תפוזי,
אתה קובע בנחרצות כי "כל הדתות ששמעתי שמען, למעט היהדות, מבוססות על אחד מהדברים הבאים או על שניהם: א. סיפור על גילוי שמיימי שהיה לאדם מסוים או לקבוצה קטנה של אנשים, ב. עקרונות פילוסופיים שאמורים להיות משכנעים מצד עצמם.
לגבי א', לאף אחת מהדתות ששמעתי שמען אין הוכחות לסיפור המונח בבסיסן. אין סיבה של ממש להאמין לפלוני הטוען שהיה לו גילוי שמיימי (עשיית מופתים אינה מהווה הוכחה, ואכמ"ל).
לגבי ב', אינני מכיר שום דת או דרך פילוסופית שהעקרונות שלה משכנעים במידה כזו עד שניתן לומר שהיא האמת ואין בלתה (והיהדות בכלל זה). עם זאת, בהרבה מן הדתות ומן הפילוסופיות יש מספיק היגיון ומשמעות עד שאנשים רבים יסכימו לאמץ אותן, אפילו מבלי להיות משוכנעים בהן בשלמות (והיהדות בכלל זה).
החידוש ביהדות הוא שהיא מבוססת על גילוי א-לוהי שהיה לעם שלם, והעברת המסורת על גילוי זה במגוון אופנים. עובדה היא שמסורת על גילוי כזה הגיעה לדור שלנו. לדעתי אפשר להוכיח שמסורת זו בנויה בצורה כזו שאי אפשר לזייף אותה (כלומר, שלא יתכן שמישהו באחד הדורות "השתיל" את הסיפור על מעמד הר סיני). ואשתדל לעשות זאת בהמשך".
לפחות סייגת "ששמעתי שמען".
כמה בדקת את הנושא?
או שהסתפקת בזה כי מישהו (לא) בדק עבורך?
עכשיו נניח שבדקת.
כל דת וכל שיטה תטען בדרך כלל באופן שונה. עצם העובדה כי דת מסוימת טוענת משהו שונה, אינה אמורה לגרום לנו לקבל אוטומטית את הטיעון.
גם אם לדעתך, דת מסוימת טוענת באופן הכי מפתיע, עדיין אין זה אומר הרבה. מתוך קבוצת דתות וטיעונים, בהכרח שאחד מהם יהיה הכי מפתיע/מקורי או כל מה שתרצה.
נשאר לנו אם כן לדון על הטיעון לגופו.
אין לנו שום הוכחה שמעמד הר סיני היה בפני ששים ריבוא. יש לנו טענה שזה מה שהיה.
שאלת איך הצליחו לשכנע אנשים שכך היה.
אז ראשית, שים לב שהשאלה לא מתמקדת באיך אפשר לעבוד על ששים ריבוא (אפשר!) אלא איך אפשר לספר לאנשים סיפור על ששים ריבוא.
אז אולי אי אפשר ביום בהיר לבא ולספר זאת. אבל מה דעתך על תהליך.
תחילה סיפרו על התגלות קטנה יותר, מהסוג שכן אפשר להמציא גם לדעתך, ולאט לאט הסיפור התפתח והתנפח לממדיו הנוכחיים.
בל נשכח, כי מעיון בתנ"ך אנו נוכחים לדעת כי "הרצף", הן של הסיפור והן של קיום המצוות, היה פחות רצוף, בלשון המעטה, ממה שמספרים לנו ב"חדר".
אם אינך יודע למה אני מתכוון, אז באמת לא בדקת מעולם את הנושא ברצינות.
אז יש טוענים, כי יש להם הוכחות, כי כל הסיפור נכתב בזמן אמת.
ראשית, שים לב במה צריכים להתמקד. האם זה אכן כך.
התשובה, למרבה הצער, כי על פניו יש לא מעט הוכחות על ספר שהתפתח במשך לא מעט זמן. גם אם מישהו יתעקש מאד כי אין הוכחה מובהקת לכך, עדיין אין לנו שום הוכחה, כי הדברים נכתבו בזמן אמת.
וכל זה עוד לפני העובדה כי הרוב המכריע באוכלוסייה לא ידע קרא וכתוב בימים ההם.
והנה לך פירוש מחוור ל ""משהו שלא מתחיל בכלל להיראות כטיעון".
כפי שציין בוהה, היו לא מעט אשכולות בנדון. ישירים ועקיפים. אם תרצה, אנסה ללנקק.
עיין בהם ותמצא (אי) נחת.
כל זה רלוונטי, כמובן, למי שבאמת בודק.
אם אתה "יודע" כי משה אמת ותורתו אמת. אין לי הרבה מה לומר לך.
תלמיד, מעולם לא פקפקתי בשיקול דעתך.
אדרבה. ביקשתי שתפעילו.
ידיד,
למה אתה מתכון "טוב"?
כי נוח לך בחברה בה גדלת?
זה בסדר ואפילו יפה.
בזה אתה נוהג כמנהג רוב באי עולם. איש בשכונתו יחיה.
אתה באמת חושב שיש איזושהי עדיפות מובנית ביהדות על פני כל צורות החיים השונות?
אני ממש לא בטוח שבדקת זאת אי פעם לעומק.
אבל אתה יודע מה. נניח.
במה אתה שונה מצמחונים, ירוקים ועוד אנשים טובים?
האם זו הצורה שאתה מתייחס לדת?
ירצו יאכלו, לא ירצו לא יאכלו?
בכנות. כשאתה רואה מישהו (יהודי, יהודי...) שלא מתרשם מהטוב, אתה רק אומר לעצמך שחבל עליו, או שאתה חושב שהוא "לא בסדר"?
תהיו דתיים או לא.
היו כנים.!!!
