|
|
| נשלח ב-8/7/2013 11:04 |
 |
| |
על הקישור צריך להוסיף: שמכיוון שהוסר המחייב, שוב לא איכפת להם כיצד יראו הדורות הבאים שלהם. שהרי חינוך עם סממני מסורת ופולקלור בלבד, אין בו עמידה לטווח ארוך. אגב, אמש התקשר הבעלזאי לשעבר הנ"ל והפנתיו לאשכול. בקצרה סיפר מעצמו שידידיו מימי הנעורים שואלים אותו מדי פעם: טוב, בעלזא לא מוצאת חן בעיניך, אבל למה הנך ברוגז עם האייבישטער ? וסיפר שמשיב: כעשרים שנה התחנכתי אצלכם, שוב ושוב דנו על פרטי מסורת ההנהגה של הרוב ז"ל, על גינונים חיצוניים שייחסו להם משקל עצום. הרבש"ע אף פעם לא הוזכר ולא היתה התייחסות אליו, אז מה אתם רוצים ? פרשתי למעשה מקבוצה סוציולוגית שאין עמה באמת שום אידיאולוגיה דתית והכל נשאר בתחום הסוציולוגי-פסיכולוגי-חווייתי. אכן עכשיו שהנני חופשי, אפשר לשאול שאלה לוגית-אידיאולוגית, מדוע אינני מאמץ מתוך בחירה לפחות חלק מהמצוות. אבל על כך אין לדעתי תשובה כוללת, כל אחד ונימוקיו הפרטיים עמו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2013 11:12 |
|
| |
רוב המדוברים אינם בשלב של הקמת משפחה והעמדת דורות בכלל. ואלה שכן, הרי שלפי נטייתם ליהדות הם גם דואגים לחנך את ילדיהם בצורה יהודית כלשהו.
האם הוכח שלחינוך יהודי מסורתי לא מחייב אין קיום? מובן שזה לא מבטיח המשך אורתודוכסי, אבל קשה לבחון האם הוא מבטיח המשך יהודי כלשהו בצורה פחות בטוחה מאשר חינוך חרדי. אמנם עפ"ר אכן לא איכפת להם , ויותר עיקרוני, הם מאמינים שלילדיהם יש את הבחירה לבחור באיזה דת/מידת דתיות שירצו, ואינם דואגים לחסום בפניהם את אפשריות הבחירה בשם "הבטחת הדורות הבאים".
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2013 11:22 |
|
| |
אכן "הבטחת הדורות הבאים" היא פריבילגיה השמורה כנראה לאורטודוקסיה בלבד. על גאוותה, על מבחן התוצאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2013 11:50 |
|
| |
ספרן מדבריך משתמע כי ההמשכיות היא נקודת מבחן חשובה. א. האם היא הנקודה העיקרית ולו היתה דרך של פולקלור המבטיחה המשכיות יש מקום להסתפק בה או שזו נחמה פורתא? ב. אם נחמה פורתא – האם יש בזה ערך ושווי כל שהו?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2013 11:54 |
|
| |
| יהיאור כתב: |  | רוב המדוברים אינם בשלב של הקמת משפחה והעמדת דורות בכלל. ואלה שכן, הרי שלפי נטייתם ליהדות הם גם דואגים לחנך את ילדיהם בצורה יהודית כלשהו.
האם הוכח שלחינוך יהודי מסורתי לא מחייב אין קיום? מובן שזה לא מבטיח המשך אורתודוכסי, אבל קשה לבחון האם הוא מבטיח המשך יהודי כלשהו בצורה פחות בטוחה מאשר חינוך חרדי. אמנם עפ"ר אכן לא איכפת להם , ויותר עיקרוני, הם מאמינים שלילדיהם יש את הבחירה לבחור באיזה דת/מידת דתיות שירצו, ואינם דואגים לחסום בפניהם את אפשריות הבחירה בשם "הבטחת הדורות הבאים". |
|
וכבר חמשים שנה אני שומע שאין דור שלישי ריפורמי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2013 13:17 |
|
| |
| ספרן כתב: | |
על הקישור צריך להוסיף: שמכיוון שהוסר המחייב, שוב לא איכפת להם כיצד יראו הדורות הבאים שלהם. שהרי חינוך עם סממני מסורת ופולקלור בלבד, אין בו עמידה לטווח ארוך. אגב, אמש התקשר הבעלזאי לשעבר הנ"ל והפנתיו לאשכול. בקצרה סיפר מעצמו שידידיו מימי הנעורים שואלים אותו מדי פעם: טוב, בעלזא לא מוצאת חן בעיניך, אבל למה הנך ברוגז עם האייבישטער ? וסיפר שמשיב: כעשרים שנה התחנכתי אצלכם, שוב ושוב דנו על פרטי מסורת ההנהגה של הרוב ז"ל, על גינונים חיצוניים שייחסו להם משקל עצום. הרבש"ע אף פעם לא הוזכר ולא היתה התייחסות אליו, אז מה אתם רוצים ? פרשתי למעשה מקבוצה סוציולוגית שאין עמה באמת שום אידיאולוגיה דתית והכל נשאר בתחום הסוציולוגי-פסיכולוגי-חווייתי. אכן עכשיו שהנני חופשי, אפשר לשאול שאלה לוגית-אידיאולוגית, מדוע אינני מאמץ מתוך בחירה לפחות חלק מהמצוות. אבל על כך אין לדעתי תשובה כוללת, כל אחד ונימוקיו הפרטיים עמו.
|
|
זו תשובה מאוד מעניינת.
הוא בעצם טוען שלא קיבל חינוך דתי, אלא חינוך סוציולוגי שתואר כדתי, וכשקלט שהסוציולוגיה הזו אינה דת הוא עזב אותה ונשאר בלי דת.
נראה לי שהוא מאוד צודק, ובאמת מנסיוני עם נושרים/יוצאים נשמעת מפיהם הרבה פעמים הטענה שבעצם לא קיבלו חינוך דתי אלא רק הרגלים שונים חסרי משמעות (לפחות לדידם).
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2013 13:22 |
|
| |
נותר כעת להגדיר מהו חינוך דתי ואיך מחנכים חינוך דתי?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2013 13:47 |
|
| |
ת"ט, א - לא, ב - כן.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2013 15:14 |
|
| |
ספרן
זו נקודה שאני מתלבט בה שנים
מה הערך למצוות כפולקלור יהודי ללא נקודת האמונה ונמחוייבות?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2013 15:59 |
|
| |
| תלמידטועה כתב: | | ספרן
זו נקודה שאני מתלבט בה שנים
מה הערך למצוות כפולקלור יהודי ללא נקודת האמונה ונמחוייבות? |
|
ערך למי? ערך לאדם עצמו בזה שזה נותן לו תחושת שייכות ומעשיר את חייו. ערך לקהילה בכך שמחזק ומעשיר את הלכידות החברתית תרבותית. יש הרבה ערכים בפולקלור גם ללא אמונה (תהא ההגדרה אשר תהא)
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2013 16:02 |
|
| |
ת"ט, ערך עצום ברמה הפרקטית, ע"י ניטרול מימדי הזרות וחוסר שייכות מוחלט לענייני תורה. נפקא מינה עיקרית, לגבי הילדים, שיכולים להתפס אי פעם לעניין ותוצת בהם הנקודה היהודית שאת קיומה קשה להכחיש. הנסיון מוכיח את קיומה של התופעה האמורה. הכרתי למשל איש מסורת שנסע בשבת למופעי ספורט, אבל גם נהג במקביל לפקוד את בית חב"ד. בנו הפך עם הזמן לתמים חבדי מן השורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2013 16:06 |
|
| |
ספרן
הנקודה היהודית לדעתך הוא לא נרכש,
האם יהודי שנולד למציאות אתאיסתית בהכרח אמור לצוץ נקודה זו?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2013 16:26 |
|
| |
בילי, 'בהכרח', בודאי שלא. אבל כאשר ניכרת התקרבות שאיננה מוסברת, זה לפעמים ההסבר היחיד. ר' יהודים רבים מרוסיה בדור הקודם, למשל.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2013 16:39 |
|
| |
ספרן
למה לא לקרוא לזה חיפוש משמעות ,ואם כבר חיפוש נבדוק את משמעות אבותינו,?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2013 16:42 |
|
| |
בילי, אפשרי בהחלט ואין כל מניעה להעניק למונח 'הנקודה היהודית' פרשנות רציונאלית.
|
|
|
|
|
