נכון, בגלל זה הרבה לא מסכימים עם הגמרא הזאת.
אבל טכנית, כמו שאמרתי לך, אין בעיה הלכתית להתחתן עם בת 3 ומעלה.
לאב יש זכויות על ביתו עד שהיא מגיעה לבגרות מינית, לאחר מכן היא ברשות עצמה. אם א"א לחתן אותה לפני שהיא מגיעה לבגרות מינית אז איך בדיוק האבא יכול להשיא אותה למי שהוא רוצה? (כך ההלכה)
ומכיון שאת אוהבת את הרמב"ם, הנה ציטוט:
הלכות אישות פרק ג
יג [יא] האב מקדש את בתו שלא לדעתה, כל זמן שהיא קטנה; וכשהיא נערה, רשותה בידו, שנאמר "את בתי, נתתי לאיש הזה" (דברים כב,טז). וקידושיה, לאביה; וכן הוא זכאי במציאתה, ובמעשה ידיה, ובכתובתה. ואם נתגרשה או נתאלמנה מן האירוסין, הוא זכאי בכול, עד שתבגור. יד לפיכך מקבל האב קידושי בתו, מיום שתיוולד עד שתבגור; ואפילו הייתה חירשת או שוטה, וקידשה האב--הרי היא אשת איש גמורה. טו ואם הייתה בת שלוש שנים ויום אחד, מתקדשת בביאה מדעת אביה; פחות מכאן--אם קידשה אביה בביאה, אינה מקודשת. טז [יב] בגרה הבת, אין לאביה בה רשות; והרי היא כשאר כל הנשים, שאין מתקדשת אלא לדעתה. וכן אם השיאה אביה ונתאלמנה או נתגרשה בחיי אביה--הרי היא ברשות עצמה, ואף על פי שעדיין היא קטנה: כיון שנישאת, אין לאביה בה רשות.
 |
|
|
