|
|
| נשלח ב-16/6/2013 07:36 |
|
| |
אפרים -
הדרך ארץ אתה מדבר עליה .
אתה מתכוון לאלימות הילדים החילונים מול המורים .
או מול ההורים ?
אתה מתכוון למקרי הרצח וההתאבדויות ?
לבתי הכלא שמלאים לכאורה בחילונים שנקראים בני טובים ?
כל אחד מבין היום שהחינוך החילוני החולני פשט את הרגל .
ולכן המון היום חוזרים בשובה לא מאהבת הדת לבד .
הם פשוט מפחדים על החיים ומעדיפים חינוך דתי .
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2013 09:53 |
|
| |
אין טעם להרכיב איזו רשימה. כל אחד ימצא את התחום שמעניין אותו ומסב לו הנאה. ספר טוב אינו חד ממדי, הוא דומה למעין מרכזיה השולחת שלוחות שונות למקומות שונים ומשונים. רומן ספרותי אורג בתוכו, מלבד העלילה, גם הקשרים של חברה, היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, אסתטיקה, אמונה ועוד. ספריה היא המקום שבו לומדים. גם באקדמיה, השכלה מושגת רק בקריאה חופשית בספריה, שהיא לב האוניברסיטה. המרצה באקדמיה, כמרצה, להבדיל מתפקידו כחוקר, אינו אלא מורה המלמד את הסטודנט איך לקרא וללמוד. 'יודע ספר ובן תרבות' הוא אדם שמוצא ענין בקריאה ולומד ממנה. לומד לקרוא, לחשוב על מה שקרא, מחפש להבין את הנקרא, את ההקשרים של הטקסט למקורות אחרים, לדעות, לרעיונות, לאופן הביטוי, לצורה ולטעם. גם מוצא בקריאה תענוג, הנאה, מתח, פורקן, גם התעלות רגשית, חוויתית או רוחנית, גם מניע למעשה ... 'יודע ספר ובן תרבות' הוא אדם בוגר, אינדיבידואל, המעז לחשוב ולהתפתח, גם לרכוש איזונים נחוצים. כמובן, מעשה שאינו פשוט כלל וכלל ודורש מאמץ רב. זו הסיבה לכך שרבים, אשר אינם רוצים להתאמץ, מבקשים שאחר 'יתאמץ' בעבורם והם מסתפקים בציטוט דברים של אחרים. הרי ציטוט אינו מחייב הבנה אלא זיכרון בלבד. ואילו כל הרוצים לשלוט בבני אדם ולמנוע מהם את בגרותם, אף על פי שהגיעו זה כבר לגיל הנדרש, מקפידים לשלוט במחשבה ובספריה שלהם, שלא יגיע אליהם איזה דבר חשוד. כבר העירו על כך כמה מקודמי, ולא תפסו הסכנה שבדבר. במקום ששולטים בקריאתך שם שולטים בך ומונעים ממך להתבגר ולשלוט בעצמך. יש מהם המודיעים לפתאים הנשלטים כי בידם תשובה סופית ומוחצת לכל שאלה, המיתרת את הצורך לקרא ולחשוב, מה שמעניק לפתי ביטחון מוחלט, לשליט שלטון מוחלט, ולמתבונן בתופעה מבחוץ סימן הכר מובהק. [אולי יש בדברים גם איזו תשובה לשאלתו הנוקבת של אלעזרט בשיחה אחרת].
עודד
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2013 10:32 |
|
| |
אם רוצים שהאשכול יועיל אולי כדאי להעתיק (מהאוניברסיטה הפתוחה?) עץ נושאים או אפילו בצורה חופשית. כל אחד ימליץ על 3-5 ספרים הטובים ביותר (לפי טעמו האישי, כמובן) שפגש. +תיאור קצרצר ז'נר והסבר הייחוד של הספר. [יש אתרי ספרים רבים עם ביקורות ספרים. כמו 'סמניה' ועוד. המבוקש זה להצביע על המיוחדים ביותר שבולטים בתחומם]
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2013 10:40 |
|
| |
אמליץ על ספרים שמצאו חן בעיני, לאו דווקא קלאסיים: קרל פופר - החברה הפתוחה ואויביה, הוצאת שלם. תומס סאל - עימות בין השקפות, הוצאת שלם.
כעת אני קורא את הדימוקרטיה באמריקה, גם כן של הוצאת שלם. מצאתי שם דברים מענינים.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 16/06/2013 10:42:06
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2013 13:12 |
|
| |
של דה-טוקוויל? מה היה לך מעניין בו? אישית מצאתי שם קצת עניין בטענות על נזקיה הכלכליים של העבדות, שהופתעתי לגלות שהיו דרומיים שהבינו זאת בזמנו, וחוץ מזה הוא קצת שעמם אותי (אולי פספסתי משהו). (גם היתה שם איזו נקודה בה הוא הגדיר את המושבות כקבוצה קומפקטית, משום שהם בוחרים את מנהיגיהם מתוכם - נראה לי שגם אתה תוכל להעריך את הקוריוז.)
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2013 13:16 |
|
| |
תרבות, או קולטורא, פירושה סולם ערכים ומידות שחברה טיפחה במהלך הדורות ואשר בא לידי ביטוי בספרים הנחשבים למיטב יצירותיה. תרבות אפשרית רק אם יש ריכוז מאמצים והמשכיות. לפיכך, התרבויות המשפיעות מאז ומעולם היו בד"כ של אומות אשר עמלו על תרבותן ושכללו אותה במהלך הרבה דורות. ברוב הארצות בעולם להיות בן-תרבות פירושו להיות בקיא ומבין בתרבות המקומית לדורותיה, לשמור על מידותיה ולהמשיך ולתקן את ערכיה, וגם להכיר באופן כללי תרבויות אחרות.
לדאבוננו בישראל נוצרה תרבות חילונית שהינה ברובה חיקוי אינפנטילי ועלוב של התרבות האמריקאית.
כתוצאה מהמרחק בין ישראלים רבים למקורות היהודים לדורותיהם, ובעקבות הריקנות של התרבות המקומית והחינוך נעדר התרבות בבתי הספר,
, רבים נמשכים לקרוא ספרים מתרבויות אחרות, וזאת מבלי שיש להם כלים להבחין מה באמת איכותי, וכתוצאה מכך מאמץ רב מושקע בקריאה שפירותיה האמתיים מעטים.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2013 13:45 |
|
| |
בעקבות בע"ב, כמה ספרים שלדעתי פחות יומלצו כאן (מיעוטם עיון ורובם המכריע רומאנים שזה נושאם):
1. מנקודת מבטה של הנצרות
א. "העוז והתפארת" - גראהאם גרין
ב. "הקנטטה ללייבוביץ" - וולטר מילר
ג. "שם הורד" - אומברטו אקו
2. קצרי תקשורת בין תרבויות:
א. "האמריקאי השקט", גראהאם גרין
ב. "סולאריס", סטניסלאב לם
3. חשיבה אסיאטית
א. "ספר חמש הטבעות", מיאמוטו מוסאשי
ב. "אמנות המלחמה" סאן דזה
ג. לאו דזה / ג'ואנג דזה
4. מנקודת מבט ערבית
א. "באב אל שאמס", אליאס חורי
ב. "בארץ עתיקה", אמיטאב גוש
5. מוסר ופילוסופיה
א. "נוירומאנסר", וויליאם גיבסון (בלתי קריא בעברית)
ב. כל מה שאי פעם כתב פיליפ ק. דיק
ג. "לעולם אל תתן לי ללכת", קאזואו אישיגורו
ד. "סינדרום כלכותה", אמיטאב גוש
ה. "חיי פאי" ו"ביאטריצה ווירגיליוס - סיפורה של חולצת פסים", יאן מרטל
ו. "הרעב הקדוש", בארי אנסוורות'
ז. "ערישת חתול", קורט וונגוט
ח. "כפרה", איאן מקיואן
ט. "חייבים לדבר על קווין", ליונל שרייבר
6. חשיבה חילונית / שמאלנית / ישראלית עדכנית
א. "עשיו" ו"רומן רוסי", מאיר שלו
ב. "תעתועון" ו"פרוטוקול", יצחק בן נר
ג. "צינורות" ו"געגועי לקיסינג'ר", אתגר קרת
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 16/06/2013 13:49:43
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2013 14:24 |
|
| |
ספרים -
כה עשו חכמינו .
הבעש''ט ותלמידיו .
משלי יעקב .
בן איש חי .
שאיפות .
גם אתה יכול .
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2013 14:40 |
|
| |
בהמשך לדברי הקודמים, להלן מבואות מומלצים.
מבואות לתורה שבעל-פה:
א. אגרת רב שרירא גאון
ב. הקדמת הרמב"ם לפירושו למשנה
ג. דרכי המשנה / הרב זכריה פרנקל
ד. מבוא לספרות התלמוד / עזרא ציון מלמד
מבוא לשירת תור הזהב של יהדות ספרד:
ספר שירת ישראל / רבי משה אבן עזרא
מבואות לספרות העברית החדשה:
א. תולדות הספרות העברית החדשה / פנחס לחובר
ב. אמת בנין; רוחות מנגנות / יעקב פיכמן
מבואות לספרות האירופאית:
א. הרומן ההיסטורי / גיאורג לוקאץ'
ב. מגדולי הספרות העולמית / יוסף קלוזנר
תוקן על ידי מ80 ב- 16/06/2013 14:46:40
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2013 14:56 |
|
| |
מ בהמשך להודעתך הקודמת- כתבת תגובה חרדית מגויסת תרבות- השורש -המקור- הוא רוב, כנ"ל בלאטינית קולטורה. שורשו רב. קל להאשים את הספרות העברית באמריקניזציה- ממך לא ציפיתי לכתיבה הזו.מתאימה לאייזן הספרות העברית המקורית אין לה מה להתבייש, להפך.אבל קודם צריכים להכיר אותה. המגמה אצל החרדים לפסול כל מה שלא עונה על דרישתם, בלי כל קשר לאיכות.
מאפו פרץ יל"ג ברנר פיירברג עגנון לא חשודים כאמריקניזציה, אבל כולם נפסלו
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2013 15:13 |
|
| |
ירוחם,
כל הסופרים שהזכרת נולדו באירופה ולמדו בחיידר והכירו את התרבות האירופאית ונכתב על רובם בספרים של לחובר ופיכמן עליהם המלצתי. יש מעט ביניהם לבין הספרות הישראלית שנכתבה בארץ. מכל מקום, מיטב הספרות האירופאית שנכתבה באותה תקופה עולה על הספרות העברית החדשה בכמה דרגות. הסופר היהודי היחידי שיצירתו באמת מקורית הינו מנדלי מוכר ספרים.
תוקן על ידי מ80 ב- 16/06/2013 15:14:15
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2013 15:25 |
|
| |
לפני שאתה מלמד היסטוריה ופנטזיה אירופית .
תלמד את בניך היסטוריה מפוארת של היהדות במשך השנים .
אתה מפחד שזה יחייב אותך ?
אתה מעדיף להתעלם ?
היהדות היא דת שמחייבת .
זה לא רק ספר בשביל להירדם איתה בלילה .
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2013 15:35 |
|
| |
אם בתולדות ישראל עסקינן, טרם נכתב ספר טוב על הנושא. הספר היחידי הנאמן והמעמיק על תולדות ישראל הינו דורות הראשונים מאת יצחק אייזיק הלוי, אלא שהויכוחים הרבים והמיותרים של המחבר עם היסטוריונים וחוקרים מקשים על קריאתו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2013 15:43 |
|
| |
| מ80 כתב: |  | ירוחם, כל הסופרים שהזכרת נולדו באירופה ולמדו בחיידר והכירו את התרבות האירופאית ונכתב על רובם בספרים של לחובר ופיכמן עליהם המלצתי. יש מעט ביניהם לבין הספרות הישראלית שנכתבה בארץ. מכל מקום, מיטב הספרות האירופאית שנכתבה באותה תקופה עולה על הספרות העברית החדשה בכמה דרגות. הסופר היהודי היחידי שיצירתו באמת מקורית הינו מנדלי מוכר ספרים.
תוקן על ידי מ80 ב- 16/06/2013 15:14:15
|
|
המדד הוא הלימוד בחיידר? לא הזכרת את שלום עליכם ברנר פאיירברג פרץ עגנון גם למדו בחיידר,
ס. יזהר אולי לא למד בחיידר- אבל רוח התנ"ך פיעמה בו.עמוס עוז אב יהושוע לא למדו בחיידר, אבל הם סופרים מהשורה הראשונה. בלי השפעה אמריקנית,
אפילו ביהורם קניוק פעמה נפש יהודית.
תסכם- כל ספרות שלא שייכת לדת היהודית, להלכה במיישירים- אינה ספרות נחשבת,
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2013 16:08 |
|
| |
ירוחם,
המדד איננו אם סופר למד בחיידר או לאו, אלא אם הוא מחובר למקורותיו ואם כתיבתו נאמנה לרוח ולערכים של אומתו ולשונו ואם מקורית בתוכנה וטובה בטעמה ביחס לספרות הכלל אנושית. בכל הסופרים הישראלים שהזכרת תוכל למצוא משהו יהודי כי הם יהודים וגם ערכים כלל-אנושיים, אולם מבחינה ספרותית, גם יהודית וגם כללית, אינם סופרים מהשורה הראשונה וגם לא מהשניה.
תוקן על ידי מ80 ב- 16/06/2013 16:08:24
|
|
|
|
|