|
|
| נשלח ב-25/6/2013 16:08 |
 |
| |
דורש יחודך,
שורש המחלוקת בין הרב ריינס לרוב הגדולים בדורו היה היחס לחכמות חיצוניות, ומאחר שרוב הגדולים סברו שאסור לערבב בין תלמוד תורה ללימוד חכמות חיצוניות, אסרו ללמוד חכמות חיצוניות, וכתוצאה מכך חרדים לא יכולים להתפרנס ממקצועות מודרנים הדורשים לימודים באוניברסיטה.
הרבה מאד דברים לעניין נאמרו ונכתבו על כך בדורות הקודמים. עיין לדוגמא ספר "למרנן ורבנן" מאת נחום סוקולוב שנכתב על הנושא.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2013 16:19 |
|
| |
מ
יהודי בר אורין אתה. אתה הרי יודע שמדינה מודרנית ולא מודרנית לא יכולה להתנחל לפי ציפיות הרבנים והגדולים, העובדה שבאמת אף פעם לא היתה מדינה כזו.
אתה ודאי מכיר את הר"ן בנושא.
ואתה מכיר בודאי גם את דין המלך שהרמב"ם לומד משמואל, שכולו מבוסס כנגד חוקי התורה. ה' אומר בעצמו לשמואל, בחידוש המלוכה. לא בך מאסו בי מאסו, ר"ל מלוכה לא הולך יחד עם ציפיות של תלמידי חכמים אוטפיים.
אתה יודע מתי החל המשבר הגדול שעוד לא נגמר,עליו מקונן דורש יחודך. כשראשי ישיבה החלו לפסוק הלכות.
כשההלכה היום יומית יצאה משלטונם של רבני הערים והקהילות
כשהחזון איש החליף את הרב פראנק. והגדויילים ראשי הישיבות- היום התלושים מחיי היום קובעים הלכות.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2013 16:22 |
|
| |
מ80
אני לא מדבר על לימודי אקדמיה שהם בודאי בגדר ביטול תורה ומטמא המוחין כמ"ש בתניא פרק ח' כידוע.
אני מדבר על הכשרה מקצועית.
ובנוסף לזה גם מש"כ "וכתוצאה מכך חרדים לא יכולים להתפרנס ממקצועות מודרנים הדורשים לימודים באוניברסיטה." אינו נכון.
אפשר להתפרנס בכבוד מלימודי תעודה מקצועיים.
ובפרט שבנוגע לפרקטיקה בעלי תעודות אינם נופלים מבעלי תוארים.
ואם במשך זמן ציבור שלם היה מחזיק מלמודי תעודה כדבעי ועם תעמולה ופעילות ציבורית מתאימה הרי שבמשך הזמן לימודי האקדמיה [שברור שאינם נובעים אלא מאינטרסים של הממסד שמגלגל הרבה מאוד כסף] היו מתדלדלים ואנשי התעודה היו מתקדמים עוד הרבה יותר במהירות מכיום.
תוקן על ידי דורש_יחודך ב- 25/06/2013 16:27:37
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2013 16:38 |
|
| |
ירוחם,
כתבת דברים נבונים. הרב פסח פרנק והרב בן-ציון מאיר
חי עוזיאל המשיכו את דרכם הישרה של חז"ל ושל ראשוני הראשונים.
כשהרב ריינס הציע להקים ישיבה בה ילמדו תורה ולימודי חול, כדי למנוע את ההתרחקות של רבים מבני ישראל מהתורה,
גדולי ישראל חששו שכל התלמידים יעזבו את ישיבותיהם וילכו ללמוד בישיבה של הרב ריינס, ואז לא יהיו תלמידי חכמים שתורתם אמנותם, והתנגדו להצעתו. בפועל אחרי שהרב ריינס הקים את ישיבתו בלידא, שאר הישיבות המשיכו להתקיים. מה שמלמד שלעתים חששות הרבנים קצת מוגזמים.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2013 16:42 |
|
| |
שוב אין קשר בין לימודי אקדמיה ללימודי מקצוע.
בלימודי אקדמיה לומדים לימודי חול "לשמה" ואילו בלימודי מקצוע לומדים מעיקרא אדעתיה דנפשיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2013 16:44 |
|
| |
דורש יחודך,
רוב המקצועות המודרנים מבוססים על חכמות חיצוניות.
מאי שנה אם לומדים חכמה חיצונית באוניברסיטה או בלימודי תעודה?
אם הבסיס התורני של הלומד חזק, אז חכמות חיצוניות רק יחזקו ויוסיפו לתורתו, כדרכם של הראשונים והגר"א. אם לאו, גם לימודי תעודה יזיקו לו.
נ.ב. רוב הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות לומדים כדי לרכוש מקצוע.
תוקן על ידי מ80 ב- 25/06/2013 16:47:44
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2013 16:58 |
|
| |
מ
נאה דרשת, אך אם אדם באמת חשקה נפשו בלימוד מדעי הרוח, מאוד קשה יהיה לעצור אותו.
ולגבי נושא האשכול. נראה לי שרבים מהכותבים כאן, מהווים הכחשה לדעתו של פותח האשכול.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2013 17:02 |
|
| |
מ80-
מה זה חכמות חיצוניות?! לידיעתך כל חכמה שאינה חכמת התורה היא חכמה חיצונית.
כל מקצוע דורש הכשרה ובכל דבר יש חכמה שצריך ללמוד.
מה שעושה את ההבדל בין חכמות חיצוניות ללימודי מקצוע הוא האם הלימוד הוא נטו פרקטי או שיש כאן מגמה של השכלה כללית בשאיפה לנאורות צבועה.
בכלל ענינו של המדע אינו בפתוח תאוריות אודות תהליך בריאת העולם וכו',ענינו של המדע לנתח את המציאות לחקור אחרי התפתחות הטבע ולחקות את מהלכיו לתועלת הפרטית.
בכלל מדע אינו שואף להבנה אלא לחיקוי.
תחילת התפתחות המדע היה כאשר אנשים זנחו את התאוריה (הפילוסופית) והתמקדו בפרקטיקה.
זה שאנשים מגמתיים ולא אובייקטיבים לקחו את המדע למקומות שהפוכים לטזה העומדת בסיסו זו פגיעה בטהרת המדע .
מדען אינו אומר תאוריות אלא מביא עובדות, הוא אינו מפיק לקחים תאורטיים אלא לקחים פרקטיים.
אם בן אדם לומד במסגרת דתית של לימודי מקצוע אין שום סיבה בעולם שהוא יגיע לידי הדעות הכוזבות האלו.
ואם קרה מקרה כנראה שהתוכן של פחית השימורים היה רקוב עוד קודם שהכניסו אותו לתוך הפחית.
לגבי לומדי תואר-
שוב אתה טועה בדבר שכבר נתבאר לעיל הם לומדים תואר לא בגלל שהם צריכים באמת את התוכן הנלמד[ממנו הם צריכים בפועל אולי 20%] אלא בגלל ששוק העבודה בנוי על דעות קדומות שיש למגר וכנ"ל
תוקן על ידי דורש_יחודך ב- 25/06/2013 17:09:21
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2013 17:08 |
|
| |
דורש
איזו עולם אתה מציע לנו, 99 אחוז ממנו הוא טמא.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2013 17:10 |
|
| |
בעל לא הבנתי מה אתה רוצה פרט.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2013 17:18 |
|
| |
כל החוכמות שבעולם
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2013 17:36 |
|
| |
יש חוגים מסוימים שאומרים שלא ללמוד פנמיות התורה (כולל אורות) לפני שמלאו כרסם ש"ס ופוסקים (יש חוגים אחרים שגורסים שאסור למלאות כרסו ש"ס ופוסקים לפני שלמד את הסוגיות הישבתיות- כלומר בחיים הוא לא ילמוד ש"ס ופוסקים, ובשביל ירוחם יש הגורסים שלא ללמוד ש"ס ופוסקים לפני שלומדים פנמיות התורה...)אבל ללמוד לימודי אקדמיה לפני כן מותר.
ולענין האם אכלת גלידה מאודך?
הרי מדובר בתאווה?!
וכמו שמספרים על שני ישיבה בוחער'ס חסיד ומתנגד שנסעו מהבית לישיבה הליטאי חשב כל הזמן על העוגה שאמו צידה בתיקו ובזבז את כל הנסיעה באתכפיא (אחסידשער ליטאווק) וממילא לא למד כלום.
החסיד גם חשב כך בהתחלה אלא שבהמשך הוא ידע את מקומו אמר לשם יחוד ואכל את העוגה וישב ללמוד כל הנסיעה.
יש לך תאווה ללמוד חכמה מסוימת תלמד זה לא איסור טרף הרי זה על דרך "האומר מילתא דבדיחותא לפקח דעתו ולשמח לבו לה' ולתורתו ועבודתו שצריכים להיות בשמחה וכמו שעשה רבא לתלמידיו".
בפרט אם משתמש בזה לידע גדולת ה' כמו שכותב בתניא פרק ח' (אלא שאם כך ראוי לו להקדים ידיעת כל התורה קודם כדפשוט)
תוקן על ידי דורש_יחודך ב- 25/06/2013 17:37:34
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2013 17:48 |
|
| |
דורש ייחודך
יש אנשים המוכשרים יותר לדעה ולעיסוק בעניינים מופשטים, ויש אנשים המוכשרים יותר ליכולת ולעיסוק בענינים פרקטים. כשם שבקודש תלמידי חכמים שתורתם אמנותם ועמי ארצות הינם שני הקצוות, כן בחול שני הקצוות הינם האוניברסיטאות והתעשיה.
חול איננו דבר הסותר את הקודש, אלא דבר שאפשר לקדש אם יודעים ללומדו כראוי. מאחר שכדי לעשות זאת נדרש לדעת תורה היטב, בד"כ גדולי ישראל הירשו ללמוד לימודי חול רק אחרי שהלומדים מילוא את כרסם בש"ס ופוסקים, כך שיסודות אמונתם ותורתם יציבים.
מאז ומעולם ברוב האומות היו הרבה אסכולות ודעות שונות, ככה שלהכליל את הפילוסופיה או את המדע איננו רציני, מה עוד שרוב הלימודים המודרנים רחוקים מלהיות פילוסופיה או מדע, וטוב שכך.
כמו שברוב הישיבות יש הלומדים תורה לשמה ויש הלומדים תורה שלא לשמה, כנ"ל באוניברסיטאות יש חוקרים החוקרים מתוך שאיפה טהורה לשפר ולתקן את העולם, ויש חוקרים שמחקריהם מבוססים על טעמים אנוכיים.
אין הבדל מהותי בין קלות-דעת הנפוצה ברוב החוגים שבאוניברסיטאות לבין תאוות ממון המניעה את רוב התעשיות המודרניות. שתיהן לא טובות.
תוקן על ידי מ80 ב- 25/06/2013 17:56:27
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2013 18:08 |
|
| |
| מ80 כתב: |  | דורש ייחודך
יש אנשים המוכשרים יותר לדעה ולעיסוק בעניינים מופשטים, ויש אנשים המוכשרים יותר ליכולת ולעיסוק בענינים פרקטים. כשם שבקודש תלמידי חכמים שתורתם אמנותם ועמי ארצות הינם שני הקצוות, כן בחול שני הקצוות הינם האוניברסיטאות והתעשיה.
כנראה שלא הבנת למה אני קורא פרקטיקה- פרקטיקה היא ב99% לא מלאכת כפיים, פרקטיקה פרושה לימודים שהם בעלי ישום מידי למצוע הנלמד ולא ידיעות בהשכלה שסביב המקצוע.
לדוגמא מי שלומד כעובד סוציאלי צריך ללמוד פסיכולגיה (בתחום שנוגע לו) ולא צריך ללמוד לימודי מתימטיקה.
חול איננו דבר הסותר את הקודש, אלא דבר שאפשר לקדש אם יודעים ללומדו כראוי. מאחר שכדי לעשות זאת נדרש לדעת תורה היטב, בד"כ גדולי ישראל הירשו ללמוד לימודי חול רק אחרי שהלומדים מילוא את כרסם בש"ס ופוסקים, כך שיסודות אמונתם ותורתם יציבים.
אני מתגד ללימודים לתואר יותר ממך אבל לא מטעמך- כנ"ל באריכות שזה אסור משום בטול תורה וכו'.
גדולי ישראל מעולם לא אסרו לימודים מקצועיים אתה פשוט מפריח עובדות לא נכונות.
מאז ומעולם ברוב האומות היו הרבה אסכולות ודעות שונות, ככה שלהכליל את הפילוסופיה או את המדע איננו רציני, מה עוד שרוב הלימודים המודרנים רחוקים מלהיות פילוסופיה או מדע, וטוב שכך.(הלימודים שלומדים היום באוניברסטאות הוא נטו בזבוז זמן!)
אני מסכים שהמדע בבסיסו אינו פילסופי כנ"ל באריכות אבל זה לא סותר שאכן אנשי האקדמיה אינם אוביקטיבים ומגיעים למסקנות פלוסופיות בלתי מדעיות בהסתמך על מסקנות משוערות(שאינם נכונות ואינם מתפקידם) מתוך ממצאי המדע.
כמו שברוב הישיבות יש הלומדים תורה לשמה ויש הלומדים תורה שלא לשמה, כנ"ל באוניברסיטאות יש חוקרים החוקרים מתוך שאיפה טהורה לשפר ולתקן את העולם, ויש חוקרים שמחקריהם מבוססים על טעמים אנוכיים.
אין הבדל מהותי בין קלות-דעת הנפוצה ברוב החוגים שבאוניברסיטאות לבין תאוות ממון המניעה את רוב התעשיות המודרניות. שתיהן לא טובות.
תוקן על ידי מ80 ב- 25/06/2013 17:56:27
|
|
תוקן על ידי דורש_יחודך ב- 25/06/2013 18:09:57
תוקן על ידי דורש_יחודך ב- 25/06/2013 18:15:44
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2013 18:52 |
|
| |
דורש_יחודך,
החלוקה לתחומים ותתי-תחומים וההתמקצעות והטכנוקרטיה הינן תכונות של העולם המודרני המתייחס לאנשים כברגים במכונה גדולה. לפני כארבעים שנה עשו לסטודנטים להנדסה בטכניון מבחן בו נדרשו לבקש אינפורמציה הדרושה כדי לתכנן צינור שיוליך דם בין שתי ערים. הסטודנטים שאלו שאלות טכניות רבות, אולם אף אחד מהם לא שאל מדוע צינור שכזה נחוץ. ראשי הטכניון הזדעזעו והחליטו שכל הסטודנטים בכל החוגים ילמדו גם לימודים הומאנים, כדי שיהיו בני אדם.
מה זה לימוד מקצועי?
אם מדובר במלאכות פשוטות שהינן אמנויות נקיות, הרי שחז"ל המליצו עליהן, והאב מצווה ללמד את בנו אמנות.
העולם המודרני מורכב, ורוב המקצועות המודרנים אינם מלאכות פשוטות, אלא קשורים או במדעים או בטכנולוגיה או בתפיסות כלכליות/חברתיות שמאחוריהן אידאולוגיות ותיאולוגיות זרות.
אם אדם חפץ ללמוד מקצוע כדי להתפרנס ולא להיות תלוי בחסדי אחרים, כל הכבוד!
אדרבא אם יעסוק במקצועו ויקבע עתים לתורה וישפיע באמצעות תורתו על החברה, הרי זה קידוש השם.
אלא שלענ"ד עליו לדעת מראש מה הסיכונים והמכשולים הכרוכים בכל מקצוע.
תוקן על ידי מ80 ב- 25/06/2013 18:58:19
|
|
|
|
|
