קניתי היום את הספר החדש, ואני מלא התפעלות. החלטתי לחלוק כאן את הרשמים שלי. מקוה שיהיו עוד שיהנו ואולי יגיבו או יוסיפו רשמים והערות משלהם.
מה שברור שזה ספר מושקע ברמזים מתחת כל שורה וקטע.
נשלח ב-5/6/2013 22:07
עדיין לא קניתי ואני מחכה בקוצר רוח שזה כבר יגיע לחנות ליד הבית.
הבנתי שעוקץ שם את הגר"ע יוסף הרבה פעמים? זה נכון?
נשלח ב-5/6/2013 22:33
בנתיים לא ראיתי שום עוקץ. תמונות יפות של הגר"ע - כן. בעיקר מצעירותו.
נשלח ב-5/6/2013 22:37
רמזים ועקיצות בשפע ליודעי ח"ן. כך שמעתי. עדיין לא ראיתי.
מה מסופר שם על גיורי צה"ל?
נשלח ב-5/6/2013 22:41
אני לומד ח"ן לאט... מי שיכול להוסיף תבוא עליו ברכה. פרק גיורי צה"ל הוא כמעט אחרון. אני מתחיל לפי סדר. רק הערב התיישבתי על זה ועמכם הסליחה. הגם שאני הייתי רוצה לגמור את הספר עוד הלילה - לא נראה לי שאצליח. וכנגד כל הערה / הארה שעולה לי בקריאתו - מתפספסות לי אחרות מן הסתם.
נשלח ב-5/6/2013 22:41
1.
ההקדמה לספר נקראת "כך שמעתי", ומתחילה עם תיאור העתקת שמועה ללא פרשנות על פי משנה.
אם יודעים מיהו המחבר (וזה כבר התפרסם בכמה מקומות, ויקיפדיה למשל) מבינים שפה רמז את שמו – יהושע.
2.
בהערה מס' 2 מובא מקור לסיפור שהיה בין הגרי"ש כשהיה בן 17 לבין בן דודו שלמד בישיבת חברון לפני מאורעות תרפ"ט – ר' יצחק דרזי.
המעיד לא היה חי בשנת תרפ"ז. אז מי גילה לו רז זה?
איזה בן דוד של הגרי"ש למד בחברון לפני תרפ"ט? בן דודו "החברונער" רבי מנחם ציוני למד רק בירושלים ולא בעיר חברון. וצ"ע.
סיפור זה לוקה בעוד אי דיוק, שספר הנחזה להיות דייקן לא היה לו לטעות בו: ה"שערי יושר" יצא לאור בתרפ"ח ולא בתרפ"ז.
3.
לפי הספר בעמוד 12 תפארת בחורים נוסדה בחודש תשרי באיסרו חג למחרת שמחת תורה.
אמנם מדרשות הגרי"ש בסיומים של פרשת אמור שמצוטטים ב"קובץ תשובות" ועוד, מוכח שהחברה נוסדה בקיץ, תיכף לעלותם לירושלים, ולא אחרי כמה חודשים. וצ"ע.
האמת היא שלפי סיפורי ר' נחום אוירבך (שתמונתו בעמוד הנ"ל – עם הזקן הלבן בצד ימין) שנדפסו בחוברת במלאת 100 שנה למאה שערים, היתה התיסדות לחברה של הבחורים העובדים, כמה פעמים, גם לפני שההומלער רב עלה לארץ. וההתארגנות לא נקלטה. וגם אחרי שההומלער רב חזר ויסדה, התבטלה כמה פעמים ויסדה שוב.
כנראה זה פשר ה"סתירה" בין העדות המצוטטת בשקדן כאן, לבין שיחות הגרי"ש.
נשלח ב-5/6/2013 22:43
4.
מי מתלמידי החזון איש היה מוצע להיות חתן של הגרי"ש? (בהערה 13)
אם מדובר על הצעה גרידא, כנראה זו לא יצאה לפועל. ולא ברור לאיזה שלב של הצעה הגיעו הדברים, שעדיין נשאר זכרה עד היום.
היות ומוזכר שאותו תלמיד היה פליט השואה מהונגריה – האפשרויות מאוד מצטמצמות.
כמה מתלמידי החזון איש היו בחורים פליטים מהונגריה?
היחיד או מהיחידים שעונים על ההגדרה הזו – מוזכר בהמשך ההערה בעמוד 16 בהקשר אחר.
נשלח ב-5/6/2013 23:02
5.
מהדברים המפתיעים שהיו אמורים לקבל כותרת בפני עצמה לפחות, אם לא יותר אריכות, ו"השקדן" מבליע את זה במשפטים חיוורים לגמרי: ההערכה וההתפעלות של הגרי"ז מבריסק לגרי"ש!
בשורות האחרונות של עמוד 17.
לדעתי זה פיספוס לכתוב כך.
בריסקערס' תסתכלו ותקבלו קצת מימד של כבוד!
6.
הדין-תורה שבהערה 15 מפתיע. האומנם כך הוא הדין למעשה?
והאם אותו "גדול" הכוונה להרב קוק, או אולי במסגרת ערעור על פסק בית הדין הרבני של הגרצ"פ פרנק – אם זה היה כך הסיפור היה נמסר במילים מדוייקות, שבית הדין לערעורים חלק על הפסק.
7.
עמוד 20 ומסמכיו המצוטטים, ובעיקר הערה מס' 20 – נועדו לשם האקטואליה של מפלגת הבית היהודי וראשה נפתלי בנט.
בלי ספק.
אבל המקור הוא הרב פישמן מימון.
הוא לא היה רק יו"ר המפלגה בכנסת, או שר דתות. לפני כן כבר היה רב בכיר ונכבד בחו"ל, ולכן הרשה לעצמו לחלוק על הרב הרצוג.
נשלח ב-6/6/2013 00:53
8.
השם הנכון למקור בהערה מס' 24 כמדומה שהוא רבי שמעון ויזר ולא ר' ישראל.
9.
הסיפור שטמן ראשו בפרוכת ארון הקודש ופרץ בבכי (בעמוד 25), נראה לענ"ד מוזר ולא מתאים לחלוטין. פשוט דמיונות. או שהסיפור במקור היה עם אדם אחר וחלו טעויות בהעברתו מפה לפה עד שזה הודבק לגריש"א.
10.
זה לא סתם. זה רמז או עקיצה – ההשחלה התמימה של ראשות ישיבת סלבודקה שהיתה של רבי אליעזר פלצ'ינסקי עד שזרקו אותו – כתואר או כתפקיד בתור תקציר הביוגרפיה שלו. מי שלא יודע הסטוריה לא יבין פה את העוקץ.
נשלח ב-6/6/2013 01:48
11.
התמונה של הגראי"ל שטינמן בעמוד 29 באמת תכה גלים. (אף שהתמונה של הגרי"ש בצעירותו עם ראשי ישיבות חברון ומיר בעמוד 26, אינה פחות מעניינת. ופלא שעדיין לא ראיתיה בספרים).
נשלח ב-6/6/2013 01:56
חידה:
היכי דמי, וניל + פונץ' בננה + פיסטוק??
נשלח ב-6/6/2013 03:04
התשובה לחידה:
שלושת חלקי "השקדן".
נשלח ב-6/6/2013 14:41
בהשקדן ח"ב מובא מעשה במחלוקת בין הגרי"ש והגר"מ אליהו לבין רב א' [כמדומה בעניין נשים במועצות דתיות] שרי"ש ורמ"א אוסרים ואותו רב מתיר. ושנודע הדבר לר"ד אבוחצירא מנהריה אמר מה בכלל השאלה הגרי"ש מתנמנם הוא פי עשר מאותו רב [קראתי שיצא הספר. כותב מזיכרון].
האם הכוונה ל... הגר"ע יוסף?
נשלח ב-6/6/2013 20:33
אני חושב שזה היה במגדל העמק, וש"ס צידדו באשה לראשות העיריה. לא למועצה דתית. כנראה זה הסיפור, ואם זה ש"ס אז זה הגר"ע יוסף.
נשלח ב-6/6/2013 22:25
לשאלת ר' זיהוי: אין הספר תח"י, ואני מתכונן לעבוד על הראשונים לכשאסיים את החדש. למען הסדר אני רושם כל הערה שלי במספר - אף שלא יובאו הנקודות המעניינות וההערות לפי סדרן דוקא. בכדי להקל להגיב על שאלותי תמיהותי ומסקנותי כשהן מצויינות במספרים.
ובשביל החלקים הראשון והשני הקפצתי לכאן 2 אשכולות ישנים שנפתחו עליהם מכבר. כדאי לרכז הערות על השלישי כאן, ועל הראשונים שם.
שמתי לב בעצמי שכאשר הקריאה היא בשביל לתפוס "טשיקאווע זאכן" מאבדים את הרצף, ואת הדמות המתוארת. יש בהרבה סיפורים מסר נעלה ותוכן לדמותו של הגריש"א, שראויים לקריאה בשימת לב. לכן הפחתתי את החיטוט לשלב ראשון.
מה הסיבה שכל כך שומר על כבודו ומעלים את שמו המפורש? ליצור אווירת חידה לספר?
13.
לפי סוף הערה 44 היה נתק של חלוקי דעות בין מרן הגרא"מ שך למרן הגריש"א?
או זה לא ידע על זה. הגרי"ש הכריע את ההלכה. ולא התעניין בפן הפוליטי, ומרן הרב שך הכריע את הפן הפוליטי, ולא התעניין בהלכתי. ולא היו כאלו שעמדו בתווך לסכסך ביניהם ולספר לזה מה השני אמר וכדומה.
נשלח ב-6/6/2013 22:57
הספר אינו לפני. אם כי מדובר בהגר"ע יוסף קשה לי להאמין שהדברים יצאו מפי ר"ד אבוחצירא.
מישהו שלח לי באישי מכתב ארוך ושם כתב על חיבתי העזה להגר"ע יוסף. אכן כן, אני גם עוסק בו הרבה בפורום.
לפחות מהפן התורני [לא הציבורי (זיכוי הרבים, הנהגת עדות המזרח) והפוליטי] אכתוב את הערכתי להגר"ע יוסף וזה יישב את שני הערות שכתבתי למעלה.
ידיעותיו בספרי היסוד [תנ"ך, התלמודים ושאר ספרי חז"ל, טוש"ע וב"י] בהם הוא שולט כמעט בע"פ ידע בגיל צעיר מאד. בנוסף, לפחות בחלק המעשי של התורה הוא שולט בכל הספרות התורנית כמעט.
אדם שיש לו בקיאות שכזו ודאי שברגע שלומד לומד ברמה עיונית שאין דומה לה, כי גם אדם חריף שיכול לחשבן שתי מהלכים קדימה אינו יגיע לרמה הנמצאת בספרות התורנית העניפה שיש בה [אדם חריף שלומד גמרא לבד לא יגיע למה שילמד עם תוס', גם אם הגיע לד' התוס' כבר בלימוד הגמ', כי כשילמד את התוס' יתקדם עוד בהבנה וע"ז הדרך]. כך שגם בפן העיוני הגיע למה שלא הגיעו רבים. בספריו לא מרבה להתעסק במו"מ אלא בדבריו הנוגעים ישירות להלכה [ויש לכך נימוקים. ואכ"מ. רק אכתוב שנימוקיו מעידים שלומד באמת תורה לשמה ולא להתגדר ולהתגדל. ודו"ק].
בנוגע לחידושים עצמאיים ברמת בקיאות שכזו [שהעניינים ברורים כשמלה] קשה מאד לחדש חידושים שלא נזכרו במקומות אחרים. מה שנותר הוא להעמיד אחרים על האמת. או להביא ראיות מקוריות מגמרות אחרות [כתוצאה מבקיאות רבה ועיון בכל סוגייא וסוגייא]. זה יש הרבה בספריו. וזה עדיף על שאר הספרים שאף שהדברים נראים יותר מסובכים ומרשיכים אליבא דאמת תורת הגר"ע עדיפה. וקיצרתי. רק מקווה שלא שכחתי כמה נקודות.
גדלות שכזו אין לה אח ורע בדורנו, ובמובנים מסוימים אף בדורות קודמים [ואכמ"ל], כך שחלילה לומר כן.
