|
|
| נשלח ב-11/7/2013 09:16 |
 |
| |
דר לצ
אתה מקבל את סמכות חז"ל בהנחה שהחשיבה שלך יותר מפותחת משלהם, אכן?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2013 09:31 |
|
| |
איני חושב שחשיבה אנליטית היא יותר טובה או נכונה בנוגע לקיום מצוות / פסיקת הלכה
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2013 09:42 |
|
| |
לו יצויר שאמורא יקום מקברו ויפסוק לך הלכה לפי תפיבתו האינטואיטיבית וגישת המשפט הקאזואיסטית שלו, ויגיע למסקנה ששיטת החשיבה האנליטית שלך אינה נכונה באותו מקרה - מה נעשה?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2013 11:29 |
|
| |
כבר התבטאו האחרונים על הרמב"ם שקם לתחיה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2013 11:59 |
|
| |
ת"ט
ונאמר את האימרא הישיבתית הידועה אך לא מכובדת?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2013 12:50 |
|
| |
איני יודע מנפ"מ בשאלה ההיפותטית של לו יקום מקברו, איך זה מקדם את הדיון?
ואולי אם תדון אתי בשיטה אינטואיטיבית ולא אנליטית
יהיה לך יותר קל לקבל זאת?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2013 13:27 |
|
| |
אלקטרון,
פרידמן מתייחס לתשובת רב האי גאון המבאר כי רַבָא הוא קיצור של רַב אֲבָא בבי"ת רפה, ואילו רַבָּה הוא קיצור של רַב אַבָּה, והבדלת הכתיב באל"ף או בה"א מתייחסת גם לשמות אבא ואבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2013 13:33 |
|
| |
בעב
כוונתי לדברי השרידי אש כי מה שמחייב הוא הטקסט הקיים ולא כוונת הר"מ
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2013 13:51 |
|
| |
האם אין בזה תפיסת חבל בשתי קצוות?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2013 13:58 |
|
| |
לוצאטי עקוב איתי: "ר ' ברכיה בשם שמואל לעולם אין האשה יולדת אלא לרע " א או לרע "ב או לרע " ג או לרע "ד א "ל רבי מנא מנן שמע רבי הדא מילתא א "למן רבי בא. מחלפה שיטתיה דרבי בא?! - תמן הוא אמר שנייא הוא הכרת העובר שנייא היא לידתו והכא הוא אמר הכין? רבי בא בר זוטרא משם שמואל ..." - ביחרו לכם גירסא! וכך פירושו: שאלת הירושלמי ששמואל אומר בשם רבי בא שיולדת ל 9 ויום או יותר!, ולמעלה למדנו (בדעת שמואל) שדעת רבי בא (למנוע מחלוקת בין שמואל לאביו) ששונה דין הכרת העובר שהיא ב3 שלמים ועיבורם (חודשים מלאים וחסרים וכפי שאמר שמואל למעלה שם), מהלידה (שאמר רבי בא שם למעלה), שהיא ב7 מקוטעים = רובו של ראשון ושל אחרון ו5 באמצע?? נמצא אם כן אדון לוצטי ששאלת הירושלמי היא בברור דעת רבי בא! ולא כפי שהסביר כת"ר שהנושא הוא דעת שמואל- שמואל הביע עמדה רק בנושא ג"ח הבחנה, לגבי מציאות הלידה אמר אימרה בשם אביו שנסתרת לגמרי מדברי אביו עצמו (למעלה שם..) - ללא עזרת תירוצך כי גם מימרת המדרש לא מסבירה את המשמעות של דברי רבא אין האשה יולדת אלא ל9 ויום או יותר. אבל איך אומרים מחזוא אם רבותנו למדו בגירסה הזו יש ליישבה, ואז יש לפרש כמוך..
תוקן על ידי אלקרטאווי ב- 11/07/2013 14:42:33
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2013 14:39 |
|
| |
תיקון טעות
כתבתי לפני כן שבדפוס ונציה גורסים גם במסכת נדה 'בה"י רבה, באל"ף רבא", ולא היא, טעיתי. הגירסה שם כמו בדפוס וילנא 'בהרבה בארבה', מתנצל.
לגבי סוגיית הירושלמי, מבלי להתייחס למחלוקת לוצאטי ואלקטרון, אולי המימרא של 'הרבה ארבה' כלל לא באה לענות תירוץ. השאלה על סתירת דברי רב בא נשארה בעינה, והירושלמי רק הביא מימרא נוספת המתייחסת לשאלת מספר ימי העיבור. ידוע שבירושלמי קשה מאוד לדעת מה תירוץ ומה קושיא ומה בכלל.
תוקן על ידי ירוק11 ב- 11/07/2013 14:45:44
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2013 14:45 |
|
| |
אני מכיר רק את הקצה של הטקסט שהתקבל
מה הקצה השני של החבל?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2013 14:52 |
|
| |
ירוק, אכן האפשרות הזאת באה בדברי אילך למעלה, אך לפי"ז הירושלמי דיבר סתומות ולא דרש את הפסוק בצורה קלאסית. אך שוב אין סיבה לבטל שום גירסה בשל כך
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2013 15:17 |
|
| |
יוסוף,
עיין בירושלמי החל מראש ההלכה. השאלה הראשונית היא סתירה בדברי שמואל.
הסתירה בדברי ר' בא מבוססת על הסתירה בין דברי שמואל. לכן התשובה על שמואל מיישבת גם את ר' בא.
ירוק,
הגירסה בנדה כתובה בידי מגיה על גבי מחיקה. כך בירושלמי מהדורת האקדמיה.
כנראה היה כתוב כמו ביבמות, והמגיה שינה ע"פ המדרש.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2013 16:33 |
|
| |
תוקן על ידי אלקרטאווי ב- 11/07/2013 16:47:11
|
|
|
|
|
