כתב סירוב על אחד האדמורים בירושלים

וזה עיקר הדברים, התביעה הוגשה עי" ר"ש ועיקר מי שעומד מאחורי התביעה הוא חבר ההנהלה דוד פרוש הידוע לכולם מפרויקט היוקרה שלו "נופי אליהו" ליד קרית בעלזא, ומנהל של המוסדות הענק "קרית הילד" וכן מנכ"ל מרכז אגדות ישראל ירושלים,

השנים ניסו לתבוע במשך כל השנים את הרג"מ, והאדמור ז"צל לא נתן, כחצי שנה אחרי פטירותו הגישו השנים את התביעה לבית המשפט תוך כפיית חברי ההנהלה האחרים לשתף פעולה,בקיצור שני הנ"ל עומדים בעיקר מאחורי התביעה,

הרג"מ קרא להם לדין תורה, וביקש שכל תביעה שיש הוא מוכן לברר בכל בית שיבחרו לנכון, הר"ש ודוד פרוש, ושאר חברי ההנהלה סירבו לבוא לבתי הדין שנקראו, ולהיפך עוד הוסיפו חטא על פשע שכתבו לבתי דין שהם אינם מחויבים כלל לדין תורה, והם רוצים דוקא לדון בבית המשפט, בתי הדין שלחו כמה התראות, והנ"ל סירבו ושלחו פאשקווילים לבית הדין, עד שלבית הדין לא היה מנוס ופרסם על כולם שהם מסרבים לדין וצריך לנהוג מהם נידוי כמבואר בהלכה . 

אוי לו לדור שאלו הם מחנכיו, זה יסוד חורבן החינוך של הדור !

מאת זוויהלער

פתחתי היום את עיתון המודיע ופתאום רואות עיני כנס של ועדת החינוך שהתקיימה אי שם בארץ, ניסיתי לראות על מה ומה דנו בועדה, כי הרי ידוע לנו שהדור הזה צריך הרבה חיזוק בחינוך צעירי הצאן לבל ירעו בשדות זרים ח"ו, והנה מה צדו עיני, שאחד הנואמים הינו אדם אחד המתיימר להיות אדמור שבינו לבין חינוך כרחוק מזרח ממערב דיבר שם, מיד הבנתי שתועלת לא היתה כלל מכל הועדה הזאת כי אם הם הדמויות, חינוך לטוב זה אינו מביא וכל הוועדה שיסודותו בחטא לא תביא שום תועלת,ואני רק מקווה בכל ליבי שלא יגרום ח"ו להיפך.

ואתה אפרט: האדם שהוזכר לעיל מתקרא בשם הר' שלמה גולדמן האדמור מזוועהיל, שהשתלט על כסא האדמורות בטרור ובמעשים נוראים שידועים לכל תוך כדי גניבה וחמס עד כדי מכות אכזריות, אבל אין ברצוני כעת להיכנס לזה כלל וכלל כי הדברים ידועים לכל.

הדבר העיקרי שעדיין חרה לי, כי אני מתגורר באותו רחוב ששם קיימת ישיבתו ואיני רוצה לכתוב על ישיבתו האיך היא מגדלת נוער שוליים וכו' שגורמים מיטרד גדול לשכנים בעת שמתרוצצים ברחוב בלילה וכו'

אלא אני רוצה לכתוב על הנושא שעדיין לא עבר הזמן ולא הוגלד המכה מאותו לויה ידועה של אימו ששם הרביצו אנשיו מכות עד זוב דם לאח ולעוד אנשים שהיה שם הכל בשם ה' ח"ו, ובעיני ראיתי האיך שהוא בעצמו מעודד להכות להרביץ וכו' כמו שכמוני ראו הרבה שכנים שהשתתפו בלויה, ובאמת מאותו זמן איני נכנס כלל אל המקום הזה להתפלל כי ידוע מה למדנו בפרשתינו שהמרים יד על חבירו נקרא רשע כ"ש וק"ו המכהו וכו' ואיני יכול להתפלל כלל עם רשעים אלו שתפילתם תועבה,

בעת ספרי המעשה הזה לאחד הרבנים החשובים שליט"א שפסקתי מלהתפלל איתם ולהיות בסביבתם אמר לי שע"פ המפורש בשו"ע חל איסור לצרפם כלל למנין ודינם כעברינים, ולא סמכתי על זה כ"כ עד ששאלתי לאחד הדיינים הגדולים בארה"ק ואמר לי שע"פ המבואר בשו"ע דינם כמסרבים לדין ויצא נגדם כתב סירוב מכיון שתבעו אותם לבית דין על כל מיני עוולות שעשו. והאדמור וחבר מריעיו הודיעו לביה"ד שהם אינם מחויבים לדין תורה כלל וכלל, (ניסיתי להשיגו וגם שמעתי מעוד אנשים נאמנים שיצא עליהם כתב סירוב, אבל הצד השני אינו מעונין כעת לפרסמו), ושאלתי אותו האם יש חיוב לפרסם זאת, ענה לי בודאי שיש חיוב גדול לפרסם זה בכל מקום שאנשים ידעו שאסור לצרפם למנין ולא יהיה ח"ו תפילת תועבה, לכך אני חושב שחובה עליך לפרסם הדברים בריש גלי' למען לא יצא מכשול תחת ידינו בפרט  בזמן הזה שתובעים דיינים על הוצאת כתבי סירוב שנדע שעיקר התיקון תלוי בנו ואם אנו נקיים דברי השולחן ערוך נוכל גם להשפיע על אחרים, ונזכה להעביר הרשעה מן הארץ בב"א.

(השם במערכת)

תוקן על ידי חברשל ב- 23/01/2015 01:09:03