אלו ספרים חובה לקרא

אין טעם להרכיב איזו רשימה. כל אחד ימצא את התחום שמעניין אותו ומסב לו הנאה. ספר טוב אינו חד ממדי, הוא דומה למעין מרכזיה השולחת שלוחות שונות למקומות שונים ומשונים. רומן ספרותי אורג בתוכו, מלבד העלילה, גם הקשרים של חברה, היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, אסתטיקה, אמונה ועוד.  

ספריה היא המקום שבו לומדים. גם באקדמיה, השכלה מושגת רק בקריאה חופשית בספריה, שהיא לב האוניברסיטה. המרצה באקדמיה, כמרצה, להבדיל מתפקידו כחוקר, אינו אלא מורה המלמד את הסטודנט איך לקרא וללמוד.

'יודע ספר ובן תרבות' הוא אדם שמוצא ענין בקריאה ולומד ממנה. לומד לקרוא, לחשוב על מה שקרא, מחפש להבין את הנקרא, את ההקשרים של הטקסט למקורות אחרים, לדעות, לרעיונות, לאופן הביטוי, לצורה ולטעם. גם מוצא בקריאה תענוג, הנאה, מתח, פורקן, גם התעלות רגשית, חוויתית או רוחנית, גם מניע למעשה ...

'יודע ספר ובן תרבות' הוא אדם בוגר, אינדיבידואל, המעז לחשוב ולהתפתח, גם לרכוש איזונים נחוצים. כמובן, מעשה שאינו פשוט כלל וכלל ודורש מאמץ רב. זו הסיבה לכך שרבים, אשר אינם רוצים להתאמץ, מבקשים שאחר 'יתאמץ' בעבורם והם מסתפקים בציטוט דברים של אחרים. הרי ציטוט אינו מחייב הבנה אלא זיכרון בלבד. ואילו כל הרוצים לשלוט בבני אדם ולמנוע מהם את בגרותם, אף על פי שהגיעו זה כבר לגיל הנדרש, מקפידים לשלוט במחשבה ובספריה שלהם, שלא יגיע אליהם איזה דבר חשוד. כבר העירו על כך כמה מקודמי, ולא תפסו הסכנה שבדבר. במקום ששולטים בקריאתך שם שולטים בך ומונעים ממך להתבגר ולשלוט בעצמך. יש מהם המודיעים לפתאים הנשלטים כי בידם תשובה סופית ומוחצת לכל שאלה, המיתרת את הצורך לקרא ולחשוב, מה שמעניק לפתי ביטחון מוחלט, לשליט שלטון מוחלט, ולמתבונן בתופעה מבחוץ סימן הכר מובהק. [אולי יש בדברים גם איזו תשובה לשאלתו הנוקבת של אלעזרט בשיחה אחרת].
עודד

אם רוצים שהאשכול יועיל אולי כדאי להעתיק (מהאוניברסיטה הפתוחה?) עץ נושאים או אפילו בצורה חופשית.
כל אחד ימליץ על 3-5 ספרים הטובים ביותר (לפי טעמו האישי, כמובן) שפגש. +תיאור קצרצר  ז'נר והסבר הייחוד של הספר.

אמליץ על ספרים שמצאו חן בעיני, לאו דווקא קלאסיים:
קרל פופר - החברה הפתוחה ואויביה, הוצאת שלם.
תומס סאל - עימות בין השקפות, הוצאת שלם.

כעת אני קורא את הדימוקרטיה באמריקה, גם כן של הוצאת שלם. מצאתי שם דברים מענינים.

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 16/06/2013 10:42:06

    של דה-טוקוויל? מה היה לך מעניין בו? אישית מצאתי שם קצת עניין בטענות על נזקיה הכלכליים של העבדות, שהופתעתי לגלות שהיו דרומיים שהבינו זאת בזמנו, וחוץ מזה הוא קצת שעמם אותי (אולי פספסתי משהו). (גם היתה שם איזו נקודה בה הוא הגדיר את המושבות כקבוצה קומפקטית, משום שהם בוחרים את מנהיגיהם מתוכם - נראה לי שגם אתה תוכל להעריך את הקוריוז.)

תרבות, או קולטורא, פירושה סולם ערכים ומידות שחברה טיפחה במהלך הדורות ואשר בא לידי ביטוי בספרים הנחשבים למיטב יצירותיה. תרבות אפשרית רק אם יש ריכוז מאמצים והמשכיות. לפיכך, התרבויות המשפיעות מאז ומעולם היו בד"כ של אומות אשר עמלו על תרבותן ושכללו אותה במהלך הרבה דורות. ברוב הארצות בעולם להיות בן-תרבות פירושו להיות בקיא ומבין בתרבות המקומית לדורותיה, לשמור על מידותיה ולהמשיך ולתקן את ערכיה, וגם להכיר באופן כללי תרבויות אחרות.

  בעקבות בע"ב, כמה ספרים שלדעתי פחות יומלצו כאן (מיעוטם עיון ורובם המכריע רומאנים שזה נושאם):

בהמשך לדברי הקודמים, להלן מבואות מומלצים.

ירוחם,

אם בתולדות ישראל עסקינן, טרם נכתב ספר טוב על הנושא. הספר היחידי הנאמן והמעמיק על תולדות ישראל הינו דורות הראשונים מאת יצחק אייזיק הלוי, אלא שהויכוחים הרבים והמיותרים של המחבר עם היסטוריונים וחוקרים מקשים על קריאתו.