|
|
| נשלח ב-8/6/2013 20:28 |
 |
| |
| פוגמישו כתב: |  | אני יעשה על שאלתך עם ציטוט
...
שלא אמרו שמחלל שבת בפרהסיא דינו כגוי, אלא באופן שעושה יום שבת כיום חול לגמרי בכל המלאכות שיזדמנו לו להנאתו, שבזה שייכת סברת רש"י (בחולין ה) שנראה שהוא כופר במעשה בראשית, אע"פ שהוא כן לתיאבון, אבל אם הוא כותב בשבת לצורך פרנסתו, ונזהר מלעשן סיגריה בשבת, ומבשלים אצלו מערב שבת, אין דינו של זה כמומר לכל התורה כולה, שהרי נראה ממעשיו שהוא מאמין במעשה בראשית, אלא שחושב קצת שלצורך פרנסה הוי כפיקוח נפש ומותר", (יבי"א ח"א, יו"ד סי' יא). ע"כ. עבירות הם לא חמורות כמו ענייני שיבוש השקפה ואמונה, וכמו שכתב הרמב"ם בתחילת פרק "חלק" דסנהדרין.
|
|
פגומשו, אומרים חברי לישיבה
(שאני מסדר עוד ארגז של התות),
איך ירקן מוצא זמן ללימוד ואשה?
אז אני יענה לשאלה עם ציטוט.
שאני מדבר חתונה עם אשה
(רק שניה, אנוכי יסדר את הגזר),
זה אומר שדיני לא רווק במובן
שאנ'לא מנסה כנגדי למצא עזר.
וגם שאני מתכוון מלומד
(ותראה איזה בובה היום המלון),
זה אומר שאנ'לא מחלל במכוון
את כללי הדקדוק וספרי המילון.
זה הכיף הגדול של חיי כמחב"ת (כבר ראית היום אפונה במבצע?) לכל בלוף יש ציטוט, וסתם חרטא הכל, מהאצבע שלי משמעות מצוצה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2013 21:40 |
|
| |
אני קורא את האשכול ופשוט לא מבין את הויכוח. זה בדיוק הסיפור הישן על ההוא שעמד מול הג'ירפה בגן חיות והצהיר "אין חיה כזאת". מה לעשות, העובדות קיימות בשטח ומהלכות בינינו.
אני מרגיש לא נח לדבר על עצמי אז אני אזכיר רק את החברותות שלי (אחד אני פוגש פעמיים בשבוע בחמש בבוקר והשני פעם בשבוע בארבע וחצי, כדי שנספיק ללמוד לפני התפילה) שהם עובדים ולומדים. גם הם וגם אני, מעבר ללימוד המשותף שלנו גם לומדים דף יומי, ובעוד מסגרות. אז מה פוגמישו, אני לא קיים? ואנחנו לא חריגים בקהילתנו - זו הנורמה אצל הרבה מחברי, אז אפשר להביא הוכחות וציטוטים לעייפה, אבל המציאות ברורה מאד. "לומד ועובד" זו אופציה קיימת ואפשרית. מי בוחר בה ומי לא - זו שאלה של אופי, חינוך וכו', אבל איך אפשר לטעון שאין חיה כזאת?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2013 22:06 |
|
| |
לימוד של בע"ב שמיה לימוד?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2013 22:18 |
|
| |
אני לא יודע מה נקרא לימוד, אבל אני יודע שכאשר אשתי חיפשה "עובד ולומד" לזה היא התכוונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2013 22:59 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | פוגימישו קהלת פרק ז (י) אַל תֹּאמַר מֶה הָיָה שֶׁהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה כִּי לֹא מֵחָכְמָה שָׁאַלְתָּ עַל זֶה:
|
|
ליוטיוב הועלה סרטון צבעוני נדיר שמתעד את ירושלים בדיוק כחודש לאחר מלחמת ששת הימים. אני מציע לך לצפות לפחות ב-10 הראשונות של הסרטון, זה ינסוך בך תחושת נוסטלגיה: www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=POue83TkS6k
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2013 23:40 |
|
| |
פוגומישו
נוסטלגיה זה יפה מאד. אבל לטעמי ירושליים של היום נראת לי הרבה יותר טובה, ומחר היא תהיה הרבה יותר מרשימה.
אומרים שהצעיר חושב בעתיד, הזקן חושב בעבר. אני כנראה צעיר מאד.
אספר לך גם אני סיפור -הרב קוק -הרב הראשי הראשון לא"י לא היה מקובל ביותר על החרדים והקנאים בירושליים.
היחיד שנתן לו כבוד ,היה האדמו"ר מגור בעל האמרי אמת,הוא כיבד את הרב קוק ובא לבקרו בלשכתו,
לאחר שיחת נימוסים ואולי גם בדברים אחרים, הזמין הרב קוק את הרבי לבקר בכותל המערבי,
הם עלו על רכב השרד של הרב, וירדו בירידה לכיוון רח יפו,
ברח יפו, הרבי ראה את נשות ירושליים המודרניות בלבוש שלא כל כך מצאה חן בעייניו,
נאנח הרבי אנחה גדולה- ואמר לרב קוק- אוי ירושליים של היום- זה לא ירושליים של פעם.
שתק הרב קוק- ואמר לעגלון שלא יכנס לעיר העתיקה בדרך הקצרה, דרך שער יפו. שיכנס דרך שער ציון
כשהכרכרה הגיע לירידה לבריכת הסולטן- עצר הרב קוק את המרכבה, והזמין את הרבי להסתכל בנוף היפה.
שאל הרבי- מה המקום היפה הזה?
השיב לו הרב קוק- זה גיא בן הינום- כאן היו מקריבים אנשים וילדים למולך. ירושלים של היום זה לא ירושליים של פעם
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2013 15:43 |
|
| |
פוגמישו, אתה כותב "אוייש כרם נבות, כמה קל זה להעלות ספקולציות והשערות מהצד השני של המקלדת," כאשר כל האשכול זו ספקולציה שלך לגבי בחורות שרוצות בעל שעובד ולומד. אז אצלך העולם מאוד דיכוטומי, אבל יש כאלו לא מעט שמצליחים לשלב קודש וחול. אגב, פרנסה היא אמנם לרוב בתחום החולין אבל התוצאה שלה היא קיום מצוות "שארה וכסותה לא יגרע", כלומר החיוב של בעל לאשתו. אם אתה חושב שמשרה בתחום הקודש טובה יותר- אתה טועה, מי שמשתמש בתורה לפרנסה ועושה אותה קרדום לחפור בה גרוע במדה מסויימת מזה שעובד עבודת חולין.
אסיים בסיפור מהרבי הריי"צ מליובאוויטש. יום אחד אמר הרבי למזכירו- היום רוויתי נחת מחסיד אחד, וצער מחסיד אחר. שאל המזכיר- מה היה? סיפר הרבי: בא אלי חסיד המשמש ר"מ בישיבה, ופירט את סדר יומו: לימוד, ותפילה, עיסוק בגמ"ח, לימוד עם התלמידים, ושוב לימוד, בקיצור כל היום מלא קדושה. ובסוף היום- נאנח בעונג אותו חסיד- אני סוף סוף יושב לרגע של שקט עם קפה.
בא החסיד השני- סוחר במקצועו. ומפרט את יומו- תפילה חפוזה ומיד מתחיל סדר יום לחוץ וגדוש ענייני חולין. בעיות כאלו וסחורות כאלו, ובסוף היום- נאנח אותו חסיד בעונג- אני סוף סוף יושב ללמוד איזה מאמר חסידות או דף גמרא, בשקט ובלי טרדות.
למי שלא הבין לבד ממי רווה הרבי נחת- מהסוחר, שלמרות כל עיסוקיו, השאיפה שלו היא לימוד תורה, ושם הראש מונח ולשם הוא מכוון גם בעת עיסוקיו. ואילו הר"מ בישיבה כולו שקוע בקדושה רק ברמה החיצונית אבל הראש שלו מחכה לקפה, ל"שקט מהקב"ה". ממנו הרבי לא רווה נחת, בלשון המעטה.
אקווה שגם ליטאים כמוך יבינו את הסיפור.
אגב, כל אלו שאומרים שפעם היה יותר טוב- לא חשבו על זה ברצינות ובעמקות. פעם לא היה יותר טוב, פעם היה שונה. ומי שלא אוהב שינויים בוכה עליהם אבל זה לא אומר שהם רעים. גם בגאולה יהיו כאלו שיתגעגעו למלחמות ולזמן הגלות שבו אין לנו בית מקדש... מגוחך.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2013 16:00 |
|
| |
ירוחם תודה על הסיפור. לגבי נושא האשכול לא ברורים לי כמה דברים:
1. מנ"מ מה רוצה האישה? ואם היתה רוצה בעל שרק לומד או שמחלל שבת ל"ע או כל עבירה אחרת? תוה"ק לפי גדול הדור מתעלמת מנשים או רודפת אותן ומה פתאום אנחנו מתעניינים במה הן רוצות או חושבות?
2. יהודי הוא יהודי גם כשהו בשירותים. מה לבעלי הסולם המדרגים יהודים לפי מידת הבטלה שלהם. או מידת האגוצנטריות שלהם. יבוא מישהו ויגיד חשקה נפשי בתורה ולכן לא אשא אישה או לא אהיה עם ילדי או לא אבקר את הורי או לא העזור לזקנה לעבור את הכביש או לא אבקר חולים או לא אתן לצדקה. מה זה כל השטויות הללו?? תיכף תצטטו את שקול תלמוד... זה לא רלוונטי כלל.
3. לפי איזה סולם עקום שווה לימוד ישיבתי יותר מלימוד דף יומי של פועל קשה יום המוותר על שעת מנוחה יקרה רק כדי לטעום איזה בלאט גמרא? לו ייצוייר שהתוצרים של הישיבות היו מהווים לבנים מהותיות בציבוריות - אנשים שעושים למען הכלל ולא רק למען עצמם ניחה. אז לפחות היה איזה נימוק דחוק. אבל כעת שאנחנו יודעים שהם סתם פשוט סתם.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2013 17:23 |
|
| |
ירוחם, למזלנו אנו יכולים לצפות את העתיד, השנה היא 2013, ובוא ניכנס לביה"ד של חסידי גור, ונראה האם הם נראים ומתנהגים כמו בזמן רבם בעל ה"אמרי אמת"... ולעומת זאת, בוא נסתכל על תמונה של הרב קוק טוב, ואז ניכנס לאחת מישיבות "הקו" או ה"הסדר", (ולאחר שנעבור את החדר עם האינטרנט), נראה האם בחור ממוצע דומה לו? זה ההבדל בין ראיית עבר לראיית עתיד...
תוקן על ידי פוגמישו ב- 09/06/2013 17:29:02
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2013 17:27 |
|
| |
כרם נבות, את מנסה להתכסות באיטצלא דרבנן, כאשר אפילו לא שמת לב שאגב שטף הכתיבה ביארת מה הסיבות האמיתיות, ואצטט: 1) נשים שייכות למין החלש, ולא כל אחת יכולה לעבוד בכל זמן ועת באופן שפרנסת הבית תלויה , 2) ובנות בדור הנוכחי ראו איך אמא נקרעת וקורסת תחת הנטל הכפול של בית ועבודה, ולכן הן רוצות בעל שיפרנס... ; ואני יוסיף: 3) הם רוצות ליהנות ממנעמי החיים (וזו זכותן המלאה), ואין הם מוכנות להקריב את הנוחיות שלהן בשביל בעל שלומד כל היום....
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2013 19:54 |
|
| |
| עציוני כתב: | | אני לא יודע מה נקרא לימוד, אבל אני יודע שכאשר אשתי חיפשה "עובד ולומד" לזה היא התכוונה. |
|
עציוני - אשריכם
כמובן שההערה שקדמה נאמרה בציניות, גם אני בעל(בית)בעמיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2013 20:00 |
|
| |
| פוגמישו כתב: | | ירוחם, למזלנו אנו יכולים לצפות את העתיד, השנה היא 2013, ובוא ניכנס לביה"ד של חסידי גור, ונראה האם הם נראים ומתנהגים כמו בזמן רבם בעל ה"אמרי אמת"... ולעומת זאת, בוא נסתכל על תמונה של הרב קוק טוב, ואז ניכנס לאחת מישיבות "הקו" או ה"הסדר", (ולאחר שנעבור את החדר עם האינטרנט), נראה האם בחור ממוצע דומה לו? זה ההבדל בין ראיית עבר לראיית עתיד...
תוקן על ידי פוגמישו ב- 09/06/2013 17:29:02 |
|
ראה נא כאן בדיוק ההבדלים ביננו, אני טוען כי העולם משתנה האנשים משתנים הטכנולוגיה משתנה, גם יושבי בית המדרש חייבים להשתנות,
ההבדל הגדול בין האדם לבין מלאך, האדם מסוגל ללכת- מכאן המילה הלכה- מלאך עומד- אדם הולך, אדם מתכוף למטה לפני שהוא קופץ למעלה, המלאך לא מסוגל לקפוץ, כי אין לו ברך להתכופף. (אם תרצה מקורות לדברי אלו אם תבקש אתן)
משה רבנו לא הבין מילה אחת ממה שלמדו בבית מדרשו של רבי עקיבא, רבי עקיבא לא יבין מילה אחת ממה שלומדים בבית מדרש ברח רבי עקיבא.
כך הדרך הטבעית לחיים בעולם בלימוד ובהלכה, אם לא נשתנה, העולם לא יתקדם.
הרב קוק הסיע את אורחו בכרכרה-הרב מצגר מסיע את אורחיו במכונית. גם תלמידי ישיבת שפת אמת נוסעים במכוניות ולא כפי שנסע בעל השפת אמת בעגלות
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2013 20:36 |
|
| |
פוגי
הישיבות הליטאיות שינו את הלבוש במודע.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2013 09:39 |
|
| |
נלאיתי מלהתווכח עם אגואיסט שלא רואה את הצד השני בגרוש. נשים הן המין החלש זו עובדה ולא תירוץ, בפרט נשים שמיועדות להביא לעולם הרבה ילדים. בכל הדורות נשים לא פרנסו אלא עסקו בעבודות הבית וחינוך הילדים (משימות מורכבות וקשות בפני עצמן), ולכן אישה שרוצה זאת כיום היא נורמלית לגמרי ולא איזו מפונקת. וגם כשהאישה עובדת לא עליה אמור להיות העול של "איך נשלם את המשכנתא" אלא על בעלה, והיא רק מסייעת לו בתפקידו. כתוב "נושא אישה- ריחיים על צווארו", לא על צווארה. מי שמטיל את האחריות לפרנסה על האישה חומק מאחריותו שלו, ועובר לחיי בטלה קלים באיצטלא של תורה. ורוב האברכים לא באמת ראויים לזה- והנשים סתם מקריבות את בריאותן ושפיותן עבור כלום. והתעלמת לגמרי מההערה על בנות הדור הזה שראו כיצד המציאות הזו - של אמא מפרנסת- היא בלתי אפשרית.
נ.ב. הלוואי שתחווה במשך חצי שנה את הסבל של אישה בהריון/לידה/ מחזור/הנקה/קימה בלילה 3 פעמים לתינוק. אז נדבר על "מנעמי החיים".
אגב, חבר של בעלי עשה בחינות "יורה יורה" ו"ידין ידין" תוך כדי שעבד לפרנסתו בשתי עבודות, וכעת הוא מכהן כדיין בבי"ד לענייני ממונות. האם זו אשליה?
ובטח לא ראית מזרוחניק בעשור האחרון. כל החרדליים אכן ממשיכים את דרכו של הרב קוק, ומתחזקים מיום ליום, בניגוד לציבור שלנו שמודד הכל בחיצוניות. הוועסט שלובשים הגעררס לא מוסיף ליראת שמים מאום.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2013 17:55 |
|
| |
כרם נבות, כשאת רוצה אז את מתכסה באיצטלה דרבנן, וכשזה מתחשק לך את משתמשת בטענות [כביכול] ריאליות, וזה לא רציני... אבל אתייחס בכל זאת: 1) קודם כל כתבתי במפורש שזכותה של כל אישה לדרוש בעל עובד או מה שבא לה... 2) מנקדות מבט תורנית אין לך שום ראיה, וסיפורו של ר' עקיבא יוכיח שמקובל היה מדורות בעם ישראל שהבעל הולך ללמוד והאישה מקבלת על עצמה את עול הבית. 3) זה לא נכון שהנשים מקריבות את עצמן "עבור כלום", רק מי שלא מאמין בשכר נצחי בעולם האמת יכול לטעון טענה כזאת (ואולי כאלה שמעדיפות שכר שהן יכולות לראות דופק ב-2 לחודש, ודי לחכימא). כמו"כ הלומד לא צריך להיות "גדול הדור" אלא מספיק שהוא הולך לביהמ"ד בקביעות הוא גודל כל פעם קצת, ודרך ההולך לביהמ"ד שנעשה גדול (ראו: כתובות סג, ע"א בתוספות על אתר; הגר"ע יוסף, ענף עץ אבות, עמ' פ-פא); 4) מנקודת מבטו של העולם המודרני: הנשים נלחמות כבר במשך 100 שנים על האפשרות לבנות לעצמן קריירות מלאות עם כל הזכויות הסציאליות, ולכן, גם מנקודת המבט המודרנית, האישה צריכה לעבוד ולפתח קריירה מלאה. 5) בנוגע לסיפור סינדרלה שהצגת (=הדיין), מדובר על מקרה חריג, וכבר הסכימו רוב הכותבים באשכול שכאשר עוזבים את הישיבה לא פותחים ספר, וכל אחד הביא לכך נימוק משלו. ע"ש. 6) לאור כל הנאמר לעיל, הן מההיבט התורני והן מההיבט המודרני, אם אישה לא יוצאת לעבוד (שלא בגלל סיבה בריאותית או לא מוצאת עבודה וכיו"ב), די ברור מה הסיבה לכך.
|
|
|
|
|
|
