|
|
| נשלח ב-19/6/2013 12:41 |
 |
| |
"תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו" "לְמַלֹּאות דְּבַר-ה' בְּפִי יִרְמְיָהוּ, עַד-רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת-שַׁבְּתוֹתֶיהָ, כָּל-יְמֵי הָשַּׁמָּה שָׁבָתָה, לְמַלֹּאות שִׁבְעִים שָׁנָה."
סתם דוגמאות קטנות להוכיח שאתה טועה לגמרי בדבריך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2013 12:41 |
|
| |
יהי, עלית על הנקודה המרכזית כאן. אם חז"ל יכולים לטעות או פשוט להחזיק בעמדות בעייתיות שלא לדבר על המקרא ונביאים אז למה לנו להתאמץ כל כך ללמוד אותם? איזה עניין יש ללמוד סטנוגרמות של דיוני בימ"ד של אנשים אם הבנה חלקית של המציאות וחלקית עוד יותר של מוסר? ולכן יש את הניסיונות הפתטיים להצדיק ולתרץ ולפרש רק כדי להציל את העבר.
הפתרון המתבקש והנכון לדעתי הוא כמובן להכיר באבולוציה של ההלכה: יש דברים שפשוט לא שורדים שלא בזמנם. פשיטא שניתנה הרשות (והחובה) לשנות ולחדש. פשיטא גם שיש אנשים שזה מאד קשה להם
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2013 12:55 |
|
| |
[quote]"תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו" זה ראש חודש הפרשנות של כסה היא פרשנות למה ירמיהו לא מזכיר את ראש השנה ברצח גדליה בן אחיקם? צריך הוכחה יותר מכך שראש השנה לא היה מוכר אפילו לא אל הנביא.
"לְמַלֹּאות דְּבַר-ה' בְּפִי יִרְמְיָהוּ, עַד-רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת-שַׁבְּתוֹתֶיהָ, כָּל-יְמֵי הָשַּׁמָּה שָׁבָתָה, לְמַלֹּאות שִׁבְעִים שָׁנָה."
למה הוא לא מזכיר את שמיטה כפי שכתוב בתורה? או יובל כפי שכתוב בתורה? הרי אפילו.
הרמבם כותב שלא קיימו את היובל רק 200 שנה.
כמה דרשות וסיפורים יש על עליה לרגל בגמרא בתקופת הבית. בנ"ך אין זכר לעליה לרגל.
לא טענתי כי לא היתה מסורת מסוימת של חוקים ומצוות- אבל איפה זה ומה שהיה בפועל.
סתם דוגמאות קטנות להוכיח שאתה טועה לגמרי בדבריך.[/quote] אכן מאד קטנות
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2013 13:09 |
|
| |
ירובעל
למי הסמכות?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2013 13:15 |
|
| |
איפה כתוב בתורה שתוקעים בראש חודש בשופר?
וממתי ראש חודש הוא חג?
שלא לדבר על ספר עזרא ששם מוזכר ראש השנה בפירוש
"וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים, וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ--כִּי-קָדוֹשׁ הַיּוֹם, לַאֲדֹנֵינוּ; "
ירוחם אל תפרשן את עצמך.
כתבת ששמיטה לא מוזכרת הבאתי לך פסוק מפורש שכן מוזכרת.
איך אתה רוצה שאתיחס ברצינות לדבריך.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2013 13:24 |
|
| |
דייר שכחתי אתה צודק. ראש חודש זה לא חג.
במדבר פרק י
(י) וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם: פ
אצל דוד- בהפטרת מחר חודש
אצל השונמית- לא חודש היום ולא שבת. מענין שהוא לא אומר לה ולא רגל.
עזרא זה כבר בבית השני. וגם שם לא כתוב ראש השנה
אני לא מפרשן אני מביא עובדות
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2013 13:50 |
|
| |
חצוצרות לא שופר
הא נכון עזרא ונחמיה לשיטת ירוחם זה לא חלק מהנ"ך.
בקיצור עד שאישי התנך לא יצטטו במדויק פסוקים +מראה מקום מדויק פרק +פסוק
אתה לא תהיה מרוצה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2013 14:14 |
|
| |
ציטוט מדעת זקנים [מבעלי התוספות] על בראשית פ"ט פסוק ה'.
"ואך את דמכם וגו' - אזהרה לחונק עצמו ואמרו בב"ר יכול אפי' כחנניה מישאל ועזריה ת"ל אך פירוש יכול אפילו כמו אלו שמסרו עצמן לקדוש השם שלא יוכל לחבול בעצמו אם הוא ירא שלא יוכל בעצמו לעמוד בנסיון ת"ל אך כי בשעת השמד יכול למסור עצמו למיתה ולהרוג עצמו. וכן בשאול בן קיש שאמר לנערו שלוף חרבך ודקרני בה וכו' ת"ל אך שאם ירא אדם שמא יעשו לו יסורין קשים שלא יוכל לסבול ולעמוד בנסיון שיכול להרוג את עצמו. ומכאן מביאין ראיה אותן ששוחטין התינוק בשעת הגזירה. ויש שאוסרין ומפרשים כן יכול כחנניה וחבריו שכבר נמסרו למיתה ת"ל אך אבל אינו יכול להרוג את עצמו יכול כשאול שמסר עצמו למיתה ת"ל אך פי' שאינו יכול לחבול בעצמו כלל ושאול שלא ברשות חכמים עשה מהר"ש בר אברהם המכונה אוכמן. ומעשה ברב אחד ששחט הרבה תינוקות בשעת השמד כי היה ירא שיעבירום על דת והיה רב אחד עמו והיה כועס עליו ביותר וקראו רוצח והוא לא היה חושש. ואמר אותו רב אם כדברי יהרג אותו רב במיתה משונה וכן היה שתפסוהו עכו"ם והיו פושטין עורו ונותנין חול בין העור והבשר ואחר כך נתבטלה הגזרה ואם לא שחט אותן התינוקות היו ניצולין. [נא לשים לב שהנושא בסופו הוא רק זה שבסופו של דבר לא היו משתמדים. ד"ו]. הדברים הובאו גם בב"י יו"ד קנ"ז.
ישמע חכם ויוסף לקח. יוסיף דעת יוסיף מכאוב.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2013 15:10 |
|
| |
דייר
אתה צודק עד שאין הוכחה מובהקת שבתקופת הנ"ך הכירו את מצוות התורה כפי שהיא מוכרת לנו היום ולחז"ל
הסימן יהיה ברור בני ישראל לא הכירו את התורה כמונו. אפילו לא ברמז.
חצוצרות ולא שופר אתה צודק בתורה לא כתוב שמצווה לתקוע בשופר, ודאי לא בראש השנה ובשום חג אחר.
אגב התשובה היתה על, אם ראש חודש זה חג מהתורה. אבל היה לך נח להסיט,
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2013 15:15 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | ירובעל
למי הסמכות? |
|
בעל
למי שמכיר את המקורות שירצה לעשות מעשה. אבל אז יקראו לו רפורמי וייגרשו אותו מהעיר. אז עדיף להשאר היכן שאנחנו כעת עם הגדוילים המטורפים שלנו והניסיונות הפתטיים להגן על דוד המלך
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2013 15:40 |
|
| |
הכירו את עיקרי התורה וגם אתה מודה בזה.
ברור שזה לא מה שמוכר לנו היום כי יש התפתחות ויש תקנות שנוספו
יש דברים שתפסו כפשוטם כמו לא ימותו בנים בעוון אבותיהם ולא כפרשנות חז"ל שמדובר
בעדות.
אבל בסך הכל חלק מהחגים מוזכרים הקורבנות מוזכרים חודש ושבת מוזכרים
ועוד הרבה פרטים שלא משאירים הרבה מקום לספק.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2013 16:12 |
|
| |
| דייר כתב: | | הכירו את עיקרי התורה וגם אתה מודה בזה.
ברור שזה לא מה שמוכר לנו היום כי יש התפתחות ויש תקנות שנוספו
יש דברים שתפסו כפשוטם כמו לא ימותו בנים בעוון אבותיהם ולא כפרשנות חז"ל שמדובר
בעדות.
אבל בסך הכל חלק מהחגים מוזכרים הקורבנות מוזכרים חודש ושבת מוזכרים
ועוד הרבה פרטים שלא משאירים הרבה מקום לספק.
|
|
אתה עומד על המילים שהתורה הכתובה על ידי משה רבנו מפי ה' -כך בכל אופן לימדו אותך להאמין- יש תקנות שנוספו?
ויש בה התפתחויות חדשות?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2013 16:17 |
|
| |
נו ברור.
נפלת מהירח?
מה שיש לנו היום בכלל לא מזכיר את מה שמצטייר מהתורה שבכתב.
רק לחשוב על עניין הברכות והתפילות שלא מוזכרות בתורה והיום תופסות חלק נכבד מהקיום
הדתי.
גם ההבנה לדעתי הייתה שונה בחלק מהמצוות.
ובכלל ניתנה רשות לשופט אשר יהיה בימים ההם לדרוש מדעתו ולפרשן כך שאי אפשר
לצפות שהכל הובן כמו שאנחנו מבינים היום.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2013 16:25 |
|
| |
אנחנו דיברנו על התורה שהיתה מוכרת או לא מוכרת ב בית ראשון.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2013 16:28 |
|
| |
הייתה מוכרת גם מוכרת
את האמת נתת לי רעיון לאשכול על ההקבלות בין ספרי הנ"ך לתורה.
הבעיה שזה ארוך ומיגע ולא יודע אם יש לי עצבים בשביל זה.
בכל מקרה עיקרי התורה היו ידועים ומפורסמים וזה ניכר מכל ספר נ"ך שלא תיקח.
להגיד לך שזה תואם אחד לאחד את מה שאנחנו מקיימים היום אני לא בטוח בכלל.
|
|
|
|
|
