|
|
| נשלח ב-12/6/2013 13:40 |
 |
| |
מצד שני זה טוב, כי כך אתה יכול לגלות על הבן/ת זוג דברים שלא יכולת לדעת עליהם בכל צורה אחרת.
וכך אפשר לבטל לפני שהטבעת נכנסת ליד.
(לא מאחלת לאפחד!)
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2013 13:44 |
|
| |
בס"ד
טיע,לפעמים מבטלים על שטויות שאחרי החתונה היו מחליקים את העניין......
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2013 23:37 |
|
| |
| אוהבתותך כתב: |  | היי חברים חברות... רציתי לשמוע מכם א. מה דעתכם על ההגבלות של הקשר בזמן האירוסין. ב. אלו חוקים נפוצים היום, כלומר מה הכללים הרווחים ולמה לעזאזל זה טוב הדבר הזה תודה מראש אוהבתותך נשלח מהאנדרואיד שלי |
|
ברשותך אגיב את דעתי על כל העניין ולא רק במבט כללי אלא במבט אישי שלך.. ואקווה שדבריי באמת יכנסו לך ללב ויביאו איזו שלווה ושמחה..
תראי, אין ספק שתחושתך מובנת.. אין ספק שהכמיהה, הערגה ובכלל עומס הרגש שלך שרוצה לפרוץ/להביע/לחוש זה דבר יפה ומיוחד.. וכשלוקחים לך את זה.. כשחוסמים אותך.. ועוד מחייבים אותך לכלוא את זה עמוק בלב.. זה ממש מתסכל, מאכזב ובעיקר כואב.. ולבי אתך בעניין...
אבל אף שאני לא מסכים עם הדרך שלהם והצורה בה הם נלחמים ומתמודדים נגדכם.. לכפות אף פעם זה לא היה דרך שהביאה תועלת (למעט כפיה של בי"ד...) אבל אני רוצה להסביר לך את הצד שלהם שלפחות יהיה לך יותר קל להתמודד אתם, יהיה לך יותר קל באופן אישי, ואף תוכלי להפוך את הזמן הזה לזמן הכי מאושר וכייפי.
הביני - הרעיון שעומד מאחורי כל ההגבלות האילו, זה לא רק בגלל הפן האיסורי, אלא גם מהסיבה הפשוטה, שככל שיש יותר געגוע, ככל שיותר שיש מרחק בין עכשיו לרגע האמת, אז החתונה לגמרי אחרת.. הלילה העיקרי פשוט עולם אחר.. אז נכון זה קשה.. זה דבר שאולי בלתי אפשרי, אבל תחשבי לרגע.. מה עדיף לאכול עכשיו איזה קמצוץ שוקולד או להתאפק מעט ואז ליהנות מגלידה שלימה כמו שצריך..?! ומילא הייתם מתחתנים עוד חצי שנה אז היה מקום יותר לדון איך וכמה להתמודד אבל כשזה עניין של כמה שבועות לא שווה לך..?!
עכשיו.. אם הפנמת את ההסתכלות הזאת.. אם את מסוגלת להרגיש איזה אושר פיזי יהיה לך בעצם ההתאפקות.. ב-להשאיר את הטעם הטוב לרגע האמת.. אז:
א. את תהני מעצם ההתמודדות.. את תוכלי לחייך כל הדרך אל הבנק...
ב. את תוכלי להפריד בין מה שהם/כולם אומרים/נלחמים, לבין ההרגשה והדרך האישית שלך.. את פשוט תשימי פס עליהם.. את תחייכי על טיפשותם.. ופשוט תהיי מי שאת בגלל מי שאת!! בגלל שזה עושה לכם טוב...!
ג. את תוכלי לקחת את כל להבת רגשותייך ולנתב אותה לדברים אחרים.. לצורות אחרות.. ואז.. גם יהיה לך מרגוע ללב.. וגם תתאמני ב-להביע לא רק במגע..
ד. ולא פחות חשוב - תוכלו על ידי כך להעמיק יותר את הקשר שלכם.. לגרום שהוא יהיה מיוחד יותר..
ולסיום - במקום לבזבז אנרגיות על מה שהם עושים לכם... במקום להתמקד במה שאין.. תתמקדי במה שיש ובעיקר - תהפכי את האין ליש...!!
בהצלחה ומז"ט:)
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2013 10:20 |
|
| |
ווווואו נקודה איים ספיצ לס א. היטבתת להבין ולהסביר ועל כך תודה. ב. יחסית העניין נרגע מבחינת הסביבהה, כי החלטנו דאם ניתן ללנושא הזה במה יעשו ממנו מופע וימדיכו ל"התעלל" בשחקנים, אז פשוט עברנו אל מאחורי הקלעים.. ג. המלצת לנתב את הרגשות החנוקים לאפיק הזה, קיבלתי תתהמלצה הזו השבוע כבר ממישו, ןחשבתי עליה והגעעתי למסקנה שאין לי הרבה מאוד לאן לנתב אותה, כי זה דברים שביני לבינו , ורק אצלו אני יכולה לשחרר אותם, אז מה עושים??? שוב תוודה גדולה על תגובתך המחכימה והמוסברת נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2013 12:30 |
|
| |
ג. ברור שזה דברים בינו לבינך.. שזה הרגש.. הגעגוע.. הכמיהה.. האהבה.. הרצון לחוש וכו'.. אבל את מסכימה איתי, שמגע זה לא הדרך היחידה להראות ולהביע אהבה.. שזה לא הצורה היחידה בה את מגלה את רגשותייך... לא כך..?!
עכשיו תעצמי עיניים ותחשבי, איך את היית רוצה שיבטאו כלפייך רגשות/תחושות וכל שאר הדברים שבינך לבינו רק בלי מגע.. תדמייני.. אני בטוח שאת תצליחי למצוא דרכים יצירתיים להוציא את זה לפועל חוץ ממגע... ואת זה פשוט תעשי לו..
ולגבי רעיונות פרקטיים, יש לי כמה וכמה רעיונות במוחי, אך א. לא בהכרח שאת תאהבי אותם. ב. עדיף שזה יבוא מהלב שלך. ג. אולי תפתחי שרשור לרעיונות ותגלי עד כמה פה אנשים יצירתיים..:)
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2013 12:30 |
|
| |
| מעורר_שחר כתב: | | אני מציג כאן מה נהוג אצל עדת הערבים בארה"ק, ולדעתי יש מה ללמוד מהם, גם אם רק ברמה כזו או אחרת.
קודם אמא שלו מדברת עם אמא שלה איזה בן יש לך מה הוא רוצה מי הוא מה האופי שלו וכו' וכו', ובמידה ונראה מתאים אז האבות מוכנסים בסוד הענין, ומבררים טוב טוב על המשפחה שלה, שתהיה משפחה מכובדת וכו' (המשפחה שלו פחות רלוונטי), ואז הבחור מגיע לאבא שלה והאבא מדבר אתו וחוקר אותו ותוהה על קנקנו ושואל אותו האם יש לך פרנסה, האם יש לך בית, האם יש לך כסף לממן את החתונה וכו', אחר כך שתי המשפחות מגיעות בהרכב מלא לבית הבחורה, והבחור והבחורה הולכים לחדר סמוך אבל משאירים את הדלת פתוחה כדי שלא יצא שם רע ח"ו. אחר כך אם הבחור רוצה והכל תקין סוגרים. אמנם הבחור יכול לבקש פגישה נוספת, אך אביה יתהה באוזניו מה פשר הבקשה. במידה ומחליטים על פגישה נוספת - שוב שתי המשפחות מתאספות וגו'. בסופו של תהליך הוא סוגר על אירוסין. בין האירוסין לחתונה אין מושג של פגישה סתם כך, כי כל פגישה צריך הרכב מלא של שתי המשפחות. אם רוצים להיפגש בחוץ - שתי המשפחות ילכו אתם לכל אשר ילכו. לבד הם לא ישארו איך שלא יהיה. |
|
לא אהבתי.מה לנו ולערבים הפרמיטיבים?איזה מידות יש להם?על מה הם מבררים בדיוק?התרבות שלהם הכי גועלית שיש.
ולא צריך ללמוד מהם שום דבר.
תוקן על ידי חייכנית770 ב- 13/06/2013 12:32:33
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2013 12:34 |
|
| |
| נקודהלמחשב כתב: | | היי חברים חברות... רציתי לשמוע מכם א. מה דעתכם על ההגבלות של הקשר בזמן האירוסין. ב. אלו חוקים נפוצים היום, כלומר מה הכללים הרווחים ולמה לעזאזל זה טוב הדבר הזה תודה מראש אוהבתותך נשלח מהאנדרואיד שלי
ברשותך אגיב את דעתי על כל העניין ולא רק במבט כללי אלא במבט אישי שלך.. ואקווה שדבריי באמת יכנסו לך ללב ויביאו איזו שלווה ושמחה..
תראי, אין ספק שתחושתך מובנת.. אין ספק שהכמיהה, הערגה ובכלל עומס הרגש שלך שרוצה לפרוץ/להביע/לחוש זה דבר יפה ומיוחד.. וכשלוקחים לך את זה.. כשחוסמים אותך.. ועוד מחייבים אותך לכלוא את זה עמוק בלב.. זה ממש מתסכל, מאכזב ובעיקר כואב.. ולבי אתך בעניין...
אבל אף שאני לא מסכים עם הדרך שלהם והצורה בה הם נלחמים ומתמודדים נגדכם.. לכפות אף פעם זה לא היה דרך שהביאה תועלת (למעט כפיה של בי"ד...) אבל אני רוצה להסביר לך את הצד שלהם שלפחות יהיה לך יותר קל להתמודד אתם, יהיה לך יותר קל באופן אישי, ואף תוכלי להפוך את הזמן הזה לזמן הכי מאושר וכייפי.
הביני - הרעיון שעומד מאחורי כל ההגבלות האילו, זה לא רק בגלל הפן האיסורי, אלא גם מהסיבה הפשוטה, שככל שיש יותר געגוע, ככל שיותר שיש מרחק בין עכשיו לרגע האמת, אז החתונה לגמרי אחרת.. הלילה העיקרי פשוט עולם אחר.. אז נכון זה קשה.. זה דבר שאולי בלתי אפשרי, אבל תחשבי לרגע.. מה עדיף לאכול עכשיו איזה קמצוץ שוקולד או להתאפק מעט ואז ליהנות מגלידה שלימה כמו שצריך..?! ומילא הייתם מתחתנים עוד חצי שנה אז היה מקום יותר לדון איך וכמה להתמודד אבל כשזה עניין של כמה שבועות לא שווה לך..?!
עכשיו.. אם הפנמת את ההסתכלות הזאת.. אם את מסוגלת להרגיש איזה אושר פיזי יהיה לך בעצם ההתאפקות.. ב-להשאיר את הטעם הטוב לרגע האמת.. אז:
א. את תהני מעצם ההתמודדות.. את תוכלי לחייך כל הדרך אל הבנק...
ב. את תוכלי להפריד בין מה שהם/כולם אומרים/נלחמים, לבין ההרגשה והדרך האישית שלך.. את פשוט תשימי פס עליהם.. את תחייכי על טיפשותם.. ופשוט תהיי מי שאת בגלל מי שאת!! בגלל שזה עושה לכם טוב...!
ג. את תוכלי לקחת את כל להבת רגשותייך ולנתב אותה לדברים אחרים.. לצורות אחרות.. ואז.. גם יהיה לך מרגוע ללב.. וגם תתאמני ב-להביע לא רק במגע..
ד. ולא פחות חשוב - תוכלו על ידי כך להעמיק יותר את הקשר שלכם.. לגרום שהוא יהיה מיוחד יותר..
ולסיום - במקום לבזבז אנרגיות על מה שהם עושים לכם... במקום להתמקד במה שאין.. תתמקדי במה שיש ובעיקר - תהפכי את האין ליש...!!
בהצלחה ומז"ט:)
|
|
אתה מדבר מניסיון?(=
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2013 12:36 |
|
| |
| מעורר_שחר כתב: | | אני מציג כאן מה נהוג אצל עדת הערבים בארה"ק, ולדעתי יש מה ללמוד מהם, גם אם רק ברמה כזו או אחרת.
קודם אמא שלו מדברת עם אמא שלה איזה בן יש לך מה הוא רוצה מי הוא מה האופי שלו וכו' וכו', ובמידה ונראה מתאים אז האבות מוכנסים בסוד הענין, ומבררים טוב טוב על המשפחה שלה, שתהיה משפחה מכובדת וכו' (המשפחה שלו פחות רלוונטי), ואז הבחור מגיע לאבא שלה והאבא מדבר אתו וחוקר אותו ותוהה על קנקנו ושואל אותו האם יש לך פרנסה, האם יש לך בית, האם יש לך כסף לממן את החתונה וכו', אחר כך שתי המשפחות מגיעות בהרכב מלא לבית הבחורה, והבחור והבחורה הולכים לחדר סמוך אבל משאירים את הדלת פתוחה כדי שלא יצא שם רע ח"ו. אחר כך אם הבחור רוצה והכל תקין סוגרים. אמנם הבחור יכול לבקש פגישה נוספת, אך אביה יתהה באוזניו מה פשר הבקשה. במידה ומחליטים על פגישה נוספת - שוב שתי המשפחות מתאספות וגו'. בסופו של תהליך הוא סוגר על אירוסין. בין האירוסין לחתונה אין מושג של פגישה סתם כך, כי כל פגישה צריך הרכב מלא של שתי המשפחות. אם רוצים להיפגש בחוץ - שתי המשפחות ילכו אתם לכל אשר ילכו. לבד הם לא ישארו איך שלא יהיה. |
|
נותנים להם גם כפיות של מרק/ אורז/ קוסוקוס לתןך הפה? כי הרי אסור שחלילה הם יאכלו/ יעשו פעולה אחרת לבדם....
נו בחייאת... צא מהסרט. זה היה פעם, ומנהג קדום זה לא מתאים שיונהג גם היום.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2013 14:12 |
|
| |
את הרעיונות אם בא לך, אפשר באישי, ורק רציתי להווסיף, כשאתה ראה תינוק חמוד עם לחיים תפוחות מה בדרך כלל עושים? צובטים צביטת ליבה, הלאה, כשילד אומר דבר חוכמה או משו בסגנון, נותנים נשיקה על הלחי, כשחבר עושה למענך משו, אתה מחזיר לו בצ'אפחה(תפיחה) על הכתף / גב.. מה שמראה שרוב הדרכים שלנו לבטא את הלב זה בנגיעה, עכשיו, לו רק הנגיעה היתה אסורה, סבבה, זה הלכה ואם אני בפנים מגדירה תצמי עשומרת מצוות אני אשמור על זה עם כל הקושי שבדבר, והקושי הוא גדול, אבל זה לא מתחיל ונגמר בנגיעה כל ביטויי החיבה.. יש עוד דרכים, וכשאתה מוגבל בדרכים האלו, ועוקבים אחריך ומוודעים שאתה הולך בתוך השורה, גם אם זה לא השורות הסטנדרטיות שלך, זה קשה!! בסופו של דבר רק זה הקושי, כי הכל מצטבר ומצטבר, ויש דברים שהלב כבר חייב לשפוך החוצה , או הזדמנויות שאתה מת להוציא את זה ממך ולהעניק לשני ואם אי אפשר להתבטאות בשום דרך זה מקשה! זה מכאיב! מקווה שהובנתי, ותודה למי שהצליח לקרוא את כל זה. . נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2013 15:11 |
|
| |
בס"ד
למה?את יכולה לכתוב מכתב אהבה,להגיד לו שאת אוהבת אותו...להפריח לו נשיקה באוויר ולשלוח לו את זה עם "פווווו"ארוך ,לחייך אליו במבט אוהב
להעניק לו מתנות עם מלא שוקולדים ועוגות כמו שרק את יודעת לאפות...
את אפילו יכולה לשלוח את אחיך שייתן לו נשיקה במקומך...שהרי נאמר "שלוחו של אדם כמותו"
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2013 19:01 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2013 19:10 |
|
| |
תבואי להם בהפוך על הפוך, תגידי להם שנראה לך שסתם היתה לך התלהבות רגעית מהבחור וכעת את לא בטוחה שאת רוצה לחיות איתו את כל החיים שלך ואולי כדאי להפסיק כבר עכשיו...
ההורים (שיבהלו קצת) מיד ינסו לשכנע אותך שזה באמת הזיווג שלך ויסדרו לך בעצמם פגישות כדי שתשתכנעי. 
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2013 19:18 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2013 20:16 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2013 11:59 |
|
| |
ומנהג אבותינו הקדומים מראה, (את המקורות סומכצ עליכן שתמצאו) שאבותינו השתמשו בכינויי חיבה, הם נפגשו, התאהבו ולא כל כך הפריעו להם... לו הם היו חיים בדורינו הם היו מכונים חרדקים, חילונים בלבוש דתי וכו וכו נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
