|
|
| נשלח ב-31/5/2013 12:37 |
 |
| |
ירוחם,
הרי אתה יודע שהיו גדולים בחטא העגל, ובעדת קורח, ובחטא המרגלים, ובעבודה זרה שעבדו בבית ראשון, וברדיפת ממון ושנאת חנם שבבית שני. אז האם אתה סבור שבדורות אחרונים שאינם נביאים ואינם יודעים את התורה אפילו כרמב"ם, אין להם ממשיכים?
בעלבעמיו,
לא יעזור לשרוף בעלי הון בחברה הסוגדת לממון כי יסגדו לבעלי הון חדשים ועוד יחשיבו את בעלי ההון הקודמים לקדושים מעונים. גם לא יעזור לשרוף את הכסף, כי בחברה כזו הכסף נחשב לקדוש, ומי שישרוף
אותו ייחשב למשוגע. לפיכך, כדי להגן על ישראל מתאוות ממון, הכהנים מברכים את ישראל
באהבה, שיהיה בלבם אהבה ולא כסף .
תוקן על ידי מ80 ב- 31/05/2013 12:39:21
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2013 12:47 |
|
| |
מ
רבי מכבד עשירים- רבי עקיבא מכבד עשירים- כך אומרת הגמרא.
אם תשרוף את העשירים או תגרום להם להיות עניים, ממי יקומו הנביאים הבאים?
שאלה לי אליך- מחר אי"ה אתה- כן אתה. תתפלל ותבקש מהריבונו של העולם, חיים של עושר וכבוד!
נו עושר- אפשר להבין שאדם רוצה. את העשירים שונאים, רק אלו שלא עשירים ורוצים להיות.
אבל מ ידידי אתה מתפלל על כבוד? כובויד? הייתוכן?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2013 12:55 |
|
| |
ירוחם,
אני מתפלא עליך. עשיר זה השמח בחלקו, וגם אם יש לו הרבה ממון, ראוי לכבד אותו. אולם בעל הון איננו שמח בחלקו, והראיה שבעלי הון מקנאים בעובדיהם וסבורים שהם מרוויחים יותר מדי.
כבוד, הכוונה שכולנו נכבד את נשמתנו, כלומר שנחיה חיים ראויים בהתאם לנשמות שהקב"ה נתן לנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2013 13:08 |
|
| |
מ.
עשיר השמח בחלקו זו אמירה פילוסופית שאין אחריה ולא כלום,
תגיד- האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאני עשיר. ונמצא עני מרוד. מקודשת? הרי הוא יכול להגיד אני שמח בחלקי.
הגמרא מספרת על עושרו המופלג של רבי על עושרו של ר' עקיבא. על עושרו של רבי טרפון על עושרו המופלג של אלעזר בן חרסום ורבי אלעזר בן עזריה,
הגמרא ציינה אותם לגנאי או לשבח?
מענין אבל הכבוד הוא ההמשך של העושר. בתפילה ולא כדבריך נכבד את נשמתנו, כבוד בתפילה זה כבוד .
אנחנו מתפללים שהעשיר ירצה כבוד- ואם הוא רוצה כבוד, הוא יתרום הרבה שכולם ידעו ויכבדו אותו.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2013 13:10 |
|
| |
| מ80 כתב: |  | | עבודת אלילים פירושה להכפיף את נפש האדם לכוחות דמיוניים, כגון השתחוות לפסלים כפי שקיים עדיין במזרח, או סגידה לבעלי הון כמצוי בחברה המערבית. |
|
א. כשאני רואה את ייחס ההתבטלות שלך בפני חז"ל (הרי בכל פעם שעולה איזו קושיה מהותית על צורת לימודם, כל מה שיש לך להגיד זה "דורות קודמים למדו בשקידה עצומה ומתוך מטרה להבין את התורה, וכך הגיעו אל האמת"), אינני רואה את ההבדל.
ב. מה זה קשור לדיון עד כה? התחלת ביעוד עלק של עם ישראל, המשכת בזה שבכלל ידוע לך על יעוד לעם ישראל מכח הבלוף החרדי הידוע על התיימרות יחידה להתגלות (שאינה נתונה לשקר, פרשנות, או טעות), ועכשיו אתה מסייג את המוסמכים לקבוע התגלות ככאלה שאינם כפופים לכוחות דמיוניים (שזה בטוח לא אתה, כמובן), וקופץ למשהו לא ברור שקשור לרדיפת ההון בחברה המערבית (באסיה, לידיעתך, המצב לא מאד שונה). מה אתה רוצה?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2013 13:11 |
|
| |
ירוחם,
אתה מכיר עני מרוד השמח בחלקו חוץ מבסיפור על התם והחכם של רבי נחמן?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2013 13:20 |
|
| |
שיבוליהו,
ההתבטלות בפני חז"ל הינה עניין שכלי. מי שלמד תורה ביגיעה ובעיון יודע שההבדל בין ידיעתם של חז"ל את התורה לבין ידיעת הדורות האחרונים את התורה יותר גדול מההבדל בידיעת מתמטיקה בין פרופסור למתמטיקה לילד בכתה א'. אדרבא אם ת"ח לא היו מתבטלים לפני דעתם של חז"ל, זו היתה שחצנות.
הייעוד של ישראל נאמר לאבותינו אברהם יצחק ויעקב ומוזכר בתורה ובנ"ך במקומות רבים, כפי שנאמר למשה רבינו ולשאר הנביאים.
תוקן על ידי מ80 ב- 31/05/2013 13:22:30
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2013 13:46 |
|
| |
מ
התשובה לשאלתך אם אני מכיר- כן. ואני בטוח שגם אתה מכיר, ולא אחד, צא לרחובותיה ובתיה של ערי הקודש.
סיפור אחר. חסיד נכנס ללרבי אלימלך מליזנסק, ובקש ממנו שיסביר לו איך אפשר לברך על הרע כפי שמברכים על הטוב?
ענה לו הרבי- רד לבית המדרש, ושם יהודי בשם זושא יסביר לך יותר טוב ממני.
נכנס החסיד לבית המדרש ושאל- מי כאן זושא? מי כאן זושא?
יהודי יחף- בלוי גופו הגלוי מלאות כויות קור, ניתק מהתנור - ואמר- אני זושא, במה אוכל לעזור?
אמר לו החסיד- הרבי שלח אותי אליך שתסביר לי איך מברכים על הרע- כפי שמברכים על הטוב.
תמה זושא ואמר- אלי? שאני אסביר לך? איך אני יכול להסביר לך? הרי מעולם לא היה לי רע?
ושאלה לענין באותו ענין- איך יהודי שאין לו כלום בחיים בקושי לחם צר מברך בבוקר שעשה לי כל צרכי?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2013 14:06 |
|
| |
ירוחם,
הכרתי עני מרוד, ויותר מאחד, שבחברה נראה תמיד שמח, אולם כשאשתו בכתה ואמרה לו שאין לילדים מה לאכול וביקשה ממנו שיעזור לה, עד שנאלץ לחזר על הפתחים ולבקש שוב ושוב עזרה, לכשהיה בד' אמותיו מירר בבכי. העשיר ממילא מקבל הרבה כבוד מהבריות, אז למה לא להתפלל שיהיה לעניים קצת כבוד?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2013 14:16 |
|
| |
אביא כאן בחינה נוספת של יעוד – משפט. זה ההשג הגדול והיצירה הגדולה של היהודים, משפט שהכל נוהגים על פיו.
'ראה לימדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר ציווני ה' ... ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה' [דברים ד' 5-6]. ה'איניאס', האפוס הלאומי של הרומאים שכתב וירגיליוס בזמנו של אוגוסטוס, מוצאים את הדברים הבאים:
'רוח חיה בארד יפיחו אחרים – אאמינה!
פסל דומם יחיו – יעצבו את פניהו בגבס...
... אך אתה – זו דרכך:
רש לאומים, רומאי, השלטון בידך זכרהו!
זאת התורה לך: שלום ישכינו חוקיך בארץ.
חסד תטה לנכנע, וחרב נוקם למורד בך!' [וירגיליוס איניאס ו' 847-853] היצירה הגדולה והמובהקת של הרומאים הוא המשפט הרומי, בזה יש הקבלה בין היהודים לרומאים. היעוד של המשפט הרומי – השכנת שלום בארץ, הוא אחד ההשגים הגדולים שלהם, ה'פאקס רומנה', השלום הרומאי. באימפריה הענקית שלהם זכו התושבים, אשר בהמשך נעשו כולם אזרחי רומא, לתקופת שלום ארוכה, לכלכלה גלובלית משגשגת, ולבטחון אישי בחסות החוק.
חז'ל היו מודעים הן להקבלה של יצירת המשפט והן לתפקידו של משפט זה.
'ויאמר ה' לה [לרבקה] שני גוים בבטנך [יעקב ועשו] ... ואמר רב יהודה אמר רב, אלו אנטונינוס ורבי' [בבלי ברכות דך נז ע'ב. אנטונינוס הוא כנראה הקיסר קראקלה הסוורי. שלט 211-217. ידועים יחסים טובים בין רומא ויהודי א'י בימיו ועל קשרים בין הקיסר לרבי].
המובאה הבאה זמנה מן הסתם לפני מרד בר כוכבא, והוא מבטא הזדהות גדולה של היהודים עם הרומאים והערכתם להם:
'שני גויים בבטנך, שני גאי גוים בבטנך. זה מתגאה בעולמו וזה מתגאה בעולמו. זה מתגאה במלכותו וזה מתגאה במלכותו. שני גיאי גוים בבטנך, אדריינוס באומות ושלמה בישראל. שני שנאי גוים בבטנך. כל האומות שונאין את עשו וכל האומות שונאין את ישראל' [בראשית רבה (אלבק) פרשה סג].
בבא כאן הכרת היהודים בחשיבות המשפט הרומי, כפי שהבין וירגיליוס למעלה, והערכתם את הדבר:
'אמר אבי שמעון בן לקיש הנה טוב מאד זו מלכות שמים, והנה טוב מאד זו מלכות הרומיים. וכי מלכות הרומיים טוב מאד אתמהר, אלא שהיא תובעת דקיון של בריות [זכויות משפט. דיקה היא אלת הצדק], שנאמר [ישעיה מה] אנכי עשיתי ארץ ואדם [ואדום הוא רומא] עליה בראתי' [בראשית רבה וילנא, פרשת בראשית, פאשה ט סימן יג]. שתי התנגשויות גדולות ארעו בין ישראל לרומא. עבורנו הן טרגדיה גדולה. אבל חכמנו ראו את רומא גם באור אחר, העריכו אותה, והקבילו אותה לעצמם. הערה. "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה" היא דעתו של סעדיה גאון, 882-942. זו דעה מאוחרת מאד, המדגישה את תפיסתו כי אין ליהודים מוצא ביולוגי משותף אלא תורה משותפת. דעה מנוגדת לזו בקוטביות רבה, טוענת כי היהודי מבטא תכונה גנטית.
עודד
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2013 14:18 |
|
| |
| מ80 כתב: | | שיבוליהו,
ההתבטלות בפני חז"ל הינה עניין שכלי. מי שלמד תורה ביגיעה ובעיון יודע שההבדל בין ידיעתם של חז"ל את התורה לבין ידיעת הדורות האחרונים את התורה יותר גדול מההבדל בידיעת מתמטיקה בין פרופסור למתמטיקה לילד בכתה א'. אדרבא אם ת"ח לא היו מתבטלים לפני דעתם של חז"ל, זו היתה שחצנות.
הייעוד של ישראל נאמר לאבותינו אברהם יצחק ויעקב ומוזכר בתורה ובנ"ך במקומות רבים, כפי שנאמר למשה רבינו ולשאר הנביאים.
תוקן על ידי מ80 ב- 31/05/2013 13:22:30
|
|
מ80,
(יש לי ניחוש שאני מבין יותר בגמרא משאתה מבין במתמטיקה.) מכל מקום, סגרנו מעגל - יש ייעוד; ויודעים שיש ייעוד כי כתוב את זה בהתגלות; ויודעים שההתגלות נכונה כי אין עם אחר שמתיימר לכך; וגם אם זו שטות מוחלטת, אז צריך לתקן שאין עם אחר שאינו סובל מדמיונות שווא הטוען להתגלות; ואנו יודעים שאצלנו לא מדובר בדמיונות שווא, מפני שאנחנו מסוגלים להבין את אבותינו בערך כמו שילד בכתה א' מסוגל להבין פרופ' למתמטיקה. (באמצע גם דברנו על הסגידה להון בחברה המערבית דווקא, אבל שם אבדו דבריך את הגיון הברזל הברור שבד"כ הם מתבלטים בו, ולא הבנתי את הקשר.)
אז חזרה למשחק, מ80: סתם, off the top of your head, כמה עמים אתה מסוגל למנות שאינם משוכנעים בכך שישות שקופה צוותה דווקא עליהם איזשהו ייעוד נכבד (שלרוב משמעו עליונות כלשהי על שאר העמים).
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2013 14:24 |
|
| |
שיבוליהו,
מי שאיננו מאמין שהתורה מן השמים ובייעודו של ישראל, מה לו ולאשכול הזה שאיננו עוסק בויכוח תיאולוגי אלא בהסבר מדוע הכהנים מברכים את ישראל באהבה?
תוקן על ידי מ80 ב- 31/05/2013 14:24:56
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2013 14:57 |
|
| |
עודד,
כוונת דברי רס"ג כי אומתנו אינה אומה כי אם בתורותיה, שקיום האומה תלוי בקיום התורה שבכתב והתורה שבעל פה.
הבדל בין מושג השלום בישראל לבין זה של רומא או זה של קונפוציוס או "השלום הנצחי" של קאנט, הנו שאנו יודעים שהשלום הינו כה נשגב עד היותו פעולה אלקית. לפיכך חותמים כל תפלה במלים עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל.
ההדרכה הפרטית שנתנו חז"ל לעשיית שלום: בקשהו במקומך ורדפהו במקום אחר. כלומר, ראשית כל אדם צריך להיות בשלום בינו לבין עצמו, ורק אח"כ יכול לרדוף שלום במקומות אחרים. ואמנם תולדות ישראל בבית ראשון ובית שני מלמדים שרק כאשר היה שלום בתוך ישראל, כבתקופת שלמה ובתקופת שמעון הצדיק, היה גם שלום בין ישראל לשכנותיה. להבדיל מורגיליוס, הלל לא אמר השכן שלום בעזרת חוקי התורה, אלא אמר: הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות, ומקרבן לתורה.
תוקן על ידי מ80 ב- 31/05/2013 14:57:55
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2013 15:14 |
|
| |
| מ80 כתב: | | שיבוליהו,
מי שאיננו מאמין שהתורה מן השמים ובייעודו של ישראל, מה לו ולאשכול הזה שאיננו עוסק בויכוח תיאולוגי אלא בהסבר מדוע הכהנים מברכים את ישראל באהבה?
|
|
אדרבא, כתבת
"החזון של תורת ישראל הינו שכאשר יש מחלוקות הן תיישובנה לא עפ"י הרצון אלא לפי השכל שנתן הקב"ה לאדם בתורתו. "
ואם אינך יכול להסביר את דבריך בשכל, מה הטעם שתפתח אשכול בנושא? כתוב "אני מאמין שככה וככה" וחסל (בדיוק כפי שירוחם יכול לכתוב שהוא מאמין שישיבות ההסדר מבקשות פטור של חצי שנה מהשירות הצבאי, ושהעובדות ילכו לעזאזל). בעצם, קצר הליכים - עצום עיניים, והאמן חזק חזק שכבר כתבת אשכול בנושא. עדיין לא השתכנעת? אני מאמין שישות שקופה לוחשת לי להגיב באשכול. מה אכפת לך? קדימה, מ80, אני סקרן: אדם כמוך, שמשוכנע שנולד לעם בעל ייעוד מיוחד: כמה עמים הוא מכיר שלא חושבים ככה?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2013 15:32 |
|
| |
שיבוליהו,
האשכול עוסק בייעוד של האומה הישראלית. אם יש לך מה להגיד הקשור לנושא, אמור ונמק בבקשה את דבריך.
|
|
|
|
|
