אלו ספרים חובה לקרא

מי צריך ספרים הכל באינטרנט העולם פרוס על קצות המקלדת.

[ייתכן,

א. אמרתי מפורשות (אבל כנראה לא מפורשות מספיק), שאני בעד כל מי שרוצה להרחיב את ידיעותיו, ובודאי שאיני טוענת שיש כאן "מעוות שלא יוכל לתקון" - ח"ו!

ב. לגבי קריאת "קלאסיקות" - את שלושת הספרים שציינתי בדבריי (שבודאי נחשבים קלאסיקות), אני עצמי לא קראתי. זו הסיבה שבחרתי דווקא בהם :-)

ג. לגבי "לאיזה תחום לתת יותר משקל" - ספרות, ספרות, ספרות. לא לקרוא "על ספרות", אלא פשוט לקרוא ספרות. בעיניי, אנשים שלא קראו או קוראים ספרות (איני בררנית כרגע ביחס לז'אנר ספציפי), הם אנשים חסרים. לא כ"כ מבחינה תרבותית (יש גם תרבות בקולנוע וכו', ואיני מזלזלת בה כלל ועיקר), אלא במיוחד מבחינה רגשית ומבחינת היכולת שלהם להבין את העולם שסביבם ולתקשר עימו. ספרות טובה מאפשרת לאדם להבין טוב יותר את עצמו, את האנשים שסביבו, את החברה בה הוא חי (גם אם הספר הספציפי עוסק בארץ אחרת ובתקופה אחרת, ואפילו הוא עוסק בכוכב אחר או בכלל לא מספר על בני אדם).]

שיבולייהו,

תודה על התגובות המושקעות.

(חל איזה בלבול בחלוקה למספרים ואותיות. אני מקווה שהתגברתי).

כדרכיך אתה מכווין גבוה מאד וטוב שכך.

אני התכוונתי למשהו יותר פשוט וקצת שונה. (חלק מהדברים מתייחסים גם ליהי ואמשלום).

אני לא מדבר עכשיו על לימודים יסודיים ואינטנסיביים. גם עליהם צריך לחשוב יותר ברצינות ותודה שגרמת לי לכך.

לצד זה, אני רוצה לסייג. לימודים אקדמאיים ויסודיים, בפרט בתחום מוגדר, למרות חשיבותם הרבה מאד, אינם חזות הכול. לא כל אחד לבו חפץ בהם וידיעה יסודית במתמטיקה, היא כלי חשוב מאין כמותו, אבל לא חזות הכול.

אני לא מתבייש להודות בחולשתי בזה. הייתי תינוק שנשבה. לצד זה אני לא חושב שזה פוגם ביכול הניתוח והחשיבה שלי באופן מהותי.

שלא לדבר על מדעים אחרים. הבנה בפיזיקה, תורמת המון גם לדיונים פילוסופיים (למי שנזעק. תורמת. לא קובעת) והבנה בכימיה, ביולוגיה וכו' מעשירה ומפתחת מאד, אבל אפשר לחיות בלי זה ולמות בשיבה טובה.

כידוע, אפשר להיות גאון במדעים והדיוט גמור.

הבאת פה דוגמה. בלי קשר אם אני מסכים לה או לא, שמעתי הרצאה מאחד בשם פרופ' אורבך, שעד כמה שהבנתי הוא איש רציני בתחומו. אזני צללו לשמוע את טיעוניו.

לאדם יש איקס זמן פנוי לקריאה חופשית, נעימה ומעשירה מוח לב ונפש.

אמשלום ממליצה בעיקר על ספרות. יש בזה משהו. (בהנחה שהקלסיקות הן ספרות משובחת, יש להן ערך מוסף תרבותי חשוב נוסף. קריאת החטא וענשו בישיבה, העשירה אותי תרבותית, מעבר לספר עצמו, שהוא אכן ראוי לתהילתו. אפשר לגלוש כאן לדיון נוסף על הגדרת תרבות וידע. מה חשוב ומה פחות. חלק בוודאי הוא נגזרת חברתית וסביבתית המגדירה לאו דווקא בקריטריונים מדידים ואובייקטיביים אי ידיעת מה תיחשב לבורות ומה ייסלח. לדוגמה, אדם מערבי שפחות בקי בהיסטוריה של המזרח, אך מתמצא היטב בהיסטוריה "המערבית", למשכיל ייחשב. זה נושא ארוך בפני עצמו).

לבי חפץ גם בספרי עיון, תורת המשחקים ועיסוק בנפש האדם וכיו"ב (ככלי להגברת היכולת להבין את העולם, מעשה אנוש ומניעיו, לשכלול האינטליגנציה הרגשית, ככלי מעשי לחיים, להתנהלות נכונה יותר מול אנשים וכמנוף להצגת תוצאות טובות יותר במו"מ ובעסקים בכלל) ובהשכלה כללית.

הזמן כמובן מוגבל ונסתי לסדר איזה רשימה לפי סדר חשיבות.

כמובן שזו לא רשימה של תורה מסיני ואולי לעתים ספר גורר ספר (שכיח יותר בספרי עיון) אך אני מנסה לארגן קריאה פחות נגררת ויותר שיטתית עד כמה שאפשר.

להמחשה. מתוך הספרים בספרייתי, אני בדרך כלל בוחר בצורה אקראית, משיקולים לעתים ממש לא חשובים (כמו המיקום במדף). לא פעם ולא פעמיים אני אומר לעצמי, יש לך את כל רשימת הספרים, תסדר ותדרג ותקרא באופן שיטתי.

ואז תוך כדי תחביבי לשוטט בחנויות ספרים, אני נתקל בעוד כמה עשרות ספרים שבא לי לקרא ומתלבט אם ואת מה לקנות ובאיזה סדר לקרא....

     ייתכן, 

     לאחרונה כתבתי במקום אחר:

     "בשנים קדמוניות הייתי קונה כעשרה ספרים בחודש, בערך. כיום זה המספר הממוצע לשנה שלמה. מתנחם אני בשתי עובדות: האחת, הכרה ברורה בכך שלא ניתן להגיע לספרים הטובים באמת, ללא רכישת כל הקש וגבבא שמסביבם. אין אדם מגיע לספר משובח באמת, אלא אם כן נכשל ברכישתם של הגרועים והבינוניים שבדרך. והשניה, שגם כיום, בעמדי מול ארונות הספרים הרבים (שוב, למעלה מעשרה) ויודע שאין אדם שמסוגל בימי חייו לקרוא וללמוד את כולם, באה לעומתי אימרתו החכמה והמנחמת של פרנסיס בייקון: הספרים, מהם שצריך לטעום את טעמם בלבד. אחרים, יש לבלוע. רק מעטים, יש ללעוס ולעכל"

    ובכל זאת, המלצה לעיקר שאלתך: הסדרה של ה"אוניברסיטה משודרת" ובשלב מאור יותר, ספרי ה"אוניברסיטה הפתוחה". השתיים כוללות גם רשימות ספרים לעיון ולקריאה נוספת. (לגבי ההמלצה לעיל, לשים דגש על ספרות, יש בהנזכרות רק מענה חלקי. אבל גם בשטח זה ישנם ספרי סקירה כלליים המלמדים מהו עיקר וטפל)

אלישע בן אבויה אומר, הלומד ילד מג למה הוא דומה, לדיו כתובה על ניר חדש. והלומד זקן למה הוא דומה, לדיו כתובה על ניר מחוק"


מחקרי המוח מוכיחים שמה שלא לומדים בגיל צעיר -קשה מאד להשלים בגיל מבוגר .ולכם עסקני החינוך החרדי (ובעקבותם גדוייליהם)מגדלים רבבות תלמידים בעלי מחשבה סגורה ,שמגיל צעיר קוראים ספרות של "סופרים" חרדים שגדלו בחינוך חרדי ומעולם לא טעמו טעמו של ספר טוב בימי חייהם. כך מעבירים דור אחרי דור את השטחיות ,הרדידות והעוני החשיבתי .

שום ספר שפליטי החינוך החרדי  יקראו בעתיד לא ממש ישנה או ישפר את הפגיעה שהם נפגעו בילדותם שהיא בבחינת מעוות לא יוכל לתקון וחיסרון לא יוכל להמנות.