|
|
| נשלח ב-20/6/2013 16:24 |
|
| |
מוטי,
חוסר סובלנות לאחר, לשונה, היא תכונה אנושית כללית, חזקה ונפוצה מאד מאד. כמובן, היא תכונה שלילית ויש לטרוח הרבה כדי להתגבר עליה. אתה נתקלת בה בהקשר אישי שלך, אבל היא קיימת בכל הקבוצות החברתיות מכל הצדדים והפינות. אנחנו, הישראלים, חברה מקוטבת מאד, רווית שנאה, קנאות. אין הדבר מתבטא רק בעולם האמוני, אלא גם בתפיסות רעיוניות, פוליטיות, כלכליות, חברתיות . אנחנו מקיימים בקפדנות רבה את המצוות של חכמינו. את מה ששנוא עליך ומה שסבלת ממנו גמול כפל לאחר. אהב את רעך כמוך כל עוד הוא עונה אמן אחריך. אהב את ה' אלהך בכל לבבך ובכל מאודך, ושנא את ברואיו שאינם בדיוק כמוך.
ראיה אחת, די פשוטה, לחוסר סובלנות היא הספריה. במקום שלא תמצא בו את יצירתו של האחר, שם אין סובלנות כלפיו. אבל מציאותה אינה מעידה על סובלנות.
אחת התרופות היא ללמוד על האחר, להבין את עולמו, לנסות לשוחח איתו, ליצור איזה מכנה משותף יחד עם השוני. לרוב הצד השני לא ישתף פעולה, אבל אתה השתדלת. ההשתדלות היא עמידה בחובה מוסרית והיא העיקר.
זכור את ההתנסות שעברת. אל תנהג בדרך בה נהגו כלפיך, אל תתנצח. נהג בבטחה, בעדינות, בדרך ארץ. [אין דבר שמרגיז יותר את הצד השני]. תפגין בכך חוסן אופי. תתבונן תמיד סביבך ולמד. גם חבריך אינם חסינים. דבר עם חבריך, ודאי תמצא שותפים לדרך, והעיקר, אל תפחד להיכשל.
עודד
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2013 17:23 |
|
| |
מיימוני צודק. נוצרה בציבור החרדי אוירת גועל מהמזרחניקעס, והם נתפסים כחצי חילונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2013 22:26 |
|
| |
מיכי כתב את זה יותר טוב ממני מן הסתם. באופן כללי לא הבנתי מה זה המונח 'עדינים'. יש לי חברים ומשפחה ואני לא מגדיר אותם כ'עדינים' אלא כסתם אנשים טובים ונורמטיביים.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2013 02:44 |
|
| |
הבן שלי בן 4. הוא חוזר מהחיידר שבו הוא לומד דברים איומים על גויים. בנוסף הוא לומד ש"מי שבלי כיפה הוא גוי" מתחת לגויים יש כושים, זה סוג של תת אדם. (חינוך לא מודע) תסלחו לי, אבל הטענות שזה לא מכוון, לא עומדות במבחן המציאות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2013 08:30 |
|
| |
.
מוטי היקר,
תנוח דעתך, גם בקרב הציבור "שלנו" - הציבור הסרוג - קיימים שונאים, מקללים וכל אותם שאינם תלמידי חכמים ואינם מרבים שלום בעולם.
אם לא נתקלת בהם עד היום - אשריך! אך אל דאגה, אם תחדד את אזנך תמצא שסדנא דארעא חד הוא, וכפי שיש בקרב הציבור חובש הכפה השחורה אנשים שאינם עדיני נפש, כך לא חסרים כאלו גם בקרב החובשים כיפה סרוגה.
והאמת והשלום אהבו. היה אתה מאלו שאינם קובלים אלא מוסיפים וגו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2013 10:12 |
|
| |
מואדיב הוספת האור אכן מועילה? או שמא לעתים תוספת אור -> תוספת צללים?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2013 10:31 |
|
| |
.
בעל,
כשהנשמה מאירה, גם שמיים עוטי ערפל וגו'
(מה זה, משחק הציטוטים הנכתבים על כרזות מכתבי הרב ראש הישיבה המרכזית העולמית? )
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2013 14:43 |
|
| |
בעב החזו"א לא היה צמא דם, ראה למשל חזו"א מועד נו/ד ד"ה ומ"מ (מקובל שהחזו"א כתב זאת לשלול ההימנעות מחליבה ע" ערבי) "ומדרך התורה להחזיק שלום עם כל אדם ולהעביר על המידה...וכשם שאין ראוי לחכם לכעוס ולנקום במריע לו מתוך חולי רוח כך אין ראוי לנקום ולשנוא את המריע מתוך חולי הנפש המשכלת וחסר משקל המידות, ואין בין בליעל למטורף הדעת ולא כלום,וכל העונשים הוא להיות חכמת החכמים מוגבלה מאוד ובלתי מספקת ליתן לפתאים ערמה וההכרח להשתמש בעונשים להקים גדרי עולם שלא יהיה העולם טרף לשיני בריאי הגוף וחלושי השכל, אבל העונש צריך להעשות מתוך יגון, נקי מרגש צרות עין בשל אחרים. ובהיות האדם בלתי שלם בתכלית השלמות ומורגז ביצר הרע לא יחדל מלהיות רחמני ולהתרשל בשעת מצווה לעשות דין, ואז ניתן לו להשתמש גם בהערת טבעת נקמה תחת פקוח הדעת, שאין הערתו בזה רק לזירוז הדין וזהו בכל לבבל בשני יצריך". בכלל האשכול (חוץ ממואדיב) מזכיר את משל החתול המאולף של ר"י אייבשיץ
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2013 19:15 |
|
| |
| תלמידטועה כתב: |  | ...משל החתול המאולף של ר"י אייבשיץ |
|
[ת"ט,
איני מכירה את המשל - התואיל להחכימני?]
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2013 19:46 |
|
| |
אמא, דומני שכוונתו לסיפור שמוכר יותר על הרמב"ם (אם כי כמו כל סיפור טוב הוא מסופר גם על ר"י אייבשיץ). עמיתיו הרופאים של הרמב"ם בחצר הח'ליף קינאו בו על מעמדו והצלחתו. הם הסיתו את הח'ליף לנסות אותו כדי להורידו ממעלתו. הח'ליף שאל אותו האם יוכל לאלף חתול שישמש כמלצר. הרמב"ם ענה שלא. הרופאים אמרו שהם טובים ממנו, וכן יוכלו לעשות זאת. קבעו זמן, והתאספו לסעודה שבה מלצרו חתולים שאולפו על ידי הרופאים האחרים. הרמב"ם שישב עמם לסעודה (נהנה מסעודתו של אותו רשע??) הוציא עכבר מכיסו וכל ה'מלצרים' שמטו מייד לולביהם שהתנפצו לקרקע, והחלו לרדוף אחרי העכבר. הנמשל הוא שחתול לא משנה את טבעו גם אם תאלף אותו. והנמשל לכאן הוא כנראה שהחתולים המאולפים דהכא שולפים את ציפורניהם בכל הזדמנות נגד החרדים, ולא מועילה האצטלה המנומסת לכאורה שלהם. וזהו "פרט למואדיב" שכתב אופן מאוזן יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2013 20:20 |
|
| |
אז החרדים שונאים חתולים?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2013 20:31 |
|
| |
[מיכי,
תודה.]
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2013 22:00 |
|
| |
| חרד_לנפשו כתב: |  | הבן שלי בן 4. הוא חוזר מהחיידר שבו הוא לומד דברים איומים על גויים. בנוסף הוא לומד ש"מי שבלי כיפה הוא גוי" מתחת לגויים יש כושים, זה סוג של תת אדם. (חינוך לא מודע) תסלחו לי, אבל הטענות שזה לא מכוון, לא עומדות במבחן המציאות. נשלח מהאנדרואיד שלי |
|
אם אתה בוחר בכל זאת לשלוח את בנך לחיידר הזה (אגב, ילד בן 4 בחיידר? בד"כ זה גיל של גן), אז תפקידך הוא לאזן ולתקן את המסרים השליליים שהוא קולט שם. לדוגמא, לספר לו שגם גוי הוא צלם אלוקים ויכול להיות אדם טוב וצדיק (וגם יהודי יכול להיות רע ורשע); ללמד אותו שמי שהולך בלי כיפה הוא לא גוי, הוא יהודי שלא שומר מצוות לצערנו ואנחנו באמת אחים שלו ורוצים שהוא ישמור מצוות (ולכן לא נצעק עליו אלא נעביר לו את כל הידע שיש לנו בתקווה שהוא יבחר בדרך הטובה); וגם לומר לו שאתיופים הם לא כושים, אלא יהודים שהצבע של העור שלהם שונה והם אנשים טובים ומקסימים. כך אני עושה עם ילדיי. שולח אותם (מסיבות שונות שאכמ"ל) לחיידר חרדי, אבל מתקן בבית את הטעון תיקון בתקוה שמעט מן האור יגרש הרבה מן החושך.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2013 22:06 |
|
| |
לעצם הנידון, אני סבור שהרב מיכי כתב דברים נכונים יותר ממיימוני בענין, אבל גם הוא הרבה מילים. מותר להכיר ולדעת שיש חרדים הסבורים שמי שעובד את ה' בדרך דתית-לאומית הוא טועה, אפילו טועה מאוד, ומכיון שאותם אנשים מתייחסים למעשים ולא לכוונות העומדות מאחורי המעשים הם סבורים שדתי לאומי אינו עובד את ה' (ובשפה עממית: גוי). ולמה הם אומרים את זה לידו, כי חשוב להם לחנך את הבן שלהם לדעה הזו, גם במחיר של פגיעה באותו אדם. אדרבה, הם רוצים לחנך שנכון לפגוע ברשעים (לשיטתם). אין צריך לומר (או אולי דוקא צריך לומר) שאני חולק על אותם חרדים מכל וכל, בכל שלבי ההנחות והמסקנות שלהם, אבל העמדה שלהם מובנת.
ולמוטי, אם מישהו אומר עליך שאתה גוי, זה לא אומר שאתה באמת גוי, זה רק אומר שהוא חושב ככה. ומה שאחרים חושבים עליך זה אמנם יכול להיות כואב, אבל זה לא מה שצריך להנחות אותך בחיים. תתרכז במה שטוב בך ובדרך אותה חינכו אותך, וכך תצליח.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2013 00:59 |
|
| |
| חזקואמץ כתב: |  |
| חרד_לנפשו כתב: |  | הבן שלי בן 4. הוא חוזר מהחיידר שבו הוא לומד דברים איומים על גויים. בנוסף הוא לומד ש"מי שבלי כיפה הוא גוי" מתחת לגויים יש כושים, זה סוג של תת אדם. (חינוך לא מודע) תסלחו לי, אבל הטענות שזה לא מכוון, לא עומדות במבחן המציאות. נשלח מהאנדרואיד שלי |
|
אם אתה בוחר בכל זאת לשלוח את בנך לחיידר הזה (אגב, ילד בן 4 בחיידר? בד"כ זה גיל של גן), אז תפקידך הוא לאזן ולתקן את המסרים השליליים שהוא קולט שם. לדוגמא, לספר לו שגם גוי הוא צלם אלוקים ויכול להיות אדם טוב וצדיק (וגם יהודי יכול להיות רע ורשע); ללמד אותו שמי שהולך בלי כיפה הוא לא גוי, הוא יהודי שלא שומר מצוות לצערנו ואנחנו באמת אחים שלו ורוצים שהוא ישמור מצוות (ולכן לא נצעק עליו אלא נעביר לו את כל הידע שיש לנו בתקווה שהוא יבחר בדרך הטובה); וגם לומר לו שאתיופים הם לא כושים, אלא יהודים שהצבע של העור שלהם שונה והם אנשים טובים ומקסימים. כך אני עושה עם ילדיי. שולח אותם (מסיבות שונות שאכמ"ל) לחיידר חרדי, אבל מתקן בבית את הטעון תיקון בתקוה שמעט מן האור יגרש הרבה מן החושך.
|
|
אני לא מאושר מזה שהבן שלי לומד את הדברים האלה. החיים לא מושלמים, וזו הבחירה הטובה ביותר האפשרית כרגע.
תנוח דעתך, הבן שלי מקבל איזון ומעבר לכך.
הוא לומד במכינה של החיידר שמבחינה מעשית זה סוג של גן אבל בתוך המערכת הבית ספרית.
מקרה נוסף: הבן של השכנים סיפר לי שהגויים לא רצו לקבל את התורה, כי הם אוהבים להרוג ולגנוב ולהרביץ. לדבריו יש כמה סוגים של גויים יש שהורגים ויש שגונבים ויש שמרביצים סתם ויש שמתחצפים זה לא אותם גויים. את המידע הוא קיבל בחיידר שלו (חיידר אחר מהבן שלי)
החברה שלנו לא גזענית בטעות, זה האידאל שלה.
|
|
|
|
|