קריאת שם ע"ש הסבא או גדולי ישראל

אשמח אם תוכלו לעזור לי במחקר שהתחלתי כעת:

ממתי החלו עם ישראל לקרוא את שם בניה ע"ש הסבא שנפטר, גדולי ישראל, וכיו"ב? במילים אחרות: מדוע לא מוצאים בתנ"ך שבני ישראל יקראו לבניהם אברהם, יצחק, יעקב, משה, וכו'?

יש לציין כי: א) זכורני מדרש האומר שלאחר פטירת אהרון קראו בניו לבניהם ע"ש אהרון. ב) להעיר מהתנאים רבי שמעון בנו של רבן גמליאל בנו של ר' שמעון וכו'. ג) להעיר ממ"ש בשם הגדולים להחיד"א על פי' המאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה".

אייזין - איני מבין כוונתך, הלא פסוק זה מתפרש בכמה אופנים, אך עדיין לא מצאתי מי שיפרש כמותך, שהכוונה היא לכך שיקראו לבני אפרים ומנשה ע"ש האבות (פירוש דומה לכך ניתן למצוא בחלק מהמפרשים, אך אין כוונתם כלל לדבריך, לכשתדקדק בדבריהם). עי' ברמב"ן, אור החיים, ספורנו, רשב"ם, דעת זקנים, כלי יקר, ועוד.

אגרוס - ייש"כ.

ומדי דברי בו, אתמהה על דברי החיד"א בשם הגדולים ערך ר' משה גאון, המביא את מאמר העולם "ממשה עד משה לא קם כמשה" ומקשה ע"ז (לא מדילי'), שהרי קדם לרמב"ם ר' משה גאון (מתקופת הגאונים). ומדבריו משמע שהבין כי פירוש המאמר הוא שממשה רבינו ועד הרמב"ם לא הי' אף א' שנקרא ע"ש משה (!). ואולי כוונתו לשום גדול בישראל. ואיני מבין מדוע אינו מפרש כפשוטו, שהכוונה היא לכך שלא קם בגדולה, וכדמוכח ממה שמאמר זה נאמר גם על הרמ"א, וכן על הרמ"ק, שביניהם (אפילו בינם לבין הרמב"ם) רבו "משה" בישראל (גם גדולים וחכמים).

אייזין - סתם ולא פירש...

תוקן על ידי יישר_כחך ב- 15/07/2013 09:20:36

אאלפך
המדרש שהביא תולדות מתייחס גם למשפחת הנשיאים שהיו קוראים זה ע"ש זה ונאמר שם בשם רשב"ג
מלבד זאת בספר דברי הימים ביוחסי בני ישראל בתקופת השופטים והלאה יש שמות משפחתיים שחוזרים אצל הנכדים דוק ותשכח

הבעיה היא שמאמר זה אינו עוסק בקריאת שם על שם הסבים
אלא בקריאת שם בעל תוכן חיובי, כגון "רות" שריותה להקב"ה וכו'
ופותח האשכול לא שאל מנין שיש לקרוא שם חיובי, אלא בקשר לסבא דוקא
בנוגע לזה לא נאמר כלום ב'שמא קא גרים'

כל שמם מורה על מהות . ואם אתה רוצה ללכת בדרכי אבות אתה נותן שם לפי איך שהסבא היה קרוי .

אייזין,
חוששני שהנך טועה בהבנת הנקרא. נושא האשכול הוא: ממתי החל הנוהג בבנ"י לקרוא ע"ש הסבא או גדולי ישראל וכיו"ב. אי לכך, דבריך אינם מעלים או מורידים מאומה, כי: א) כפי שכבר הגיב דרל"צ, המאמר "שמא קגרים" אינו מתייחס לנתינת שם ע"ש הסבא דוקא וכיו"ב. ב) לו יהי כדבריך, זה רק מחזק את הדילמה: כיון ש"שמא קגרים", מדוע לא מוצאים שבנ"י בעבר קראו לבניהם ע"ש האבות או צדיקים?

דרל"צ וזוגורניש,
תודה רבה. מסופקני גם אם ניתן להוכיח ממשפחות הנשיאים שקראו זה ע"ש זה - שכך הי' כבר הנוהג בעם ישראל (עכ"פ באותה תקופה), כי ניתן לחלק ולומר שזהו דבר השייך לנשיאות וקיסרות, וכמו להבדיל אצל אומות העולם, שכבר בתקופה מאוד קדומה מוצאים שהבן הי' נקרא בשם האב או בשם הסב (כמו: גוארדיאנוס הראשוון, גוארדיאנוס השני, וכו').