מהות ותכלית התפילה

 הנה חז'ל גילו לנו שתפילה במקום תמידים תיקנום .וטעם הקרבת קרבנות התמיד מבואר בחינוך וז'ל משרשי מצות הקרבנות כתבתי במצות המקדש בסדר ויקחו לי תרומה (מצוה צה) מה שעלה על רוחי בפשט הענין, ואחר אותם הטעמים, אני ממשיך גם כן טעם התמידין לומר, שנצטוינו בעבודה זו התמידית שהיא פעמים ביום בזריחת השמש, ובנטותו לערב, למען נתעורר מתוך המעשה הזה, ונשים כל לבנו וכל מחשבותינו לדבקה בשם ברוך הוא, ואמרנו כמה פעמים, שהאדם נפעל וטבעו מתעורר לפי עסק מעשהו, ולכן בהיות האדם נכון בטבעו שצדיך לתקן לו מזון פעמים, ערב ובקר, נצטוה שישים מגמתו ועסקו בעסק עבודת בוראו גם כן שתי פעמים לבל תהיה עבודת העבד לעצמו יתירה על עבודתו לרבו, וכל זה למה? כדי לעורר רוחו וחפצו תמיד לזכר את בוראו, ובכן יכשיר מעשיו ויתברך ממנו, כי חפץ חסד הוא, וכמו שדרשו זכרונם לברכה (ספרי כאן) אשה ריח ניחח ליי, שאמרתי ונעשה רצוני, כלומר שכל חלק גבוה מכל קרבן אינו, רק חפצו ברוך הוא, שעשה העבד מה שצוהו רבו, למען יכשר לזכות בטובו ברוך הוא.עכ'ל
הרי שמתבאר לנו שהציווי של התפילה ג'פ ביום עיקר תכליתה ומטרתה שיבוא האדם לעצור ממירוץ החיים ולהזכר שיש מנהיג לבירה ומשל למה הדבר דומה למשמר המלוכה המצהירים ונשבעים אמונים במהלך שרותם היומית ובחלופי המשמרות טקס שחוזר על עצמו מידי יום ביומו ובעצם כבר מתבאר כך מדברי הרמב'ן פרשת בא שהכינוס בבתי כנסיות להעתיר לבוראנו הוא כדי להכריז בריותיך אנחנו....ואכן פירוש המילה תפילה הינה התקשרות כדכתיב נפותלי א' נפתלתי וזוהי מטרת התפילה להיות מקושרים ולזכור תמיד את כור מחצבתנו ושאנו עבדים למקום
ומתוך הנחת יסוד זו תתבאר לנו הדגש שהטילו חכמינו על הכוונה בתפילה ועל חובת סילוק כל הפרעה העלול לגרום לביטול הכוונה ועד כדי כך שפטרו חתן מתפילה הואיל ומחשבתו טרודה, והכוונה צריכה להיות שיזכור לפני מי הוא עומד כ הרי זו התכלית וכן מצאנו שמי שתורתו אומנתו כרשב'י פטור מתפילה על אף שעדיין חייב בק'ש כי התפילה אינה כשאר המצוות שאם הניח תפילין יצא או אפי' קריאת שמע שמחייבת כוונה אך הכוונה הא תנאי ואופן בקיום המצוה אך שונה הוא התפילה שם הכוונה הוא המרכיב העיקרי וההכרחי (ובאמת לולא שבדורנו נחלשו המוחות היה מן החיוב לחזור על התפילה שנאמרה בלא כוונה)ולכן רשב'י על אף שנתחייב בק'ש משום שהוא מצווה קיומית היה פטור מתפילה הואיל ותורתו אומנתו הרי כבר זכור ועומד הוא בבוראו ואינו נצרך לתפילה לשם כך
נכתב מתוך חיפזון וחוסר העמקה וע'כ הערות ומשוב הגולשים יתקבלו בברכה