|
|
| נשלח ב-10/10/2014 12:11 |
 |
| |
התורה בפרוש רוצה שתהיה עשיר. קרבנות העני - שלא משיג ידו או ידה- מציינת התורה כברירת מחדל.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2014 14:31 |
|
| |
אז אם התורה רוצה ואני גם רוצה
למה אני לא עשיר ???
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2014 14:49 |
|
| |
אם מחשבות כמו שהצגת באשכול שלך חג שמח. אין לך סיכוים גדולים להיות עשיר. בשביל להיות עשיר צריכים לשנות ב180 מעלות את צורת החשיבה.
סיפור ישן- פרסי בכה והתפלל כל יום בצעקות ובכיות- אלוקים אני רוצה להיות עשיר- תל לי לזכות בפיס!
לאלוקים נמאס לשמוע כל יום את הבכיות המעצבנות. קרא למלאך גבריל ואמר לו תן לו לזכות בפיס!
אבל הבכיות של הפרסי המשיכו לעצבן את הריבונו של עולם. קרא למלאך וגבריאל. ואמר לו הרי ציויתי עליך לתת לו לזכות בפיס!
סליחה ריבוני השיב המלאך- ניסיתי וניסיתי. אבל הפרסי הזה לא קונה כרטיס פיס.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 10/10/2014 14:55:10
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2014 00:05 |
|
| |
שמעתי פעם שאכן יש איסור לאדם להישאר במצב של עניות ועליו להשתדל ולעשות מעשים בכדי לצאת מזה
שנאמר אפס כי לא יהיה בך אביון
שהאדם מצווה שלא להיות במצב של אביון
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2014 17:32 |
|
| |
"כן ראוי להסביר שמה שאמרו חז"ל על זמן עם מזל ובלי מזל הכוונה היא לתחושה הפסיכולוגית המלווה את האדם בתקופות שונות של השנה, במיוחד כאשר ההלכה בנויה על חזרות של זמנים ומועדים. היות שאנו רגילים לראות בימים המיוחדים של עמנו זמנים של התחברות לעבר, אזי באדר מרגישים שמחה יתרה ולהפך בסביבות אב. "
האם בחצי הכדור הדרומי הפסיכולוגיה הפוכה?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2014 19:20 |
|
| |
אליקים,למה התכוונת??
הרי מדובר פה בנושא של זמן ולא בנושא של מקום גיאוגרפי. הרי חודש אדר יחול באותו זמן בצפון ובדרום.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2014 19:25 |
|
| |
אליקים
על איזה חז"ל אתה מדבר? השכל אותי.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2014 19:56 |
|
| |
ירוחם
זה ציטוט ממיימוני
אפרים
בחצי הכדור הדרומי הקיץ והחורף הפוכים כידוע. אני מניח שגם הכוכבים לא אותו דבר. וכשאומרים שיש "תחושה מסויימת" לאדם שגורמת למזל - הרי שבמקום גיאוגרפי אחר התחושה אמורה להשתנות בהתאם. אלא אם כן אתה מיח שיש איזה תחושה על טבעית שנכנסת לרגשותיהם של כל האנשים במקביל בכל זמן נתון.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2014 20:33 |
|
| |
מיימוני, וכשחז"ל אומרים "מזל שעה גורם/מזל יום גורם, האי מאן דבמאדים וכו' " למה הכוונה?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2014 21:07 |
|
| |
אליקים,מיימוני דיבר על רעיון פשוט ביותר שתחושת השמחה בחודש אדר נובעת בגלל מאורע שקרה בעבר (וכן בחודש אב תחושת הצער קשורה למאורע הסטורי.) גם אם נחשוב חששיבה בכיוון האסטרולוגי (ומיימוני לא התכוון לזה ) הרי כוכבים לא תלויים במזג אוויר אלא בחלוקה לחדשי השנה ולכן אדר הוא אדר בצפון ובדרום ואב הוא אב בצפון ובדרום.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2014 21:36 |
|
| |
אפרים
תודה! חסכת לי מאמץ.
אליקים
ניתן לחוש רגש עקב התאריך בשל השפעת מספר גורמים.
תקופת השנה. יש הבדל בין קיץ לחורף. עבור המתפרנס מחקלאות או תלוי בה, או בירידת משקעים כדי שיהיו מים, החורף הוא עונה שממנה מתפרנסת כל השנה כולה, כלומר בני האדם. בחיים המודרניים, הקיץ הוא עונת החופשות... אבל חז"ל חיו בתקופה לא מודרנית.
אמנם התלות בשינויי מזג האויר וכמות המשקעים היא רק גורם אחד. הגורם השני, כפי שכתב אפרים בן, הוא הזכרון ההיסטורי. ואם בחודש אדר - שהוא חורף בחצי הכדור שלנו - היה נס, נעים להיזכר בכך ואם חוגגים זאת, זה נותן הרגשה טובה. פסיכולוגית.
ולפיכך, גם אם יש הבדל מהותי בין קיץ וחורף בין שני חצאי הכדור, את הזכרון ההיסטורי חשים בה במידה בשני המקומות. ופשוט
***
אריאל
שאלת איך לפרש את דברי חז"ל שמשמעם אסטרולוגיה/גזירה קדומה אודות מזל יום ומזל שעה.
ניתן לדעתי לפרשם בכמה צורות.
א. חז"ל לא התכוונו שבאמת מזל היום והשעה גורמים. זה רק משל שבא לומר שיש נתונים אישיים שבאים לאדם שלא בבחירתו. זו מקבילה לנתונים הגנטיים שלנו. למשל, אם אדם זקוק למשקפים, זה בדרך כלל לא מחמת בחירה אלא מחמת גנים גרועים בתחום הראיה אם כי יש לשער שגם הסביבה גורמת, כי מדוע יש כה הרבה בעלי משקפים בינינו היום, ובמיוחד בין החרדים?
לפי זה אין שום אמונה באסטרולוגיה ובגזירה קדומה אצל חכמים. זה רק משל כדי לציין שלא כל דבר קורה לאדם בבחירה.
ב. היו מחז"ל שהאמינו שאכן יש השפעה אסטרולוגית. ומה בכך. הם טעו.
את שתי האפשרויות האלו, בערך, מציע הרמב"ם באיגרתו לחכמי לוניל. הם שואלים אותו כיצד זה הגמרא דנה בתלות של היהודי בגזירה והוא עונה להם: וכיצד ניתן להאמין שאפילו הלא יהודים תלויים בכך. וכיון שהאסטרולוגיה לדעת רבנו הרמב"ם - וכך מסתבר - וכך נכון - היא הבל, אז דברי חז"ל מעוררים תמיהה.
וזו התשובה של הרמב"ם:
או שלא הבנו את דברי בעל המימרה. (ולעיל הצעתי הסבר אפשרי).
כלומר, הוא לא התכוון לאסטרולוגיה. למה כן? מי יודע? אבל לאסטרולוגיה וגזירה קדומה כעין של כוכבים - ודאי לא.
או - שאותו חכם טעה לפי שעה.
מתברר שאפילו חכמים מחוכמים כמו רבותינו בעלי הגמרא יכלו לטעות לפעמים. איך אנו יודעים בעניותנו שהם טעו? כאשר דבריהם סותרים דבר ברור, כמו במקרה של אמונה אסטרולוגית.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2014 22:11 |
|
| |
כן, אבל איך הזיכרון ההיסטורי תלוי בחודשים? הרי הזיכרון ההיסטורי יכול לעלות בכל חודש, וזה שבמקרה יש חג לא אמור לשנות את כל ה"מזל" של האדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2014 22:12 |
|
| |
וגם לגבי הכוכבים - אני מניח שבדרום כדור הארץ לא רואים את אותם כוכבים
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2014 22:17 |
|
| |
אליקים
שאלת שאלות שלחלקן יש מענה רק בתוך התיאוריה של האסטרולוגיה. כיון שמדובר באמונת הבל, איני רואה טעם לנסות לענות אבל אני בטוח שיש תשובות. לכל דבר יש תשובה. גם לשטויות יש תשובות לשאלות חכמות המוקיעות אותן.
לגבי הזכרון ההיסטורי, הוא נחגג על ידי כך שיש לנו לוח שנה, והוא חוזר על עצמו מדי כפולה של חודשים ירחיים ושמשיים כך שאנו נמצאים בנקודת זמן מקבילה ותואמת לשינויי העונות פחות או יותר ואנו מציינים את האירוע ביום השנה שלו לפי הלוח הזה.
ופשוט.
לגבי שינוי דמות הכוכבים בשני חצאי כדור הארץ, אני מניח שאתה צודק. צריך לזכור שיהודים לא גרו כמעט בחצי השני של כדור הארץ עד שנתגלתה אוסטרליה והיגרו אליה קבוצות יהודים.
כך שהשאלה היתה פחות דוחקת. והיום היא כמובן מעסיקה יותר.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2014 22:24 |
|
| |
"
שאלת שאלות שלחלקן יש מענה רק בתוך התיאוריה של האסטרולוגיה. כיון שמדובר באמונת הבל, איני רואה טעם לנסות לענות אבל אני בטוח שיש תשובות. לכל דבר יש תשובה. גם לשטויות יש תשובות לשאלות חכמות המוקיעות אותן.
"
אם כן, נשאלת השאלה: כיצד מבדילים בין תשובות אמיתיות לבין תשובות המחזיקות שטווית? אינני אומר שזה אותו דבר, אני רק שואל כיצד מבדילים.
(יש לי מה לענות גם על דבריך האחרים, אבל מכיוון שגם אני לא באמת מאמין באסרולוגיה, אני מוכן לדלג על זה)
|
|
|
|
|
