'חובה לקרא חובה לראות'

שני ספרים העוסקים באונטולוגיה – תורת היש. נושא שעולה וחוזר בהרבה שיחות.
א. צ. בראון : סוגית היש – פרקים בניתוח אונטולוגי.
א. צ. בראון , עורך : מבחר טקסטים פילוסופיים – מפרמנידס עד הוגי ימינו, מקראה באונטולוגיה.

בין היתר הקורא ימצא כאן את ההוכחה המבריקה של אנסלם לקיום האל.

תוקן על ידי 932woland ב- 21/06/2015 22:57:42

האוניברסיטה הפתוחה הוציאה סדרת ספרים שענינה: 'דיקטאטורות' :
איטליה הפשיסטית
גרמניה הנאצית
ברית המועצות בתקופת סטאלין
הממשל בסין ממהפכה לרפורמות

הדיקטאטורות באיטליה, ברית המועצות וגרמניה השפיעו על גורל העולם במחצית הראשונה של המאה העשרים, וזו של ברית המועצות כמעט עד לסופה של אותה מאה

תוקן על ידי 932woland ב- 25/06/2015 22:56:43

באחת השיחות עלו שאלות רבות על הנפש, הרהורים שרגילים לשמוע ולהעביר הלאה מבלי שתעשה איזו חקירה אודותם.
'על הנפש' של אריסטו, הידוע בשמו הלטיני 'דה אנימה' הוא הספר הראשון שעינינו הפילוסופיה של הנפש, והוא אוסף של הערות שאסף במשך שנים לצורך ההרצאות שנתן בבית הספר שלו על הנושא הזה. [תרג. מנחם לוז, הוצ. הקיבוץ המאוחד וספרית פועלים].

אריסטו היה שנים רבות תלמיד מובהק של אפלטון, ואפלטון הוא, עד היום, הוגה דעות מרכזי ורב השפעה בדיון על הנפש, [כל הסבור כי הנפש היא ישות א-חומרית קיבל זאת ממנו]. הדיונים שלו מפוזרים בהרבה דיאלוגים, כמו פיידון שיש בו דיון על השארות הנפש, פיידרוס המביא תאור יפה על כוחות הנפש ועל מסעה אל עולם האידאות, המדינה, וטימיוס המתאר את היווצרות הנפש.

עודד כתב


[כל הסבור כי הנפש היא ישות א-חומרית קיבל זאת ממנו]

לא מדויק...

יעקב בלידשטיין – עקרונות מדיניים במשנת הרמב'ם. הוצ. בר אילן
מנחם לורברבוים – פוליטיקה וגבולות ההלכה. הוצ. מכון הרטמן

תזכורת.
ספרו של בלידשטיין יצא ב 1983 ועלה 1645 שקלים שהם 1.645 שקלים חדשים.

היום התפרסמה ידיעה על הוצאה לאור בתרגום חדש של הרומן 'כעלה נידף' מאת מילטון שטיינברג. שטיינברג היה הוגה דעות, מוסמך לרבנות וסופר. 'כעלה נידף' הוא תאור מסעו של אלישע בן אבויה אחר האמת שלו, ואולי מסעם של רבים בימינו.

עודד וולאנד

מנסיוני, "על הנפש" כמעט לא קריא, ורובו ככולו עוסק בשאלות זרות מאד עבורנו, עם הנחות יסוד זרות עבורנו. אם תוכל להמליץ, נניח, על פרקים או קטעים מסויימים, אפשר שתהיה בזה תועלת.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

תודה, מיימוני, על ההערה.

את 'על הנפש' של אריסטו הבאתי כאן בהקשר לשיחה 'תפיסת שכר ועונש, למה לצפות'. השיחה עוסקת הרבה בשאלות של גוף ונפש, גלגול נשמות, גשמי ורוחני, וכדומה. הנה השאלה האחרונה, מהיום, היא על המחשבה, אם היא גשמית או רוחנית. כל הנושאים האלו הם קשים בפני עצמם לדיון ולהשגה.

כיוון שענינים אלו שייכים לתפיסה בסיסית של האדם, הם באים לידי ביטוי נרחב ובצורות שונות בתרבויות האנושיות, אבל הראשונים שעסקו בענינים אלו בדרך מחקר שיטתי היו היוונים, והשפעתם חזקה מאד עד ימינו. הביטוים 'גשמי' 'רוחני', ההבדל ביניהם והשיפוט שלהם, שהם כה נפוצים ו'טבעיים' אצלנו, באים אלינו מתפיסות יווניות מסוימות. הנציגים הבולטים הם אפלטון ואריסטו, מורה ותלמיד שחלק על רבו. יש כמובן אסכולות חשובות אחרות בעלות השפעה גדולה. לכן, שלא כדעת מיימוני, אני סבור שהשאלות כלל אינן זרות לנו, ודאי לא היו זרות להוגים יהודיים החל מימי הביניים ואילך, אשר את החיבורים שלהם אנחנו קוראים. מה שזר לנו הוא הדיון השיטתי. במקום להביא איזה פסוק שאמר מישהו, מבלי לתת את הדעת כיצד הוא נוצר מבחינה מחשבתית, אנחנו נדרשים כעת לקחת חומר ולבינים ולבנות מהם בנין. זה אכן קשה לכל קורא, גם מי שעיסוקו בעניין.

התרגום הראשון לעברית של 'על הנפש', על ידי אהרן קמינקא, יצא לאור ב 1949. הוא מצוי בספריות. אפשר שהתרגום יהיה יותר קריא. למדתי אותו לפני הרבה שנים ואינו לנגד עיני כעת כדי לבחון אותו. [כדאי לעיין בערך אהרן קמינקא בויקיפדיה. הוא מזן נעלם של אנשי הרוח שהיו מצויים אצלנו בחלקה הראשון של המאה ה 20].

האוניברסיטה הפתוחה הוציאה לאור ספר בשלשה כרכים בשם 'הפילוסופיה היוונית מתאלס עד אריסטו' מאת שקולניקוב וווינריב. זה מבוא קריא, נגיש וטוב לנושא הזה. בכרך השלישי ימצא הדיון על אריסטו, ופרק מוקדש לתורת הנפש שלו. כדאי לקרא קודם את המבוא הזה ואחר כך לגשת למקור.

באינטרנט מופיע תדפיס מקוטע של הספר, כלומר, חסרים בו דפים במכוון, אבל בכל זאת אפשר לקרא חלקים והוא מעורר תאבון. כאן הקישור לכרך ג' העוסק באריסטו. כדאי לעיין ברשימת הנושאים המופיעים בתוכן הענינים. היא נותנת מושג על הקף העניינים בהם עסק. מעמוד 70 ואילך מופיע הדיון על הנפש. רשימת העניינים בתחילת הדיון תראה כי הם כלל אינם זרים לנו, אנחנו עוסקים עד לעייפה בשיחות שלנו.
הנה הקישור. לחצו שם על הקישור או על תמונת הספר ותגיעו אליו.
https://books.google.co.uk/books?isbn=9650603999
עודד

רזי עולם / אהרן קמינקא

כל הנשמה תזמר, וכל לב יהמה מקירות,
לחיות אין צורך, אבל צורך יש בזמירות.

ביום ברוא א-ל שמים, ביום הארץ רקע,
בלשון כל יציר קשר אותיות ומלים,
ולבל לב מחדוה או יגון יבקע,
טמן בו כינור וילמדו שיר תהלים.

אוי לו ליציר אומלל, חרש, עני וכואב,
אשר תוכו דמם, כי פקעו מיתרי כינורו;
אשרי מטה אוזנו, מקשיב, דולה ושואב,
משקה עולם מעדניו ומרוה בני-דורו.

מעל לשיקוץ ותועבה ועבדים והדיוטים -
אך הפייטן מלך, מושל בכל הבירה;
למענו מתקיים העולם, שקלקלו השוטים,
והשמש זורח בזכות פרק שירה.

אם הוללות בחוצות תריע בחצוצרה
ובכל הארץ קו-רשע ואין קץ לחרצובות -
היכל חזון יש, שם יד א-ל חסד נוצרה
ולשפוך רוח על כל במרום יעשה ארובות.

תוקן על ידי מם80 ב- 19/07/2015 23:50:48

יהושע גוטמן – הספרות היהודית ההלניסטית. היהדות וההלניות לפני תקופת החשמונאים. נושאים אלו מעניינים כיוון שהם עוסקים במפגש בין תרבויות, וביצירה הנובעת ממפגש זה. בנספח שבספר מופיע קטע קטן והוא סיפורו של היקאטאיוס איש אבדרה על ישראל ותורתו. הקטע מעניין מאד בתוכנו. [צריך לזכור כי ערים היווניות יסדו הרבה מושבות לאורך הים התיכון, ויש להם מסורות על יסוד ערים]. הקטע מופיע גם בערך 'הקטאיוס איש אבדרה' בויקיפדיה. וראו שם גם את הערכים 'סטראבון' ו 'הגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים'.

מירצ'ה אליאדה – המיתוס של השיבה הנצחית.
כיצד חברות ארכאיות חוזרות ומגלמות את זמן הראשית ומעשי האל באותו זמן.

ההיסטוריה של האלהים מאת קארן ארמסטרונג.
כלומר, הסיפור על התפיסה של בני האדם את האלהים.
המחברת היתה נזירה קתולית בעברה שהפכה חוקרת. יש בספר גם דיון על האיסלם והשפעתו על הוגים יהודיים שחיו בארצות האיסלם.

יצא כעת ספרה של פרופ' שרה קליין-ברסלבי 'פירוש ברלב'ג לסיפורי בריאת האדם ולסיפורי גן העדן', בהוצאת מגנס.

כאן נמצא פירוש הרלב'ג על התורה, צילום מהדורת דניאל בומברג וונציה 1547 [המדפיס הזה חשוב בתולדות הדפוס העברי].

http://www.hebrewbooks.org/42541