| mdabraham כתב: |  | ייתכן,
קשה לתת כאן הגדרה כללית. במקום בו אני רואה שהתפיסה החז"לית מתאימה לרוחות שנשבו באותו זמן בעולם (והאידנא הן השתנו), ובנוסף אני רואה שהדרשה שעליה הם מסתמכים היא לא הכרחית (אפשר לדרוש אחרת), יש מקום לטעון שמדובר בהשפעה תרבותית. לדוגמה, כפי שכתבתי, פסול נשים לעדות. הגמרא בשבועות דורשת זאת מ"אנשים" ולא נשים. זו דרשה בעייתית, שהרי המילה אנשים מופיעה בעוד מקומות ובכולם קי"ל שהשווה הכתוב אישה לאיש לכל דינים שבתורה. לכן זה אומר דרשני.
השוואת המעמד האישי היא דוגמה שונה. התורה אומרת "כי יקח איש אישה" לגבי קידושין, "ואם לא תמצא חן בעיניו" לגבי גירושין. לכן שם נראה סביר יותר שזו אכן תפיסת התורה. כדי לשנות את זה, ולדעתי זה לא בלתי אפשרי (גם "עין תחת עין" כתוב בתורה) נדרשת סנהדרין עם ידע בדרכי הדרש. כשזה יהיה בידינו ניתן יהיה לדון האם גם זה בר שינוי. חלק מהפרוייקט שבו אני עוסק לא מעט הוא לנסות ולשחזר את דרכי הדרש, בין היתר כדי שניתן יהיה להתייחס להלכות כאלה.
אגב, הדיון שלנו היה באשכול הזה? אני לא מוצא אותו כעת כאן. |
|
אני די בהלם מיכי, שאתה מתכוין ברצינות. לתומי חשבתי שהתחביב שבעיסוק בדרכי הדרש נעשית מתוך לימוד תורה לשמה ):
לדעתי ניתן לתקוף את הדעה שלך גם מימין וגם משמאל.
נתחיל עם בעיות סף. גם אם אתה צודק, ובידך לגלות איזו דרשה 'תלוית תרבות' שבטעות יסודה (לדעתך), אין לך סיכוי שהיא תתקבל בגלל בעיית קונסנזוס ובעיית חוסר סמכות; בעיית הקונסנזוס שכבר העלית [הסיבות לכך להלן]. בעיית סמכות; א"א להסתמך על דעתו של איש ש'חושף טעות' בפסיקה -גם אם הוא החכם ביותר - מבלי שתהיה לו סמכות מוכרת, כך שגם אם טעה הרי שדבריו קיימים.
סביר להשוות את המצב לפסיקת בג'צ שאין סמכות לבימ"ש שלום ומחוזי, ק"ו ליועץ משפטי או עו"ד להחליט אחרת –גם אם לדעתם טעו בשיקול הדעת (מלבד מקרה קיצון בו 'דגל שחור' של חוסר מוסריות מתנוססת). וק"ו בן בנו של ק"ו היכן שיש חקיקה מפורשת. ולכאו' ההתיחסות הנכונה אל דרשה חז"לית כאל חקיקה שאם היא נתפסת כלא מבטאת את הנורמה המוסרית העכשוית יש צורך בחקיקה =סנהדרין.
מכאן לגופם של דברים. אתה מניח (1) שיש דרשות שהן תלויות תרבות במובן של טעות. ומכאן מגיע להנחה (2) שדרשות שמקורן בטעות נכנסו להלכה בטעות ואין צורך בסנהדרין ע"מ לשנותן.
אבל 2 ההנחות שגויות. (1)- ההתיחסות לשינויים כטעות של בית משפט וסנהדרין קמא לא נכונה. לא מדובר במצב ש'האתמול' היה שגוי. למשל, בענין עדות נשים הלא 'המצב' השתנה וסביר שלולא השינוי במצב גם אתה היית "מבין" שנשים עדותן פסולה. א"כ האם שינוי המצב אינו מצריך 'הכרה משפטית' של סנהדרין? נתת תורת כל אדם בידו שכל אדם פרטי יוכל לשנות את ההלכה.
[בנוסף צריך לדון: מה התוקף של עדים? ומה התכונה שחסרה לנשים ע"פ תפיסת חז"ל ? עד כמה המצב כיום אכן שונה. היית שואל כניסוי מחשבתי, מה היה קורה אם הציביליזציה הייתה נחרבת היום לחלוטין ע"י מלחמה ורעידות אדמה ולא היה נותר בעולם שום מקור אנרגיה המוני. אין חשמל ואין דלק וגז. אין מכשירי חשמל וכו' העולם חוזר לתקופה בה כל אדם עסוק בהישרדות ואין שום אמצעי תקשורת. מאידך התפיסות המודרניות יישארו בתודעתם של האנשים. מעניין לחשוב כמה מהמהפכות התודעתיות ישתנו? יש לי תחושה שחלק גדול ממהפכות המודרניות מתקיימות בזכות שטיפת מוח בלתי פוסקת מצד התקשורת וספקי התרבות אבל הם לא טבעיות. ומכאן לשאלה האם ההלכה נקבעת ע"פ המצב ה"מלאכותי" או ע"פ המצב הטבעי?] (2)- מצאנו בבב"ב דף קלא' א' וב' "אמר להו רבא לרב פפא וכו': כי אתי פסקא דדינא דידי לקמייכו וחזיתו ביה פירכא, וכו' לאחר מיתה - לא מיקרע תקרעוהו ומגמר נמי לא תגמרו מיניה. לא מיקרע תקרעיניה, דאי הואי התם דלמא הוה אמינא לכו טעמא; מגמר נמי לא תגמרו מיניה, דאין לדיין אלא מה שעיניו רואות" . הלכה זו לא מצאנו אלא לענין דינים ולא על דרשות. (על דרשות יש את הגמ' בשבת סד' ב' –שם דרש ר"ע דרשה אחרת). שנית בגמ' זו גופא רואים את ההתיחסות שמה שאנו רואים כמציאות היא באמת 'עיני הדיין רואות' מה שאומר שגם אם הדיין עתה 'רואה' שופט את המצב כX מוטל עליו להבין שהדיין שקדם לו ראה את המצב כZ וזה לא טעות אלא מבט שונה. לסיום שים לב לעיוורון שלך ולחוסר הידיעה המהותית שלך בתפיסה של התורה –כפי שניתן לראות מגוף הדברים. מחד בענין עדות אתה מציין בבטחון את השינוי שנחוץ לבצע [כאילו שהבנת מה התפיסה של התורה בענין הכח שניתן לעדים וההבנה שלנשים יש את התכונה הנדרשת] ומאידך אתה מציין את ההלכה של קידושי הגבר לאשה שמקורה בתורה –שגם כאן ניתן להיווכח במבוכה בה אתה מוצא עצמך בזה. א"כ מוכח שאתה אינך מבין אל נכון את ההתייחסות הנכונה מבחינת התורה אל האישה. א"כ מנין לך הבטחון לשנות את ההלכה לענין עדות? אולי היא נובעת מאותה ההלכה שהגבר הוא הוא המקדש? אתה מציין את הדרשה מ'אנשים' ולא נשים כטעות. אבל מעיון קל בגמ' נראה דרשות רבות שניתנות להדרש בכמה פנים והן נדרשות ע"פ הבנת חז"ל בעומק הענין אבל איך תוכל לדרוש לבדך כשאינך מבין מהי התפיסה התורתית אל האשה? לדוגמה בב"ק נד' ב' לומדים חז"ל "שור ולא אדם, חמור ולא כלים" ומאידך לענין כיסוי הדם ודין אותו ואת בנו דורשים "שור ולא חיה" ולכאו' ברור שגם דרשה נדרשת ע"פ סברת חז"ל בהבנת הענין* ולא סתם דימוי מילתא למילתא בלי קשר. יש עוד נקודות-זה נראה ליכ"כהזוי שקשה לי לנתח את כל הבעיות. ____________ * אולי ההבדל בין בור שם דורשים 'ולא אדם' שהניגוד לשור הוא האדם בר הדעת שאמור לשמור ע"ע ולא ליפול. לעומת כיסוי הדם ואותו ואת בנו שם ההבדל הוא בין הבהמה המבויתת אליו מייחסים משקל לדמו ולבן לעומת החיה.
|
