האמת היא שאין כזאת חיה אשה בלי רגש, כמו שמספרים על רבי יהונתן אייבשיץ, שפעם התווכח עימו הגמון אחד בשאלה - מי כוחו גדול יותר, הטבע או האדם? רבי יהונתן סבר שהטבע כוחו גדול יותר, ואילו ההגמון, להבדיל, נקט שכוחו של האדם גדול. סיכמו ביניהם, שכעבור חודש ישובו ויפגשו וכל אחד יביא הוכחות לדבריו.
שקע רבי יונתן בתלמודו ושכח מכל העניין. והנה כעבור חודש, קפץ עכבר על שולחנו של רבי יונתן ונלכד בתוך קופסת הטבק שלו. כעבור דקות מספר, הופיעו שלוחי ההגמון בביתו של רבי יונתן, והבהילוהו אל הארמון להמשך הוויכוח.
בהגיעו לארמון, מצא שם רבי יונתן קבוצה גדולה של מוזמנים לאירוע יושבים וסועדים את ליבם. והנה, מחא ההגמון כף, ואל חדר האוכל נכנס חתול מאולף עוטה בגדי מלצר, בידיו מגש ועליו כוסות ועל ראשו כובע רקום בכתובת: "הטבע או האדם?"
ראה רבי יונתן את הפח שהוטמן לו, קימט את מצחו, ופתח את קופסת הטבק שלו, כדי להריח ולחשוב על פתרון. והנה... מן הקופסה קפץ עכבר מבוהל והחל להימלט. לפתע, נשמע קול נפץ חד, החתול שמט את מגש הכוסות והחל לדלוק אחרי העכבר...
|
|
