שאלה שאלתית לי... הזמן עובר וטס לו ובע"ה עוד מעט נחגוג שנה ראשונה... ואני תוהה מתי לחגוג את יום הנישואין בתאריך הלועזי או העברי (למרות שיש סיכוי שנחגוג את שניהם). ביום הולדת אני חוגגת רק עברי- כי כאמור זה יום עם סגולות וכו'... השאלה היא אם גם ליום הנישואין יש חשיבות מסויימת או שלא? ולא משנה מתי באמת חוגגים... וגם האם צריך להתפלל או משהו כזה? מה נראה לכם?
הדבר השני הוא- ניוון עצמאותי... ואני אסביר- עד לפני שהתחתנתי הייתי הורגת ג'וקים בעצמי, מחליפה נורות, עושה תיקונים קטנים, מתפרנסת, ובעיקרון חיה חיים מאוד עצמאיים. והיום- אני מרגישה שאני מתנוונת- הוא הורג את הג'וקים, מחליף את הנורות, עושה תיקונים, והוא המפרנס העיקרי... והאמת? למרות שזה נוח קצת קשה לי עם זה.... קשה לי שהוא משלם על הכל- למרות שהוא אומר לי שהכסף הוא משותף לשנינו (משכורת רגילה כן? לצערי לא מדובר על משהו גרנדיוזי) ושהוא נהנה לפרנס אותי וכיף לו... אני פשוט לא רגילה לזה.... ואני מרגישה קצת אוכלת חינם... התרגלתי להיות עצמאית וחזקה ואני מפחדת לוותר על זה... אבל מצד שני- אני לא רוצה לקחת ממנו את הכיף של "לדאוג לי"...
מה דעתכם? איך אתם הייתם מתמודדים? השאלה מתייחסת לשני המינים כמובן....
תוקן על ידי אסיק_good ב- 12/06/2013 12:08:11
נשלח ב-12/6/2013 15:48
(למרות שיש סיכוי שנחגוג את שניהם)...
כדאי...נצלי זאת..למה עוד כמה וכמה שנים...הוא לא כלכך ירצה להיזכר ביום הזה..(ואל תקחי אותי רציני) =)
אוכלת חינם..? נשמה..את מביאה לו דברים...שאא לקנות בכל הכסף בעולם!!! (אהבה\דאגה\מחשבה\אושר\וכולי..)
_________________
אל תיתן למי שאתה...להפריע למה שאתה יכול ליהיות..!
נשלח ב-12/6/2013 16:02
דברים שא"א לקנות בשום כסף שבעולם? זה לא ממש תירוץ..
כל אחד מעדיף ביטחון בקשר, וכאשר אתה החוליה החלשה שתמיד מקבלת זה יוצר חוסר ביטחון (מוצדק או לא זה עניין אחר) ולמרות שבהתחלה ברור שצד אחד רוצה רק לתת לשני "שלא על מנת לקבל פרס", ברור שבטווח הארוך אם יש רק צד אחד נותן ורק צד אחד מקבל זה יוביל לחוסר איזון וליצירת תלות שבכל מקרה של חיכוך יצופו על פני השטח..
אולי עדיף שתתמקדי במה שאת יכולה לתת ולתרום לבית הזוגי, או שביחד תתכננו תפקידים לכל אחד בבית? חייב להיות משהו..
(ולא מתפקידי להתערב בתכנון משפחה אבל גם זאת אפשרות )
נשלח ב-12/6/2013 16:15
אדם_ה1 כתב:
דברים שא"א לקנות בשום כסף שבעולם? זה לא ממש תירוץ..
כל אחד מעדיף ביטחון בקשר, וכאשר אתה החוליה החלשה שתמיד מקבלת זה יוצר חוסר ביטחון (מוצדק או לא זה עניין אחר) ולמרות שבהתחלה ברור שצד אחד רוצה רק לתת לשני "שלא על מנת לקבל פרס", ברור שבטווח הארוך אם יש רק צד אחד נותן ורק צד אחד מקבל זה יוביל לחוסר איזון וליצירת תלות שבכל מקרה של חיכוך יצופו על פני השטח..
אולי עדיף שתתמקדי במה שאת יכולה לתת ולתרום לבית הזוגי, או שביחד תתכננו תפקידים לכל אחד בבית? חייב להיות משהו..
(ולא מתפקידי להתערב בתכנון משפחה אבל גם זאת אפשרות )
זאת הפעם השניה השבוע שאני שומעת ממך דברי חוכמה. דברים של טעם באמת.
נשלח ב-12/6/2013 16:20
אדם_ה1 כתב:
דברים שא"א לקנות בשום כסף שבעולם? זה לא ממש תירוץ..
למה את מרגישה שאת אוכלת חינם? את לא עובדת? אם את לא עובדת- אז הסיבה היא כי הוא רוצה לפרנס? כי אם ככה.. אז תעבדי ותשמרי את הכסף בצד (לעתיד הקרוב או הרחוק) ומצד אחד יישאר לו הכיף שהוא מפרנס ומצד שני את תרגישי שגם את עושה דברים ולא מתנוונת..
אם הבנתי אותך לא נכון אז תתקני אותי
נשלח ב-12/6/2013 20:55
מזל טוב ליום הנישואין שלכם אנחנו ביום הנישואין האחרון שלנו חגגנו כמובן בתאריך עברי כחלק מהיום הלכנו לכותל ,כסימול למקום שחרב בו בית המקדש... יש משמעות רבה לבניית בית המקדש הפרטי שלנו... (סתם סתם... פנטזתי לרגע...)
לעניות דעתי והידע המצומצם שלי אין חשיבות רוחנית ליום נישואין כך גם לגבי תפילה וסגולות.... שמעתי שגם לגבי יום הולדת אין משמעות, אני חושבת בעיקר אצל החבניקים (חייכנית תאמתי ...:) אבל גם אם אין משמעות לגבי היום את יכולה לעשות שיהיה לו משמעות... =)
נשלח ב-12/6/2013 22:07
rikim כתב:
מזל טוב ליום הנישואין שלכם אנחנו ביום הנישואין האחרון שלנו חגגנו כמובן בתאריך עברי כחלק מהיום הלכנו לכותל ,כסימול למקום שחרב בו בית המקדש... יש משמעות רבה לבניית בית המקדש הפרטי שלנו... (סתם סתם... פנטזתי לרגע...)
לעניות דעתי והידע המצומצם שלי אין חשיבות רוחנית ליום נישואין כך גם לגבי תפילה וסגולות.... שמעתי שגם לגבי יום הולדת אין משמעות, אני חושבת בעיקר אצל החבניקים (חייכנית תאמתי ...:) אבל גם אם אין משמעות לגבי היום את יכולה לעשות שיהיה לו משמעות... =)
כתוב בירושלמי מסכת ר"ה פ"ג ה"ח: "ביום ההולדת של האדם מזלו שולט ועוזר לו".
תבדקי אותי..
נשלח ב-12/6/2013 22:13
רילי היקרה, דבר ראשון המון מזל טוב:)
תתפלאי אבל אני חושב שהתחושה שיש לך היא יש בה משו ממש חיובי... בדרך כלל זה הפוך...;)
ותחשבי על זה שלכל אחד יש תפקיד בבית- את מבשלת, מכבסת מגהצת וכו' וכו' והוא עושה את מש שהוא יודע... (להרוג ג'וקים אגב- חשוב לדעת איך..=))
וודאי שתאריך עברי!! אנחנו יהודים!!!
_________________
לאהוב זה הטוב שבטוב.
נשלח ב-12/6/2013 22:41
Lorein כתב:
כתוב בירושלמי מסכת ר"ה פ"ג ה"ח: "ביום ההולדת של האדם מזלו שולט ועוזר לו".
תבדקי אותי..
אני אבדוק תודה=) וברור שאני מתפללת...
נשלח ב-12/6/2013 22:52
פשוט תחליפו מנורות ביחד... הוא יעלה על הסולם או על הכיסא (תלוי בגובה שלו)... את תחזיקי שלא יפול מהסולם או למשל הוא יהרוג את הגוק' ואת תעשי לו הלוויה =)
לגבי זה שהוא המפרנס העיקרי ... מאמינה שיבואו ימים שכבר אם לא תרצי תאלצי לעבוד יותר ולהרוויח
נשלח ב-12/6/2013 23:59
לגבי יום הנישואין בלועזי - אישית לא הייתי חוגג רק כדי לא לתת גושפנקא למשהו של גויים!!! היהדות כל כך יפה שלמה לי להשפיל את עצמי לרעות בשדות של זרים...?!
ולעצם הרגשתך - אני הייתי מתמודד עם זה בשני מישורים, בפן האישי. ובפן הבין אישי.
בפן האישי - איך שזה נשמע (לפי הבנתי כמובן, אם אני טועה תתקני אותי) עומק הרגשתך היא: שאת פשוט לא מרגישה מספיק "שווה".. תמיד היית מרגישה שווה בגלל עוצמת העשייה שלך.. בגלל התוצאות שהבאת.. בגלל זה שניהלת וניווטת פרויקטים ודברים בחיים.. ופתאום את כבר לא עושה, לא יוצרת, ובכלל תלויה באחר, אז זה גורם לך להרגיש פחות שווה, גורם לך להרגיש נצרכת, וזה פשוט פוגע באגו האישי שלך.. (אגו לא במובן של גאווה..)..
אם הבנתי נכון, אני חושב שאת צריכה להתחיל מאפס, להתחיל עם שינוי המחשבה וההשקפה מה בעצם תפקידך כאשה, מה הייחודיות שלך, מה היכולות שלך האמתיים שלך, מה החלק שלך בבניין הבית.. וכשתביני ותרגישי את זה עם זה תחיי, תבני, תשקיעי, תייצרי.. ואז היי בטוחה שכבר לא תרגישי את כל הרגשות שתיארת..
בפן הבין אישי - פשוט תכיני לו איזה ארוחת ערב יפה ורומנטית.. ואז תשוחחי ותתחילי להחמיא לו.. להגיד לו כמה שאת מעריכה אותו על כל מה שהוא דואג לך.. כמה את מעריצה אותו על כל מה שהוא בשבילך.. ואז בסוף.. בחיוך.. תספרי לו את כל מה שאת מרגישה עם זה.. על זה שהיית כזאת וכזאת.. ועכשיו זה פשוט חסר לך.. ואז את פשוט מתייעצת איתו בתור האביר של חייך מה דעתו על זה.. מה הוא מציע לך לעשות/להרגיש..?
אני בטוח שאם תפני אליו בצורה כזו, אז ראשית, זה עצמו ששיתפת אותו בהרגשתך, זה כבר יעשה לך טוב על הלב.. שנית, אני בטוח שביחד אתם תמצאו פתרון להרגשתך..
בהצלחה!
תוקן על ידי נקודהלמחשב ב- 13/06/2013 00:22:11
נשלח ב-13/6/2013 00:04
rikim כתב:
מזל טוב ליום הנישואין שלכם אנחנו ביום הנישואין האחרון שלנו חגגנו כמובן בתאריך עברי כחלק מהיום הלכנו לכותל ,כסימול למקום שחרב בו בית המקדש... יש משמעות רבה לבניית בית המקדש הפרטי שלנו... (סתם סתם... פנטזתי לרגע...)
לעניות דעתי והידע המצומצם שלי אין חשיבות רוחנית ליום נישואין כך גם לגבי תפילה וסגולות.... שמעתי שגם לגבי יום הולדת אין משמעות, אני חושבת בעיקר אצל החבניקים (חייכנית תאמתי ...:) אבל גם אם אין משמעות לגבי היום את יכולה לעשות שיהיה לו משמעות... =)
ביום נישואין את בהחלט צודקת שאין לזה שום משמעות רוחנית או הלכתית.. המשמעות היחידה זה ההרגשה בינו לבינה.. לגבי יום הולדת, מעבר למקור שכבר הביאו פה, ידוע כבר דברי הגאון מוילנא שאמר: שיום הולדת זה יום מסוגל שהתפילה תתקבל והוא סמך את זה על הפס' בתהילים - "אספרה אל חוק השם אמר אלי בני אני היום ילדתיך שאל ממני ואתנה. "
נשלח ב-13/6/2013 00:54
אחחחחח
אני אוהבת גברים שמסבירים לנשים מהו תפקידן הייחודי וכמה חשוב החלק שלהן בבניין הבית
חחחחחחח רק ווקשה תזמינו אותנו ללוויה של הג'וק... =)
הרסת, מירי...=)
נשלח ב-13/6/2013 07:46
נקודהלמחשב כתב:
לגבי יום הנישואין בלועזי - אישית לא הייתי חוגג רק כדי לא לתת גושפנקא למשהו של גויים!!! היהדות כל כך יפה שלמה לי להשפיל את עצמי לרעות בשדות של זרים...?!ולעצם הרגשתך - אני הייתי מתמודד עם זה בשני מישורים, בפן האישי. ובפן הבין אישי. בפן האישי - איך שזה נשמע (לפי הבנתי כמובן, אם אני טועה תתקני אותי) עומק הרגשתך היא: שאת פשוט לא מרגישה מספיק "שווה".. תמיד היית מרגישה שווה בגלל עוצמת העשייה שלך.. בגלל התוצאות שהבאת.. בגלל זה שניהלת וניווטת פרויקטים ודברים בחיים.. ופתאום את כבר לא עושה, לא יוצרת, ובכלל תלויה באחר, אז זה גורם לך להרגיש פחות שווה, גורם לך להרגיש נצרכת, וזה פשוט פוגע באגו האישי שלך.. (אגו לא במובן של גאווה..).. אם הבנתי נכון, אני חושב שאת צריכה להתחיל מאפס, להתחיל עם שינוי המחשבה וההשקפה מה בעצם תפקידך כאשה, מה הייחודיות שלך, מה היכולות שלך האמתיים שלך, מה החלק שלך בבניין הבית.. וכשתביני ותרגישי את זה עם זה תחיי, תבני, תשקיעי, תייצרי.. ואז היי בטוחה שכבר לא תרגישי את כל הרגשות שתיארת.. בפן הבין אישי - פשוט תכיני לו איזה ארוחת ערב יפה ורומנטית.. ואז תשוחחי ותתחילי להחמיא לו.. להגיד לו כמה שאת מעריכה אותו על כל מה שהוא דואג לך.. כמה את מעריצה אותו על כל מה שהוא בשבילך.. ואז בסוף.. בחיוך.. תספרי לו את כל מה שאת מרגישה עם זה.. על זה שהיית כזאת וכזאת.. ועכשיו זה פשוט חסר לך.. ואז את פשוט מתייעצת איתו בתור האביר של חייך מה דעתו על זה.. מה הוא מציע לך לעשות/להרגיש..?אני בטוח שאם תפני אליו בצורה כזו, אז ראשית, זה עצמו ששיתפת אותו בהרגשתך, זה כבר יעשה לך טוב על הלב.. שנית, אני בטוח שביחד אתם תמצאו פתרון להרגשתך.. בהצלחה!
תוקן על ידי נקודהלמחשב ב- 13/06/2013 00:22:11
חחח אנחנו עושים את זה על בסיס יומי.... ובעלי יודע כל מה שעובר בראש שלי בין אם הוא רוצה או לא (:
) 
