'חובה לקרא חובה לראות'

אורפאוס ואורידיקה [א בסגול, ו בשורוק   eu ]

לא היה איש אשר הטיב לנגן מאורפאוס, ולא איש אשר יכול היה לעמוד בפני נגינתו. אורפיאוס נישא לאורידיקה, אבל שמחתם היתה קצרה. כאשר טיילה עם נערותיה בשדה, הכיש אותה נחש והיא מתה. אורפאוס לא יכול היה לשאת את צערו והחליט לרדת אל האדס – ארץ המתים, ולהחזיר את אורידיקה אליו. בטוח היה שאיש משוכני השאול לא יעמוד בפני נגינתו. הוא העז יותר מכל בן תמותה אחר למען אהובתו, ירד לשאול והקסים את כל שוכניו בנגינתו. הכל עצרו והחרישו, לראשונה הזילו דמעה אלות הזעם, הפוריות [ו בשורוק], דמעות ברזל ירדו לפלוטו, אל השאול, ואורפאוס שטח לפניו את בקשתו כי פלוטו יטווה מחדש את פתיל חייה של אורידיקה אשר קודם זמנו הוסר ממנור האורגים. פלוטו נעתר לבקשתו והחזיר לו את אורידיקה בתנאי שלא יביט אחורנית עד שיגיעו אל העולם העליון.

השנים עברו את השערים של האדס בשביל העולה מעלה לארץ האור. כבר הפכה חשכה במחילה ונעשתה אפרורית, עוד רגע והוא יצא החוצה אל אור היום. או אז הסתובב להביט אליה, שהיתה עדיין במחילה, פשט את זרועותיו אליה, שנראתה לו באור העמום, אבל עדיין לא יצאה. בן רגע נעלמה, נבלעה בחושך, ונתן לו רק לשמוע לחישה עמומה 'היה שלום!' אורפאוס ניסה לרוץ בעקבותיה אבל הדרך היתה חסומה. אומלל חזר לארץ, עזב את חברת האדם ונדד עם הנבל שלו בישימון ארץ תראקיה. לבסוף התנפלה עליו כנופית מנאדות* מטורפות וקרעה אותו לגזרים. הראש הושלך לנהר ונישא אל האי לסבוס, שם מצאוהו המוזות וקברו אותו במקדש. את חלקי גופו קברו לרגלי הר האולימפוס. עד היום שר שם הזמיר שירה ערבה יותר מאשר בכל מקום אחר.

* מנאדות

דיוניסוס, אל היין, לימד את האדם את סוד גידול הגפן והפקת היין. לכל מקום אליו בא הביא שמחה. אבל יש בדיוניסוס צד אפל ואכזרי. היו נשים אשר שתו את היין החזק שלו [אשר לא היה מהול] ודעתן נטרפה עליהן, אלו המנאדות. הן עזבו את מקומות הישוב, נדדו ביערות, טרפו חיות בר. דיוניסוס נהג לפגוש אותן ולהתהולל איתן באכזריות ושפיכות דמים.

גלוק – אורפאוס ואורידיקה

מחול הפוריות

http://www.youtube.com/watch?v=I0wLU9tkvJA

מנואט ומחול הרוחות המבורכות. מנגינה קסומה וידועה מאד

חליל סולו ותזמורת

[הנוף – ארץ האגמים באנגליה]

http://www.youtube.com/watch?v=2nFqbJgGkyc

מכאן צלום חי של הנגינה. בצועים שונים

נגנית חליל עם תזמורת

http://www.youtube.com/watch?v=9TDnv4CMRX0

חליל בליווי פסנתר

http://www.youtube.com/watch?v=4DFzLIKFeQ0

הריקוד בלבד

כינור בליווי פסנתר

http://www.youtube.com/watch?v=m36VJUIZ-No

פסנתר סולו [נתן כהדרן]

http://www.youtube.com/watch?v=1kuRTwf0K50

אני מאשים
מכתב לנשיא הרפובליקה
מאת אמיל זולא

פורסם בעתון ל'אורור 13.1.1898

רקע.
ב 1870 נוצחה צרפת על ידי פרוסיה. קנצלר פרוסיה, אוטו פון ביסמרק, השתלט על כל המדינות הגרמניות, ואיחד אותן תחת פרוסיה. בפעם הראשונה בהיסטוריה נוצרה מדינה גרמנית. מלך פרוסיה, וילהלם הראשון, הוכתר כקיסר הרייך השני, וההכתרה נערכה - שיא ההשפלה - באולם המראות בוורסאי שליד פריז,  ארמון המלוכה של מלכי צרפת לשעבר. זו התמונה המפורסמת. [ביסמרק בלבן]





פרשת דרייפוס
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1

[בין היתר שימו לב לפרק הקרע בחברה הצרפתית]


במלאת 50 שנים לפירסום המאמר, בשנת תש'ח, בעת המצור על ירושלים, הוציא מוסד ביאליק ספר הכולל שני תרגומים לעברית, וצילום מוקטן של העתון,

 

הצעה לקורא המעוניין. קרא את הסיפור עצמו, תחווה את העלילה, את עוצמתו של הסיפור. אל תקרא קודם את מה שנכתב בויקיפדיה או באיזה מקום אחר.

"באמצע המאה השש עשרה חי על גדות ה-האפל סוחר סוסים בשם מיכאל קולהאס, בנו של מורה, אחד האנשים ישרי הדרך ביותר וגם הנוראים היותר בדורותיו. – עד שנתו השלושים יכול היה האיש הבלתי רגיל הזה להחשב אזרח למופת. בכפר הנושא עדיין את שמו הייתה בבעלותו חווה, והוא התפרנס בה היטב ממשלח ידו. את הילדים שהעניקה לו אשתו חינך ביראת אלהים לחריצות ולנאמנות. בין שכניו לא היה אחד שלא נהנה מנדיבותו ומצדקתו. בקיצור, אין ספק שהעולם היה משתבח בזכרו, אילולא הפריז במעלה אחת. אך תחושת הצדק הפכה אותו לשודד ורוצח."

זה תחילתו של הספור 'מיכאל קולהאס'

היינריך פון קלייסט – קולהאס ואחרים. כל הנובלות. תרג. מגרמנית רן הכהן. הוצ. הקיבוץ המאוחד. הדפ. שלישית 2007.

בין שני עולמות

במשך מאות בשנים חיו היהודים כמיעוט בתוך קהילות זרות  שהתרבות השלטת בהן היתה יוונית ורומית, ובאו במגע יום יומי בלתי נמנע עם אנשי אותן קהילות.  

מעטים הם האנשים אשר היו בקיאים היטב בתורה ובמחשבת ישראל, גם השיגו שליטה בלשונות היוונית והרומית, - שתיהן קשות ביותר, ודרכן השיגו הכרות מעמיקה בתרבות הקלאסית, היוונית והרומית. חוקרים בודדים אלו היו היחידים אשר יכלו לעקוב אחר ההשפעות ההדדיות שבין היהודים והזרים בתוכם חיו.

מנחם שטיין נולד בין 1891 ל 1895 בגליציה המזרחית. למד ב'הוכשולה' - בית המדרש הגבוה לחכמת ישראל בברלין, היה תלמיד מובהק של לאו בק במדרש ושל יוליוס גוטמן בפילוסופיה יהודית של ימי הביניים וקיבל תואר 'רב'. בווארשה היה דוצנט במכון למדעי היהדות. כמו כן למד באוניברסיטאות של קראקא וברלין בלשנות קלאסית ותולדות העולם העתיק.

ב 1940 בגטו ווארשה, יסד יחד עם המחנכת גוטה אייזנצוויג אוניברסיטה במחתרת, שהתרחבה מאוחר יותר וכללה מדור למדעי הטבע ומדור ללימודים יהודיים אשר בראשו עמד מנחם שטיין. מלבד זאת היה פעיל בחיי התרבות בגטו. בסוף 1943 נרצח במחנה השמדה.

שטיין היה חוקר פורה ופרסם הרבה בדפוס. הספר שלפני, 'בין תרבות ישראל ותרבות יוון ורומא', יצא ע'י אגודת הסופרים ליד הוצאת 'מסדה' 1970, והוא אוסף חיבורים קצרים של מחקרים ומסות.

הנה כמה מן הענינים שבספר: בעל איגרת אריסטיאס, המדרש ההלניסטי, הביטוי 'מקום'  במובן אדנות אלהית, לבעית חירות הרצון אצל ר' חסדאי קרשקש, שלשה מחקרים על דון יצחק ודון יהודה אברבאנל, לשאלת האהבה השכלית של אלהים בתורת שפינוזה, מנחת הדל או פרוטת האלמנה, מידה כנגד מידה, קרב- קבר.

יוחנן לוי, 1901 ברלין - 1945 ירושלים, אזרח שני עולמות. למד באוניברסיטת ברלין והיה בקיא בספרות הקלאסית, בספרות היהודית-הלניסטית שהיתה עיקר מחקרו, בספרות התלמודית ובתנ'ך, ספרות אבות הגנסיה, וכתבים אחרים של תרבויות המזרח הקרוב. סיגל לעצמו את המתודה של הפילולוגים הגרמניים 'לפתוח במחקר מדוקדק של נוסח המקור, לקבוע את התוכן הרעיוני פילוסופי של החיבור הנחקר, להשוות בינו לבין מקבילות במקורות אחרים, ולבסוף לציין את הרקע ההיסטורי והאידאולוגי שעליו התפתחו הרעיונות של הקטע הנדון'.

'עולמות נפגשים, מחקרים על מעמדה של היהדות בעולם היווני-הרומאי' [מוסד ביאליק תשכ'ט], הוא אוסף מאמרים משל יוחנן לוי.

הנה כמה מאמרים מן הספר: תקופת הבית השני לאור הספרות היוונית והרומית, עניי ישראל ברומי העתיקה, יוליינוס קיסר ובניין הבית, גורלם של כלי הקודש אחר חורבן בית שני.

מאמר מצויין במיוחד הוא 'מריבה על קרקעה של ארץ ישראל בעת העתיקה', שיש הרבה מה ללמוד ממנו.

אולי הספרים הקלאסים בנושא יהדות ויווניות הינם GREEK IN JEWISH PALESTINE, HELLENISM IN JEWISH PALESTINE שחיבר הרב שאול ליברמן, גאון תלמודי שלמד לשון וספרות יוונית באוניברסיטה העברית.

זה היה ב 4.30 לפנות בוקר יום ששי, 1.9.1939. הצבא הגרמני תקף את פולין. 21 שנים אחר סיום 'המלחמה הגדולה' מלחמת העולם הראשונה, החלה מלחמת העולם השניה.

הסיבה המונחת ביסוד שתי מלחמות העולם היא מה שאוסף השבטים והעממים הגרמאניים, היו, מאז ומתמיד חסרי טריטוריה מותחמת משלהם. זו הבעיה הבלתי פתורה של אירופה.  'איפה זה בכלל גרמניה?' שאל גתה. התשובה לשאלה הייתה - בכל מקום בו מדברים גרמנית. מאלזס ולותרינגיה במזרח צרפת ועד נהר הוולגה עמוק בתוך רוסיה. מצפון לשפלת נהר הפו באיטליה ועד הארצות הבלטיות. כל המרחב האירופי העצום הזה מיושב בגרמאנים [פולקסדויטשה] ובכולו באה לידי ביטוי התרבות הגרמנית. כל המרחב הזה אמור היה להסתפח אל הרייך הגרמני השלישי תחת הנהגתו של היטלר.

הבעיה הבלתי פתורה של אירופה עדיין לא באה על פתרונה הסופי. גרמניה אינה מכירה בגבול שלה עם פולין המצוי כיום עמוק בתוך גרמניה. רוסיה שולטת בחלק מפרוסיה המזרחית המנותקת מגרמניה, גם שאלת הסודטים בצ'כיה לא נפתרה. [בוהמיה ומורביה, המחוזות המרכיבים את צ'כיה, היו בשליטה גרמנית מאות בשנים, וארץ תרבות גרמנית, עד סיום מלחמת העולם הראשונה והקמת צ'כיה]. גרמנים גורשו מכל הארצות הזרות בהם ישבו מלבד צפון איטליה שם הם יושבים עד היום. בניסיון לפתור את הבעיה הגרמנית, - הבעיה הבלתי פתורה של אירופה, - קם השוק המשותף בשנות החמישים, אשר התפתח לאיחוד האירופי, סביב הציר האסטרטגי שלו - צרפת וגרמניה. [הצרפתים - הפרנקים היו השבט הגרמאני הגדול והחזק אשר הקים את הרייך הראשון וחידש את הקיסרות. הקיסרות הפרנקית התפוררה והתפצלה לחלק מערבי ולחלק מזרחי. הפרנקים שישבו במערב התערבבו בתושבים המקומיים, הגאלים, שהיו מפותחים יותר מבחינה תרבותית, לאחר שהיו בשלטון רומא מאות בשנים. מן התערובת הזו התהוו הצרפתים]. מכאן נלקח הרעיון של שמעון פרס בדבר 'מזרח תיכון חדש' שמטרתו היתה ליצור שיתוף פעולה על בסיס האינטרסים הכלכליים של האזור, מבלי לפתור את הבעיות הטריטוריאליות.

וחזרה אל מלחמת העולם השניה, שפרצה כאמור ב 1.9.1939. יש בעברית הרבה ספרים העוסקים בנושא. שנים הוזכרו כבר ברשימה: סבסטיאן הפנר - סיפור של גרמני, וויקטור קלמפרר - יומנים. לפני שנים רבות יצא ספרו של וויליאם שיירר - עליתו ונפילתו של הרייך השלישי. [הוצ. שוקן] שיירר היה עיתונאי אמריקאני שישב בברלין [אמריקה היתה נייטרלית בתחילת המלחמה], וכתב את המאורעות מן המבט הגרמני. כתיבתו קולחת.

ספרו של איאן קרשו [ק' בסגול, ר' בשווא] - 'היטלר' [הוצ. עם עובד]  הוא מחקר מקיף על האיש, על הקורות אותו, על גרמניה תחת שלטונו ועל המלחמה אשר פרצה ב 4.30 לפנות בוקר יום ששי, 1.9.1939.

 במשך מאות בשנים נודע באירופה חיבור פילוסופי, כתוב לטינית, בשם 'פונס ויטאי'. המחבר, אביצברון, אביצמברון או אביצברול, לא היה מוכר כלל, ולא היה ידוע אם מוסלמי או נוצרי היה.  רק במאה ה 19 הוכיח מונק כי המחבר הוא אבן גבירול. החיבור בשפת המקור אבד ונותר רק התרגום הלטיני. ממנו תורגם לעברית בשם 'מקור חיים'. המיוחד בחיבור זה שהיה יחיד אצל היהודים שעסק בפילוסופיה כללית ולא דתית.

את הטקסט המלא בתרגום בלובשטיין ובהוצאת יונוביץ תרפ'ו 1926, אפשר לקרא כאן:

http://www.hebrewbooks.org/39025

לספר קודם מבוא של קלויזנר. דבריו על תורת גבירול החל מע' נ'.

צריך לומר דבר על ההוצאה המפוארת הזו של ד'ר יהודה יונוביץ. לא היתה מפוארת בדפי כרום וכריכות עור עם הדפסי זהב, אבל מפוארת באיכות היצירות שפירסמה ועריכתם המדעית. היא מעידה גם על איכות החברה הישראלית של הימים ההם, חברה קטנה באוכלוסיה, ענייה, נחשלת מבחינה כלכלית. אבל יש לה הוצאות ספרים וקהל קוראים, תאטרונים, עתונות, אוניברסיטה, טכניון.

 ההפניה לחיבור של גבירול באה כהשלמה למובאה שהביא מואדיב מתוך 'כתר מלכות'.

אנרי מישו

 פלום
אדם שלו

 כשהושיט פלום את ידיו מתוך המיטה, התפלא שלא נתקל בקיר. 'כנראה - אמר בלבו - אכלו אותו הנמלים...', והוא חזר ונרדם.

זמן מה לאחר מכן אחזה בו אשתו וטלטלה אותו: 'לא יוצלח - קראה - הבט! בשעה שהיית עסוק בשינה גנבו לנו את ביתנו'. ובאמת שמיים ללא פגם השתרעו סביב סביב. 'מילא - אמר בלבו - את הנעשה אין להשיב'.

זמן מה לאחר מכן נשמע קול רעש. היתה זאת רכבת, שבאה לקראתם במלא המהירות. 'לפי שהיא כל כך נחפזת - אמר בלבו - בטוחני שהיא תגיע לפנינו', והוא חזר ונרדם.

אחר כך העיר אותו הקור. הוא היה כולו שרוי בדם. נתחים אחדים של אשתו התגוללו על ידו. 'עסקי דם - אמר בלבו - נוהגים להביא עמהם אי נעימויות רבות, הייתי מרוצה מאד לולא עברה פה הרכבת ההיא. אבל מאחר שכבר עברה...', והוא חזר ונרדם.

- אם כן, אמר השופט, איך תסביר זאת, שנפגעה אשתך ונמצאה מבותרת לשמונה בתרים, מבלי שאתה, שהיית בצדה, יכולת לעשות מאומה למניעת הדבר, ואפילו מבלי להרגיש במתרחש זוהי ממש חידה. בזה כל הענין. - וכי מה אוכל אני לעזור לו בענין זה, אמר פלום בלבו, והוא חזר ונרדם.

- ההוצאה להורג תתקיים מחר. הנאשם, יש לך מה להוסיף?
     - סליחה, אמר, לא עקבתי אחר הדיונים. והוא חזר ונרדם.

 
תר. יצחק עקביהו.

 ---------------
'פלום' בצרפתית משמעו 'נוצה', אדם חסר משקל כביכול.

 * * *

 "אמא היום מתה אולי אתמול".
כך מתחיל אלבר קאמי את ספרו 'הזר'. תרג. א. אמיר, הוצ. משרד הבטחון 1964.

בעניין ״מקור חיים״ של שלמה אבן גבירול: ספר פילוסופי שהוא לא קל, אבל מצד שני נעים ומזמין, בגלל שהוא כתוב כדיאלוג, שיחה בין תלמיד ורב. הפילוסופיה היא גרסה ניאו-אפלטונית לאריסטו (פילוסופיה ימי-ביניימית). הספר עוסק במושגים ידועים של הפילוסופיה של אריסטו: מהות, מקרה, עצם, חומר, צורה. במילה, אריסטו טען שההוויה מורכבת מעצמים, וכי כל עצם מורכב מחומר ומצורה. הטענה המרכזית בספרו של אבן גבירול היא שבבסיס כל החומרים עומד ״חומר כללי״ נשגב ושבבסיס כל הצורות עומדת ״צורה כללית״ נשגבת.

הטענה מובעת כבר בתחילת הדיאלוג. להלן קטע מתוך עמ' 11-14.

התלמיד: ההוויה הכללית היא אחדותית או לא?

הרב: היא, אמנם, אינה אחדותית. אולם אף על פי שהיא מרובת הצדדים והשינויים, היא מצטמצמת בכל זאת בשני עיקרים, שעליהם היא נסמכת, ומהם באה לה ישותה.

התלמיד: ומה הם שני העיקרים הללו?

הרב: חומר כללי וצורה כללית.

התלמיד: באיזה אופן מצטמצם הכל רק בשני העיקרים הללו?

הרב: על ידי מה ששניהם הם עיקר הכל ומהם נוצר כל נמצא.

התלמיד: איך שני העיקרים הללו הם שורשו של כל נמצא?

הרב: כי הם קודמים בטבע לכל ואליהם שב הכל.

...

התלמיד: קודם כל עליי לדעת, אם אפשר שכל הדברים השונים יהיו שבים לעיקר אחד או לשניים, מתאימים להם, ורק אחר כך אוכל לדעת, שאחד מהם הוא החומר והשני הצורה.

הרב: כבר ברור לך מה זה עצם ומה זה מקרה?

התלמיד: כן.

הרב: אם דמיון כל העצמים הוא במה שהם עצמים, מן ההכרח הוא, שיהיה דבר מה משותף לכולם, שיאחד את העצמים ביניהם ויתן לכולם אופי של עצמות במידה שווה.

התלמיד: אולם איך אפשר לומר כך, כשאנו יודעים, שכל עצם שונה מחברו?

הרב: במהותו אין עצם אחד שונה מחברו.

התלמיד: והראיה?

הרב: אילו היו העצמים שונים במהותם העצמית, אף אחד מהם לא היה יכול להיות עצם.

התלמיד: מדוע לא?

הרב: כי העצמות שייכת למהות והעצמות אינה עלולה לשינוי כל שהוא בעצמה, ובכן בלתי אפשרי הוא, שהמהות תשתנה, במה שאינו משתנה.

התלמיד: זה נכון.

 כיתת אמן בפסטיבל זלצבורג.

תזמורת נוער מוונצואלה מקבלת הדרכה איך לנגן את הסימפוניה החמישית של בטהובן.
המנצח הוא ניקולאוס הרנונקור.

הם כולם יודעים לקרא תווים ולנגן כשם שיודעים לקרא מלים ולדבר, אבל להבין את הטקסט ולבטא אותו...
הזדמנות יפה לשמוע את הקולות השונים, ללמוד את הצורך להקשיב האחד לשני ולאזן בין כולם כדי לבטא את המכלול כולו בהרמוניה.

 חלק 1

 http://www.youtube.com/watch?v=VVFRjIfnzeY

 חלק 2

 http://www.youtube.com/watch?v=YvnizM_Ea2Y

לכולנו, האנשים הרגילים, יש תמונת עולם די ברורה ופשוטה, גם כמה כללי חשיבה וחוקים ברורים, הגיוניים ובטוחים. אפשר לומר כי אנו אנשים תמימים בעלי תמונה והשקפה תמימות. המדע של המאה העשרים פרץ את גבולות התמימות הזו וגילה עולם מורכב ביותר הן מבחינת מציאותו, הן מבחינת תפיסתנו אותו.

לפנינו הרצאה פופולרית, אשר אינה חסרה הומור, על העולם כפי שהוא נתפס היום.  ההרצאה באנגלית.

 http://www.youtube.com/watch?v=ly6xDuwjLD8

 הערה. להבדיל מבעלי הידע מוחלט, הפיסיקה נותנת לנו תמונה מסתברת ומנומקת היטב.

הרצאות של הפילוסוף מוריס מרלו-פונטי על התפיסה האנושית, ההבדלים בין המדע הקלאסי והמדע המודרני, ועל גבולות המדע:

 בעקבות השיחה באתר על 'קיצור תולדות האנושות' מאת יובל הררי, ספר שזכה לפופולריות רבה, הנה קישור לשעור הראשון מן הרצאה על הנושא 'מבוא להיסטוריה עולמית' שנתן ד'ר הררי באוניברסיטה העברית. הספר בא בעקבות ההרצאה הזו. כל שעורי ההרצאה מצולמים, והמעוניין יוכל להמשיך לראות ולשמוע את יתר השיעורים כסדרם כנוכח בהרצאה ללא זכות דיבור. אלו אשר לא טעמו הרצאה אוניברסיטאית יוכלו לעשות זאת כאן. חשוב לזכור כי זו הרצאת מבוא כללי לסטודנטים מתחילים.

 מאות בשנים היה מקובל כי ההרצאות באוניברסיטה פתוחות לקהל הרחב, וכל הרוצה יבוא ויקשיב. אינני יודע אם הדבר אפשרי כיום, אבל בכיתה גדולה בה כמה עשרות סטודנטים, המרצה לא יתנגד אם ישב עוד אורח ויקשיב לדבריו. כיוון שהשנה האקדמית החלה השבוע, הדבר מומלץ לכל המעוניין. באתרי האוניברסיטאות תמצאו רשימות של ההרצאות.

 http://www.youtube.com/watch?v=WiJasqDJRow