ועשיתם הישר והטוב

אייזין,
השאלה היא מדוע פשרה היא סוג של עשיית דין?
לכאורה ע"פ ההגדרות שלך פשרה היא ויתור של שני הצדדים. כל צד מוותר (=נותן מתנה) על זכות הטיעון שלומה זה קשור לדיינים לדין. ראה שם בגמ' שהיא מגדירה את הפשרה כסוג של משפט.

הבהרה (על אחריותי בלבד) המשפט החילוני בארץ: קובע למי יש את העורכי דינים הטובים+ זה שהשופט צריך לעשות את זה כמשורר - הרבה קוסמטיקה. + אפלטוניות פטרונית- אנטי דמוקרטית+ שנאה עצמית לאומית ודתית ואהבת המיעוט העויין (חוץ מחרדים ומתנחלים..) אה ולעיתים דמגוגיה זולה כגון זו ששמענו אתמול: התורה אומרת לא תרצח וכו' - לכמה דקות נביאי שקר. הם לא משקפים את ערכי העם היהודי, ולא מחילים בצדק את חוקותיו.

אגד מתייחסת, וביותר בעבר, לחרדים כסרדינים או ככאלה שנוסעים למשרפות באושוויץ. תפסיק להכליל, ובכלל להשחיר פני אחת החברות האיכותיות בהרבה מובנים.

א. בהקשר החרדי אגד רחוקים מעשות ישר וטוב, ב. כמה חרדים אתה מכיר שלא משלמים ג. על נסיעה מפלה כזו צריכים לשלם פחות זו מעילה בשרות שהם חייבים לתת ועביד איניש דינא לנפשיה וכו' ד. שמעתי מרב שאפשר לשלם פחות הוא נקב במחיר ואני לא זוכר כמה, בשל העובדה שאגד לוקחת כספים מגרמניה לטובת האזרח, ולא לטובתו. אגב, ולא קיימתיה. ה. תופעת הסרדינים לא רק במוצ"ש, אלא כל אימת ששייך

ללפנים משורת הדין יש קריטריונים ,כגון שורת הדין שאין במקרה ספציפי דין של השבת אבידה אלא דלפנים משורת הדין אנו אומרים הרי בכל זאת האדם איבד משהו שהיה שייך לו וראוי להחזיר לו ,עין ב"מ
לא שייך אבל דין של השתמשות בחפץ או נכס שלא ברשות או ללא דמים על ידי עני מדין לפנים משורת הדין כשגם על הדין עצמו אין לנו דיון וברור לכול שהוא שייך לי ואף פעם לא היה שייך לזולתי,
ובכל זאת הזכרתי לעיל דוגמאות ,ועשית את הישר והטוב ,אל תמנע טוב מבעליו,החזרת משכון לעני ,כופין על מדת סדום וכו,