הרהורים של תוההה

שלום לך שולהל היקר. אם אינני טועה אתה עוצר חדש כאן בזירה. תהנה.

שולהל כתב: מזדהה מאוד עם דברי תוההה.! דה וינצי היקר, נראה שיש נקודת טורף בדבריך שלא הובהרו כשורה, אשמח עם תרחיב יותר. בהודעה הבאה אנסה להדגים את דברי, אכן יתכן והם אינם בהירים כל צורכם. הדת בעיניך היא חוויה, והיא בעבור הצורך הדתי שלך. ורק ע"י הדת היהודית אתה תגיע לאותו מילוי, לכן חוויתיית אינך יכול לעשות המרה לדת אחרת. מה שאומר שקיום מצוות הם אך ורק לצורך אותה חוויה, והם כמו "אהבה" שצריך לטרוח בשבילה, על אף שהעצלות אומרת לא לטרוח, וזהו היצר הרע. ולאחר שמשיגים אותה יש הנאה וסיפוק, וזהו שכר  מצווה. לא יתכן לומר שע"י החוויה אתה יכול להגיע למסקנה שזו אמת מוחלטת(הדת), שהרי "מוחמד" מגיע לאמת מוחלטת באותה דרך, ולא יתכן ששניכם צודקים, מה שאומר שלאחד ממכם החוויה שגויה. לענ"ד המושג 'חוויה שגויה' אינו נכון, זה בערך כמו לומר 'שולחן שגוי'. אין חיה כזו, או שישנה חוויה או שהיא איננה.  כשלא מקימים מצווה ההפסד הוא בכך שלא הגענו לאותו סיפוק, ולא יותר מזה. כי כל מהותה של הדת היא צורך אישי לאדם. אמרו חכמינו שכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה. המעשה והשכר הם פנים שונות של אותו דבר. [מכאן אני מצליח לשער את עולם הבא]. מדוע א"כ יש את כל הקללות והעונשים הנאמרים בתורה כשלא מקיימים מצוות?? א. קושיה. [וזו לא הקושיה היחידה על הקללות]. ב. המציאות כפי שאנו רואים אותה כיום קצת מקשה לתפוס את הדברים כפשוטם. הכאוס בטבע מאוד מינורי למיטב ידיעתי, בכדי שנוכל לשייך לשם את התקיימות הקללות כפשוטם. ג. ייתכן להסביר גם שמן הראוי שכך יהיה. הסבר זה לא בדיוק מקובל עלי. ישנם כאלו שכן. מדוע אדם שקרוב אליך זה כ"כ מצער אותך, הרי זה נועד בעבורו, זכותו לומר לא רוצה.?? אם אדם קרוב לליבך ירצה להתאבד, ויבוא אליך בשלל טיעונים פסיכופילוספיים בצדקת דרכו, תתן לו לעשות זאת? אני מבטיח לך שלא תוכל לנמק בצורה מוכרחת למה לא לעשות זאת. אתה פשוט תכפה עליו את איך שאתה חווה את הדברים, ותו לא.  אשמח אם תרחיב יותר. בהודעה הבאה. בל"נ.

נו... וזמן ממושך לא היה כלום.

לדבריך לך תדע מה צופן העתיד.

דה וינצי, 

זה לא מענינו של האשכול, אך איפה כתוב שזה ניתן ל60000?? איפה בתורה כתוב שהיא ניתנה לאותו ציבור שעמד בהר סיני שנוכל לדעת שכך היה?? עבדים מנין יהיו חכמים??


מדוע א"כ כתבת שאין לך מצפון על בין אדם למקום? או שסתם אינך מאמין בשכר ועונש.

איך זה מיישב, מדוע אתה לא הולך לבדוק האם יש דת אחרת אם אותם נתונים הסתברותיים  מה שאומר שיש בעיה רצינית,   או אולי דת יותר מסתברת.    נכון יהיה לך קשה להניע את עצמך מצד הרגש,נו אז מה?? 
(אם אתה שולל את השכל בגלל שאלת פותח האשכול, אני מבינה אתה הולך אחר הרגש=חוויה)

למיטב הבנתי זאת בדיוק שאלת פותח האשכול, שזה שאין אמת מוחלטת מאפשר את הרגשות והנטייה לכיון דת השכונה, וזה הבעיה. (בדיוק כפי שראות עינינו.)

דה וינצי,

אין שום בדל של הוכחה שהיו שש מאות אלף. כך כתוב. קל מאד בתהליך הדרגתי לשתול את זה בנרטיב של עם.

גם אם נניח כי אב לא "משקר" לבנו, הוא  בהחלט מעביר לו את מה שהוא מאמין בו. כך ש"ההוכחה" היא גם לשיטתך, רק מהדורות הראשונים שיכלו לדעת בוודאות (אם יכלו) שזה שקר.

כל השאר מעשה אבותיהם בידיהם.

ראה גם.

פרדוקס טיעון המסורת.

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=1&topic_id=2899532&forum_id=1364

אני מצטט קטע אחד מתחילת האשכול ואידך זיל קרי.

מהו טיעון המסורת המקורי?

הדיון אם אב משקר או לא כלל לא רלוונטי. נניח שלא. האם זה הופך כל טעות של אב לאמת רק בגלל העובדה שהוא לא טעה לבד, אלא גם שיתף את בנו בטעותו?

זה גם פירוש הכתוב (ירמיהו טז יט) "ויאמרו (הגויים) אך שקר נחלו אבותינו הבל ואין בם מועיל". הנחילו לא כתיב, אלא נחלו.

אגב, אעתיק דבריו הנפלאים של המלבים על אתר. "יש שקר שאינו הבל, ויש הבל שישיג עכ"פ ממנו תועלת הגם שאינו טוב בעצמו, לכן הוסיף שהוא שקר והבל ובלא תועלת".

הפוך בה והפוך בה דכולה בה.