|
|
| נשלח ב-13/6/2013 20:49 |
|
| |
מי צריך ספרים הכל באינטרנט העולם פרוס על קצות המקלדת.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2013 21:40 |
|
| |
| ייתכן כתב: |  | |
עוסק לפרנסתו ורוצה לנצל את שעות הפנאי להעשיר את עצמו בפילוסופיה, היסטוריה, מדע, עיון, מחשבות על החיים, הדרכה, פנאי וספרות יפה.
...
הוא רוצה לבנות תכנית מסודרת יחסית, בגמישות המתבקשת, להעשיר את ידיעותיו באופן שיטתי.
|
|
ייתכן,
אינני בטוח כ"כ להיכן אתה חותר. לשאלה המקורית שלך, למיטב הבנתי, עניתי לך בתגובה השניה באשכול כפי יכולתי (כמובן שזכותך לחשוב שהיא איננה עונה על דבריך, אך לדעתי היא עושה זאת על אף השגותיך בהמשך, וכמובן שזכותך לא לאהוב אותה - no hard feelings). כעת נראה שאתה רוצה משהו שיותר דומה באופיו למשהו מתוך "אשכול הבקשות מחברי הפורום" (תקנות עצכ"ח על הזין שלי, ואני מציין זאת רק כדי לוודא שזה מה שאתה שואל).
אם כך, הייתי אומר שיש שלושה נושאים עיקריים: 1. "תרבות" (הסטוריה, פילוסופיה, וכו'), 2. ספרות, ו3. מתמטיקה ומדעים. ובכל אחד מאלה, הייתי אומר שיש שלוש בעיות: א. מציאת תוכנית ב. השגת חומר ג. לימודו. אני אשתדל להתמקד במשאבים מוגבלים (זמן, יכולת הרשמה למסגרות פורמאליות, ואולי כסף), למרות שדי ברור שאינך חרד טיפוסי.
ובכן לגבי 1. אני עדיין חושב שא. תוכל לבנות תוכנית לימודים מתוך הסילבוס של תואר כלשהו בliberal arts (לא משנה מהיכן) ב. חומר מתאים אולי אפשר לשאול מספריה עירונית, או שתוכל לחפש באינטרנט מי מוכן למכור חומר משומש של האוניברסיטה הפתוחה (למה שירצו לשמור?), ונראה שיש כמה קורסים אונלייניים + בדיקה ובחינה (קורסרה -
- אחד הפרוייקטים המעניינים ביותר היום) לגבי ג. לדעתי אין מה להשוות משהו שלומדים סתם למשהו שלומדים עם תרגילי בית ומבחנים (האמת היא שאני מתגעגע למבחנים). לכן אם תוכל לקחת קורס באוניברסיטה הפתוחה, מה טוב, ואם אנגלית בסדר לך, אז קורסרה (אם יש קורס מתאים) שהיא בכלל בחינם.
לגבי 2, אני חושב שא. קל מאד למצא באינטרנט רשימות לא רעות של קלסיקות העולם (לדעתי הן אירוצנטריות, אבל לא משנה), ואם מדובר בספרות שוטפת, אז אישית אני אוהב לעקוב אחרי הlonglist (כלומר, כמה עשרות הפיינליסטים לפני הזכיה) של פרס בוקר
מדי שנה. לדעתי יהיאור די צודק בזה שספר גורר ספר בלאו הכי, ולא קשה למצוא מה רוצים לקרוא. לגבי ב', אם אנגלית בסדר לך, אז קורא אלקטרוני
מתחיל מ70 דולר (אישית הדגם הזול נוח לי יותר מהיקרים יותר בלאו הכי, כי הוא נכנס לכיס של הג'ינס), וספרים תוכל לקנות מAmazon או לגנוב במפרץ הפיראטים
ג. לא רלוונטי
לגבי 3, הבעיה העיקרית נראית לי דווקא ג., וכאן פשוט קשה לי לדמיין את המצב של מי שלא למד מתמטיקה ומדעים החל מהיסודי (ואם זה לא מאפיין אותך אז סלח לי, למרות שאין כאן עלבון בלאו הכי). לקרוא ספר פופולארי על עובדות מדעיות בתחום כלשהו, פשוט לא דומה בשום אופן לחוויה של לפתור בעיות בו (ובעיקר הרבה מאד לא להצליח לפתור בעיות בו), ולזה צריך גם מתמטיקה ברמה זו או אחרת. אינני יודע אם אתה זוכר, אבל בזמנו הסתובב כאן יהושע ענבל ודיבר שטויות מטומטמות על מדעים ממש כמו פוגמישו. נעזוב לרגע את הדמגוגיות (שאכן היתה קיימת) - תחושתי היתה שאכן מדובר באיזשהו טמטום אותנטי בתחום: מין חוסר הבנה שמדע זה לאתחום בו שפשוט משרבבים שפתיים בחריצות וסורקים עוד ועוד פרטים עד שממיינים בצד מספיק פרטים שהם "לטובתנו". אני די משוכנע שלא ענבל ולא פוגמישו יודעים לפתור משהו ברמת תיכון במדעים, ולדעתי יש קשר. בקיצור, לא יודע מה להגיד לגבי 3, רק מה לא.
אה, אחרון שכחתי - לדברים בסיסיים יחסית, ישנה אקדמיית קהאן
שזה גם פרוייקט מעניין (נדמה לי שגייטס תרם לו 50 מיליון כאות הוקרה לא מזמן).
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 13/06/2013 21:43:12
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2013 00:45 |
|
| |
[ייתכן,
א. אמרתי מפורשות (אבל כנראה לא מפורשות מספיק), שאני בעד כל מי שרוצה להרחיב את ידיעותיו, ובודאי שאיני טוענת שיש כאן "מעוות שלא יוכל לתקון" - ח"ו!
ב. לגבי קריאת "קלאסיקות" - את שלושת הספרים שציינתי בדבריי (שבודאי נחשבים קלאסיקות), אני עצמי לא קראתי. זו הסיבה שבחרתי דווקא בהם :-)
ג. לגבי "לאיזה תחום לתת יותר משקל" - ספרות, ספרות, ספרות. לא לקרוא "על ספרות", אלא פשוט לקרוא ספרות. בעיניי, אנשים שלא קראו או קוראים ספרות (איני בררנית כרגע ביחס לז'אנר ספציפי), הם אנשים חסרים. לא כ"כ מבחינה תרבותית (יש גם תרבות בקולנוע וכו', ואיני מזלזלת בה כלל ועיקר), אלא במיוחד מבחינה רגשית ומבחינת היכולת שלהם להבין את העולם שסביבם ולתקשר עימו. ספרות טובה מאפשרת לאדם להבין טוב יותר את עצמו, את האנשים שסביבו, את החברה בה הוא חי (גם אם הספר הספציפי עוסק בארץ אחרת ובתקופה אחרת, ואפילו הוא עוסק בכוכב אחר או בכלל לא מספר על בני אדם).]
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2013 07:20 |
|
| |
אפשר לקרוא ספרים נוספים כל זמן שאינם מכניסים כפירה ומינות .
כי אז זה נכנס בגדר ספרים חיצוניים שחכמינו אסרו להסתכל בהם .
כדי שלא יהיה בכלל הציץ ונפגע .
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2013 08:28 |
|
| |
שיבולייהו, תודה על התגובות המושקעות. (חל איזה בלבול בחלוקה למספרים ואותיות. אני מקווה שהתגברתי). כדרכיך אתה מכווין גבוה מאד וטוב שכך. אני התכוונתי למשהו יותר פשוט וקצת שונה. (חלק מהדברים מתייחסים גם ליהי ואמשלום). אני לא מדבר עכשיו על לימודים יסודיים ואינטנסיביים. גם עליהם צריך לחשוב יותר ברצינות ותודה שגרמת לי לכך. לצד זה, אני רוצה לסייג. לימודים אקדמאיים ויסודיים, בפרט בתחום מוגדר, למרות חשיבותם הרבה מאד, אינם חזות הכול. לא כל אחד לבו חפץ בהם וידיעה יסודית במתמטיקה, היא כלי חשוב מאין כמותו, אבל לא חזות הכול. אני לא מתבייש להודות בחולשתי בזה. הייתי תינוק שנשבה. לצד זה אני לא חושב שזה פוגם ביכול הניתוח והחשיבה שלי באופן מהותי. שלא לדבר על מדעים אחרים. הבנה בפיזיקה, תורמת המון גם לדיונים פילוסופיים (למי שנזעק. תורמת. לא קובעת) והבנה בכימיה, ביולוגיה וכו' מעשירה ומפתחת מאד, אבל אפשר לחיות בלי זה ולמות בשיבה טובה. כידוע, אפשר להיות גאון במדעים והדיוט גמור. הבאת פה דוגמה. בלי קשר אם אני מסכים לה או לא, שמעתי הרצאה מאחד בשם פרופ' אורבך, שעד כמה שהבנתי הוא איש רציני בתחומו. אזני צללו לשמוע את טיעוניו. לאדם יש איקס זמן פנוי לקריאה חופשית, נעימה ומעשירה מוח לב ונפש. אמשלום ממליצה בעיקר על ספרות. יש בזה משהו. (בהנחה שהקלסיקות הן ספרות משובחת, יש להן ערך מוסף תרבותי חשוב נוסף. קריאת החטא וענשו בישיבה, העשירה אותי תרבותית, מעבר לספר עצמו, שהוא אכן ראוי לתהילתו. אפשר לגלוש כאן לדיון נוסף על הגדרת תרבות וידע. מה חשוב ומה פחות. חלק בוודאי הוא נגזרת חברתית וסביבתית המגדירה לאו דווקא בקריטריונים מדידים ואובייקטיביים אי ידיעת מה תיחשב לבורות ומה ייסלח. לדוגמה, אדם מערבי שפחות בקי בהיסטוריה של המזרח, אך מתמצא היטב בהיסטוריה "המערבית", למשכיל ייחשב. זה נושא ארוך בפני עצמו). לבי חפץ גם בספרי עיון, תורת המשחקים ועיסוק בנפש האדם וכיו"ב (ככלי להגברת היכולת להבין את העולם, מעשה אנוש ומניעיו, לשכלול האינטליגנציה הרגשית, ככלי מעשי לחיים, להתנהלות נכונה יותר מול אנשים וכמנוף להצגת תוצאות טובות יותר במו"מ ובעסקים בכלל) ובהשכלה כללית. הזמן כמובן מוגבל ונסתי לסדר איזה רשימה לפי סדר חשיבות. כמובן שזו לא רשימה של תורה מסיני ואולי לעתים ספר גורר ספר (שכיח יותר בספרי עיון) אך אני מנסה לארגן קריאה פחות נגררת ויותר שיטתית עד כמה שאפשר. להמחשה. מתוך הספרים בספרייתי, אני בדרך כלל בוחר בצורה אקראית, משיקולים לעתים ממש לא חשובים (כמו המיקום במדף). לא פעם ולא פעמיים אני אומר לעצמי, יש לך את כל רשימת הספרים, תסדר ותדרג ותקרא באופן שיטתי. ואז תוך כדי תחביבי לשוטט בחנויות ספרים, אני נתקל בעוד כמה עשרות ספרים שבא לי לקרא ומתלבט אם ואת מה לקנות ובאיזה סדר לקרא....
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2013 10:44 |
|
| |
ייתכן,
לאחרונה כתבתי במקום אחר:
"בשנים קדמוניות הייתי קונה כעשרה ספרים בחודש, בערך. כיום זה המספר הממוצע לשנה שלמה. מתנחם אני בשתי עובדות: האחת, הכרה ברורה בכך שלא ניתן להגיע לספרים הטובים באמת, ללא רכישת כל הקש וגבבא שמסביבם. אין אדם מגיע לספר משובח באמת, אלא אם כן נכשל ברכישתם של הגרועים והבינוניים שבדרך. והשניה, שגם כיום, בעמדי מול ארונות הספרים הרבים (שוב, למעלה מעשרה) ויודע שאין אדם שמסוגל בימי חייו לקרוא וללמוד את כולם, באה לעומתי אימרתו החכמה והמנחמת של פרנסיס בייקון: הספרים, מהם שצריך לטעום את טעמם בלבד. אחרים, יש לבלוע. רק מעטים, יש ללעוס ולעכל"
ובכל זאת, המלצה לעיקר שאלתך: הסדרה של ה"אוניברסיטה משודרת" ובשלב מאור יותר, ספרי ה"אוניברסיטה הפתוחה". השתיים כוללות גם רשימות ספרים לעיון ולקריאה נוספת. (לגבי ההמלצה לעיל, לשים דגש על ספרות, יש בהנזכרות רק מענה חלקי. אבל גם בשטח זה ישנם ספרי סקירה כלליים המלמדים מהו עיקר וטפל)
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2013 11:39 |
|
| |
אלישע בן אבויה אומר, הלומד ילד מג למה הוא דומה, לדיו כתובה על ניר חדש.
והלומד זקן למה הוא דומה, לדיו כתובה על ניר מחוק"
מחקרי המוח מוכיחים שמה שלא לומדים בגיל צעיר -קשה מאד להשלים בגיל מבוגר .ולכם עסקני החינוך החרדי (ובעקבותם גדוייליהם)מגדלים רבבות תלמידים בעלי מחשבה סגורה ,שמגיל צעיר קוראים ספרות של "סופרים" חרדים שגדלו בחינוך חרדי ומעולם לא טעמו טעמו של ספר טוב בימי חייהם. כך מעבירים דור אחרי דור את השטחיות ,הרדידות והעוני החשיבתי .
שום ספר שפליטי החינוך החרדי יקראו בעתיד לא ממש ישנה או ישפר את הפגיעה שהם נפגעו בילדותם שהיא בבחינת מעוות לא יוכל לתקון וחיסרון לא יוכל להמנות.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2013 11:46 |
|
| |
| אפריםבן כתב: |  | אלישע בן אבויה אומר, הלומד ילד מג למה הוא דומה, לדיו כתובה על ניר חדש.
והלומד זקן למה הוא דומה, לדיו כתובה על ניר מחוק"
מחקרי המוח מוכיחים שמה שלא לומדים בגיל צעיר -קשה מאד להשלים בגיל מבוגר .ולכם עסקני החינוך החרדי (ובעקבותם גדוייליהם)מגדלים רבבות תלמידים בעלי מחשבה סגורה ,שמגיל צעיר קוראים ספרות של "סופרים" חרדים שגדלו בחינוך חרדי ומעולם לא טעמו טעמו של ספר טוב בימי חייהם. כך מעבירים דור אחרי דור את השטחיות ,הרדידות והעוני החשיבתי .
שום ספר שפליטי החינוך החרדי יקראו בעתיד לא ממש ישנה או ישפר את הפגיעה שהם נפגעו בילדותם שהיא בבחינת מעוות לא יוכל לתקון וחיסרון לא יוכל להמנות. |
|
את אותו דבר בדיוק אתה יכול להגיד על החילונים ובעצם על כל תרבות בעולם.
תוקן על ידי דייר ב- 14/06/2013 11:47:12
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2013 12:02 |
|
| |
| דייר כתב: |  | את אותו דבר בדיוק אתה יכול להגיד על החילונים ובעצם על כל תרבות בעולם.
|
|
אבל לא דרך האינטרנט. יש צורות חינוך שמובילות לבניית דברים שעובדים יותר טוב מאחרות, ושלכן, אובייטקיבית, די גרועה בזה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2013 12:33 |
|
| |
הספרים שהילדים החרדים קוראים מכניסים בהם ערך של קדושה לחיים ודרכי התמודדות עם התרבות הקלוקלת של האומות .
ילד חרדי מכבד את הוריו ומחנכיו בשרך כלל .
אין סכינאות וסמים וכדומה - שלא כמו אצל החילונים החולניים הנאורים לכאורה .
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2013 13:10 |
|
| |
(הערות אישיות ומעליבות אינן רצויות כאן - מ. משנה)
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 24/06/2013 10:16:56
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2013 13:21 |
|
| |
אייזן,התורה שלך אינה תורת חיים.
ילד חרדי חי בארץ רק בזכות חילונים סכינאים ולוקחי סמים.(כביכול) אלמלא הם הילדים החרדים היו מתים ברבבותיהם או במלחמה או ברעב. אין שום ערך לתורה שלך כאשר בבסיסה אין דרך ארץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2013 13:34 |
|
| |
[ייתכן,
לגבי קלאסיקות (כי יש לי הרגשה שלא הסברתי עצמי טוב מספיק, שוב) - אני לא חושבת שצריך להתחיל מה"קלאסיקות", או ממה שמישהו שם באיזו רשימה של "קלאסיקות" ואפילו בצדק. כאמור, אני עצמי לא קראתי רבות מהן, כולל "שלושת הגדולות" שציינתי לעיל. אני גם רוצה להצטרף לדברי ספרן (ויכול להיות שגם אמרתי זאת בעצמי איפשהו לעיל) - יש חשיבות גם לכמות ולא רק לאיכות. וליתר דיוק - לפעמים, הכמות היא זו שמאפשרת איכות. אני מניחה שספרן דיבר על ספרי עיון ומחקר (ואולי לא רק), אבל דבריו נכונים מאוד גם לספרות - ככל שאדם קורא יותר ספרים וממגוון גדול יותר של ז'אנרים ומחברים, הוא מפתח חוש "טעם" אישי וגם תרבותי כללי יותר, ולאט לאט לומד לזהות האם מה שהוא קורא כעת הוא "טוב" (בענייני עיון ומחקר, אולי ההגדרה תהיה קרובה יותר ל"רציני") או לא. אני חושבת שזה משהו שאי אפשר להכתיב באמצעות "רשימות", ואדם צריך לפתח זאת בעצמו מתוך טעימה.
אגב, אני אשמח מאוד להמליץ על רשימה קצרה של ספרי קריאה, שתוכל לעזור למבקשים בכך להיפגש עם עולם הספרות, ולהתחיל לפתח טעם אישי מעודן יותר. הכוונה אינה, כמובן, שכל הספרים ברשימה יהיו אהובים ומכובדים בעיניי הקוראים אותם (אני גם בטוחהשהם לא נכללים בשום רשימת "קלאסיקות"), אלא להיפך - שהקוראים יוכלו, מתוך הקריאה והמפגש, להרחיב את היכרותם עם ספרויות מסוג שונה, "לאמן" את שרירי הקריאה הספרותית וגם להתחיל להבין מה מוצא חן בעיניהם ומה לא, ואולי אפילו למה.]
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2013 13:46 |
|
| |
המלצותייך יתקבלו בשמחה ובתשומת לב.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2013 13:53 |
|
| |
אי אפשר לקרא לזה ספר, הסיפור מצאה חן בעייני, וחשבתי לשתף אותכם גם. ייתכן וזה ימצא חן.
כמה רציתי לעשות אותו מאושר! כמה רציתי להביא לו-רק פעם אחת - איזה "כמעט טוב" אחד במקום כל ה"המספיקים בקושי" אבל לא יכולתי. ביום שבת אחד, כשרק אני ואבא שלי היינו בבית- הייתי אז אולי בכיתה ה' או ו'- החלטתי לדבר איתו על זה. להגיד לו שאני נורא מצטער שאני לא מביא לו אושר כמו שאחותי מביאה לו. הוא שמע את מה שאמרתי, הסתכל עלי במבט האוהב שלו ובניגוד לאופי שלו שהוא אופי של בנאדם שבקושי
מוציא מילה מהפה שלו - הוא נתן לי את ההרצאה הכי יפה ששמעתי בחיים שלי. "גדי", הוא אומר לי :"אבא לא אוהב את הילדים שלו בגלל שהם מביאים הביתה ציונים טובים. אבא אוהב את הילדים שלו בגלל שאי אפשר אחרת. הם בדם שלו. הם הנשמה שלו. הוא מוכרח לאהוב אותם. אפילו אם הם עושים דברים רעים, בכל זאת הוא אוהב אותם. אבל אתה, גדי- אתה אף פעם לא עשית דבר רע." אני מתחיל להגיד לו "אבל, אבא.." הוא מפסיק אותי ואומר "ששש.., גדי. תקשיב! כשאלוהים ברא את העולם הזה- לצערנו או לשמחתנו, הוא החליט לברוא עולם מעניין, לא עולם מושלם. בגלל זה הוא ברא אנשים עם כל מיני צורות , כל מיני צבעים כל מיני כישרונות. ולכל אחד הוא נתן כלים אחרים. לזאת הוא נתן יופי, ולהוא הוא נתן ידיים טובות, לזה הוא נתן כישרון במוזיקה, ולהיא הוא נתן כשרון במתמטיקה. אנחנו לא יודעים למה אלוהים עושה מה שהוא עושה. אנחנו לא יכולים להאשים מישהו בגלל שאלוהים לא נתן לו את הכלים האלה או האלה. אנחנו יכולים להאשים רק אנשים שלא מנצלים את הכלים שאלוהים כן נתן להם. בגלל זה, גדי, אני אומר לך דבר אחד ומסביר לך דבר שני. הדבר שאני אומר לך הוא, אל תתלונן על הכלים שאלוהים נתן לך. והדבר השני שאני מסביר לך זה, שלפעמים לוקח לנו קצת זמן בשביל לגלות את הכלים שאלוהים נתן לנו, בגלל שהכלים שהוא נתן הם ככה מתחבאים. אז תהיה סבלן, גדי. תהיה סבלן כמו אבא. יום אחד גם אתה תגלה שיש לך כלים טובים".
איך אהבתי אותו, את האבא שלי, באותו יום שבת! רציתי לחבק, או אפילו לנשק אותו, אבל התביישתי. ואל תשכח שאת ההרצאה הזאת האבא שלי- האיש הפשוט והטוב והחכם הזה- נתן לי אולי לפני 30 שנה, לפני שבמדינה הזאת ידעו הרבה על דברים כמו דיסלקציה, או קשיי למידה, או כל מיני מגבלות אחרות. אני יודע שאני מדבר יותר מידי, אז אני כבר נותן לך את הסוף של הסיפור בקיצור.
שנה או שנתיים אחרי השיחה הזאת מצאתי את הכלים שאלוהים נתן לי. ישבתי בשיעור אני-לא-זוכר-איזה. המורה שלנו היה חולה, אז הייתה לנו מורה-מחליפה. היא מדברת על מה שהיא מדברת, ואני בעולם אחר. פתאום אני רואה את המורה-המחליפה עומדת על- ידי. לפני שאני מספיק להגיד מילה, היא סוחבת לי את הנייר שאני מקשקש עליו. היא מסתכלת על הנייר ואומרת לי: " מה אתה עושה?" אני אומר לה, "סתם מקשקש". היא אומרת "מה ציירת פה?" אני אומר לה, "סתם". היא אומרת לי "סתם מה?" אני אומר לה "סתם ציירתי אותך עומדת על-יד הלוח". היא לקחה את הציור והכניסה אותו לתיק שלה. אחר-כך התברר שהאבא של המורה-המחליפה הזאת הוא צייר בעל שם עולמי, והיא לקחה את הציור והראתה לו. תוך כמה ימים (הצייר) בא לבית שלנו, הסתכל על עוד ציורים שלי ומיד המליץ שההורים שלי יעשו הכל בשביל לטפח את הכישרון שלי בציור. מה אני אגיד לך? מאותו יום האבא שלי הוציא את המיץ שלו בשביל שאני אוכל ללמוד עם הציירים הכי גדולים שיש -גם פה בארץ וגם בחוץ-לארץ. היום אני בן 42, ובחודש שעבר פתחתי את התערוכה ה-28 שלי, והפעם-בניו-יורק במוזיאון לאמנות מודרנית. ואבא שלי (שעכשיו הוא כבר בפנסיה)- מה הוא אומר על כל ההצלחה שלי? - הוא אומר:" מה אתם עושים רעש? הילד מצא את הכלים , והילד משתמש בכלים". (הסיפור הגיע אלי ללא שם רק עם הכותרת "הכלים שאלוהים נותן", תודה גדולה למי שכתב את הקטע) |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 14/06/2013 13:53:49
 |
|
|
|
|
|