|
|
| נשלח ב-14/6/2013 13:14 |
 |
| |
הלוואי שאהבה שלנו תהיה כמו אהבה של אבותינו הקדושים שכל אהבתם הייתה על קדושה וטהרה
שבאמת שנגיע לרמה שלהם יהיה לנו מותר הכל...
וסתם אגב לא קראתי את כל השרשור ואני לא יודעת כמה באמת לא נותנים לכם אפשרות לבטא.... אבל אני חושבת שיש דבר מאוד יפה בעצם הכמיהה והערגה, דווקא שאת יודעת שהוא לא יכול לדבר אתך כל היום יש את המתח והצפייה...
כמו שב"ה אחרי הנישואין יש שבועיים בשרי שבועיים חלבי....
מאחלת שהפס' "וארשתיך לי לעולם..." יתקיים בך לעולם =)
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2013 13:24 |
|
| |
| rikim כתב: |  | הלוואי שאהבה שלנו תהיה כמו אהבה של אבותינו הקדושים שכל אהבתם הייתה על קדושה וטהרה
שבאמת שנגיע לרמה שלהם יהיה לנו מותר הכל...
וסתם אגב לא קראתי את כל השרשור ואני לא יודעת כמה באמת לא נותנים לכם אפשרות לבטא.... אבל אני חושבת שיש דבר מאוד יפה בעצם הכמיהה והערגה, דווקא שאת יודעת שהוא לא יכול לדבר אתך כל היום יש את המתח והצפייה...
כמו שב"ה אחרי הנישואין יש שבועיים בשרי שבועיים חלבי....
מאחלת שהפס' "וארשתיך לי לעולם..." יתקיים בך לעולם =)
|
|
זה נכון.
יפה 
_________________
לאהוב זה הטוב שבטוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2013 13:38 |
|
| |
| אוהבתותך כתב: | | ומנהג אבותינו הקדומים מראה, (את המקורות סומכצ עליכן שתמצאו) שאבותינו השתמשו בכינויי חיבה, הם נפגשו, התאהבו ולא כל כך הפריעו להם... לו הם היו חיים בדורינו הם היו מכונים חרדקים, חילונים בלבוש דתי וכו וכו נשלח מהאנדרואיד שלי |
|
בטוחה...?!
למה אני בטוח שלא?!
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2013 14:26 |
|
| |
אם כתבתי, כנראה שאני בטוחה כל האנשים שחושבים תצמם למ"מ של אלוהים, הם הבעיה, אם רק אלוהים היה המלך היחיד כמו דהיה פעם, היה היום הכל שונה, אנשים כאלו, אלוהים לידם בזוי.. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2013 12:20 |
|
| |
בס"ד
*אלוקים.........
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2013 12:38 |
|
| |
| אוהבתותך כתב: | | אם כתבתי, כנראה שאני בטוחה כל האנשים שחושבים תצמם למ"מ של אלוהים, הם הבעיה, אם רק אלוהים היה המלך היחיד כמו דהיה פעם, היה היום הכל שונה, אנשים כאלו, אלוהים לידם בזוי.. נשלח מהאנדרואיד שלי |
|
אוהבת מתוקה,
הרשי לי להעיר לך טיפה.
נורא נורא צורמת לי בעין ההודעה שלך.
אלוקים הוא המלך היחיד ממש כמו פעם. אין שום אם ואז אצל אלוקים.
ה' מלך ה' מלך וגם ימלוך לעולם ועד!!!
חוצמזה, אלוקים לעולם אינו בזוי!! (ח"ו). אנשים אלו שאת מדברת עליהם, הם בזויים ושפלים לידו.
בטח התכוונת להביע את מה שאמרתי, רק שמרוב התלהמות יצא לך נוסח שונה ולא כ"כ מתאים..
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2013 12:42 |
|
| |
אוהבת.. רק בגלל שזו את, וכ"כ התרגשתי כשהתארסת, אני מוצאת את עצמי מגיבה לך...
קראתי מלמעלה את אוסף התגובות, ככלל, רובם ככולן אומרות אותו דבר...
אני שומעת את הכאב מתוך הדברים שלך, ומבינה מאד את התחושה הזו של הכבילות.
זה אחד הדברים הקשים שקיימים, ועם זאת - היפים שבהם.
כאחת שמלווה כרגע זוג שדומה בהגדרה לך ולחתנך, אני יכולה לומר לך שבמקרה הזה, אף אחד לא בא בהגבלות על הזוג, אף אחד לא אמר להם מה לעשות, ועם זאת, ובגלל הבגרות, הם הגיעו למסקנה משותפת שצריך וחשוב לשמור על כללים (דווקא בגלל מה שהם ואיך שהם), ועם כל הקושי שיש בשמירה ובהגבלות, הם החליטו לשמור באמת מתוך רצון לעשות את מה שיהיה להם הכי טוב, ומה שישמח את ה'.
ביננו, התקופה הזו קשה לציבור של שומרי תו"מ, יש ניגוד בין הרצון (טיע, התאוות) לבין המתאפשר.. (כמו בהרבה דברים אחרים שאנחנו מבטלים רצוננו מפני רצונו, הרי בשביל זה אנחנו כאן)
בציבור שנוהגים להיפגש בין האירוסין לחתונה, זו אחת הסיבות לכך שלא מחכים הרבה זמן...
אף אחד לא רוצה ליפול ולטעות. בנקודה הפנימית כולנו מכוונים לטוב ביותר, ורוצים לעשות נחת רוח לה', וגם כשקשה,וגם כשקשה מאד, אם לוקחים לעצמינו את הזמן וחושבים לבד, ולא מתוך התמרמרות ועצבים על כל מיני אנשים שכביכול משתלטים עלינו, ברוב הפעמים נגיע לאותם מסקנות בעצמינו.
(מזכיר קצת את עניין גדול המצווה ועושה)
ואני מצטרפת לדעות לעיל שכן חשוב לשמור על קשר ברמה שתהיה טובה לשניכם, שתעשה לכם טוב, אבל אני הייתי אומרת לך שתחשבו בינכם מה באמת טוב לכם, ומה עלול לגרום לכם לגלוש...
ומכתבים... זה דרך מצוינת בתקופה הזו... את זה אף אחד לא ימנע מכם.. ויש בזה משו יפה, שגם נשאר...
תהני המון... אני סומכת עליך שתדעי איך ללכת, ותמצאי את הדרך... תמיד היית בוגרת מגילך :))
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2013 15:02 |
|
| |
| אחת_חדשה כתב: | | אוהבת.. רק בגלל שזו את, וכ"כ התרגשתי כשהתארסת, אני מוצאת את עצמי מגיבה לך...
קראתי מלמעלה את אוסף התגובות, ככלל, רובם ככולן אומרות אותו דבר...
אני שומעת את הכאב מתוך הדברים שלך, ומבינה מאד את התחושה הזו של הכבילות.
זה אחד הדברים הקשים שקיימים, ועם זאת - היפים שבהם.
כאחת שמלווה כרגע זוג שדומה בהגדרה לך ולחתנך, אני יכולה לומר לך שבמקרה הזה, אף אחד לא בא בהגבלות על הזוג, אף אחד לא אמר להם מה לעשות, ועם זאת, ובגלל הבגרות, הם הגיעו למסקנה משותפת שצריך וחשוב לשמור על כללים (דווקא בגלל מה שהם ואיך שהם), ועם כל הקושי שיש בשמירה ובהגבלות, הם החליטו לשמור באמת מתוך רצון לעשות את מה שיהיה להם הכי טוב, ומה שישמח את ה'.
ביננו, התקופה הזו קשה לציבור של שומרי תו"מ, יש ניגוד בין הרצון (טיע, התאוות) לבין המתאפשר.. (כמו בהרבה דברים אחרים שאנחנו מבטלים רצוננו מפני רצונו, הרי בשביל זה אנחנו כאן)
בציבור שנוהגים להיפגש בין האירוסין לחתונה, זו אחת הסיבות לכך שלא מחכים הרבה זמן...
אף אחד לא רוצה ליפול ולטעות. בנקודה הפנימית כולנו מכוונים לטוב ביותר, ורוצים לעשות נחת רוח לה', וגם כשקשה,וגם כשקשה מאד, אם לוקחים לעצמינו את הזמן וחושבים לבד, ולא מתוך התמרמרות ועצבים על כל מיני אנשים שכביכול משתלטים עלינו, ברוב הפעמים נגיע לאותם מסקנות בעצמינו.
(מזכיר קצת את עניין גדול המצווה ועושה)
ואני מצטרפת לדעות לעיל שכן חשוב לשמור על קשר ברמה שתהיה טובה לשניכם, שתעשה לכם טוב, אבל אני הייתי אומרת לך שתחשבו בינכם מה באמת טוב לכם, ומה עלול לגרום לכם לגלוש...
ומכתבים... זה דרך מצוינת בתקופה הזו... את זה אף אחד לא ימנע מכם.. ויש בזה משו יפה, שגם נשאר...
תהני המון... אני סומכת עליך שתדעי איך ללכת, ותמצאי את הדרך... תמיד היית בוגרת מגילך :)) |
|
אמממ אהבתי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2013 17:15 |
|
| |
כמה שיותר ריחוק יותר טוב,לא סתם רבותינו ז״ל ויבלחט"א כל כך מקפידים על ריחוק ומיעוט הפגישות בזמן בין האירוסים לחתונה
תוקן על ידי glvs ב- 16/06/2013 17:22:10
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2013 23:22 |
|
| |
טוב, אני רואה שהדיון טיפה נסחף אז אני ברשותכם אחזור להודעה המקורית.
קודם כל - מזל טוב, אוהבתותך!
לך ולחתנך, שצלחתם את התקופה המתישה של החיפוש ואת התקופה הלחוצה של ההחלטה,
והכל בא לידי גמר, לכאורה, והסוף הטוב כבר קרה, ועכשיו זה רק ענין של זמן.
לכאורה.
כי רק מי שמאורס יכול להבין כמה התקופה הזאת מורכבת,
הרווקים יסתכלו עלייך ב"תגידי תודה שמצאת מישהו ויש לך קשר איתו בכלל"
והנשואים יגחכו "מה זה כמה חודשים? אח"כ בכלל לא זוכרים את זה...".
וכולם צודקים, אבל גם את.
שיש הרבה רגש, והרבה סערות, ועם כל זה המון סידורים ולחץ -
וכל מה שאת רוצה זה לשבת עם החתן שלך ברוגע, היחיד שיכול להרגיע אותך עכשיו, ודווקא זה לא מתאפשר...
וברור שכששומרים את צעדיכם עד רמה של מעקב אחרי SMSיםזה מחרפן ורק גורם לרצות לרוץ לכויוון השני כמה שיותר מהר וכמה שיותר רחוק.
אז באמת צריך לשקול טוב את ההגבלות - איך וכמה, ואני מניחה שעשיתם את זה,
אבל זה לא מה שואלת.
את שואלת למה.
ואת התשובה גם אני עניתי לעצמי הרבה אחרי שהתחתנתי,
כשפתאום הצטערתי שלא נפגשנו פחות...
זה לא רק שמירת נגיעה.
שהיא חשובה לעין ערוך כשלעצמה,
ולמפגשים בתקופה האת יש חלק מכריע בזה.
זה לשמור את כמה שאפשר מה"ההתלהבות הראשונית", כמו שאת קוראת לה, לאחרי.
ובטח יהיו חכמים שישאלו - הרי ההתלהבות היא ראשונית והיא במילא תחלוף,
חיי נישואין לא מושתתים על התלהבות ראשונית!
זה נכון, אבל,
יש מימדים לתקופה הראשונה של הנישואין שלא קיימים אח"כ.
השלב של ההתבססות בשיגרה, המגורים עם עוד אדם באותה טריטוריה,
היכולת לחלוק לתת ולקחת אחריות עם אדם זר שיש לו דפוסי התנהגות שונים.
זה שלב לא קל והרבה זוגות חילוניים למשל נופלים בשלב הזה,
לכן הם גם עושים אותו מבחן לפני החתונה ורק אם הוא עבר בשלום - מתחתנים.
אבל בדיוק בגלל זה הם נופלים.
כי ההתמודדות עם כל הפערים והמעברים האלו,
תהיה קלה בהרבה ומהנה בהרבה
אם היא תהיה מלווה באותה התלהבות ראשונית.
יש???
זוהי תובנתי אחרי מס. שנים.
ואין לזה קשר לענין זה שהוא לא הראשון שלך ואת לא הראשונה שלו,
היא הנותנת - לענ"ד צריכים את זה יותר, כי חלק מהראשוניות מראש חסר.
אבל את צודקת שלך פתאום זה חסר ברבה יותר
כי התרגלת לתקשורת חופשית...
אני מכירה את זה, אפשר לדבר גם על זה אם את רוצה.
אבל אם כל הקושי לדעתי זה מה שנכון.
המון הצלחה ושמחה והתלהבות לא רק ראשונית
שהתקופה הזו תחלוף מהר ואחריה תהיה לכם בנייה רגועה ומושלמת של הקן שלכם.
אני פה אם את צריכה עוד משהו
אינסופית.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2013 02:47 |
|
| |
|
|
|
|
|
