התורה הקדושה כבר הציגה לנו את 2 הדגמים של הנישואין...
האחד-נישואים מסודרים מראש ע"י גורם חיצוני, שנקרא היום בלע"ז 'שידוך'.
כנישואיהם של יצחק ורבקה. (חיי שרה) והאחר-נישואים 'רומנטים' שהתבססו על אהבה במבט ראשון,
הלא הם נישואיהםשל יעקב ורחל. (ויצא) שני הצורות הנ"ל של בחירת הבן/בת זוג שונים זה מזה מאד. יעקב התאהב ברחל כ"כ חזק, עד כדי שהיה מוכן לסבול בשבילה...14 שנה!!
הכל? בשביל להגשים את חלום אהבתו... הוא גם לא ראה ברחל איזשהוא 'אובייקט' לממש את התשוקות שלו..אלא הוא מצא בה בת-ברית נאמנה לבנות את חייו.
סוג התקשורת הלכאורה 'פתוח' הזה, הוא בניגוד גמור לחוסר תקשורת (לכאורה) ביחסיםבין יצחק ורבקה..
היחסים בין יצחק ורבקה לא היו צוננים!! לא!! שאםכך...אבימלך לא היה מגלה לעולם שה'אח' וה'אחות' שבאו לגור בארצו בשנות הרעב הם בעצם, בעל ואישה!!
האהבה שהיו מצויים בה יצחק ורבקה התגלו לאבימלך המופתע...שראה אותם המצבשל:
"והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו"... (ומסביר שם רש"י הקדוש שהכוונה לקיום יחסים)
אז היתה ביניהם אהבה...אבל מתי היא התחילה?
ויביאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאישה ויאהבהוינחם " יצחק אחרי מות אמו"
איך כת'? "ותהי לו לאישה"...ורק אח"כ..."ויאהבה"!!
הכניסה של רבקה לבית אחרי מות שרה אמו ניחמה את יצחק מהאבל שהוא היה מצויבו, והוא מבחינתו מחזיר לה אהבה....
אבל...למרות זאת...
נראה שיצחק ורבקה, שאהבתם הגיעה כביכול אחרי הנישואין, לא הצליחו בדרך הזאת. לא הצליחו לפתח קשר עמוק ביניהם, עד כדי הידברות ותקשורת אמיתית! נכונה! וכנה!
איפה רואים את זה?
הנה...דוגמא מובהקת לריחוק המסוים שהיה בתקשורת ביניהם, חילוקי דעות בין בני זוג זה הרי לא נדיר, יש! מצוי! אלו חיים נורמטיביים ותקינים לחלוטין. פשוט צריך לשבת..לדון..להגיע ל'עמק השווה' ;) אבל. שיצחק אוהב את עשיו ורבקה מעדיפה את יעקב- הגיוני שהבני זוגישבו, ידברו על הנושא, יבחנו את אופי ילדיהם ויחליטו (יחד!!) למי לתת את הברכות...
לא?!
והם נהגו בדיוק ההיפך....
רבקה עשתה פעולה די תחמנית כלפי יצחק, היא'הערימה' עליו, בשיתוף פעולה עם יעקב. ולמה?! אולי היה בה פחד מסוים כלפיו..היא לא הרגישה פתוחה מספיק לבוא לדבר איתו...
יש בתקשורת הזו משו לקוי, זה ברור! נחזור רגע להתחלת חייהם, השידוך הגיע עם אליעזר ליעקב,כשהלה היה בתפילתו. רבקה,שהייתה רגילה לשקר בחייה עם בתואל אביה ולבן אחיה,רואה פתאום בנאדם ששרוי בתפילה, ב'חוויה דתית' עמוקה ומרגשת כל כך. עד כדי שהיא כושלת תחתיה ממש,"ותפל מעל הגמל"... וכשאליעזר הסביר לה שזה הוא הנסיך המיועד, מיד היא- "ותיקח צעיף ותתכס"... רבקה התכסתה בצעיף, לא רק מטעמי צניעות, אלא כביטוי של פחיתות ונחיתותכלפי ציחק... א-ב-ל מאותו רגע, לא זז הצעיף שחצץ ביניהם. תקשורת לקויה בין בני זוג יכולה להביא לתוצאות טרגיות. אנחנו לא יכולים לדעת אם התורה העדיפה את סגנון הנישואין של יעקב ורחל על פנייצחק ורבקה... שהרי שני הזוגות היו מאבות ואמהות האומה היהודית!! בכל אחד היה את מעלותיו!! אבל מהבחינה של מי ניהל חיי נישואין עם תקשורת הדדית ותקינה ומי הצליחפחות...אין ספק!! (אולי גם בגלל זה יעקב התגלגל להיות אביהם של 12 שבטים שעם כל המריבות הם חזרו להיות אוהבים...בעוד שיצחק נותר אב ל-2 בנים שהנתק ביניהם הביא לקרע...שאין לו תקנה..עד היום הזה. מי יודע?!)
- - - - - - - -
חלילה לי לקרוא תיגר או לבטל ת מעשי האבות הקדושים! אין לי פתחון פה בכלל מולם להבין או לשפוט את מעשיהם.
אבל, התורה כוללת הכל נכון?! רק חיפשתי לי מענה לספקותי, במעשה האבות כמודל לחיקוי וללימוד.
איך כדאי ועדיף לבנות חיי נישואים ולא רק איך 'מקובל'.
אני לא חושבת שאי מי ישנה את גישתו לענין, כי החברה החרדית בנויה על סטיגמות.
כולם רוצים להיות (או לפחות להראות) חלק מהזרם הזה, כדי לזכות ו'להשתייך' אליהם.
אבל בכולופן רציתי לעורר תשומת לב ;-)
אהה וכמובן לכל שאלה/ספק שיש לי אני יודעת שיש מי שמנהל את העולם. מאחורי כל חשיבה כזו או אחרת.
......
ו..יומתוק שיהיה לכם!! :P
תוקן על ידי Ani_12 ב- 11/06/2013 13:04:17
נשלח ב-11/6/2013 13:17
אגב, כל הנישואים שזכורים לי מהתנ"ך היו בצורה של "התאהבות" פחות או יותר, כמו יעקב-רחל, משה-ציפורה, שמשון-דלילה, דוד-אביגיל ועוד...
ה"שידוך" של יצחק היה יוצא דופן מסיבה מאוד מסויימת, אחרי הציווי של ה' לאברהם לבוא להשתקע לארץ הוא חשש שאם בנו ילך בעצמו לחפש אשה אצל משפחתו בחרן ויתאהב (כצפוי) הוא יישאר שם בשבילה (רואים מי קובע ליד איזה הורים גרים ) ומכיוון שהוא בנו היחיד אז לא יישאר לו המשכיות בארץ ולכן היה צריך לשלוח את העבד.. (ולקחת מבנות הארץ הוא לא רצה, כנראה בגלל שבנות כנען מקולקלות ועובדות ע"ז וחשש שיגרר אחריהן)
נ.ב.
"ליפול" בתנ"ך אינו בהכרח במשמעות של היום (כאילו ממש נפילה והשתטחות ארצה) והמילה הזאת משמשת גם לביטוי נטיה לרדת, לדוגמא:
מצטרף למחאה!! או שבעצם זה לא ראוי בכלל גם למחאה..?!
נשלח ב-12/6/2013 23:39
עליתי על זה- פשוט לא ירדתי לסוף דעתכם עד כמה תתקבלו את הדברים במשמעות שרציתי להציג. למי שראה כאן משהו אפיקורסי..עשיתי ממש פשע. וקבלו את התנצלותי לכל אלו שהסיקו מסקנות מעוותות מכוונתי.
נשלח ב-12/6/2013 23:43
Ani_12 כתב:
עליתי על זה- פשוט לא ירדתי לסוף דעתכם עד כמה תתקבלו את הדברים במשמעות שרציתי להציג. למי שראה כאן משהו אפיקורסי..עשיתי ממש פשע. וקבלו את התנצלותי לכל אלו שהסיקו מסקנות מעוותות מכוונתי.
במחילה, אבל אף אחד לא הסיק מסקנות מעוותות.. לי יותר הפריע הצורה בה כתבת את הדברים... צורת הביטוי שהתבטאת יותר מהתוכן עצמו..
ואם את לא מרגישה את זה לבד... אז.....!
נשלח ב-12/6/2013 23:58
תשתדלי לקרוא תנ"ך ואת מפרשיו טוב טוב לפני שאת מעלה את הגיגיך והסקת מסקנות
נשלח ב-12/6/2013 23:58
זה נכתב בשפה עממית, כשיטה להבנת הדברים. במקור, כתבתי את הקטע הנ"ל (לא כאן) לקוראים בחברה מסוימת, וההשוואה מהתנ"ך הייתה במטרה לדחיפה חיובית. עידנתי ושיניתי אותו שיתאים לפה, לקוראים חרדים/דתיים שסיפורי התנ"ך מוכרים להם במתכונתם המקורית והמושלמת, רק כדאי לעורר את הרעיון שרציתי. כנראה שלא צלחתי.
נשלח ב-12/6/2013 23:58
נקודהלמחשב כתב:
אבל אף אחד לא הסיק מסקנות מעוותות.. לי יותר הפריע הצורה בה כתבת את הדברים... צורת הביטוי שהתבטאת יותר מהתוכן עצמו.. ואם את לא מרגישה את זה לבד...אז.....!
נשלח ב-13/6/2013 00:01
ו...את הקטע המקורי, נתתי לרב לקרוא כדי שלא יהיה בדברי סילוף כזה או אחר. כמובן שהבהרתי לו את מטרתי.