|
|
| נשלח ב-6/6/2013 23:01 |
 |
| |
קניתי גם אני את הספר ואכתוב אף אני את הערותי.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2013 23:15 |
|
| |
בעמ' 17 ביחסו של הגרצ"פ להגרי"ש.
יש להוסיף שכן ניכר מספריו מקראי קודש שמתייחס לד' הגרי"ש בכבוד וההערצה כפי שניכר בין השיטין. וקיצרתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2013 00:09 |
|
| |
14. דבריו משנות תש"מ בערך על חשש גיוס בני ישיבות בגלל שהפטור שלהם לא חוקי (בעמוד 39). א. זה נושא סופר אקטואלי, שסופר אחר היה יוצר ממנו כותרת גדולה. ודעת הגרי"ש באמת מתאימים למציאות העכשווית. (אבל מחבר השקדן מאוד נזהר לא לצאת בהצהרות בומבסטיות. הכל בתוך השורה. כפי שאמרתי: חיוור). ב. מדובר כנראה על התנגדות ליוזמה של הרבי מגור ה"לב שמחה", שדגל בחקיקות דתיות לאגודה ובעמידה על משמר החוק. (זה החלק ה"רמוז"). 15. בתמונה התחתונה בעמוד 41, נראה שבא "לעשות סדר" בגבאות, על ידי ירושת השררה. דוק ותשכח. זה רעיון מופשט לגמרי ואין לו סיכוי להיות מעשי. אבל לענ"ד זה מה שרמז בלי מילים מפורשות, בכיתוב הארוך של התמונה. 16. קניתי היום גם את הספר "שימושה של תורה" שיצא לאור מהגר"צ ויספיש. וטרם עברתי עליו בעיון כל הצורך. אבל מצאתי שם את הסיפור עם רבי שלמה קרליץ מהשקדן עמוד 42. (כאשר השקדן כותב זאת בחצי פיסקה, ושימושה מאריך על זה אולי 2 עמודים. סוג כתיבה שונה. תמציתי מול פרטני). ואי אפשר שזה העתיק מזה, ולא זה מזה. (הם יצאו לאור צמודים תוך פחות משבוע). כנראה שהם מתבססים על אותם המקורות. 17. סנדק בלי טלית?? (התמיהה בהשקדן עמ' 46 במקור). מה אפשר להסביר? 18. המילים בני ברק בעמוד 47 הם חסרי משמעות. או שהשקדן מתכוון על "כיום" ממש, ונותן כינוי חדש לרבי ניסן. שמא הוא חסיד של הרבי מבית שמש ונהנה לעקוץ את ר' ניסן?? 19. מתי התבטא הגרי"ש שהיה רק פעמיים בפתח תקוה? אם זה היה לפני תשמ"ד – צריך להוסיף פעם שהגיע אחר כך להפגנה בנוגע לקולנוע היכל, לחזק את השבת ואת הגרב"ש סלמון. אם הוא התבטא כך אחרי תשמ"ד, זה כבר מוזר שאמר "פעמיים" כי אסיפת רבנים מתועדת בעמוד הבא (מי אומר שהיתה בפתח תקוה?? השקדן. מה המקור?) והפגנה בתשמ"ד זה ידוע. ועוד לראות את הגר"ח, ועוד החתונה... משהו לא מסתדר בחשבון. 20. מי המלווה בתמונה בעמוד 54?
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2013 10:03 |
|
| |
21. מה הסוד הנרמז בעמוד 60? שמא היה להגרי"ש טינה בליבו על מרן הגרא"מ שך על שנאת פא"י? וכשהסביר לו את נושא הפרישה מהמועצת, כלומר את פרטי פרשת פא"י – התרצה לו. זה מוזר. מה להגריש"א ולפא"י? השקדן רומז פה שיש דברים שהוא לא יגלה, והם יפורסמו בספר אחר בעתיד. מה כבר יכול להיות? 22. מה הקשר של דברי החפץ חיים בכנסיה הגדולה לספר השקדן?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2013 10:03 |
|
| |
23. להערה 79, כנראה הרבה פעמים נפלה לו הטלית. כי כך סיפר גם הגרי"י אפרתי בהספד, שהוה עובדא איתו ששח לו הגריש"א כמתואר בהשקדן בשם הרב דרזי. 24. פרטים על המכתב הנדיר ומלא הצפנים של הסטייפלר מעמוד 66. רק לקרוא ולהתמלא בסימני שאלה, איזה ד"ר רצה להתמנות למנהל של בית החולים שערי צדק בשנת תשכ"ט? האם התמנה בסוף? על מה היה הדיון בענינו בבית הדין הגדול, ומה הקשר של מרן הגר"מ פיינשטיין למינוי מנהל לשערי צדק? זה היה בעיצומה של סערת הפתלוגיה, ניתוחי מתים. שערי צדק היה בית חולים חרדי פרטי של ד"ר וולך ש"הוריש" אותו, או מינה עליו בחייו את "העדה החרדית" לבעלים. אז למה הדיון הגיע לבית הדין הגדול ולא לבית הדין העדה החרדית? חלק מהפרטים כבר ידועים לי. אבל לא הכל. אסתפק ברמזים אלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2013 10:04 |
|
| |
25. הערה 87, כביכול בלי איזכור על מי "ההתקפה". אבל זה שקוף. לאמיתו של נידון – נראה כדבר פשוט שגם מרן הגריש"א (ובוודאי הטוען הרבני צבי ויינמן שהוא המקור לסיפור, בהערה 82) יודה שזה "חידוש" שלו שיש לערוך על כך דיון בבית דין. ואולי יותר: זה חידוש טאקטי, כי רצה להוביל מהלך שיגרום לתוצאה, מחוץ לדיון בבית הדין. וכך היה. אבל אם היה השר מיכאל חזני מוזמן ולא מופיע לא היה מרן הגריש"א מוציא נגדו סירוב, וכן אם היה מיכאל חזני מגיע למרן לשאול בעצמו אם הוא "חייב" לבוא לבית הדין לא לבית משפט – לא היה כופהו לבוא לבית דין. כך שההתקפה המרומזת, לא נכונה. אולי כאן זה רק מקום לגבות חובות אחרים (של פסקים בלי מקורות מפורשים, וכדומה. בלי קשר לטקסט של תביעת נציגי ציבור). 26. בסוף הערה 87, לכאורה נותן פירגון לגר"מ גרוס. אבל עם שוברה בתוכה. "שהיה אמור...". כמה שהוא צודק...
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2013 10:04 |
|
| |
27. במכתב הפני מנחם עמוד 72, (היכן השיגוהו, איפה קיים, זה תגלית או דבר ידוע?? מה תאריכו המדוייק? לשקדן פתרונים), טעות כתיב, לא מובנת. כנראה חסר ש' באמצע. 28. "ממשלת שמד" מעמוד 73 ואילך. נקל להניח שהאריכות היא מסיבת האקטואליות של הדברים לממשלה הנוכחית שהוקמה לפני כ-4 חודשים.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2013 10:07 |
|
| |
29. בהערה 92 הכוונה כמובן לש"ס. 30. בתמונה בעמוד 80. לא מצא השקדן תמונה ששייכת לנושא בד"ץ שארית, כי אם את הגר"מ גרוס! ולא מצא תמונה של הגר"מ גרוס כי אם בשחיטה של הרב שורץ! על זה היה אומר דוד10 אוח! אוח! אוח! למי שלא מתמצא במה שקורה, אין אפשרות להסביר את העקיצה.
עד כאן לעת עתה. כעת אני מתמקד לעצמי בפרקים הארוכים האמצעיים לקבל את החידושים והאיפיונים-החדשים לאישיות של הגריש"א.
ארשום גם את ההתרשמויות החיוביות שלי וההדגשות המענינות שמצאתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2013 12:28 |
|
| |
קראתי הלילה יותר ממאה ועשרים עמודים.
הקדמתי אותי בכמה הערות.
אנסה להתמקד ולהרחיב בכמה עניינים שהעלת.
בעניין הסיפור עם בכיית הגרי"ש מול הארון קודש הבעיה לא בהשקדן אלא במקור, יש מזקני אותו פלג [בלי הכללות אבל מכירים הרבה זקנים שכאלו] הידועים כבעלי דמיון פורה.
זמני דחוק ולא אוכל להרחיב. אבל בהמשך ארצה לגעת יותר בעניין יחס העדה"ח, נטו"א, סאטמר וכו' לרבני הציבור החרדי הרחב. נושא שנגע בו המחבר.
תוקן על ידי זיהוי ב- 07/06/2013 12:29:10
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2013 17:03 |
|
| |
קשה להאמין שר' דוד אבוחצירה היה אומר כזה דבר על הרב עובדיה.
וגם אם אמר, ואז? יש עוד בדורינו שדיברו בגנותו של הרב עובדיה, ובסופו של דבר נתגלה קלונם ברבים.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2013 17:34 |
|
| |
מה אתה רומז?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2013 06:40 |
|
| |
לגוף הנידון – עדיף להניח שאין כוונת הצדיק רבי דוד למרן הגרע"י, או שכל הסיפור מצוץ מהאצבע (אני מחשיב את השקדן כאמין ומבוסס אבל לא בכל מחיר!), מאשר להטיל מום בקדשים, ברב זה או אחר, אם זלזל במרן הגרע"י וכו'. אחרי ההקדמה, אעיז לשאול: וכי אם מישהו אומר שיש רב שהוא פי עשר או חמישים ממרן הגרע"י, זה זלזול במרן? אולי להיפך? הוא מעריץ את מרן הגרע"י אבל מכיר את הרב השני שהוא עוד יותר? למשל, אם היה הצדיק רבי דוד אומר על החת"ם סופר שהוא פי עשרים וחמש מהגרע"י, זה היה נחשב זלזול בתורת הגרע"י? וכי אין ולא היה מעליו, הוא בחינת אלוה? כמו שבחב"ד מתייחסים לרבי?. וכידוע שמרן הגרש"ז אוירבך (שהיו לו השגות בגדולי עולם, ו"סרגלים" מאוד אמיתיים למדוד מהי גדלות בתורה) אמר לבנו רבי שמואל שליט"א שהגדלות של מרן הרב אלישיב היא לא מהדורות שלנו, אלא מהדור של החת"ם סופר. אז מה הזלזול כאן?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2013 06:42 |
|
| |
31. בהקדמה, שרגא בטיהרא, אין תרגומו נר ביום, אלא נר בצהריים. 32. הערה 20 היא בעלת נימה אקטואלית, זה נגד בנט ו"הבית היהודי"... 33. הערה 21, השבת ראיתי שהסיפור מופיע במקביל בספר השני שיצא בסוף השבוע (ר"צ ויספיש). אבל שם כתוב בהעלם שם השואל. כדרכו ברוב הסיפורים. מי שרוצה לדעת פרטים נוספים שיחפש בהשקדן, רוב הסיכויים שהסיפור מופיע בו עם שם מפורט.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2013 06:42 |
|
| |
34. התמונה בעמוד 23 היא תגלית. הגריש"א בשיא שנות הכהונה ב"היכל שלמה" בין שני ראשי העדה החרדית. (אם כי לא מהפלגים הקנאים במיוחד שבעדה). נדמה לי שבעל השמחה, היושב עם שטריימל בצד שמאל, הוא מחשובי חסידי בלז שבאותן שנים. (הקבלה לתמונה בעמוד 46, שהיא לרב מהעדה מהקנאים, אבל בשנים האחרונות, ולא בכהונתו כדיין).
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2013 06:43 |
|
| |
35. במסמך המוקטן בעמוד 25, התאריך הוא ג' תמוז ת"ש. ההוצאות הן "תקציב אייר", (זה רשום בשורות העליונות, ואח"כ בכל שורה יש " " ) מה שמלמד אותנו, א. שהיה "פיגור" בתשלומים כמו שיש בכוללים היום... ב. שהגרי"ש נכנס לכולל לפני תש"ג, ועוד בחיי אביו. אלא אם כן הוא תוקצב ומקום לימודו היה בבית עם האבא, ומעניין לשאול את הבת הגדולה שנשארה בחיים. פיענוח השמות של האברכים, מעורב עם הראשים, הם ככל הנראה לפי סדר הא"ב של שמותיהם הפרטיים וכדלהלן: הרב אליעזר בריזמן. הרב אלי' שפירא. הרב בנימין יהושע זילבר. הרב ברוך יצחק לוין. הרב בנימין חיים פלונצק. הרב דוד דרבקין. הרב הלל וינד. הרב הלל פאליי. הרב זליג זילברברג. הרב חיים וימרשטיין. הרב חיים סנדומירסקי. הרב חיים קבלקין. הרב חיים סלומון. הרב חיים מאיר קילובסקי. הרב יהושע ל. אלשוונג. הרב יוסף שלום עלישאב. הרב יצחק אייזיק פלונצ'ק. הרב ישראל קולדוני. הרב יהושע גולובנצ'יץ. הרב יוסף זייצ'יק. הרב יוסף סלומון.
|
|
|
|
|
