכח הא"ס בעל גבול ומדה נתלבש אור א"ס בכלים די"ס דאצילות ומתייחד בתוכן בתכלית היחוד עד דאיהו וגרמוהי חד לברוא בהן ועל ידן ברואים בעלי גבול ותכלית ובפרט ע"י התלבשותן בבי"ע.
את האגרת הזו מבאר נכדו הצ"צ (בספר דרמ"צ מצוות אחדות ה')
ומסביר, פסקה זו מתחלקת לשני מיני כוחות הידועים בחסידות כסובב וממלא.
ובהקדים, כבר הבאתי לעיל ריבוי מקורות משער היחוד והאמונה וכו' שהעולם נברא כפשוטו ואינו אלוקות במובן הפשוט אלא שיש בו אלוקות והוא בטל מצד הערך.
אלא שמ"מ נשאר למיימוני פקפוק בדברים כיון שאצלו מונח מדברי המקובלים וכן במאמרים רבים שראה בספרות החבדית שהעולם משתלשל מאלוקות וכנ"ל בדברי רמח"ל בדיאלוג בין החוקר למקובל(אמור לי בחיי ראשך, השמעת מימיך שיוכל ח"ו אלוקות כל כך להתחלק, חציו ישאר אלוקות וחציו לא, אלא יעשה עבד משרת לחציו הראשון.)
או בלשון הפילוסופים והחוקרים השתלשלות עילה ועלול.
ואכן מיימוני צודק ישנו מושג שכזה אלא שהוא אינו נוגע לבריאה יש מאין וכמו שיתבאר.
נחזור לביאור האגרת.
הציטוט שהבאתי בעצם מבאר את דברי הרמב"ם שמאמיתת המצאו נמצאו כל הנמצאים.
כלומר רק הבורא שמציאותו אינה תלויה במציאות מוקדמת יש ביכולתו לתת לאחרים חיים.
אמנם מי שמציאותו תלויה בעצם אחר המקיימו אינו יכול לחדש דבר מעצמו ולכל היותר הוא יכול ללבוש צורה אחרת.
כלומר החידוש של הבורא לגבי כל כח אחר בעולם תלוי בנקודה זו עצמה שהוא אכן מהווה יש מאין ואינו "משחק אותה" באשליה של אתם כאילו מציאות נפרדת אבל באמת אתם מריונטות(אותה גברת בשינוי אדרת).
אלא שכאן יש נקודה נוספת, הקב"ה לא ברא את החומר סתם ללא תכלית, הקב"ה רוצה להטיב עם הבריאה - כאשר מהות ההטבה היא החיבור של הגבול עם הא"ס.
לצורך כך הקב"ה הפעיל המשיך האיר (איך שתרצו) אור כלומר שהלביש את עצמו באותה מערכת שנקראת השתלשלות עילה ועלול(או בלשון רמח"ל כונניות) (שענינה אותה גברת בשינוי אדרת).
המערכת הזו בנויה בצורה של הדמיה, כלומר ישנו מסובב המתגלה אלא שהוא קשור עם הסיבה.
ויותר מכך כל קיומו תלוי בהתמדת הקשר והחזרה למקורו בדרך רצוא ושוב.
למשל מנצוץ ואבוקה- הנצוץ הנזרק מהאבוקה הוא מחד גיסא מציאות הנראה כמציאות עצמית אלא שמאידך גיסא כל מציאותו תלויה בדבקות במקורו.
כך שבהינתן והנצוץ יתרחק מן האבוקה הוא יכבה אלא שבהתקרבו יתר על המידה יקפוץ לאבוקה ויחדל מלהיות.
כלומר מתנהל פה תהליך מורכב של רצוא ושוב של הניצוץ והתאמה מצד האבוקה של התפשטות כלפי הניצוץ להחיותו והתכנסות לעצמו כדי לקימו כהויה נפרדת (מטי ולא מטי מצד המשפיע ורצו"ש מצד המקבל בלשון האריז"ל).
(ולהדגיש שהמשל כאן אינו מאור השמש, כי כפי שכבר הבאנו באשכולות הקודמים מדברי הצ"צ במשל זיו השמש מודגש שמציאות העולם אינה בטלה ממציאותה אלא בערכה [וע"ד מה שמדייק הצ"צ שקרני השמש גם בהיותם בשמש אינם בטלים במציאות רק אינם נראים ע"ד שרגא בטיהרא שלכן העולמות קימים קיום אמיתי] ואילו כאן אנו מדברים מעניין אור הממלא שביטולו במקורו הוא ביטול כפשוטו וכמאמר אליהו כד אנת תסתלק מיניהו אשתארו כגופא בלא נשמתא דאף שהגוף נשאר מצד הארת הסובב אבל בנשמה דממלא הוא ביטול גמור כביכול )
נמצא שאין כל מציאות לעלול המסובב מכיון שכל חיותו תלויה בהתמדת הסיבה ואין זה אלא כענין אותה הגברת בשינוי האדרת או בלשון הרמ"ק השתלשלות הספירות בספירות עצמם [ובלשון החסידות נקרא זה בריאה יש מיש בלבד])
להמשכה בדרך השתלשות קוראים בלשון החסידות ממלא כל עלמין המשכה זו כנ"ל אינה יכולה לבראות יש מאין בגלל טבעה לחזור ולהכלל במקורה.
אמנם ע"י הסינטזה שלה עם המשכת הסובב נמשכת הנפש האלוקית שבאדם (שעיקרה מדרך הממלא) ובהמשך נמשכת ממנה גם הנפש השכלית [האינטלקטואלית - הכרת האני שלו- דקארט... ](שעיקרה מדרך הסובב).
וכך נוצר באדם מעין סולם שמחבר שמיים וארץ סובב וממלא ונותן לו את האפשרות להגיע לתודעת ביטול ואח"כ התכללות בכח העליון.
אם ננתח את המערכת נראה שעיקרה של הנפש השכלית הוא (הנפרש) מכח הסובב ועיקר הנפש האלוקית הוא מן הממלא.
כלומר הנפש השכלית יכולה לחוש את הביטול מצד הרכבת הנפש האלוקית שאכן בטלה ואילו הנפש האלוקית מקבלת בהשאלה את מציאותה כיחידה נפרדת מעילתה ע"י התחברה בנפש השכלית.
כהשלמה לענין שלילת הפנטאיזם כדאי לצטט מדברי הצ"צ כלשונם:
אבל להיות התהוות החומר ובחי' יש א"א להיות בשום אופן ע"י השתלשלות עילה ועלול כי מטבע העלול להתכלל בעילתו בביטול ולא להיות בחי' יש אלא ע"י הארת הסובב שהוא כל יכול וכן אפי' בספירות להיות התהוות החכמה בבחי' יש עד שיתמשך אח"כ ממנה החסד א"א להיות מצד הממלא בבחי' עילה ועלול שמטבע העלול להבטל בעילתו אלא ע"י הסובב הוא רצונו ית', וביותר יובן זה בעולם השפל בהתהוות דברים גשמיים כמו הבהמות מפני שור שאפי' רבוא רבבות צמצומים והשתלשלות עילה ועלול לא יועילו להיות גוף גשמי מפני שור רוחני שבמרכבה אלא נפש הבהמה לבד, אלא שזהו ע"י רצונו ית' הסוכ"ע וכל יכול להוות יש מאין ואפס המוחלט ממש וכעד"ז ממאמר יהי אור שהיא בחי' החכמה אור רוחני כמאמר איזהו חכם הרואה (תמיד ל"ב א') וכנגדו בגולם והכסיל בחשך הולך (קהלת ב' י"ד) אעפ"כ נמנע ממנה התהוות הארה גשמי' דשמש ואור אפי' ע"י רבבות השתלשלות עו"ע שז"ס הממלא אלא ע"י רצונו ית' הכל יכול שאין נמנע ממנו התהוות היש מאין ממש כי המניעה לא יתכן אלא לגבי בע"ג אבל לגבי הא"ס אין שום מניעה נמצאת ובזה סרה קושיית ולאות החוקרים על איך נתהווה גשמית מרוחני' שאין יחס ביניהם כי באמת התהוות הגשמית הוא בכח הא"ס לבד ולא ע"י השתלשלות עו"ע כנ"ל
לסיכומו של דבר הנברא אינו באמת בטל מכיון שמציאות נברא יש מאין מכח הסובב אבל בטול נשמתו הוא אמיתי ורק בהרגשתה היא נעשית בעלת ישות מצד הרכבתה בנפש השכלית הבהמית וכו'.
(ישנה נקודה נוספת שאינה מעיקר העניין אלא שהיא קופצת כקושיא מרצף הדברים, והיא כיצד לפי זה מתישבים הדבר עם דברי בעל התניא אודות חידוש הבריאה יש מאין בכל רגע ורגע מחדש שלפי המתבאר כיון שהתהוות החומר מהסובב תו לא צריכא.
ויש לבאר בקצרה מתוך דברי הצ"צ במצווה זו(אחדות ה') דהמשכת הסובב היא באמצעות הממלא וכמון שכותב האריז"ל שהעגול הגדול[שמורה על הסובב] נמשך בדרך קו וחוזר ומתעגל כו' דלכן שייך בו מימקרי הממלא.
ודי בזה בדרך כלל)
תוקן על ידי דורש_יחודך ב- 12/06/2013 12:54:27
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2013 13:33 |
|
| |
ראשית , תודה לדורש יחודך על הדברים , והבאת המקורות המתאימים ובזמן המתאים.
שנית , א"א להעלות את המצגת ובה תוכן הדברים שעיבדתי כי זה לא מהאינטרנט וא"י לצרף לינק..
אז אביא לפה את פרק א' משער היחוד והאמונה , העוסק גם במשמעות הצירופים כפי שהם מוארים במאור שבתורה זוהי תורת החסידות , ולמתעניין אפשר לראות המשך לדברים בפרק י"ב של שער היחוד והאמונה (חלק ב' בתניא)
או בשיחת הרבי לפרשת בהר בחוקותי תנש"א
פרק א וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד. וצריך להבין וכי תעלה על דעתך שיש אלהים נשרה במים מתחת לארץ שצריך להזהיר כ"כ והשבות אל לבבך. הנה כתיב לעולם ה' דברך נצב בשמים ופי' הבעש"ט ז"ל כי דברך שאמרת יהי רקיע בתוך המים וגו' תיבות ואותיות אלו הן נצבות ועומדות לעולם בתוך רקיע השמים ומלובשות בתוך כל הרקיעים לעולם להחיותם כדכתיב ודבר אלהינו יקום לעולם ודבריו חיים וקיימים לעד כו' כי אילו היו האותיות מסתלקות כרגע ח"ו וחוזרות למקורן היו כל השמים אין ואפס ממש והיו כלא היו כלל וכמו קודם מאמר יהי רקיע כו' ממש וכן בכל הברואים שבכל העולמות עליונים ותחתונים ואפי' ארץ הלזו הגשמית ובחי' דומם ממש אילו היו מסתלקות ממנה כרגע ח"ו האותיות מעשרה מאמרות שבהן נבראת הארץ בששת ימי בראשית היתה חוזרת לאין ואפס ממש כמו לפני ששת ימי בראשית ממש וז"ש האר"י ז"ל שגם בדומם ממש כמו אבנים ועפר ומים יש בחי' נפש וחיות רוחנית דהיינו בחי' התלבשות אותיות הדבור מעשרה מאמרו' המחיות ומהוות את הדומם להיות יש מאין ואפס שלפני ששת ימי בראשית ואף שלא הוזכר שם אבן בעשרה מאמרות שבתורה אעפ"כ נמשך חיות לאבן ע"י צירופים וחילופי אותיו' המתגלגלות ברל"א שערים פנים ואחור כמ"ש בס' יצירה עד שמשתלשל מעשרה מאמרות ונמשך מהן צירוף שם אבן והוא חיותו של האבן וכן בכל הנבראים שבעולם השמות שנקראים בהם בלשון הקדש הן הן אותיות הדבור המשתלשלו' ממדרגה למדרגה מעשרה מאמרות שבתורה ע"י חילופים ותמורות האותיות ברל"א שערים עד שמגיעות ומתלבשות באותו נברא להחיותו לפי שאין פרטי הנבראים יכולים לקבל חיותם מעשרה מאמרות עצמן שבתורה שהחיות הנמשך מהן עצמן גדול מאד מבחי' הנבראים פרטיים ואין כח בהם לקבל החיות אלא ע"י שיורד החיות ומשתלשל ממדרגה למדרגה פחותה ממנה ע"י חילופים ותמורות האותיות וגימטריאות שהן חשבון האותיות עד שיוכל להתצמצם ולהתלבש ולהתהוות ממנו נברא פרטי וזה שמו אשר יקראו לו בלה"ק הוא כלי לחיות המצומצם באותיות שם זה שנשתלשל מעשרה מאמרות שבתורה שיש בהם כח וחיות לברוא יש מאין ולהחיותו לעולם דאורייתא וקב"ה כולא חד:
תוקן על ידי michal7700 ב- 12/06/2013 13:35:18
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2013 14:30 |
|
| |
אחלה אשכול חב"ד טהור הכל ציטוטים ודקלומים שום רמז למחשבה עצמית שום נסיון קלוש לחשוב לבד
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2013 14:45 |
|
| |
מיכל
תודה. עלי לעיין ואיני יודע אם יהיה לי זמן. בכל אופן, בשעתו פתח חבר פורום, דרום חוקר סבורני, אשכול על "חוקר ומקובל" של הרמח"ל. אולי הוא דן שם גם בנושא זה.
ושם האחר
תמה אני על דבריך.
וכי אדם שמצטט חשוד עליך בציטוט בלי הבנה?
יתכן שהדברים המצוטטים לוקים בחסר, וכך זה בעיני, אבל אם כן הוא, עלינו להצביע על הקשיים, להביא אותם למודעות ולהמשגה, ולשאול את המצטטים איך יבארו זאת.
והכל באדיבות ובמאור פנים, שהרי כולנו שותפים לחיפוש אחרי האמת, שזה גם רצון ה'.
אפשר אולי לומר כך: האם מי שסבור אחרת ממני זה בגלל שהוא לא חשב לבד? סמיילי.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2013 14:54 |
|
| |
כרעיוון המובן כולנו משתתפים כאן בפורום להחליף דעות ללמוד וללמד אבל כפי שכתבתי שיטת חבד שרוב כותבי האשכול נמנים עליה לאחר סגירת האשכול לדעות אחרות השוללות את זו של חבד לכן ציינתי את יחודם שאינו משתלב עם רוח הפורום כפי שאני ואחרים גם מבינים.
|
|
|
|
|
