|
|
| נשלח ב-20/6/2013 00:39 |
 |
| |
מ80 2 הודעות מדהימות! בסיכום ובעומקן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2013 01:06 |
|
| |
" דומני שיש צורך להזמין אותך ללמוד בישיבה הבנת הנקרא"
זאב,הרי אתה הוא התוצר של ישיבה וכשקוראים את דבריך לא נותר אלא לקבוע שאם מישהו רוצה ללמוד הבנת הנקרא-שלא יסמוך על ישיבה .
הנקודה של אסף ענברי היא שמי שרק למד תורה ותלמוד ולא ספג מילדותו ספרות טובה-הספרים שהוא יכתוב יהיו נחותים ברמתם מבחינה ספרותית . הם יהיו עלובים .(אולי חשובים אבל עלובים)..
ברור לפי המאמר שאסף ענברי בז לנושא של חשיבות הספר . חשוב לו יותר רמתו הספרותית של הספר.(ההפך מהחשיבה החרדית שמה שחשוב לה זה חשיבות הספר ולא הרמה הספרותית שלו)
ולכן ה"סופרים "החרדים לא צריכים להסמיק מנחת.אתה צודק שהם אמנם הרבה יותר נחותים מסופרי ההשכלה אבל סופרי ההשכלה גם הם בליגה של נחותים. לפי אסף ענברי.
השוויתי בין הסופרים החרדים לסופרי ההשכלה לא מבחינת הרמה אלא בגלל הסיבה המשותפת לרמתם הנמוכה מבחינה ספרותית.הסיבה לנחיתותם. לפי ענברי: היהודיות של הספרות היא הגורמת להיותה ספרות גרועה.
זה מה שהיה כתוב במאמר שהבאת. זה שאתה קורא אותו אחרת זה בגלל שאתה קורא מהרהורי לבך ולא מה שכתוב
(אגב כשקראתי את המאמר המצוין של ענברי התפלאתי שדווקא אתה הבאת אותו. אבל עכשו הכל מובן. הבאת אותו בגלל שלא ירדת לסוף דעתו של המחבר....)
.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2013 01:27 |
|
| |
| אפריםבן כתב: |  | י החרדים קוראים ספרות גרועה מבלי לדעת עד כמה היא גרועה-וזה בכלל לא מעניין אותם שהיא גרועה.
ממש כמו במשל המערה של אפלטון-הם מרגישים מצוין במערה שלהם.
|
|
א) מה רע?
ב) מהו רע?
[אל תנסה לשכנע אותי לקרוא ספרות כללית, אני עושה זאת גם מבלעדך, רק אני לא מבין אם למישהו זה לא חסר מה הבעיה בזה שזה לא חסר לו. דומני שיש שיטענו את טענתך לגבי העדר החינוך אצל הציבור הכללי לקריאה תורנית שלא ניתנת להשלמה לאחמ"כ, ויש שיענו שהם לא רואים ערך בקריאה תורנית ודומני שתקבל את תשובתם.
אם אכן כך מה ההבדל?].
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2013 01:39 |
|
| |
התנאים הנדרשים לספרות טובה:
א. כותבים, ממיטב הכשרונות שבדור, העוסקים בכתיבה ברצינות ובהתמדה.
ב. קהל קוראים נאמן המסוגל לדעות ולמחשבות ולרגשות מעל לממוצע.
ג. מבקרים ועורכים אנשי אשכולות המייטיבים ומחדדים ומעדנים את טעמם של הכותבים והקוראים.
ד. המשכיות והתפתחות מדור לדור
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2013 08:59 |
|
| |
אפרים, אני שמח שסופסוף הבנת את הנקודה שענברי כתב –בתחילה כתבת "הסיבה לעליבותה של ספרות ההשכלה-היותה יהודית ללא השפעה של הסופרים הגויים הגדולים" ומכאן ההשואה שלך לסופרים החרדים. – ולא היא. כפי שב"ה הבנת כעת. השאלה מה אתה\הוא \ענברי, אוהב לא מענינת אותי. הנקודה שהוא חשף היא המענינת. לטעמי 'היהודי' אני מעדיף להקריב איכות אמנותית-ספרותית על מזבח המסרים. במידת הצורך.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2013 12:08 |
|
| |
זאב,
מה זה ספרות יהודית? מדוע היא עלובה?כי הסופר שכתב אותה לא הושפע מהסופרים הגויים הגדולים.
וזאת המשמעות שאותה לא הבנת.
וברור שאתה מעדיף ספרות חשובה על פני ספרות טובה.כי אתה חרדי.
אסף ענברי סובר הפוך ממך ובצדק.כי אין טעם לקרוא ספרות גרועה. כי ספרות,בראש ובראשונה צריכה להיות טובה.אחרת זאת איננה ספרות אלא תעמולה.
לאונרדו,גם בעל תסמונת דאון יכל להיות מבסוט עד השמים בעולמו המוגבל אבל אף אחד לא מאחל לעצמו ילד עם תסמונת דאון.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2013 13:46 |
|
| |
מ
מצטרף לזאב באיקון ירוק על העמוד הקודם, על הודעותיך הסיכומיות החשובות כל כך.
לגבי הנאמר בהמשך, יש לדעתי מקום לדון, וזה תלוי בשאלה "מהי ספרות".
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2013 14:33 |
|
| |
אני חושב שספרות כדי שתשפיע צריכה להיכתב על ידי מי שמקיים בעצמו את הנכתב בספרו .
אין זה חכמה להכתיב לאחרים ולייעץ בו בזמן שהסופר עצמו אינו מתנהג כך .
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2013 15:09 |
|
| |
קטעים מתוך ההיסטוריה של הכפר גוריוחינו נולדתי בכפר גוריוחינו להורים ישרים ואצילים באחד באפריל שנת 1801, ואת ההשכלה היסודית קיבלתי משמש הכנסיה שלנו. ... הורי, אנשים כבודים אך פשוטים, שחונכו בנוסח ישן, מעולם לא קראו דבר, ובכל הבית כולו לא היו בנמצא שום ספרים מלבד ספר האלף-בית, שנקנה בשבילי, לוחות שנה, ו'המדריך החדש לחיבור מכתבים' [מדריך שכלל גם דקדוק, אוסף של אנקדוטות, שרים, מימרות, מידע אנציקלופדי וכדומה]. ... בניגוד למיטב הגיוני עלתה בראשי שוב ושוב המחשבה הנועזת להפוך לסופר. לבסוף, כשלא יכולתי להתנגד עוד לנטיותי הטבעיות, תפרתי לעצמי מחברת עבה בהחלטה נחושה למלא אותה במה שלא יהיה. ... למרבה הצער לא צצו מחשבות בראשי, ובמשך יומים תמימים העלתי רק את ההבחנה הבאה: "אדם שאינו נשמע לצווי ההיגיון, אלא רגיל להיכנע לשידולי היצרים, מאבד לעתים קרובות את דרכו ומתחרט לאחר מעשה". המחשבה, כמובן, נכונה, אבל כבר לא חדשה. ... המשרתת, שתלתה כביסה בעלית הגג, מצאה סל ישן מלא שבבי עץ, פסולת וספרים. ... ערימה גדולה של ספרים בעטיפות נייר ירוקות וכחולות. היה זה אוסף של יומני שנה ישנים. ... הם היו רצף בלתי מופרע משנת 1744 ועד 1799. ... ראיתי בתדהמה שהן מעירות לא רק הערות על מזג האויר וחשבונות משקיים, כי אם גם ידיעות היסטוריות קצרות הנוגעות לכפר גוריוחינו. ... מצאתי שהן מציגות היסטוריה מלאה של נחלת אבותי לאורך מאה שלמה כמעט ובסדר כרונולוגי קפדני ביותר. מלבד זאת הן כללו אוסף בלתי נדלה של תצפיות מלומדות – כלכליות, סטטיסטיות, מטאורולוגיות, ואחרות. ... תעודה זו כתב אבי סבי, אנדרי סטפנוביץ' בלקין. היא מצטיינת בבהירות ובקיצור : 4 במאי. שלג. טרישקה חוטף על התחצפות. 6 – הפרה החומה מתה. סנקה חוטף על שכרות. 8 – מזג אויר בהיר. 9 – גשם ושלג. טרישקה חוטף על מזג האויר. 11 – מזג אויר בהיר. יורד שלג טרי. לכדתי 3 ארנבים. ... השפה הגוריוחינית היא ללא ספק ענף של הסלבית העתיקה, אך נבדלת ממנה לא פחות מן הרוסית. היא מלאה קיצורים והשמטות, כשכמה מן האותיות נמחקו ממנה כליל או הוחלפו באחרות. עם זאת הרוסי הדגול יבין את הגוריוחינית על נקלה, ולהפך. הגברים נשאו לרוב בגיל שלש-עשרה לנערות בנות עשרים. הנשים היו מכות את בעליהן במשך ארבע או חמש שנים. לאחר מכן היו הגברים מתחילים להכות את נשותיהם, ובאופן זה נהנו שני המינים מתקופת שלטון, והמאזן נשמר. טקסי ההלוויה נערכו כדלקמן: ביום מותו היו נושאים את המנוח אל בית הקברות, פן יתפוס מקום בתוך הבקתה שלא לצורך. כתוצאה מכך אירע שהמת, לשמחתם ללא גבול של בני המשפחה, היה מתעטש או מפהק ממש ברגע שהיו מוציאים אותו בארון אל קצה הכפר. ... עם שובם מבית הקברות היה נערך משתה לכבוד המנוח, והקרובים והידידים היו משתכרים יומים, שלושה, או אפילו שבוע תמים, הכל לפי מידת להיטותם ולפי מסירותם לזכרו. טקסים קדומים אלה נשמרו עד עצם היום הזה. ... המדעים, האמנויות והשירה היו בגוריוחינו מימים ימימה במצב של שגשוג ניכר. בנוסף לכומר ולפרחי הכהונה, תמיד היו עוד כמה יודעי קרוא וכתוב אחרים. התעודות מזכירות את לבלר המועצה, טרנטי, שחי בסביבות השנה 1767, אשר ידע לכתוב לא רק ביד ימין כי אם גם בשמאלו. האיש יוצא הדופן הזה התפרסם במחוז בחיבור מכתבים מסוגים שונים, ובכתיבת עצומות, דרכונים אזרחיים וכד'. לאחר שסבל יותר מפעם בגין אומנותו ונכונותו לשרת, ועקב השתתפותו בארועים יוצאי דופן שונים, הוא נפטר בשיבה טובה בדיוק בעת שלמד לכתוב ברגל ימין מאחר שכתב שתי ידיו כבר היה מוכר מדי. ... פעם שיגשגה השירה בגוריוחינו העתיק. שירי ארכיפ הגיבח נשמרו בזיכרון הדורות עד היום. בעדינותם אין הם נופלים מהאקלוגים [שירי רועים] של וירגיליוס. ... נביא לדוגמה את השיר הסטירי הבא: לחצר של הבויאר הולך זקן הכפר, אנטון, בחיקו החשבונות לבקורת האדון. ומביט בהם הבויאר לא מבין שם שום דבר. איך פילחת כך, אנטון, מרכושו של האדון, כל הכפר נזרק לרחוב וזוגתך רואה בטוב. פושקין מתוך: הכושי של פטר הגדול. מבחר פרוזה. תרג. מרוסית רנה ליטוין הוצ. הקיבוץ המאוחד תשס'ב
[עודד]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2013 16:09 |
|
| |
מפרדוקס למציאות - הרעיונות המרכזיים של הפיסיקה החדישה מאת פרידריך רורליך. זהו ספר מבוא לא טכני לשני עמודי התווך של הפיסיקה במאה העשרים: תורת היחסות ותורת הקוונטים. הוא דן בעיקר במישור המושגי והפילוסופי ואינו נזקק למתמטיקה מתוחכמת; הנושאים המועלים בו נוגעים למדעי הטבע בכללם ולפילוסופית המדע ולא לפיסיקה בלבד. המחבר רהוט וניחן בכושר הסברה ושכנוע. התחושה שרורליך מצליח להעביר היא כאילו התישבנו יחדיו ללמוד את הסוגיה. הוא מסביר את המתודולוגיה ועקרונות קבלת תאוריות מדעיות ומראה כיצד אילצו התגליות החדשות את הפיסיקאים לקבל רעיונות בלתי מקובלים ולעתים אף מוזרים. נקודה נוספת שמאד נהניתי ממנו היא, החשיבה לאחור. לאחר שאנחנו נאלצים להתפתח ולקבל תאוריה חדשה על המציאות הפיזיקלית הוא מנתח היכן טעינו והאם התפיסה הקודמת מתקימת במישור כלשהו. בקיצור ספר ידידותי לישיבה-בוכער שמתעניין בפיזיקה בלי רקע מתמטי ומבלי שעסק מימיו בפיזיקה. ----- מי שמעונין ביותר, ניתן לקרוא חוברות של האוניברסיטה הפתוחה 12 יחידות כמדומני, ובמקביל [זה ממש עוקב] להאזין להרצאות כאן. זו תוכנית של הטכניון עם כ42 שיעורים. כל שיעור כ 45 דק'. המרצה פרופ' שלמה דדו. הוא טכני, בקי מאד ומסביר היטב בצורה פשטנית ומובנת. אישית, מאד נהניתי. בשיעורים משולבים מתמטיקה , אבל ניתן לדלג ע"כ, מבלי לפגוע בהבנה. תאוריית היחסות הפרטית מתחילה בשיעור מס' 27 (עם ניסוי מייכלסון מורלי).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2013 18:35 |
|
| |
| Zeev_w כתב: | |
**** אם תרצה המחשה ל'בעיה היהודית' הזו תוכל להציץ בהודעת הפתיחה של אשכול זה. 'יתכן' שמרגיש כתינוק שנשבה ומבקש לבקוע את החומות – אך כל מהותו זועקת יהדות! כותרת האשכול <אלו ספרים חובה לקרוא> מה שמגלה עד כמה תפיסת החובה ממלאת את הויתו. או גם מרמזת על תפיסתו\הכרתו בתכלית ברורה (השווה עם דברים של ברוך קורצוויל) שיש צורך\חובה לכבוש! כך גם בהמשך, הדחף והמטרה < איזו רשימה של ספרים עליו לקרא כדי להיחשב יודע ספר ובן תרבות> גם כאן ניתן לחוש את המטרה שעומדת לעיני 'יתכן' את הלהט של טרום הסתערות... הישראלי החילוני המשכיל לעומת זאת , הוא כיום קוסמופוליט, והעולם הרגשי של הקוסמופוליט הוא פתוח, ליברלי, פנוי לשעשועים – גם אם חסרי תוכן כלשהו לגבי 'האני' והיחס שלו לזולת, למשפחה, לכלל החברתי שמסביבו. הוא גם עולם קריר, אנוכי, סגור בפני זעזועים רגשיים מיותרים. הוא לא מעוניין באקסטזות, אלא בבידור. לכן השירה שהתרבות הזאת מייצרת היא בעלת טמפרטורה רגשית נמוכה, היא חסרת אקסטזות רוחניות חזקות. 'יתכן' מבקש תרבות כתובה! אך מתעלם משאר שטחי האמנות והתרבות–– לא תאטרון, לא ציור ופיסול ואף לא מוזיקה ריקודים ספורט וסרטי קולנוע. "מי שטעם יין אונגרי ..." |
|
סתם הדבקה לא קשורה. כאילו שביקורות שהבאת זה משהו חרדי. מה אתה רוצה מיתכן
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2013 19:04 |
|
| |
צריך שיהיה סופר הגון ולא סופר סתם .
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2013 19:18 |
|
| |
אייזן,
אתה בהחלט צודק. הרמח"ל של "לישרים תהלה" הינו הרמח"ל של "מסלת ישרים" הוא הרמח"ל שהיה אדם ישר.
לדאבוננו יש תקופות בהן הרבה סופרים מנסים למצוא חן בעיני הקוראים וכותבים ספרות זולה ואילו הקוראים מעדיפים ספרות שסופריה אנשים שמידותיהם לא טובות כי ספרות שכזו מחניפה לבינוניות של האדם הממוצע, אזי ספרות הדורשת מכותביה ומקוראיה ענוה וצניעות וכנות והקשבה - נדירה.
מאידך, צריך להיזהר מצדקנות וחסדנות, ולא כל מה שנחשב ע"י רבים לנורמה מוסרית או להתנהגות נאותה באמת ראוי וטוב.
תפקידה האמתי של הספרות הינו להביא דעות ומחשבות ורגשות שנפסלו שלא בצדק ע"י החברה האנושית, או לייחד ולשמר ולהאציל את צלם אלקים בו נברא האדם, ובפרט לאפשר לכל קורא למצוא את ה"מי"
ואת ה"מה" בהתאם לנפשו ולרוחו ולנשמתו-הוא.
תוקן על ידי מ80 ב- 20/06/2013 19:21:27
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2013 23:47 |
|
| |
אני מסכים לכך שצריך להביא את כל הזויות האפשריות וכל הצדדים .
אך יש לעשות זאת ביושרה ובענוה .
ולא לבוא עם צד מסויים מראש ולהטות את הכתיבה לטובתה .
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2013 00:13 |
|
| |
אייזן
זו הבעיה של הדורות האחרונים עליהם נאמר שהאמת נעדרת, כלומר נעשית עדרים עדרים, וכל עדר משוכנע שהאמת אצלו ולא אצל רעהו. על-כן תפקיד ספרות טובה להתעלות מעל למחלוקות, לראות את האמת בכל הצדדים, ולהשכין שלום.
לדוגמא, במאה ה-18 למניינם היה באנגליה ויכוח בין השמרנים לנאורים. השמרנים טענו שתקופת ימי-הביניים היתה תקופה טובה לאדם ושהמודרניות תקופה לא טובה. הנאורים טענו שתקופת-ימי הביניים היתה תקופה גרועה לאדם ושהמודרניות תקופה נהדרת של קדמה. היה סופר בשם וולטר סקוט שהבין ששני הצדדים צודקים ושניהם גם טועים. הוא כתב רומנים בהם תיאר את החברה האנגלית בתקופות שונות מתוך נקודת מבט מאוזנת ומתונה, כשלכל תקופה היו יתרונות וחסרונות מדות לא מתוקנות ומדות טובות, ובכל תקופה היו שתי מפלגות שרבו זו עם זו עד שראו את הטוב זו אצל זו והגיעו לפשרה, וכך התרבות האנגלית התגבשה והשתכללה. יתירה על כך, גיבוריו לא היו גדולי-עולם כבספרות הקלסית אלא אנשים פשוטים, שדווקא מעשיהם ה"קטנים" והישרים הם הם שהכריעו את העולם כולו לכף זכות.
תוקן על ידי מ80 ב- 21/06/2013 00:25:45
|
|
|
|
|
